מאת: אלכס מיילס
תרגום ועריכה: סמדר ברגמן ©
אם אתם אנשים מופנמים, סביר להניח שאתם נהנים משעות הבוקר המוקדמות או משעות הלילה המאוחרות, השעות השקטות שבהן העולם רגוע והמחשבות שלכם מתבהרות. יכול להיות שאתם מעדיפים הודעות טקסט על פני שיחות טלפון, מפגשי קפה אחד־על־אחד על פני התכנסויות גדולות, וסופי שבוע שלווים ומלאי מנוחה על פני לוח זמנים עמוס.
אתם מרגישים שלווים כשהרעש דועך והמחשבות שלכם זוכות במרחב נשימה.
אתם נהנים מרגעים איטיים יותר, משיחות עמוקות, ומזמן עם אנשים שמרגישים אמיתיים ובטוחים.
אתם מעריכים את המרחב שלכם. אתם מתייחסים בכבוד לזמן שלכם.
לאנרגיה שלכם יש גבולות, ואתם נעים בעולם מתוך מודעות לדברים ששומרים על האיזון שלכם.
אתם מעניקים תשומת לב קפדנית – צופים בשפת גוף, מקשיבים לשינויים בגוון הקול, חשים את האנרגיה שבחדר.
תכופות אתם מרגישים את הדברים שאנשים אחרים לא אומרים. האינטואיציה שלכם מדריכה אתכם, ועם הזמן למדתם להקשיב לקולה השקט.
אתם זוכרים את הדברים הקטנים, את גוון קולו של מישהו כשהיה עייף, או את הפרטים ששיתף כשהרגיש בטוח.
אתם מדברים מתוך תשומת לב. אתם מקשיבים בכל הווייתכם.
לאחר ימים מלאים בפעילות חברתית, הגוף שלכם מבקש שקט.
מרחבים שקטים עוזרים לכם להיטען מחדש. התבודדות מחזירה את האנרגיה שלכם לכדי היערכות.
אתם נעים בעולם ברגישות. אנשים מסוימים מרגישים קלים וזורמים, בעוד שאחרים משאירים אתכם בתחושת כבדות. אתם מבינים את ההבדל, ובוחרים את החברה שלכם בחכמה.
שתיקתכם נושאת חכמה, השלווה שלכם אוחזת בעוצמה והאנרגיה שלכם מקודשת, ולכן אתם שומרים עליה בזהירות.
ועבור האנשים שזוכים להכיר אתכם באמת – אתם בלתי נשכחים.
