מאת: דונה אשוורת׳

תרגום: סמדר ברגמן

שמחה לא מגיעה בתרועת חצוצרות,

על שטיח אדום מקושט בפרחי חיים מושלמים.

השמחה מתגנבת פנימה, כשאת מוזגת כוס קפה,

צופה בשמש מאירה את העץ האהוב עליך, באופן מושלם.

ואת מובילה את השמחה החוצה,

כיוון שאינך מוכנה עדיין.

הבית שלך אינו כפי שהוא חייב להיות,

עבור אורחת מכובדת שכזאת.

אבל, את מבינה, לשמחה כלל לא אכפת מביתך המבולגן,

מחשבון הבנק שלך,

מהיקף מותניך.

השמחה אמורה להחליק מבעד לחרכי חייך הלא מושלמים,

כך השמחה עובדת.

אינך יכולה להזמין אותה, את יכולה רק להיות מוכנה כאשר היא מופיעה.

ולחבק אותה במשמעות,

כיוון שבדיוק באותו הרגע,

השמחה בחרה בך.