ג׳ניפר הופמן
מאנגלית: סמדר ברגמן
כבר שנים שאני כותבת על הסליחה ועל כך שהיא אנרגטית ולא רגשית, על כך שהסליחה נחוצה כדי לחצות את גשר הממד הרביעי אל ממדים גבוהים יותר, ועל האופן שבו היא מאפשרת לנו לשחרר את השותפים הקרמתיים שלנו ולסיים חוזי נשמה ומחזורים קרמתיים. אבל כולנו נתקעים בחלק מסוים של תהליך זה, כאשר אנו מתחילים אותו מתוך כוונות עוצמתיות שמתפוגגות כאשר אנו ניצבים אל מול השותפים הקרמתיים שלנו וחיים מחדש את כאב הקרמה. אף על פי שאנו נכנסים למצבים הללו מתוך רצון לסלוח ולשחרר, הרגשות שלנו משתלטים ואנו רוצים חרטה וגאולה, לדעת שהם מצטערים על פעולותיהם ומוכנים לכפר על הכאב שגרמו לנו. אנו רוצים לבטוח בהם, אנו רוצים אמת חדשה בנוגע לעצמנו, אותה אנו חושבים שהם יכולים לתת לנו, ואנו מסתפקים ב״סחר חליפין״ שעה שהסליחה שלנו מלווה בתנאים שמותירים אותנו במחזורים הקרמתיים שלנו.
לא קל לסלוח למישהו שפגע בנו, ולשחרר מצב שלם מבלי להביט לאחור על מה שיכול היה להיות אילו האדם היה שונה. בהתחשב במידת המעורבות הרגשית שלנו או ברמת הציפיות שלנו מאותו אדם, הקו שבין הסליחה לגאולה מטשטש כאשר אנו ניצבים באפשרות הסליחה ורוצים לתת לו עוד סיכוי אחד ״לעשות את הדבר הנכון״ או ״לעשות את הדבר המוסרי״, לפני שנשחרר אותו. אבל אנו עושים זאת למען עצמנו, לא למען האדם האחר, כיוון שאנו רוצים בהכרה באמת שלנו – שמגיע לנו יחס טוב יותר מאותו אדם.
אבל תקופת חיים זו היא כמו כל שאר תקופות החיים, בהן השותפים הקרמתיים שלנו דבקים במטרתם, לעשות את מה שצריך להיעשות כדי לברוא מרחב אנרגטי לריפוי ולטרנספורמציה שלנו, שיוביל לשחרור שלנו של הקרמה באמצעות הסליחה. אבל אנו מתעלמים מהפוטנציאל הזה כיוון שהאגו הפגוע שלנו חפץ במתן תוקף, רוצה שהצד האחר ״ישחק באופן הוגן״, ״יהיה נחמד״, ויפגין התחשבות ברגשות שלנו. אנו רוצים להיות מסוגלים לבטוח בו ולשם כך, עליו לכפר, לגאול את עצמו, להיות נחמד ולא לעשות את שעשה בעבר. לכן אנו בוראים הזדמנויות לגאולה ומתנים את הסליחה שלנו בנכונות של האחר להשתנות.
הצורך בגאולה הוא אמיתי ועוצמתי, מבוסס על הפגיעה העמוקה שלנו ועל הרצון שלנו לדעת שאנו ראויים לאהבה, לחביבות ולחמלה. לא נמצא דברים אלה באמצעות הגאולה, אבל נוכל לברוא ריפוי ושחרור באמצעות הסליחה. האנרגיה הקוטבית של הסליחה היא טינה; האנרגיה הקוטבית של הגאולה היא קבלה. אם נוכל לבנות את האהבה העצמית והערך העצמי שלנו באופן שבו נוכל להיות ״חסינים״ אנרגטית, לקבל את פעולות השותפים הקרמתיים שלנו כאמת שלהם ולשחרר אותם, האהבה, השמחה, השלווה, החביבות, החמלה והתוקף שאנו רוצים יהיו שלנו, באמצעות מערכות יחסים חדשות עם שותפים חדשים נטולי קרמה.
