מאת: סמדר ברגמן ©
אם גדלתם במשפחה לקויית–תפקוד או חוויתם הזנחה והתעללות בילדות, קרוב לוודאי שנאלצתם לשתוק במשך שנים, פשוט כדי לשרוד. כילדים, אנו משתמשים במנגנוני הגנה כדי להדחיק את המציאות, את הזכרונות, את ההזנחה ואת הכאב שחווינו. אך לשתיקה יש מחיר כבד, ולכן, בשלב כלשהו בבגרות, חלקנו בחרנו בדרך הריפוי והחלטנו שאנו מסרבים להמשיך ולשלם את המחיר.
כאשר אנו חושפים סוף–סוף את סיפור הילדות שלנו, בדרך כלל אנו גם מגלים שהאמת היא לא רק עדות למה שקרה לנו, אלא גם איום קיומי על הסדר המשפחתי ועל התדמית השקרית שאליה התרגלו כולם. כאשר הנפגעים מפסיקים לשתוק, המערכת נוטה להשתמש בנשקים ידועים: הכחשה, הקטנה, האשמה, גזלייטינג… הכול כדי לשמור על השקט התעשייתי.
המאמר הזה נולד מתוך רצון ליידע אתכם שאי–הנוחות של האנשים שפגעו בכם ושל אלה שאפשרו זאת, לא חשובה יותר מהאמת ומהריפוי שלכם. הוא מיועד לכל מי שהחליט להפסיק להסתיר ושמוצא את עצמו תחת מתקפה של אמירות כגון ״את משקרת״, ״למה עכשיו?״ או ״תפסיק לכבס את הכביסה המלוכלכת בפרהסיה״.
הנה כמה מהאמירות שמשפחות משתמשות בהן כדי להשתיק את האמת, ציון המהות האמיתית שעומדת מאחוריהן והתשובות שאתם יכולים להשיב. אם אתם בוחרים להגיב ולהשיב, אל תתנצלו, אל תחפשו אישור ובעיקר, אל תסכימו שוב לשאת אשמה של אחרים. האמת לא זקוקה להוכחות כדי להתקיים.
האמירה: ״את משקרת, זה מעולם לא קרה״.
המהות: הכחשה מוחלטת שמטרתה לערער את המציאות (גזלייטינג).
תשובה: ״זו החוויה שלי ואני עומדת מאחוריה. אני לא מחפשת את האישור שלכם כדי לדעת מה האמת שלי״.
האמירה: ״למה נזכרת בזה רק עכשיו?״
המהות: ניסיון להציג את השיהוי כהוכחה לחוסר אמינות.
תשובה: ״השתיקה שלי אז הייתה מנגנון הישרדות, הדיבור שלי היום הוא מנגנון החלמה״.
האמירה: ״את מכבסת כביסה מלוכלכת בחוץ״.
המהות: העדפת המוניטין של המשפחה.
תשובה: ״זו אולי כביסה מלוכלכת עבורכם, עבורי אלו החיים שלי וזכותי לדבר עליהם״.
האמירה: ״את פשוט מנסה לנקום בנו״.
המהות: הימנעות מלקיחת אחריות, הפיכת הקורבן לתוקפן.
תשובה: ״זה לא קשור לנקמה, זה קשור לתהליך האישי שלי. אני לא פועלת נגדכם, אלא בעד עצמי״.
האמירה: ״את תהרגי אותם/אותנו עם האמירות האלה״.
המהות: סחיטה רגשית והעברת האחריות על בריאותם – אלייך.
תשובה: ״אני לא אחראית על התגובות של אחרים לאמת שלי. האחריות על מה שקרה היא על מי שפגע״.
האמירה: ״זה היה מזמן, תתקדמי״.
המהות: ניסיון להשתיק את הנושא מבלי לעבד אותו.
תשובה: ״כך אני ממשיכה הלאה, על ידי זה שאני מפסיקה להסתיר. אי אפשר להחלים ממשהו שמכחישים״.
האמירה: "את פשוט מושפעת מאנשים אחרים״.
המהות: ביטול האוטונומיה שלך וייחוס המחשבות שלך לגורם חיצוני.
תשובה: ״אני אישה בוגרת, ריבונית ומודעת, האחריות על המילים שלי היא שלי בלבד״.
האמירה: ״אף אחד אחר לא זוכר את זה ככה״.
המהות: שימוש ברוב כדי לבודד אותך ולהציג אותך כלא שפויה.
תשובה: ״לא הייתם שם כאשר פגעו בי. הזיכרון שלי תקף לחלוטין, גם אם אתם זוכרים אחרת״.
האמירה: ״יש משפחות הרבה יותר גרועות״.
המהות: הקטנה של הכאב שלך באמצעות השוואה.
תשובה: ״אין קשר. סבל של אחרים לא הופך את מה שאני עברתי לקל יותר או למוצדק״.
האמירה: ״את סתם מנסה למשוך תשומת לב״.
המהות: זלזול במניעים שלך והפיכת הצורך בהכרה למשהו שלילי.
תשובה: ״החלטתי לספר את האמת שלי וזו זכות בסיסית של כל אדם שנפגע״.
האמירה: ״ככה זה היה אז״.
המהות: שימוש בנורמות מן העבר כדי להצדיק התעללות.
תשובה: ״הזמנים השתנו, אבל הנזק שנגרם לי הוא אמיתי ונוכח בחיים שלי״.
האמירה: ״תראי מה את עושה לאחדות של המשפחה״.
המהות: הטלת אשמה בגין שיבוש השקט המדומה.
תשובה: ״אחדות שמבוססת על השתקת קורבנות היא לא אחדות אמיתית״.
האמירה: ״אם היה כל כך רע, למה לא עזבת מוקדם יותר?״
המהות: האשמת הקורבן על כך שלא נחלץ מהסיטואציה כילד.
תשובה: ״בילדות אין הרבה אופציות, היום אני בוחרת לדבר״.
האמירה: ״את פשוט ממורמרת״.
המהות: תיוג רגשי כדי לפסול את התוכן של דברייך.
תשובה: ״היום אני מודעת היטב לחוויות שחוויתי בילדות וזכותי לבטא את עצמי מבלי שיצמידו לי שמות תואר״.
חשיפה האמת היא לא אירוע חד–פעמי, אלא חלק ממסע שלם אל החופש. כאשר יוצאים לדרך הזו, צריך לדעת שלפעמים התגובות יהיו קשות, ההכחשה תהיה עמוקה והניסיונות להשתיק יהיו מגוונים. אבל עליכם לדעת שהתגובות האלו הן לא הוכחה לכך שטעיתם, הן הוכחה לכך שהאמת שלכם חזקה מספיק כדי לזעזע את יסודות השקר עליו גדלתם.
אני כבר לא זקוקה לכך שמישהו יאשר לי את הזכרונות שלי. הריפוי התחיל ברגע שהפסקתי לחכות לאישור של אדם חיצוני והתחלתי להקשיב לקול של הילדה שהייתי, זו שחיכתה שנים שמישהו יגיד את דבריה בקול רם.
ולאנשים שבוחרים להאשים אתכם, להטיל ספק באמת שלכם או למזער את מה שאירע לכם, אתם יכולים לכבד את הבחירה שלהם, אבל לא לשחק את המשחק. תבחרו להשאיר את האשמה ואת הבושה בידי האנשים הנכונים והמשיכו עם האמת שלכם.
