מאת: Mutual Reception Astrology
תרגום ועריכה: סמדר ברגמן ©
[כבר הבנתם את הפורמט, הפוסט הזה בוטה וחד–צדדי בכוונה ונועד לחשוף את חומרי הצל של מזל בתולה. מי שמודע – יצחק, מי שלא – אולי יכעס].
אתם לא בעלי הבחנה. יש לכם פשוט אי שביעות רצון כרונית.
אתם מספרים לעצמכם שאתם רואים דברים שאחרים מפספסים, אבל מה שאתם באמת עושים זה להתקבע על פגמים עד שהם הופכים לזהות. שום דבר מעולם לא מרגיש לכם נכון לגמרי, כולל עצמכם, ובמקום לשהות באי–הנוחות הזאת, אתם משליכים אותה החוצה. השתפרות היא הדת שלכם. שביעות רצון מרגישה לכם חשודה.
כמזל אדמה משתנה, אתם מסתגלים באמצעות תיקון. כשאתם ניצבים מול חוסר ודאות, אתם מתחילים לבצע עריכה. אנשים, מערכות, שיחות, רגשות. אתם לא חווים את העולם, אתם עושים לו ביקורת. אתם מאמינים שאם רק תעדנו את הדברים מספיק, יתאפשר לכם להירגע סוף סוף. אתם אף פעם לא נרגעים.
אתם סבורים בטעות שחרדה היא אחריות. העמידה על המשמר המתמדת שלכם מרגישה לכם מוסרית, אבל היא מתישה את כל השאר. אתם קוראים לכך אכפתיות. האחרים מרגישים תחת מעקב. אתם מבחינים בהכול, זוכרים הכול, ומתחשבנים בשקט, ואז מעמידים פני מזועזעים כשאנשים בסביבתכם מרגישים שאתם שופטים אותם.
הנכונות שלכם לעזור היא ניטרלית רק לעתים רחוקות. היא מגיעה עם ביקורת מוטמעת, עם עצה במסווה של דאגה, עם תיקונים שמוצגים כטוב לב. אתם אומרים שאתם רק רוצים שהדברים יהיו טובים יותר, אבל מה שאתם לרוב רוצים זה שליטה על התוצאות, כדי ששום דבר רע לא ידבק בכם. בלאגן של אנשים אחרים נחשב אצלכם כאיום אישי.
אתם חווים אי–נוחות רבה לנוכח אי שלמות, בעיקר אי שלמות רגשית. רגשות עזים גורמים לכם לעצבנות משום שלא ניתן לייעל אותם. במקום לפגוש ברגש, אתם מנתחים אותו, מייחסים לו פתולוגיה, או מנסים לפתור אותו. אתם לא שוהים עם הכאב. אתם מנתחים אותו עד שהוא מפסיק להיות לא נוח.
אתם מציבים לעצמכם סטנדרטים בלתי אפשריים, ואז שומרים טינה בשקט לאחרים על כך שהם לא עושים נוהגים כמוכם. אתם מאמינים שאתם היחידים שמתאמצים מספיק. כשאנשים נכשלים, אתם מרגישים שקיבלתם לכך אישור. כשהם מצליחים ללא מאמץ, אתם מרגישים מרומים. השוואה מרעילה אתכם, אבל אתם ממשיכים ללגום ממנה.
הביקורת שלכם מדויקת והרסנית. אתם יודעים בדיוק לאן לכוון. נדיר שתרימו את קולכם, אין לכם צורך בכך. הרמת גבות, תיקון ברגע הלא נכון, הבחנה בתזמון מושלם – כל אלה יכולים לפרק ביטחון עצמי של אדם. אתם מספרים לעצמכם שאתם פשוט כנים, האמת היא שאתם נהנים להיות צודקים.
אתם מתקשים לקבל חיבה ואהבה משום שאתם מאמינים שעליכם להרוויח אותן. מנוחה מרגישה לכם כפינוק מוגזם. תשבוחות מרגישות לא נוחות. אתם חושדים באהבה ללא תנא. אתם מעדיפים להיות מועילים מאשר פגיעים, נחוצים מאשר מוכרים. אתם סוחרים באינטימיות תמורת יכולת וקוראים לזה בגרות.
במערכות יחסים, אתם נעים בין מסירות לבין טינה שקטה. אתם נותנים ונותנים, ואז מרגישים חוסר הערכה כשאנשים לא מבחינים בכל מה שעשיתם. אתם לא מבקשים הכרה, אתם מצפים שיבינו זאת לבד. כשזה לא קורה, אתם מפסיקים לנהוג בחמימות וקוראים לזה גבולות.
אתם מבועתים מהמחשבה שתהיו למעמסה, ובכל זאת אתם הופכים את עצמכם לבלתי ניתנים להחלפה כדי שאחרים לא יוכלו לעזוב ללא השלכות. אתם מנהלים, מארגנים, זוכרים ומתקנים עד שאנשים מסתמכים עליכם, ואז אתם מרגישים כלואים בתפקיד שאתם בעצמכם יצרתם.
אתם מאמינים שאתם מקורקעים.
לרוב, אתם פשוט מפחדים לשחרר.
האם אתם המזל הגרוע ביותר?
לא.
אבל בהחלט סביר להניח שתטחנו את השמחה לאבק תחת כובד המשקל של שיפור מתמיד, תבלבלו בין ביקורת לאכפתיות, ותשכנעו את עצמכם שאם רק תתקנו הכל, תהיו ראויים סוף סוף לשלווה.