תגית: 2024

כיצד נשים נרפאות

מאת: כריס זיידל

מאנגלית: סמדר ברגמן

כדי להירפא, נשים לא צריכות שיגידו להן מה לעשות או כיצד להרגיש. הן שמעו מסרים שכאלה כל חייהן. והן לא צריכות לנהוג על פי חכמה של מישהו אחר. הן משתוקקות למרחב אמפתי של ביטחון ותמיכה, שיאפשר להן להתחבר למעיינות העמוקים של חכמתן האישית.

נשים צריכות להקשיב לעצמן.

כדי להירפא, נשים זקוקות לחופש מהחובות, המחוייבויות ותחומי האחריות הרבים שלהן. הן צריכות להסיר את הנטל הכבד של הצורך להיות כל הדברים עבור כל האנשים. הן משתוקקות לשחק. ליהנות. להשתולל ולצחוק. לצחוק ולצחוק עד אשר יתגלגלו על הרצפה.

כדי להירפא, נשים זקוקות לרשות להיכנס אל העולם הפראי הפנימי שלהן. לחקור ולאמץ כל דבר שהן מוצאות שם. הן צריכות לדעת שכל התחושות והרגשות שלהן זוכים בכבוד.

ובכלל זה הזעם שלהן.

הבושה שלהן.

הצער שלהן.

הרעב שלהן.

התשוקות שלהן.

הן זקוקות למקום שבו תוכלנה לחוש חופשיות לבכות, לזעוק ולנהום.

לרקוע ברגליים ולגנוח.

לרעוד ולרטוט.

נשים צריכות הרבה הרבה שוקולד.

נשים זקוקות למקום שבו תוכלנה להיות אותנטיות. ואמיתיות. לא צריך לומר להן שהן יותר מדי, רגישות מדי, רגשניות או משוגעות מדי.

הן צריכות מקום שבו תוכלנה להיות ״יותר מדי״ מהכול ולקבל עידוד להיות אפילו יותר מכך. לבטא את עצמן בחופשיות ובנדיבות מבלי להסתיר דבר.

נשים צריכות חומרי יצירה, צבעים וקנבסים.

נשים צריכות לזכור. ולומר את האמת. ולחשוף את הסודות ולעצור את השקרים.

הן צריכות להוציא את המציאות הבוערת מן החשכה אל האור. את הפגיעות בעת לילה. את הבגידות. האונסים. האפליות. התמימות האבודה. הזמנים בהן פחדו. היו לבד. הזמנים בהם גרמו להן להרגיש בלתי נראות.

הן צריכות לספר את הסיפורים שלהן.

לצעוק את הסיפורים שלהן.

לרקוד את הסיפורים שלהן.

לשיר את הסיפורים שלהן.

לצייר את הסיפורים שלהן.

שוב ושוב ושוב.

עד אשר הן ידעו בעצמות ובתאים שלהן ששמעו אותן. שהיו עדים לסיפורים שלהן. שראו אותן.

נשים צריכות את הקולות שלהן.

נשים זקוקות לנשים אחרות. לחברות נפש. לבנות לוויה במסע. הן זקוקות לאחיות ולדעת שהן לא לבד בנתיב. הן חלק משושלת של חיבור נשי והיסטוריה משותפת. הן צריכות לדעת שההתנסויות שלהן הן אוניברסליות.

ובשל כך, יש מי שמבין אותן. מכבד אותן. מעריך אותן. מוקיר אותן.

נשים זקוקות לקהילה.

נשים צריכות לתבוע לעצמן מחדש את ההתגלמות הנשית. להתמסר לחושניות הנשית המפתה ששייכת רק להן. לאכלס מחדש באקסטזה את הבטן והשדיים שלהן, האגן והירכיים. לנענע ולטלטל את בשרן המקודש. הן צריכות לאמץ את העונג שלהן. את המיניות שלהן. את האורגזמות שלהן. לדעת שהדברים הללו קיימים בראש ובראשונה למען התענוג האישי שלהן, שאינו תלוי באף אחד אחר.

נשים צריכות לרקוד את אושרן העילאי.

נשים צריכות מקום בו תוכלנה להיות פגיעות. ותלותיות. מקום שבו תוכלנה להתפרק. להיות פרועות, זבות חוטם ומוזנחות. לא להיות חייבות להיות מושלמות. הן צריכות לבכות אלה עם אלה. להיות עדינות. ורכות. הן צריכות לדעת שהן לא חייבות לעשות דבר כדי להיות אהובות. שדי והותר במי שהן.

נשים צריכות לב חומל שיחזיק בהן.

נשים זקוקות למנוחה עמוקה, עמוקה. לבדידות מקודשת. ולדממה. הן צריכות להיות לבד עם עצמן. לטעום את הטעם הנפלא של הווייתן. הן זקוקות לזמן ולמקום הרחק מרעשים ומהיותן עסוקות כדי לשמוע את המחשבות שלהן, לחוש בתחושות שלהן, להכיר ולזהות את הצרכים שלהן.

נשים צריכות להציב גבולות.

נשים צריכות ללכת עד לקצה שלהן. לתפוס את מקומן. לפרוש את הכנפיים שלהן. להעז להיות גדולות. בוטות. לתרגל התרחבות חצופה. לעמוד איתן בעזות הלוחמת המנצחת. להכיר בוודאות את האון חסר הגבולות של כוחן הנחוש, נחישותן האמיצה ואומץ לבן הבלתי מתפשר.

נשים צריכות את עוצמתן.

נשים צריכות ללדת שוב ושוב ושוב. תינוקות מכל הסוגים, ובכלל זה פרוייקטים, תוכניות, ציורים, שירים, פוסטים, ספרים, פואמות, עסקים, חזונות לעתיד ורעיונות גאוניים שיזינו ויתמירו את עצמן ואת העולם.

נשים צריכות לברוא.

נשים זקוקות לטקסים, לקסם ולמיסתורין. לתפילות ולמדיטציות. למסעות נשמה. לנוכחות לב. להתמסר לחשכה הקטיפתית הפנימית של הידיעה האינטואיטיבית שלהן. להיפתח להשראה קוסמית. לאכלס ממלכות קסומות פרי דמיונן. הן צריכות פליאה שתפרוץ אותן לרווחה. לחלום את עצמן לכדי ערות. להיכנס לקודש הקודשים של השלמות ולראות את פרצופן האמיתי משתקף אליהן שם.

נשים צריכות אחדות מקודשת עם הרוח.

נשים צריכות עצמאות. וחופש מדיכוי, הן פנימי והן חיצוני. את הטעם המתוק והמשכר של הגדרה עצמית. לחיות על פי התנאים שלהן. ריבונות זוהרת. להיות מלכות הממלכות שלהן. לדעת שהן יכולות לבחור ולבחור ולבחור בשמחה, שוב ושוב, חיים מעשה ידיהן.

נשים צריכות חירות פראית.

נשים צריכות לזכור את השורשים הארציים העתיקים שלהן. לחפור אל תוך האדמה, לצלול את האוקיינוס, לנדוד במדבריות ולפתוח את עצמן בהתלהבות אל השמיים זרועי הכוכבים.

נשים צריכות לחזור הביתה אל האימא של כולנו.