לעבור לתודעת השפע מתוך סבלנות וסובלנות
יערה בויום-קפלן
יולי 2016
עריכה לשונית: סמדר ברגמן
החודשים האחרונים מאופיינים במעברים קיצוניים ממצב למצב. ימים שבהם מורגשות התפתחות והתרחבות התודעה מצד אחד, ותחושות של נפילות מתח, תשישות והתרוקנות, מצד שני.
רכבת הרים הנעה במהירות ממצבים של תודעה גבוהה לתחושת כבדות, מה”למעלה” האקסטטי לתחושת התהום של “בשביל מה לטרוח?”, מעברים משמחה ומתקווה לתחושת ריקון והתשה, מתחושת למידה והתפתחות לתחושת “שוב אני באותו צומת…”.
אנו חיים בתקופה מיוחדת שבה מתקיימת פתיחה של כמה ממדים בו זמנית. תחושת המעברים הבלתי מבוקרת קשורה קשר הדוק להאצה בהתפתחות הבריאה בשנים האחרונות.
האנושות מזגזגת בין כמה מישורי תודעה בו זמנית: בעוד רבים מנסים לבאר את תודעת הממד החמישי, המבקשת את חקירת האחדות מתוך איזון תחושות הנפרדות, נפתחת בפנינו דלת חדשה לתודעת הממד השישי – התקשורת העל חושית, זו שחיה בכמה מישורים מציאות בעת ובעונה אחת, זו שמחברת את כל הגופים ושמתבוננת מכול הזוויות, מבפנים ומבחוץ.
התקופה הנוכחית היא פריצה, שינוי, מעבר למהלך חדש של הבריאה, של הנשמה. מעבר אל התקשורת העל חושית, כזו שתאפשר חזרה לשימוש ביכולותיו המופלאות של המוח האנושי; מעבר אל יכולת של שהות מודעת בכמה מרחבים בו-זמנית.
זוהי תקופת קטיף הפרי, התוצאה שתאפשר למין האנושי ליישם ולנצל את מרבית יכולותיו וכישוריו שהיו מוסווים וחסומים עד כה. תקופה שבה התקשורת בין המוח הימני לשמאלי והגשרים שביניהם יפעלו בהרמוניה.
אז היכן אותה פריצה? ומדוע לרבים מאיתנו היא מתמהמהת? רבים נעים בין תחושה כבירה של גאות אקסטטית לבין רגעי שפל, מהסוג שאפילו מעמיד בספק את ההבנות המעמיקות שחלחלו אל תוך תודעתנו בעת האחרונה.
המעבר לתדר התודעה החדש מבקש פריקה ופרידה, תהליך עמוק של ניקוי הנפש. זהו מעבר המבקש סריקה, כמו מכונת רנטגן חדשנית שמגלה היכן יושבים המטענים המכבידים על צפיפות החומר ומבקשת לפרקם. היכולת להשתהות במרחב התודעה השישי דורשת צפיפות חומר פחות דחוסה, כזו שתאפשר רחיפה קלה ממרחב למרחב, דבר המחייב הסרת מטענים עודפים, כאלו ששייכים לתודעת המרחב השלישי. המחסנים המכבידים על הנפש, על תפיסות עתיקות שיצרנו לאורך החיים, לאורך הגלגולים.
אנו נמצאים בעידן שבו הצורך להשביע את הרצון ב”כאן ועכשיו” גורם לתסכול רב ואינו מאפשר מעבר לשלב הבא. הסבלנות היא אחד המרכיבים החשובים ביותר בהתפתחות הנשמה. כל צמח חי על הפלנטה מעיד כי על מנת לצמח פירותיו, עליו לעבור דרך כמה תהליכים. פירות אלו לא ייווצרו אם אחד מן השלבים המקדימים לא יתרחש.
הסבלנות הנה אורך הרוח, הידיעה הברורה שהדבר יתרחש, אך בקצב שמותאם לו. גם אם נראה כחסר תנועה, הסבלנות אוחזת באמונה שקיימת תנועה תת קרקעית, גם אם אינה גלויה לעין.
המילה סבלנות מקורה בשורש ס.ב.ל. – היכולת לסבל, לשאת את אי הנוחות. אדם שנמצא בקוצר רוח, שאינו בסבלנות, יוצר בהכרח חסימה, היתקעות של אנרגיה, בכך שהוא מתנה את האופן שלדעתו התהליכים אמורים להיווצר. אותה חסימה מושכת לעברה אנרגיה של דאגה וכעס, תסכול ומרמור, המקבעים את החסימה ומכפילים את השתרשותה באותו מקום.
נבחן לרגע את אותו “זיגזוג” ממצב למצב כמורה דרך לאיתור החומר הרגשי הדחוס. מה קדם לאותה “נפילה” אנרגטית? האם אני יכול/ה ומסוגל/ת להעניק שם לרגש או למגוון הרגשות שהביאו לתרחיש הנסיגה?
החיים הם צמיחה, תנועה וזרימה. עלינו לחקור את התסמינים, את הדפוסים החוזרים על מנת להבין כיצד נוצרו ומשם לאפשר זרימה לנתיבים חדשים. לפתוח את מעגל האינרציה. הדבר ניכר בכל אשר מקיף אותנו על פני האדמה: הקרקע, הסלעים, האבנים, הצומח, החי.
הצמח מתחיל את דרכו כגרעין. זרע דחוס של פוטנציאל גלום לא ממומש. רק ברגע שיתחיל להתממש במציאות דרך מגע עם אדמה, מים ושמש יוכל להתפיח את עצמו, לשחרר את הפוטנציאל הגלום בו ולהתמקד בכוונה ומשם לנביטה כלפי מעלה, אל מחוץ לאדמה, תוך השתרשות באדמה, התפלגות לעלים ולגבעולים ומשם ליצירת הניצנים, אותם פרחים שיהפכו למראה מרהיב ומשם לפרי.
תודעת המרחב השישי מבקשת להיכנס לחיינו, אך היא מבקשת מהלך עמוק של ראיית היש הקיים דווקא מתוך אותה נפילה, מתוך אותו “אין” חוזר ונשנה. השהות באותו מרחב של תודעה גבוהה תתאפשר רק בעיבוד תהליכי הרגשות ואיזון התפיסות העצמיות.
למדו את קורותיכם. למדו את הלכי הנפש הפנימיים שבכם על מנת ללוש ולרכך את אותה התקשות רגשית ולאפשר לה שוב תנועה והתרחבות. אפשרו לפראנה, לאותו כוח חיים, לנוע בכם, דרככם.
יערה בויום-קפלן – מרפאה בתקשור, מטפלת בריברסינג (נשימה מעגלית), מכשירה ומנחה מרפאים בתקשור ובפתיחת תדרים.
ליצירת קשר: 0526770273