איך הפכנו לבלשים במקום לקוראים

מאת: ג׳ינה קארוסו הוסאר

תרגום ועריכה: סמדר ברגמן ©

בינה מלאכותית היא לא הבעיה. ציד מכשפות הוא הבעיה.

תקשיבו לי רגע… הגענו למקום מוזר…

דומה שאנשים כבר לא קוראים בראש ובראשונה מתוך עניין ברעיונות. הם קוראים בשביל לאסוף ראיות.

אני רואה את זה מדי יום בתגובות לפוסטים של אנשים בכל פלטפורמה אפשרית.

״זה נשמע כמו בינה מלאכותית״.

״ה-AI מרוח כאן על הכול״.

דומה שיש קבוצת אנשים גדולה מאוד שלא מעוניינת בדברים שנאמרים, אלא שיש לה צורך עז לחשוף את היוצר. זה מרגיש פחות ופחות כמו חשיבה ביקורתית, ויותר כמו ציד מכשפות מודרני.

והנה מה שכולם שוכחים: הבינה המלאכותית למדה מאיתנו.

היא לא נולדה עם קול. אימנו אותה מיליוני קולות אנושיים: סופרים, משוררים, אנשי שיווק, היסטוריונים ופילוסופים, אנשים שהקדישו עשורים כדי לשכלל את אומנות הכתיבה, הרבה לפני שהצ׳אט ג׳י.פי.טי. היה קיים.

אני גדלתי עם אבא שהיה לו תואר שני בחינוך. הוא תיקן את הדקדוק שלי ללא הרף וללא רחם ותמיד אתגר אותי להשתמש במילים חזקות ומדויקות יותר. הוא לימד אותי שלשפה יש חשיבות.

אז כן. אני כותבת בצורה לירית. אני משווה ומציגה ניגודים. אני אוהבת מקצב ומתלהבת כמו חנונית מאליטרציה.

אני כותבת באופן טבעי בעזרת חוק השלושה, משום שכך אנשים מעבדים רעיונות. מבנה מקבילי לא התחיל עם הצ׳אט, אריסטו השתמש בו לפני יותר מאלפיים שנה.

קראו את מכתבי המכירות של קופירייטרים אגדיים, כמו דן קנדי. ואז קראו משהו שנוצר על ידי בינה מלאכותית. אתם תמצאו שפע של קווי דמיון.

מדוע?

משום שהבינה המלאכותית למדה מכותבים כגון אלה.

באופן אירוני, אני משתמשת בבינה מלאכותית כמעט בכל יום.

לא משום שאני לא יודעת לכתוב, אלא בגלל שאני כן יודעת.

אני משתמשת בה כדי לבחון רעיונות, כדי למצוא פרצות בהנחות היסוד שלי, כדי לשאול שאלות טובות יותר. (הנה שימוש בחוק השלושה. תהרגו אותי…) לפעמים בינה מלאכותית עוזרת לי למצוא את המשפט המדויק שחיפשתי. לפעמים היא נותנת תוקף לבחירה היצירתית שלי.

אבל לפחד יש דרך משעשעת להפוך אנשים לבלשים, במקום לתלמידים.

נניח שהיינו מקדישים פחות זמן בניסיון לזהות האם משהו נכתב בעזרת בינה מלאכותית, ובמקום זה היינו שואלים:

האם המאמר גרם לי לחשוב?

האם למדתי משהו?

האם המאמר שינה אותי?

אני מקווה שנפסיק לקרוא במטרה ״לתפוס״ מישהו ונחזור לקרוא כדי להבין טוב יותר את עצמנו.

ספגו את התוכן. אתגרו את הרעיונות. תתווכחו על המסקנות.

אבל בואו נפסיק להניח באופן אוטומטי שאוצר מילים נרחב, כתיבה לירית, מבנה מהודק או פרוזה מלוטשת משמעותם שמכונה כתבה את זה.

אנחנו נשמעים כמו בינה מלאכותית?

לא חמודים.

בינה מלאכותית נשמעת כמונו, משום שאנחנו היינו כאן קודם.