מאת: אלת׳יאה לונה
תרגום ועריכה: סמדר ברגמן
להלן מסר קצר שניתן במסגרת ההדרכה האינטואיטיבית לשבוע הקרוב.
מילות מפתח: אופטימיות מחייבת אומץ.
ארכיטיפ הצל: הפסימיסט.
הדרכה רוחנית: בחברה הכאוטית והפגומה עמוקות שלנו, להרגיש רמת פסימיסטיות מסוימת אינה רק נורמלית, אלא היא הנורמה. התקבעות בחשכה ובכל מה שמשתבש היא תגובה טבעית לסבל החיצוני והפנימי שאנו רואים בכל מקום. תלונות, האשמות, ביוש והרגשת פסימיות ואומללות הם כולם סימנים שהמערכת צריכה להשתנות באופן מהותי. אולם, אף על פי שקל לשאת עמנו רמת ציניות מסוימת כלפי אחרים, החברה או אפילו כלפי עצמנו, תגובה זו אינה תמיד מסייעת או יעילה.
השבוע, אתם מוזמנים לרכך את לבכם במידת האפשר ולאמץ גישה קלילה יותר כלפי עצמכם, אחרים והחיים. נכון, בריא וצריך לקבל את הכאב והכעס. אבל גם לפתוח את זרועותיכם לאפשרויות חדשות, לרעיונות חדשניים ולזוהר האופטימיות. האופטימיות לא חייבת להיות צורה מעוררת קבס של חיוביות, שבה אנו מעמידים פנים שהכול בסדר ועוקפים את השלילי. לא, אופטימיות אמיתית, אופטימיות בריאה, מבינה שלאחר אפלת הלילה מגיע אור היום. לאחר החורף, מגיע האביב. אופטימיות היא קלילות הרוח.
איננו צריכים לדחות את האופטימיות, ממש כפי שאיננו צריכים לדחות את הפסימיסטיות – שתיהן ראויות לזמן ולמקום. שתיהן יכולות ללמד אותנו דבר מה.
אתם מתבקשים להקדיש דקה ולהתייחס אליה כאל הזדמנות להעריך את גישתכם לחיים ברגע זה. אם אתם מושקעים עמוק מדי באמונות, בתפיסות ובהלך רוח שליליים, הרוח מבקשת מכם להבחין כיצד הפסימיסט הפנימי שלכם השתלט עליכם. כאשר אתם מחוברים לעצמי או לאנרגיית הנשמה, יש לכם את החופש לחשוב, להרגיש, להבין ולהתנהג במגוון דרכים שונות. יש לכם דעות. אתם מרגישים נזילים, גמישים וחופשיים בתוככם.
אבל כאשר הצל הפנימי של הפסימיסט משתלט, תבחינו שאתם מתקשים להרגיש שמחה רבה, לגבי כל דבר. החיים שלכם נלקחו בשבי על ידי השקפות מאשימות וניהילסטיות, ועל ידי כאבי המיינד והגוף. החיים ירגישו אפורים ועגומים. אתם תתקבעו בדרך הוויה וחשיבה אחת בלבד. המציאות היא, שאף על פי שנכון, קיימים חשכה וסבל, אף על פי שהחיים שלכם לא מתנהלים אולי כפי שרציתם שיתנהלו, עדיין קיים אור. עדיין קיים יופי. עדיין קיימות ברכות. עדיין קיימים דברים שאותם ניתן לחגוג. לכן, הניחו יד על לבכם ושבו בשקט במקום כלשהו השבוע, עדיף בטבע, ונשמו את הסביבה שלכם. עברו מהמיינד אל הלב. תרגלו זאת אם אתם מחפשים אחר דרך לצאת מהדפוסים השליליים. קל להיות פסימיסטים, אבל האופטימיות מחייבת אומץ.
הצעות כתיבה:
- כיצד צד הצל של הפיסימיסט הפנימי השתלט על חייכם? העניקו לו שם, פנים, צורה ותיאור. אילו מן דברים הוא מספר לכם על עצמכם, על אחרים ועל החיים?
- מצאו את שלוש המחשבות החשוכות וניהיליסטיות ביותר שחשבתם לאחרונה. הפכו אותן על פיהן. כיצד כל אחת מהתפיסות הללו יכולה להיות קצרת רואי? הרחיבו את תפיסה שלכם ומצאו הוכחה או טיעון שההפך הוא הנכון.
- רשמו כמה שיותר סיבות לשמחה ולהנאה פשוטה בחיים. מה גורם לכם הנאה על בסיס קבוע? רשמו לפחות חמישה דברים להודות עליהם בכל יום כחלק משגרת הכתיבה שלכם, בבוקר או בערב, ושימו לב כיצד תרגול זה משחרר אתכם מהפסימיסט הפנימי.
- הניחו יד עדינה על לבכם והרגישו מה צץ ועולה ממנו. איזה כאב דומם רוצה שתרגישו אותו ושתהיו עדים לו? אפשרו לעצמכם להרגיש ולעבד את הכאב הזה, אולי באמצעות מיינדפולנס או שילוב של כתיבה או ביטוי אמנותי יצירתי. הבחינו כיצד ההשקפה שלכם משתנה לאחר מכן.
הצל: כאב שלא בא לידי ביטוי. התייחסות צינית. לב סגור. השקפה מוגבלת. התלוננות עקשנית. היעדר הודיה. מכאובים. פסימיזם.
האור: התחברות מחדש עם הלב. אומץ לאמץ השקפה חדשה. הודיה. קלילות הרוח. הוקרה של הדברים הקטנים. הלך רוח חיובי. פתיחות למידע חדש.
מנטרה מרפאה: ״אני משחררת את כל האנרגיה הכבדה, התקועה והחסומה ומקדמת בברכה קלילות, התרחבות ושמחה. מותר לי להוקיר את אור השמש, גם כאשר אני מוקפת ענני גשם״.
