סטיב פאוולינה
נכתב במקור בשנת 2005
מאנגלית: סמדר ברגמן
האם באמת הגיוני לשכנע את עצמכם להאמין במשהו שיכול להיות נכון או לא נכון? היכן עובר הקו? מה מגדיר אמת? האם אמת היא תכונה חיצונית, חופשיה לחלוטין מהמתבונן? אם המציאות מנותקת מכם לחלוטין, אם היא חיצונית ואובייקטיבית, אזי אתם יכולים לומר שהאמת נמצאת לחלוטין מחוץ לעצמכם, וניתן יהיה למדוד ולוודא את האמת באופן עצמאי. משמעות הדבר היא שלאמונות שלכם לא תהיה השפעה על המציאות עצמה. בין אם אתם מאמינים שהעולם הוא שליו או אלים, למחשבות שלכם לא תהיה כלל השפעה על רמת השלום בעולם.
אבל אם המציאות היא לכל הפחות סובייקטיבית באופן חלקי, אזי אינכם יכולים להפריד את האמת החיצונית מהמחשבות שלכם. המחשבות שלכם ישפיעו על המציאות החיצונית. משמעות הדבר היא שאינכם לחפש אחר האמת במציאות החיצונית, משום שהמחשבות שלכם בוראות אותה. אם אתם מאמינים שהעולם הוא שליו או אלים, המחשבות שלכם תורמות לעיצוב העולם על פי האמונות שלכם.
אז אם המציאות חופשיה במאה אחוזים מהמחשבות שלנו, הגיוני לבחון את המציאות החיצונית כדי להבין במה להאמין. לראות משמעו להאמין. הטוב ביותר שנוכל לעשות הוא לתפוס את המציאות החיצונית באופן המדוייק ביותר האפשרי, כדי שנוכל לקבל את ההחלטות הטובות ביותר האפשריות.
אבל אם המציאות נבראת אפילו באופן חלקי על ידי המחשבות שלנו, אזי איננו יכולים פשוט לבחון את המציאות החיצונית כמתבוננים חסרי פניות, כיוון שהמחשבות שלנו יבראו את הדברים בו בזמן שננסה להתבונן בהם. במקרה שכזה, התבוננות פסיבית אינה אפשרית. האמונות שלנו יעצבו את המציאות מחדש. להאמין משמעו לראות. אם כך עובדת המציאות, אזי עלינו לבחור את המחשבות שלנו מתוך הקפדה יתרה ותחושת אחריות, משום שהן משפיעות על העולם עצמו.
אז באיזה סוג מציאות אנו חיים לאמיתו של דבר?
אנשים רבים מתנהגים כאילו הם חיים במציאות אובייקטיבית לחלוטין. אולם קל לראות שתשובה זו שגויה לחלוטין, אבל רק כאשר אתם נמצאים בחוץ ומתבוננים פנימה. אם אתם מאמינים במציאות אובייקטיבית טהורה, אתם לכודים בבועת המחשבות שלכם, אשר בה האמונות שלכם בוראות מידה רבה יותר של אובייקטיביות מאשר היא קיימת באופן טבעי. על ידי זניחת האמונה הזאת, תהיו מסוגלים במידה רבה יות לנצל את העוצמה היצירתית של המחשבות שלכם. כדי להשתמש במחשבות שלכם כדי ליצור, אתם חייבים להאמין תחילה שהדבר אפשרי.
קיימות כמה סיבות מדוע כדאי לעשות זאת. ראשית, אם יש להאמין לתיאוריית הקוונטים, אזי ברור שההתבוננות שלנו משפיעה על המציאות. מערכת קוונטית שאף אחד לא מתבונן בה יכולה לבוא לכדי ביטוי רק באופן הסתברותי, אבל מערכת שמתבוננים בה עוברת התמוטטות קוונטית ומפיקה תוצאה מדידה אחת. ואת ההשפעה הזאת ניתן לקשור לאירועים מַקְרוֹסְקוֹפִּיים, כגון במקרה של ניסוי החתול של שרדינגר.
אולם אינכם צריכים לצלול את תוך הפיזיקה הקוונטית כדי לראות כיצד המחשבות שלכם משפיעות על המציאות. לכל הפחות, ברור שאתם מסוגלים לקיים אינטראקציה עם העולם באמצעות פעולה ישירה. אם אתם מקבלים החלטה לעשות דבר מה ואז אתם עושים זאת, המחשבות שלכם משפיעות על המציאות באמצעות הפעולות שלכם.
שנית, המחשבות שלכם יכולות להשפיע על המציאות באמצעות פעולה ישירה, בעוד שהאמונות שלכם הן בגדר נבואה שמגשימה את עצמה. אם אתם הולכים לעבודה בכל יום, אתם אמונה שמגשימה את עצמה. אין חוק ביקום שאומר שעליכם לעשות זאת. אלה האמונות שלכם שגורמות לכם ללכת לעבודה בכל יום. כאשר אתם עושים זאת, אתם משפיעים על העולם, שוב באמצעות הפעולות שלכם. אתם מבצעים עבודה מסוימת, ושוכחים לבצע עבודה אחרת. האמונות שלכם בנוגע למציאות ישתקפו בפעולות שלכם, תכופות בדרכים מעודנות ביותר. לי לא הייתה עבודה מאז ראשית שנות התשעים, כיוון שאני מאמין שאני לא זקוק לעבודה ושלעולם לא ארצה בעבודה. הדבר מעצב את חוויית המציאות שלי כמו גם משפיע על כל מי שבא עמי במגע.
שלישית, ייתכן שקיימת דרך שתאפשר למחשבות שלכם להשפיע על המציאות תוך כדי כך שהן עוקפות פעולה ישירה, למשל באמצעים על–מודעים. לדוגמה, האם המחשבות שלכם על כך שאתם רוצים לפתוח עסק משלכם, מניעות את היקום בדרך כלשהי כך שיביא לכם את המשאבים הדרושים לכם באמצעות חוויית סינכרונים? אנשים רבים מאמינים שהדבר נכון. אני בחנתי נושא זה באופן פעיל לאחרונה, ניסיתי להבין באיזו מידה אני יכול לשנות את המציאות פשוט על ידי הבעת כוונה לשנות אותה.
אך בין אם אתם מאמינים בהשפעות על–מודעות או לא, אתם אמורים לכל הפחות להיות מסוגלים להסכים לכך שהמחשבות שלכם יכולות לשנות את המציאות באמצעות פעולה ישירה (מודעת) או לא ישירה (לא מודעת). אתם יכולים ״להפעיל״ את העולם. אתם יכולים להזיז דברים, לדבר עם אנשים, לחולל שינויים וכן הלאה. כמובן, אם אתם מחזיקים באמונה שהפעולות שלכם אינן אפקטיביות, אזי אתם בוראים את עצמכם כישות חסרת אונים. אבל אם תשנו את האמונות שלכם בנושא זה, תוכלו לשנות את העולם באופן משמעותי.
המחשבות שלכם אינן פשוט התבוננות פסיבית. יש להן מרכיב יצירתי. ומרכיב זה, קטן ככל שיהיה, קובע שאתם בוראים את הדברים עליהם אתם חושבים. אתם מקבלים החלטות באופן ישיר, או שאתם מתכנתים את התת–מודע שלכם, או שאתם מביעים כוונות על–מודעות שיתגשמו בסופו של דבר בדרך כלשהי.
זוהי נקודת המפתח. הבינו שאמונות הן החלטות. הן בחירות. כאשר אתם מחזיקים באמונה, אתם לא סתם מתבוננים במציאות – אתם בוראים אותה באופן פעיל. ולכן אם תאמצו את האמונה שאומרת שתרדו במשקל, הבינו שמה שאתם עושים הוא לבחור לרדת במשקל. אתם מנבאים את הנבואה שברצונכם להגשים. אם המחשבות שלכם לא מסוגלות להשפיע על המציאות, הדבר יהיה מטופש. אבל אם המחשבות שלכם יכולות להשפיע על המציאות ואף עושות זאת, אזי זה רק הגיון בריא לבחור באמונות שתואמות למה שאתם רוצים לברוא. ולכן אם אתם סובלים מעודף משקל ומאמינים שאינכם מסוגלים לרדת במשקל, למעשה אתם בוחרים להיות שמנים. ובשורש אמונה זו עלולה להימצא רשת שלמה של אמונות מחלישות אחרות – ייתכן ויהיה עליכם לחשוף כמה מהן כדי להרגיש בנוח ולברוא לעצמכם כושר גופני.
האמונה שהמציאות היא אובייקטיבית לחלוטין ושהמחשבות שלכם לא יכולות להשפיע עליה היא אך ורק נבואה שמגשימה את עצמה, שבאמצעותה אתם עושים שימוש לרעה בעוצמת המחשבה כדי להפוך את עצמכם חסרי אונים. ורק הפחד הוא שגורם לכם לעשות זאת, פחד שאם תאמצו באופן מלא את העוצמה היצירתית של המחשבות שלכם, לא תהיו מסוגלים להתמודד עמה ותחושת האחריות תכריע אתכם. אבל פחד זה גם הוא אמונה, אמונה שאתם חופשיים לזנוח במידה שווה משום שהיא לא משרתת אתכם. יש לכם את הכוח לשחרר אותה ברגע שתהיו מוכנים לכך.
אני מאמין שהמחשבות שלי מסוגלות להשפיע השפעה משמעותית על המציאות, ואני מרגיש תחושת אחריות גדולה למה שאני בורא באמצעות החשיבה שלי. נדרש לי זמן רב לשם כך, אך ערכתי באופן מוצלח את המחשבות הדומיננטיות שלי עם מה שאני מאמין שהיא טובת הכלל הגבוהה ביותר – שהתודעה והמודעות של כולנו תצמח ותתפתח. כל חיי ערוכים עם מטרה זו. אבל בסופו של דבר, זוהי בחירה. כך אני בוחר לחיות.
אני חושב שכל מי שעקב אחר ההתקדמות שלי בשנה האחרונה יכול לראות כיצד המחשבות והאמונות שלי סייעו לעצב מחדש את המציאות. משום שאני מאמין שיש לי השפעה, אני מסוגל לעשות זאת. כמו כל אדם אחר, אני נבואה שמגשימה את עצמה. יש לי את הזכות להגיע לאנשים רבים בכל פעם שאני מתיישב לכתוב (בחודש אוקטובר זה [2005] היו לאתר שלי 975,000 צפיות בדפים). אבל הדבר קרה פשוט כתוצאה טבעית של האמונות הנבחרות שלי. לא בחנתי את המציאות החיצונית כדי להחליט האם אוכל לעשות זאת או לא. לא בזבזתי את זמני בחיפוש במקומות שמחוץ לעצמי כדי להבין עד כמה מצליח אוכל להיות. פשוט החלטתי לברוא זאת, ביודעי שהאמונות שלי ימצאו דרך להתגשם. מצד שני, יכולתי בקלות רבה לבחור באמונות שהיו גורמות לי לשבת ולא לעשות דבר.
כעת בואו נתקדם בזמן עשר או עשרים שנים. לא קשה לחזות את השפעת האמונות שלי בטווח הרחוק. משמעותן היא שבסופו של דבר אשפיע על מיליוני אנשים על בסיס קבוע. ואם ההשפעה הזאת תהיו חזקה וחיובית, אזי יכולה להיות לה השפעה משמעותית על הכיוון העתידי של החיים על כדור הארץ. ההשפעות האינדיבידואליות עשויות להיות קטנות, אבל ההשפעה המצטברת של היכולת לעזור לאנשים לבחור במודע תכלית לחייהם יכולה להיות עצומה. אם לאדם אחד יכולה להיות השפעה שכזו פשוט על ידי כך שהוא בוחר להאמין שהדבר אפשרי, מה יוכלו עשרה אנשים או מאה או אלף להגשים אם הם בוחרים במודע להחזיק במחשבות שמשרתות את טובת הכלל הנעלה ביותר?
אז הבעיה של ההתבוננות אך ורק מחוץ לעצמכם כדי להחליט במה להאמין היא שאתם הופכים את עצמכם לחסרי אונים תוך כדי כך. גישה זו תהיה הגיונית רק אם אתם צופים פסיביים המתבוננים במערכת עצמאית. אבל לא זו המציאות אשר בה אתם חיים. אתם לא צופים פסיביים. אתם חלק מהדבר שבו אתם מתבוננים. ברגע זה אתם עשויים לתפוס את עצמכם כחלק קטן ולא משמעותי של השלם, אבל אתם יכולים גם לבחור למלא תפקיד גדול יותר ומשפיע יותר אם רצונכם בכך.
האם נכון שעם עוצמה רבה יותר מגיעה אחריות רבה יותר? לא. האחריות שלכם נשארת כשהייתה, ללא קשר לכמות העוצמה שיש לכם. אתם יכולים רק לוותר על העוצמה, אבל לעולם אינכם יכולים לוותר על האחריות. והדרך הראשונה שבה אתם מוותרים על העוצמה היא להאמין בטעות שאין לכם כלל את העוצמה שיש לכם.