מאת: ג׳ף פוסטר

תרגום: סמדר ברגמן

כאשר אתם מנסים ״להיפטר״

מהחרדה שלכם,

אתם יוצרים בעיה חדשה לגמרי:

המלחמה שלכם בחרדה.

עכשיו יש לכם לא רק חרדה

(בעיה ראשונה)

יש לכם גם ״אני מנסה להיפטר מהחרדה שלי״

(בעיה שניה).

לכן.

אל תוסיפו בעיה שניה.

הישארו עם הבעיה הראשונה.

ראו אם היא בכלל בעיה. אולי היא לא. אולי חרדה היא רק חלק בכם שזקוק לאהבה, לחביבות, למרחב, לנשימה.

אפשרו לחרדה להיות. ככל שתלחמו בה, תתנגדו לה, תנסו לעצור אותה, להרוג אותה, להרדים אותה, להתעלות מעליה, להכחיש אותה, כך אתם תעניקו לה כוח רב יותר, ותהפכו אותה במידה רבה יותר לבעיה שיש לפתור.

כאשר אתם מפסיקים לנסות לתקן את החרדה, כאשר אתם אומרים כן אמיץ לקיומה, היא מפסיקה בהדרגה להיות בעיה.

היא פשוט אנרגיה טבעית בגוף החיה. היא הטבע עצמו. אפשרו לה להיות. הניחו לה להתבטא. הרשו לה לנוע. אל תתנו לה לשלוט בכם. פנו לה מקום אבל אל תרשו לה להיות אדונכם. תנו לה תוקף, אבל אל תרַצּו אותה.

הישארו נוכחים. היו פתוחים לדברים כפי שהם. המשיכו ביומכם. החרדה רוצה להקטין אתכם, לכבות אתכם, להשתיק את קולכם, ״להגן״ עליכם על ידי כך שהיא חונקת ומסרסת אתכם, אבל אין לה יכולת אמיתית לעשות את כל הדברים הללו.

היא רק דיירת, לא בעלת הבית.

זו הארה, אז:

לא לברוא

בעיות לא הכרחיות.

לתמיכה – לחצו כאן.