מאת: טרי מורהו
תרגום ועריכה: סמדר ברגמן ©
ישנם כלי נשק רבים שפועלים בעולם כיום, ולא כולם עשויים מתכת.
חלקם פסיכולוגיים. חלקם רגשיים. חלקם פועלים באמצעות פחד, פילוג, בושה, מניפולציות ועיוות האמת. ויש כאלה שמגיעים אלינו דרך המידע שאנחנו צורכים.
מידע הוא אחד מכלי הנשק העוצמתיים ביותר, כיוון שהוא מסוגל לחדור אל תוך ראשנו, להעסיק את מחשבותינו ולהרחיק אותנו מהלב שלנו.
חשבו כמה קל לעשות זאת.
אנחנו מופצצים במידע, בנרטיבים סותרים, בכותרות מפחידות, בתמונות של סבל, בתחזיות, בדעות ובזרם בלתי פוסק של דברים שאומרים לנו שאנחנו חייבים לדעת אותם. אנחנו יכולים לשקוע עמוק כל כך בעיבוד הדברים שמתרחשים, שאנו מאבדים את הקשר עם האופן שבו אנו מגיבים להם.
כאשר דומה שהעולם יצא משליטה, השכל יכול להפוך למקום מפלט שאליו אנחנו נסוגים בניסיון להשיב לעצמנו את השליטה. אנחנו מתחילים להאמין שאם רק נדע מספיק, נבין מספיק, נחקור מספיק או נהיה מעודכנים מספיק, נוכל איכשהו להרגיש בטוחים יותר.
ואף על פי כן, לפעמים, דווקא במקום הזה אנחנו הופכים לנשלטים.
לכדו את תשומת הלב שלנו. הפעילו את מערכת העצבים שלנו. השכל שלנו עסוק בניתוח, בהתגוננות, בוויכוחים ובניסיון לצפות מה עלול לקרות בהמשך. בינתיים, משהו חשוב יכול להתחיל להיעלם מהחוויה שלנו – היכולת שלנו לעבד את הדברים באמצעות הלב.
האמפתיה יוצאת מהתמונה.
אנחנו יכולים לשקוע כל כך במידע, בנרטיבים ובעמדות, שאנחנו מפסיקים לראות את בני האדם שמאחורי הסיפור. אנחנו יכולים להתעסק במידה רבה יותר בצורך להוכיח שאנחנו צודקים, מאשר להישאר חומלים, ומושקעים יותר בהגנה על השקפת העולם שלנו, מאשר בניסיון להבין את החוויה של אדם אחר.
וכאן פועל הנשק העמוק יותר.
כיוון שכאשר אנחנו מנותקים מהלב שלנו, הרבה יותר קל לפלג אותנו. אנחנו יכולים להימשך לצדדים מנוגדים, להגיב למידע שמוגש לנו באופן מכוון ומחושב, בעודנו שוכחים את האנושיות המשותפת לכולנו.
השאלות שנשאלות הן אלה: מה כל המידע הזה עושה לתודעה שלנו? האם הוא מרחיב את המודעות שלנו או מצמצם אותה? האם הוא מוביל אותנו לחמלה ולהבנה רבות יותר, או משאיר אותנו במצב מתמיד של פחד, תגובה והפרדה?
אנחנו זקוקים ליכולת הבחנה. אנחנו צריכים מודעות. עלינו להבין מה מתרחש בעולם. אבל אנחנו צריכים גם להישאר מחוברים לאותו חלק בתוכנו שמסוגל להרגיש, לזהות סבל, לגלות חמלה ולראות מעבר לנרטיב המיידי.
כיוון שהלב מציע סוג אחר של תבונה.
ואולי אחד הדברים החשובים ביותר שאנחנו יכולים לעשות בתקופות של טלטלה גדולה הוא להיות מודעים לדברים שלהם אנו מאפשרים לתפוס מרחב בעולם הפנימי שלנו.
אנחנו יכולים להיות מעודכנים מבלי להניח למידע לבלוע אותנו. אנחנו יכולים להיות עדים למתרחש מבלי לוותר על התודעה שלנו.
יכול להיות שההגנה הגדולה ביותר היא ללמוד לשמור על תודעה מפוכחת ובעלת כושר הבחנה, תוך כדי כך שאנו משאירים את הלב שלנו פתוח, ומגינים על האמפתיה והחמלה כאילו היו המשאבים היקרים ביותר שיש לנו.
