פמלה קריב מתקשרת את ישוע

מאנגלית: סמדר ברגמן

(תקשור זה פורסם בעבר)

שחרור העצמי הישן

• המעבר מתודעה המבוססת על האגו לתודעה המבוססת על הלב, מתרחש כאמור בכמה שלבים:
• אתם חשים חוסר שביעות רצון ממה שהתודעה המבוססת על האגו מסוגלת להציע, ומשתוקקים ל“משהו אחר“: תחילת הסוף.
• אתם הופכים מודעים לקשרים שלכם לתודעה המבוססת על האגו, מזהים ומשחררים את הרגשות והמחשבות שמתלווים אליה: אמצע הסוף.
• אתם מאפשרים לאנרגיות הישנות המבוססות על האגו שבכם למות, מסירים את קליפת הגולם, והופכים לעצמי החדש שלכם: סוף הסוף.
• התודעה המבוססת על הלב מתעוררת בקרבכם, מונעת על ידי אהבה וחופש; אתם עוזרים לאחרים לבצע את המעבר.

כעת נדבר על השלב השלישי. אבל קודם לכן, ברצוננו לציין שהמעבר אינו מתרחש בנתיב ליניארי וישר. ישנם רגעים שבהם אתם נסוגים וחוזרים לשלב שכבר הותרתם מאחור. אבל נסיגה שכזו עשויה להוביל אתכם אחר–כך לצעד גדול קדימה. לכן מעקפים עשויים להתברר כקיצורי דרך. כמו כן, לכל נשמה נתיב רוחני ייחודי ואישי. לכן, יש לראות את בתרשים זה שאנו מספקים לכם, שכולל ארבעה שלבים שונים, אמצעי שדרכו כמה מנקודות המפנה בתהליך. תרשימים וקטגוריות הם רק כלים שעוזרים להבהיר מציאות שקשה לתפוס באמצעות השכל (החלק המנטלי שלכם).

לאחר שקיבלתם את הפצעים הפנימיים שלכם וריפאתם את החלקים הפגועים של התודעה שלכם, כפי שתיארנו בפרק הקודם, האנרגיה שלכם משתנה. אתם משחררים את העצמי הישן שלכם. אתם מפנים מקום לדרך הוויה וחוויה שונה לגמרי. בפרק זה, ברצוננו להסביר מה קורה מבחינה אנרגטית כאשר אתם משחררים את התודעה המבוססת על האגו. מה שקורה אנרגטית כאשר אתם נעים מתודעה הנמצאת בשליטת האגו לתודעה המבוססת על הלב הוא שצ‘אקרת הלב זוכה בקדימות על הרצון או הצ‘אקרה השלישית.

הצ‘אקרות הן גלגלי אנרגיה הממוקמים לאורך עמוד השדרה שלכם. מרכזי האנרגיה מתקשרים כולם לנושאי חיים מסוימים, לדוגמה “רוחניות” (צ‘אקרת הכתר), “תקשורת” (צ‘אקרת הגרון), או “הרגשות” (צ‘אקרת הטבור). הצ‘אקרות הן במידה מסוימת חלק מהמציאות החומרית, כיוון שהן קשורות למקומות מסוימים בגופכם. אבל הן אינן גלויות לעין הפיזית, ולכן ניתן לומר שהן שוהות בין עולם הרוח ועולם החומר; מגשרות על הפער. הן יוצרות את נקודת הכניסה עבור הרוח (תודעת הנשמה שלכם), מאפשרות לה ללבוש צורה פיזית ולברוא את הדברים שמתרחשים בחייכם.

צ‘אקרת הלב, הממוקמת באמצע החזה שלכם, היא במידה רבה מושב אנרגיית האהבה והאחדות. הלב נושא אנרגיות שמאחדות ושיוצרות הרמוניה. כאשר אתם מפנים את תשומת הלב שלכם למרכז זה לזמן מה, אתם עשויים להרגיש בחמימות או שדבר–מה נפתח. אם אינכם מרגישים דבר, פשוט ותרו ונסו בזמן אחר.

הצ‘אקרה שמתחת לצ‘אקרת הלב מכונה “מקלעת השמש” והיא ממוקמת קרוב לבטנכם. זהו מושב הרצון. זה המרכז שממקד את האנרגיה שלכם במציאות הפיזית. לכן, זו הצ‘אקרה שמחוברת לנושאים של יצירתיות, חיות, שאפתנות ועוצמה אישית. האגו והרצון קרובים מאוד זה לזה. יכולתו של הרצון תאפשר לכם להתמקד בדבר–מה, בין בחוץ ובין בפנים. תפיסת המציאות שלכם, הן של עצמכם והן של אחרים, מושפעת במידה רבה על–ידי הרצונות שלכם. התשוקות שלכם שזורות לעתים קרובות בפחד. תכופות אתם רוצים דבר–מה כיוון שאתם מרגישים שאתם זקוקים לו; בבסיס הרצון קיימת אפוא תחושה של מחסור או של הזדקקות. בגלל הפחדים שקיימים ברבות מהתשוקות שלכם, מקלעת השמש נדחפת לעתים קרובות על–ידי האנרגיה של האגו. האגו מבטא את עצמו במיוחד באמצעות מקלעת השמש.

באמצעות כושר הרצון, האגו, פשוטו כמשמעו, מפעיל לחץ על המציאות. המציאות צריכה להתכווץ ולהפוך למה שהאגו רוצה שתאמינו בו. האגו עובד על פי מערך של הנחות בסיסיות לגבי האופן שבו פועלת המציאות, הנחות שכולן מבוססות על פחד. הוא מציג בפניכם תמונה סלקטיבית ביותר של המציאות, כיוון שדרך ההתבוננות שלו משוחדת ונוטה לטובת הצרכים והפחדים שלו עצמו. כמו כן, עליו לשפוט כל דבר שהוא מבחין בו. אין מקום פשוט להבחין בדברים ללא שיפוט. הכל חייב להתחלק לקטגוריות, להיות מסווג כטוב או כרע.

כאשר אתם חיים מהלב, אין מערך קבוע של אמונות על פיהן אתם מפרשים או מעריכים עובדות. אינכם מחזיקים בדעות נוקשות לגבי הדברים. אתם הופכים לצופים. אתם משהים שיפוט מוסרי בכל נושא, כיוון שאתם מרגישים שאולי לא הבנתם את כל שיש להבין לגבי המצב. שיפוטים הם תמיד מוחלטים בדרך כלשהי; אבל הלב אינו מעוניין בהגדרות. הוא תמיד מנסה ללכת אל מעבר למה שנראה מוחלט ומוגדר. הלב פתוח, בוחן ותמיד מוכן לבחון מחדש, מוכן לסלוח.

כאשר אתם משתמשים בכוח רצון הממוקד באגו, אתם יכולים להרגיש במשהו שמפעיל את צ‘אקרת מקלעת השמש שלכם. השימוש ברצון שלכם בדרך זו הוא התרחשות אנרגטית, שאתם יכולים להיות מודעים אליה, אם תרצו. בכל פעם שאתם חשים בתחושה הזאת, המלווה ברצון חזק שהדברים יקרו בדרך שלכם, אתם מנסים לעצב את המציאות על פי הרצונות שלכם. אתם מנסים לכפות את האמונות שלכם על המציאות.

כאשר אתם פועלים מהלב, אתם זורמים עם הדברים כפי שהם; אינכם דוחפים או מאלצים. אם אתם עובדים קשה כדי להשיג דבר–מה, ואתם נכשלים בהשגת המטרות שלכם שוב ושוב, שאלו את עצמכם מאיזו צ‘אקרה, מאיזה מרכז אנרגטי, אתם עושים זאת. כמו כן, אתם יכולים להתכוונן אל הלב שלכם ולשאול מדוע דבר זה אינו מצליח או מדוע עליכם להשקיע בו אנרגיה כה רבה.

לעתים קרובות אתם מנסים להגשים מטרות מסוימות, מבלי להיכנס פנימה ולבדוק עם לבכם האם הדבר באמת משרת אתכם בנתיב הפנימי שלכם לחוכמה וליצירתיות. כמו כן, גם אם המטרות שלכם כן מייצגות את תשוקות הלב העמוקות ביותר שלכם, אפשר שיש לכם ציפיות לא–מציאותיות לגבי מסגרת הזמן שבה הדברים יתרחשו. אתם עשויים להיצמד למסגרת זמן הנובעת מהרצון האישי ולא מהלב. יש קצב טבעי לכל הדברים, ואין הוא בהכרח הקצב שאתם מחשיבים כרצוי. הגשמת המטרות שלכם זקוקה להנעה של אנרגיה. הנעה של אנרגיה אורכת בדרך כלל זמן רב יותר מכפי שאתם מצפים או רוצים. למעשה, תנועות של אנרגיה מתרחשות כאשר אתם משתנים.

כאשר תשיגו את המטרות שלכם, שוב לא תהיו מי שאתם. אתם תהפכו לגרסה רחבה של העצמי הנוכחי שלכם, מלאים בחוכמה רבה יותר, באהבה רבה יותר, בעוצמה פנימית רבה יותר. הזמן שדרוש לכם כדי להגשים את המטרות שלכם הוא הזמן שדרוש כדי לשנות את התודעה שלכם בדרך שבה המציאות המבוקשת יכולה להיכנס למציאות הממשית שלכם. לכן, אם ברצונכם להאיץ את השתלשלות העניינים, התמקדו בעצמכם ולא במציאות.

לעתים קרובות, עליכם לוותר על המטרות שלכם כדי להפוך פתוחים לקבלה. זה נשמע פרדוקסלי, אבל למעשה כל שאנו אומרים הוא שעליכם לקבל לחלוטין את המציאות הנוכחית שלכם, לפני שתוכלו להתקדם למציאות חדשה. אם אינכם מקבלים את המציאות הנוכחית שלכם ואתם נאחזים במטרות שלכם, אינכם נעים קדימה.

שום דבר לא יעזוב את המציאות שלכם עד אשר תאהבו אותו. כאשר אתם אוהבים דבר–מה, אתם משחררים אותו. עד שלא תאמצו באמת את המציאות הנוכחית ותקבלו אותה כבריאה שלכם, היא לא תוכל לעזוב אתכם, משום שאתם מכחישים חלק של עצמכם. אתם אומרים “לא” לחלק שלכם שברא מציאות זו עבורכם. אתם רוצים לחתוך חלק בלתי רצוי זה מכם ולנוע קדימה. אבל אינכם יכולים לברוא מציאות אוהבת יותר מתוך שנאה עצמית. אינכם יכולים “לאלץ את עצמכם” להיכנס למציאות חדשה על–ידי כך שתדחפו הצדה חלקים בלתי רצויים. כוח הרצון אינו משרת אתכם כאן. מה שעליכם לעשות הוא להתחבר ללב שלכם. אנרגיות ההבנה והקבלה הן אבני הבניין האמיתיות של מציאות חדשה ומספקת יותר.

כאשר אתם מקיימים אינטראקציה עם המציאות מהלב, אתם מניחים למציאות להיות כפי שהיא. אינכם מנסים לשנות אותה; אתם מתבוננים בקיים בפשטות ובזהירות. כאשר הלב הופך למושל ההוויה שלכם, מרכז הרצון (מקלעת השמש) ישתף עמו פעולה. האגו (או כושר הרצון) לא יעלם, משום שבאופן טבעי הוא משמש בתפקיד מתרגם אנרגיה מרמה של תודעה לרמה של מציאות פיזית. כאשר הלב הוא שמדריך תרגום זה או התגשמות זו, האנרגיה של הרצון בוראת וזורמת ללא מאמץ. לא כרוכים בכך דחיפה או אילוץ. במצב זה מתרחשת סינכרוניות: צירופי מקרים מדהימים שמקדמים במידה רבה את הגשמת המטרות שלכם. כאשר הדברים מתחילים לעבוד יחד בדרך זו, הדבר נראה לכם בגדר נס. אבל למעשה זה מה שקורה כל הזמן כאשר אתם בוראים מהלב. חוסר מאמץ הוא סימן ההיכר של הבריאה מהלב.

בריאת המציאות שלכם מהלב

יצירתיות אמיתית אינה מבוססת על נחישות ורצון חזק אלא על לב פתוח. היותכם פתוחים לכל שהוא חדש ולא ידוע הכרחית להיותכם בוראים אמיתיים. מפתח אחד ליצירתיות אמיתית הוא אפוא היכולת “לא לעשות כלום“; להימנע מלעשות, לקבע, להתמקד. זו היכולת להציב את התודעה שלכם במצב טהור של פתיחות אך ערנות. רק כאשר אינכם יודעים, כאשר אתם מותירים את הדברים פתוחים, אתם בוראים מרחב שדרכו יכול דבר–מה חדש להיכנס למציאות שלכם. הדבר מנוגד לכתוב בספרות “עידן חדש” רבה בנושא “בריאת המציאות שלכם“. נכון שאתם בוראים את המציאות שלכם כל הזמן. התודעה שלכם יצירתית בין אם אתם מודעים לכך או לא. אבל כאשר אתם רוצים לברוא את המציאות שלכם במודע, כפי שספרים ותרפיות רבות מלמדים אתכם, חיוני שתבינו שצורת הבריאה העוצמתית ביותר אינה מבוססת על הרצון (היותכם פעילים) אלא על מודעות עצמית (היותכם פתוחים).

כל שינוי בעולם החומרי, לדוגמה בתחום העבודה, מערכות היחסים או הסביבה החומרית שלכם הוא השתקפות של שינוי ברמה הפנימית. רק כאשר תהליכי הטרנספורמציה הפנימית הסתיימו, המציאות החומרית יכולה להגיב על–ידי כך שהיא משקפת שינוי זה חזרה אליכם באמצעות שינוי נסיבות חייכם. כאשר אתם מנסים לברוא מהרצון, לדוגמה על–ידי התמקדות במטרות שלכם או הדמיית המטרות שלכם כל הזמן, אתם מתעלמים מהטרנספורמציה הפנימית שהיא התנאי המוקדם האמיתי לשינוי. אתם בוראים בדרך מלאכותית, ומועדים לאכזבה. אתם לא בוראים מעומק נשמתכם.

הנשמה מדברת אליכם ברגעים שקטים. אתם באמת מקשיבים לקולה כאשר אתם לא יודעים עוד. לעתים קרובות, הנשמה מדברת בבהירות רבה בזמנים בהם אתם מוותרים ומרימים ידיים. מה שמתרחש כאשר אתם מוותרים ומתייאשים הוא שאתם נפתחים לחדש. אתם משחררים את כל הציפיות, ואתם פתוחים באמת למה שקיים. הייאוש נגרם על–ידי האמונות החזקות שהיו לכם לגבי מה שצריך להתרחש בחייכם. כאשר המציאות לא עונה על הציפיות הללו, אתם מתאכזבים ואפילו מתייאשים בנקודה מסוימת. אולם, אם אתם מוותרים על תקוות גדולות ומעזים להיפתח לחדש, אינכם צריכים להגיע לנקודה של ייאוש לפני שתוכלו לשוב וליצור קשר עם נשמתכם. אתם יכולים להפוך שקטים ולהיפתח למה שהיא אומרת לכם, מבלי להיות מאוכזבים תחילה.

כל עוד אתם “יודעים בדיוק מה אתם רוצים“, אתם מגבילים לעתים קרובות את האפשרויות שנגישות לכם אנרגטית. המציאות החדשה הזאת שאחריה אתם מחפשים, בין אם משרה או מערכת יחסים או בריאות טובה יותר, מכילה מרכיבים רבים שאינם ידועים לכם. לעתים קרובות אתם חושבים שמה שאתם רוצים הוא משהו שאתם מכירים (משרה טובה, בן/בת זוג אוהבים) המוקרן אל העתיד. אבל אין זה כך. מה שאתם באמת עושים על–ידי בריאת מציאות חדשה הוא יציאה אל מחוץ לגבולות הפסיכולוגיים שלכם עצמכם. כעת, אינכם יכולים לדעת מה נמצא מאחורי הגבולות הללו.

אתם יכולים לחוש בברור רב שיש שם משהו רצוי מאוד, אבל אל לכם לצמצם זאת על–ידי התמקדות או הדמיה. אתם יכולים פשוט להביט קדימה בתחושה של פתיחות וסקרנות. לאמיתו של דבר, בבואכם לברוא מציאות רצויה יותר עבור עצמכם, קבלה עצמית חשובה הרבה יותר מאשר מיקוד המחשבות או הרצון שלכם. אינכם יכולים לברוא משהו שאינכם. אתם יכולים לדקלם אלף מנטרות ולברוא דימויים חיוביים רבים בדמיונכם, אבל כל עוד הם אינם משקפים את מה שאתם באמת מרגישים (לדוגמה כעס, דיכאון, חוסר מנוחה), הם לא יבראו דבר מלבד בלבול וספק. (“אני עובד כל–כך קשה וכלום לא קורה“).

קבלה עצמית היא סוג של אהבה. אהבה היא המגנט הגדול ביותר לשינויים חיוביים בחייכם. אם אתם אוהבים ומקבלים את עצמכם כפי שאתם, אתם תמשכו נסיבות ואנשים שישקפו את האהבה העצמית שלכם. זה עד כדי כך פשוט. הרגישו באנרגיה שלכם, בכל הרגשות שלכם. הרגישו עד כמה יפהפיים וכנים אתם ברגע זה, בכל המאבקים והצער שלכם. אתם יפהפיים, עם כל ה“ליקויים” וה“פגמים” שלכם. וזו ההבנה היחידה שיש לה משמעות. אמצו את מי שאתם, חושו בנוח עם מי שאתם, אולי הביטו ב“פגמים הרבים שלכם” מתוך הומור. שלמות אינה אופציה, אתם יודעים. זו רק אשליה.

בריאת המציאות שלכם מהלב משמעותה להכיר באור שלכם כאן ועכשיו. כאשר אתם מכירים בו, על–ידי כך שאתם הופכים מודעים אליו, אתם זורעים זרע אשר ינבוט וילבש צורה ברמה הפיזית. כאשר האלוהים בראה אתכם כנשמה אינדיבידואלית, היא לא הפעילה את רצונה. היא פשוט הייתה היא עצמה ובנקודה מסוימת הרגישה שיש משהו “שם בחוץ” שראוי לבחון אותו. היא לא ידעה בדיוק מהו הדבר הזה, אבל הוא גרם לה לחוש שהיא “מתאהבת” קצת כביכול. והיא הניחה מבלי להרבות בדברים שהיא ראויה לחוות מציאות חדשה ומזמינה זו. היא גם הייתה קצת מאוהבת בעצמה!

וכך עטיתם צורה כנשמות אינדיבידואליות ואלוהים התחילה לחוות את החיים באמצעותכם. כיצד כל זה קרה ~ מה הם פרטי תהליך הבריאה ~ אלוהים לא ממש טרחה עליהם. היא פשוט הייתה מאוהבת בעצמה ופתוחה לשינוי. ולאמיתו של דבר, אלה הם המרכיבים היחידים הדרושים לכם כדי לברוא את המציאות המושלמת שלכם: אהבה עצמית ונכונות לצאת ולחקור את החדש.

הסתגלו לחיות מהלב

בריאה מהלב היא עוצמתית יותר וזקוקה לפחות מאמץ מאשר בריאה מהאגו. אינכם צריכים להתעסק בפרטים; אתם פשוט צריכים להיות פתוחים לכל הקיים, הן בפנים והן בחוץ. מתוך פתיחות זו, אתם עשויים לחוש מעת לעת במשיכה כלשהי. אתם עשויים להרגיש שאתם נמשכים לכיוון מסוים. משיכה זו היא למעשה הלחישה השקטה של לבכם; זוהי האינטואיציה שלכם. כאשר אתם פועלים על פי האינטואיציה, אתם חשים במשיכה במקום בצורך לדחוף. אינכם פועלים עד אשר אתם מרגישים ברמה הפנימית שהולם לפעול.

כיוון שאתם רגילים כל–כך לדחוף, זאת אומרת להשתמש ברצון שלכם כדי לברוא דברים, המעבר האנרגטי מהאגו ללב מהווה אתגר לא קטן עבורכם. המעבר מחייב “האטה” עצומה. כדי להתחבר באמת עם זרם האינטואיציה שלכם, אתם חייבים להתאמץ במודע “לא לעשות“, לאפשר לכל הדברים להיות. הדבר מנוגד להרבה כל–כך ממה שלמדתם וממה שאתם רגילים אליו. אתם רגילים לבסס את הפעולות שלכם על מחשבה וכוח רצון. אתם מאפשרים לחשיבה שלכם לקבוע את המטרות שלכם ואתם משתמשים ברצון שלכם כדי להגשים אותן. הדבר מנוגד לבריאה הממוקדת בלב.

כאשר אתם חיים מהלב, אתם מקשיבים ללבכם ואז פועלים בהתאם. אינכם חושבים, אתם מקשיבים, במודעות ערה ופתוחה, למה שהלב אומר לכם. הלב מדבר אליכם באמצעות הרגשות שלכם, לא באמצעות השכל. אתם יכולים לשמוע את קול הלב באופן הטוב ביותר כאשר אתם שקטים, רגועים ומקורקעים. הלב מראה לכם את הדרך למציאות אוהבת ושמחה יותר הנגישה לכם עכשיו. לחישותיו והצעותיו אינן מבוססות על חשיבה רציונלית. אתם יכולים לזהות את קול הלב על פי קלילותו וגוון השמחה שבו. הקלילות קיימת בו משום שהלב אינו כופה; אין מחויבות שמצטרפת להצעותיו. “עצמי הלב” שלכם אינו מושקע בהחלטות שלכם והוא אוהב אתכם בכל מקרה.

כאשר אתם חיים מן הלב אין משמעות הדבר שאתם הופכים פסיביים או אדישים. היכולת להניח לדברים להיות כפי שהם, מבלי לסווג אותם כנכונים או כלא נכונים, מבלי לדחוף אותם לכיוון זה או אחר, מחייבת עוצמה רבה. זו העוצמה של היותכם נוכחים לחלוטין כדי להתמודד עם כל שקיים ופשוט להביט בו. אתם עשויים להרגיש ריקים, או מדוכאים, או עצבניים, אבל אינכם מנסים לגרש את התחושות הללו. כל שאתם עושים הוא להקיף אותם בתודעה שלכם.

אינכם מבינים את העוצמה האמיתית של התודעה שלכם. התודעה שלכם עשויה מאור. כאשר אתם מחזיקים דבר–מה בתודעה שלכם, הוא משתנה עקב כך. התודעה שלכם היא כוח מרפא, אם אינכם כובלים אותה באמצעות החשיבה שלכם וההתמכרות שלכם ל“עשייה“. החיים שלכם נשלטים על–ידי דיקטטורת השכל והרצון, על–ידי עליונות החשיבה והעשייה. שימו לב שהן השכל והן הרצון עובדים על פי חוקים כלליים. קיימים חוקים כלליים לחשיבה הגיונית: אלה הם חוקי ההגיון. קיימות אסטרטגיות כלליות להפיכת המחשבה לחומר: אלה הם חוקי “ניהול פרוייקט“. אבל כל אלה הם עקרונות כלליים. כללים וקווים מנחים כלליים תמיד מכילים מרכיב מכני. הם ישימים לכל או לרוב הגורמים האינדיבידואליים; שאם לא כן לא תהיה בהם תועלת רבה.

עכשיו, האינטואיציה עובדת באופן שונה. האינטואיציה תמיד “תפורה” לאדם אחד, לרגע מסוים אחד. היא אינדיבידואליסטית ביותר. לכן ניתוח רציונלי או חוקים כלליים לא חלים עליה. כדי לחיות ולפעול על פי האינטואיציה שלכם, עליכם לאמץ אפוא רמה גבוהה של אמון, משום שהבחירות שלכם מבוססות אז באופן טהור על מה ש“מרגיש” נכון עבורכם, במקום על מה שחוקים של אנשים אחרים טוענים שהוא נכון.

חיים מהלב באופן זה מחייבים לא רק שתשחררו את הרגל השימוש המוגזם בשכל ובכוח הרצון שלכם; הם גם מאתגרים אתכם לבטוח בעצמכם באמת. יידרש זמן ללמוד להאזין ללבכם, לבטוח במסרים שלו ולפעול על פיהם. אבל ככל שתעשו זאת, כך תבינו יותר שרק על–ידי הסגרת הדאגות והספקות שלכם לידי חכמת הלב, תוכלו למצוא שלווה פנימית. כאשר אתם צועדים בנתיב זה ואתם נכנסים לשלב השלישי של הטרנספורמציה מהאגו אל הלב, אתם תמצאו שלווה פנימית זו בפעם הראשונה. אתם תבינו שהדחף לשלוט במציאות באמצעות החשיבה והרצון הוא שגורם לכם לחוסר מנוחה ולחרדה. כאשר אתם משחררים את השליטה, אתם מאפשרים לקסם החיים להתגשם. כל שעליכם לעשות הוא להקשיב, להיות ערים למה שמתרחש בחייכם, למה שאתם מרגישים כלפי אנשים אחרים, או למהות החלומות והתשוקות שלכם. כאשר אתם ערים למה שמתרחש בתוככם, המציאות תספק לכם את כל המידע הדרוש לכם כדי לפעול בהתאם.

לדוגמה, אתם עשויים להיות מודעים לתשוקה בלבכם למערכת יחסים אוהבת, שבה תוכלו באמת לתקשר עם אדם אחר. אם אתם רק מבחינים בערגה זו ומקבלים אותה, מבלי לנסות לעשות דבר בקשר לכך, אתם תופתעו לגלות כיצד היקום יגיב אליה. כאשר אינכם מסיקים כל מסקנות, אלא רק מחזיקים בערגה באור התודעה שלכם, הקריאה שלכם תשמע ותענה. אפשר והדבר יארך זמן רב יותר מכפי שאתם מצפים, כיוון שיש תנועות אנרגיה שצריכות להתרחש לפני שניתן להגשים תשוקות מסוימות. אבל אתם המאסטר, הבורא של המציאות האנרגטית שלכם. אם אתם בוראים מתוך פחד, המציאות תגיב בהתאם. אם אתם בוראים מתוך אמונה ופתיחות, אתם תקבלו את כל שאתם משתוקקים אליו ואף יותר.