הרצאה מאת כריסטינה לופז
תמלול, תרגום ועריכה: סמדר ברגמן
חלק ראשון
הקדמה
התעוררות רוחנית היא אחת מהחוויות המדהימות ביותר שאנו עשויים לחוות. כאשר אנו מתעוררים, אנו מרגישים חיים ועל גג העולם. אבל התעוררות יכולה גם לגרום למצבים רגשיים טובים פחות. רגע אחד אנו מרגישים נפלא וברגע הבא – בום – אנו מרגישים סחוטים לגמרי. אז מה לעזאזל קרה? ייתכן שאתם חווים את מה שידוע כשחיקה רוחנית ואני יודעת עד כמה מאתגרת היא עלולה להיות. ולכן, בהרצאה זו, תלמדו מהי שחיקה רוחנית ומדוע היא מתרחשת. לאחר מכן, אחלוק איתכם את ששת הסימנים העיקריים של השחיקה הרוחנית, כדי שתוכלו לאבחן אותה בעצמכם אם אתם חווים אותה. אז, אחלוק את ארבעת הטיפים העיקריים שלי שיעזרו לכם להימנע משחיקה רוחנית או לרפא אותה.
מהי שחיקה רוחנית?
אוקיי, הנה הגדרה כללית לשחיקה רוחנית. שחיקה רוחנית היא מצב שבו אנו הופכים להיות עייפים מאוד בשל ההתעוררות הרוחנית שלנו, עד כדי כך שאנו מרגישים מיואשים, מותשים ולכודים בנסיבות העכשוויות שלנו. שחיקה רוחנית יכולה להתרחש בכל נקודה בהתעוררות הרוחנית. אצל אנשים מסוימים, היא מתרחשת בשלבי ההתעוררות הראשונים, בעוד שאצל אנשים אחרים היא מתרחשת לאחר חודשים או שנים לאחר ההתעוררות הראשונית. היא עלולה להתרחש בזמנים שונים ולא כולם חווים אותה. אנשים מסוימים יחוו התעוררות רוחנית ללא שחיקה וזה נפלא, אבל אצל רבים מאיתנו, קיימות נקודות מסוימות בהתעוררות שבהן אנו חווים שחיקה זו.
שחיקה רוחנית היא עמוקה יותר מתחושת עייפות פשוטה. היא עמוקה הרבה יותר. כאשר אתם חווים שחיקה רוחנית, אתם מרגישים תשושים עד העצם. זה התיאור הטוב ביותר שעליו אני יכולה לחשוב. אתם מרגישים תשושים עד העצם… ומגיע הרגע שבו אתם מרגישים שאתם רוצים לוותר. אתם תשושים כל כך שאתם רוצים לוותר. ויש משהו מעניין בכל הקשור לשחיקה רוחנית, שראיתי אצל אנשים רבים, ושחוויתי בעצמי (גם אני חוויתי שחיקה רוחנית)… כאשר אתם בעומק השחיקה הרוחנית, אתם תשושים כל כך שהתופעה האנרגטית היא שאתם הופכים מדוכאים. ומשמעות הדבר היא שכאשר מישהו הופך מדוכא, הוא חש חוסר תקווה לגבי החיים, הוא מתחיל כמעט להתנגד לחיים. הייאוש והדיכאון הם כהתנגדות לחיים. אדם זה כה חסר תקווה שהוא פשוט לא מסוגל לראות את האור שבקצה המנהרה. ולא רק שהוא לא מסוגל לראות את האור שבקצה המנהרה, הוא כבר לא מאמין שיש אור בקצה המנהרה.
זו דרך מעט שונה להסתכל על שחיקה רוחנית, אבל הנקודה היא שהיא מרחיקה לכת מעבר לעייפות רגילה. היא יותר מאשר תשישות רגילה. לפעמים אנו מרגישים תשושים אך התחושה חולפת במהירות. אך רמת תשישות זו, כאשר אתם חווים שחיקה רוחנית, היא עמוקה, היא מגיעה עד העצם ואז אנו יכולים פשוט להפוך חסרי תקווה ומדוכאים לגמרי. אנו מפסיקים להאמין שיש אור בקצה המנהרה.
כעת יש דבר מעניין לגבי תחושת דיכאון זו. כאשר אנו מגיעים לנקודה שבה אנו הופכים מיואשים ומדוכאים, יש גם אנרגיה של עקשנות מאחוריה. דומה שאיננו רוצים כלל לראות את האור שבקצה המנהרה. אנו לא מאמינים שהוא קיים ולא אכפת לנו כלל אם קיים אור בקצה המנהרה. אנו מאמצים אנרגיה של עקשנות. ״היקום נטש אותי, לא אכפת לי״, כך אנו הופכים מעט עקשנים. והסיבה לעקשנות הזאת, הסיבה לייאוש ולדיכאון, היא משום שהאגו נמצא בהילוך גבוה.
לכן, כאשר אתם חווים שחיקה רוחנית, אתם תשושים כל כך שלאגו שלכם אין מושג מה לעשות. וכיוון שהאגו מנסה לשלוט בכול הדברים ללא הרף, כאשר האגו מגיע למצב שבו הוא מוצף, ואין לו מושג מה הדבר הבא שיש לעשות, הוא יכול להיכנס לסוג של ייאוש עקשני שכזה. אם חוויתם זאת, או חווים זאת עכשיו, הרי שהאגו שלכם נמצא בהילוך גבוה. אתם יכולים לצאת מהמצב הזה של ייאוש ושל שחיקה רוחנית גם כן, וכאשר אתם עושים זאת, למעשה הדבר קשור לאגו, ליכולת שלכם להשקיט ולהרגיע את האגו. פשוט לשחרר את העקשנות זאת.
מדוע מתרחשת שחיקה רוחנית?
שחיקה רוחנית יכולה להיראות אקראית, אנו יכולים לחוות שחיקה רוחנית באופן אקראי בעת ההתעוררות הרוחנית שלנו, אבל לא מדובר במשהו אקראי. למעשה יש כאן מדע רוחני ממשי. קיימות שלוש סיבות עיקריות מדוע אנו עלולים לחוות שחיקה רוחנית או כמה שחיקות שכאלה בעת ההתעוררות הרוחנית שלנו. ואני רוצה למנות אותן כעת.
הסיבה הראשונה היא ריפוי. זו סיבה שכיחה מאוד. כאשר אנו חווים התעוררות רוחנית, כאשר הנשמה שלכם מפעילה את מתג ההתעוררות, אחד הדברים שקורים הוא שנושאים רבים מתחילים לצוף ולעלות כדי שניתן יהיה לרפא אותם. ולפעמים הופעת הנושאים הללו יכולה להיות מהירה מאוד, ואתם מרפאים דבר אחר דבר, אחר דבר… או, אתם מרפאים עשרה דברים בו–זמנית ועלולים להפוך מוצפים בשל כך. הריפוי מציף את המערכת שלכם, בייחוד אם דברים רבים מתרפאים בעת ובעונה אחת או עולים לפני השטח לשם ריפוי או שמה שעולה הוא משמעותי מאוד. ניתן לומר, והדבר נכון לגבי אנשים שחוו טראומה משמעותית וכאב רב בחייהם, הוא שככל שהטראומה עמוקה יותר, כך יהיה מאמץ רב יותר לעבד אותה. ולפעמים אותם דברים שצצים ועולים לשם ריפוי, עלולים להתיש את המערכת ולגרום לנו לשחיקה. זו הסיבה הראשונה ולמעשה אחת מהסיבות העיקריות מדוע אנו עלולים לחוות שחיקה רוחנית. וניתן לחוות אותה מסיבה אחת או מכל שלוש הסיבות. הדבר לא באמת משנה.
הסיבה השניה מדוע אנו חווים שחיקה רוחנית היא באופן מהותי מה שידוע בשם ״התעלות״. התעלות היא תהליך של שינוי אנרגיה שאנו חווים פעמים רבות בעת ההתעוררות. ובאופן מהותי מה שקורה הוא שהגוף הפיזי שלכם, התאים שלכם, עוברים טיהור של אנרגיה ישנה ומתחילים להכיל אור רב יותר. תהליך זה של טיהור אנרגיה ישנה, של שחרור אנרגיה ישנה, של הכלת אור רב יותר, מעצים את האנרגיה שלכם. האנרגיה והרטט שלכם מתעלים וכאשר הרטט שלכם מתעלה, זהו היבט נפלא של התעוררות רוחנית. אתם חווים זאת פעמים רבות בעת ההתעוררות, אבל הבעיה כאן היא שההתעלות היא תהליך קשה מאוד עבור הגוף הפיזי.
התעלות מכבידה מאוד על הגוף הפיזי, כיוון שהגוף הפיזי שלכם הוא החלק היחיד שלכם שעשוי מחומר. זה החלק שלכם שקיים בזמן, במרחב ובמציאות, וכל שעשוי מחומר, מבשר ודם, כל דבר שניתן לגעת בו, זקוק לזמן כדי להשתנות. ובתהליך זה של התעלות, והזמן הדרוש לשינוי, מהווים מאמץ אדיר על הגוף. וכיוון שקשה לגוף הפיזי לטהר ולהכיל אור חדש, הדבר עלול לגרום לתשישות – ותשישות זו עלולה להוביל לשחיקה רוחנית.
והסיבה השלישית לכך שאנו לוקים בתשישות רוחנית היא מאמץ יתר. קרוב לוודאי שזוהי הסיבה השכיחה ביותר, משום ששתי הסיבות הראשונות יכולות להתרחש באופן ספונטני והן בדרך כלל מעבר לשליטתנו, במובן שהן מתרחשות ברמת הנשמה ובפקודת הנשמה. הריפוי מתרחש בפקודת הנשמה. תהליך ושלבי ההתעלות מתרחשים בפקודת הנשמה, אך הסיבה השלישית, מתרחשת בפקודת העצמי הנמוך יותר או מה שידוע כעצמי האנושי.
כאשר אנו מתחילים להתעורר, דברים נפלאים רבים מתחילים להתרחש, ריפוי רב ושינויים רבים. וכמה מהשינויים הללו אינם נעימים או נוחים כלל וכלל. לכן, מה שקורה לעתים הוא שהעצמי האנושי תופס פיקוד, האגו תופס פיקוד והוא רוצה להסתלק במהירות מהמקומות הלא–נעימים הללו שאנו חווים בעת ההתעוררות.
בעת ההתעוררות, אתם אומרים לעצמכם, אני מוכן להירפא. אחפור עמוק ככל האפשר, מהר ככל האפשר, כדי שאוכל לנקות את שיש לנקות ולהמשיך בחיי החדשים והנפלאים, כעת משחוויתי התעוררות רוחנית. והאנשים מתחילים לדחוף ולדחוף, לחפור ולחפור. והם לא עושים זאת כיוון שהם מקשיבים לנשמתם, הם עושים זאת כיוון שהעצמי האנושי לא חש בנוח בשלבים מסוימים של תהליך ההתעוררות. הם רוצים שהשלבים הללו יעברו במהירות, ולכן הם דוחפים את עצמם אל מעבר לגבול היכולת. דבר זה עלול להוביל לשחיקה רוחנית. זו תופעה שכיחה מאוד. עבדתי עם אלפי אנשים ועשיתי זאת בחיי שלי, כיוון שכאשר אתם נמצאים במקום לא–נוח במסגרת ההתעוררות הרוחנית שלכם, ומדובר במשהו רגיל לחלוטין עבור כולנו, כולנו רוצים גם להסתלק משם מהר ככל האפשר.
אך מה שלמדתי לגבי התנסות זאת הוא שכאשר אתם דוחפים יותר מדי, מהר מדי, הדבר יכול להוביל לשחיקה רוחנית ואז אתם נסוגים עשרה צעדים לאחור. כיוון שכאשר אתם נשחקים, אתם חייבים לעצור, לבחון ולנוח הרבה יותר מכפי שהייתם צריכים לעשות אילו הייתם רק מאטים קצת.
בנוגע לסיבה השלישית, ישנים כמה היבטים אנרגטיים שברצוני לציין, כדי שתוכלו לגלותם, אם הם מתרחשים בחייכם. על הראשון כבר דיברתי בקצרה – כאשר אני דוחפת את עצמי יותר מדי בעת התעוררות רוחנית, דוחפת יותר מדי וחופרת יותר מדי וממהרת יותר מדי, מדובר למעשה בסוג של אסקפיזם, כיוון שלא נוח לי במקום שבו אני נמצאת עכשיו. קיים כאן היבט אנרגטי של ברחנות (אסקפיזם). ההיבט האנרגטי השני הוא חוסר סבלנות. זוהי תכונה של האגו, האגו מאוד חסר סבלנות. האגו אומר: ״זה לוקח יותר מדי זמן, נמאס לי מהריפוי, נמאס לי מכל מה שקורה כאן, אני רוצה לצאת, מספיק ודי״. ובכן, לאגו אין מושג מתי משהו אמור להסתיים ומתי לא, כיוון שהאגו לא מבין מהי התעוררות רוחנית. חוסר סבלנות זה עלול אפוא לתרום לשחיקה הרוחנית. אלה הם שני היבטים אנרגטיים שיש לשים אליהם לב. אם אתם עדים להם ומזהים אותם בתוך עצמכם, הרי שאתם מנסים לדחוף את עצמכם כדי לברוח מרגע ההווה או שאתם דוחפים את עצמכם בגלל שאתם חסרי סבלנות ונמאס לכם להיות היכן שאתם.
סוף חלק ראשון