חילופי שדות האנרגיה

~ מעברים ~

יערה בויום-קפלן

יולי 2017

עריכה לשונית: סמדר ברגמן

 

החודשים האחרונים הם מבחינת ״קו התפר״ של שינוי ומעבר משדה אנרגיה ברטט דחוס לשדה אנרגיה בתדר אוורירי.

תקופות המעבר תמיד מהוות אתגר. כל חיינו רצופים מעברים: מינקות לעוללות, מעוללות ליַלְדּוּת, מיַלְדּוּת לנעורים וכן הלאה. למעברים משמעות רבה. הם כמו מעבר מגדה אחת לזו מנגד, כשבניהן זורם נחל. רבים מאיתנו מייחסים חשיבות רבה ועיקרית לגדה שמנגד, זו שאליה אנו שואפים להגיע בשלום, שעה שדווקא אופן המעבר ותפקידו חשובים מאין כמותם לתהליך ההתפתחות, ההתרחבות והלמידה לקראת חיי הגדה שמנגד.

המעבר הוא תהליך החיווט והכיול לקראת הארץ החדשה שנפתחת בפנינו בגדה הנגדית. המפגש עם סערות המים והזרם מאפשר לנו לשחרר חומרים ומטענים דחוסים הקשורים לגדה שאותה אנו עוזבים ותהליך של מירוק פנימי לקראת יציאה והתקרקעות על האדמה החדשה.

לפני עידן ועידנים, הלכו על האדמה בני אדם בעלי רטט גבוה, דחיסות החומר כמעט ולא נכחה במהותם (למוריה, אטלנטיס). מעגליות היקום וחוק ההתפתחות השריר והקיים בו, החלו אט אט להשריש ולהוריד דחיסות של קיימות וחומר למהות ולהוויה האנושית המתפתחת, עד להווייתו כעת, בהן גם רמת התודעה מושפעת מדחיסות זו. זהו עידן כוח הכבידה.

בשנים האחרונות נכנס העולם לספירלה מחודשת של עידן כוח הרחיפה.

בשנה האחרונה רבים מרגישים שינויים משמעותיים ברטט האנרגטי. הביטו סביבכם וראו כמה לבבות נפתחו להסכמה ולרעיונות חדשים, אך גם לסחרחורות, לורטיגו, לצלצולים באוזניים ולשאר תופעות רגשיות ופיזיות. במקביל אנו עדים גם להקצנה בכוחניות ובאירועי שליטה ברחבי העולם, המנוהלים על ידי מטווה אנושי צר המנסה בכל צורה ודרך לשמר את דחיסות הכבידה. אם נתבונן לאורך ההיסטוריה האנושית, ניווכח כי במצבי שינוי של תהליכי החיים תמיד יקום כוח מתנגד, שלעתים יפעל במלוא העוצמה מנגד. זהו חלק מן התהליך הדינמי של השינוי.

מעבר זה מבקש בחינה מדוקדקת פנימה של עצמנו כאינדיבידואלים וכחלק מהחברה בה אנו לוקחים חלק כאזרחי העולם הגדול. המעבר, כאמור, חשוב מאין כמותו לתהליך שחרור המטענים השייכים לכוח הכבידה, המאפשרים כניסה לאנרגיית הרטט של כוח הרחיפה.

האנושות הנוכחת אינה צעירה והיא מהווה ערב רב של תודעה קולקטיבית משחר האנושות ובריאת העולם. כל אחד מאיתנו נושא בתוכו מלבד זיכרונותיו הפרטיים גם זיכרונות קולקטיביים עתיקים.

הפכנו לשומרי הזיכרון.

זיכרון הינו חשוב ומשמעותי ללמידה ולהתפתחות כיחיד וכחברה, אך במקביל הפכנו לשומרי מטענים ומסקנות מכבידות, יותר מאשר שומרי זיכרון. אנו מונעים בחיינו בעיקר מהרשמים החושיים ומהמחסנים הרגשיים הדחוסים שלא עוכלו והם מפריעים ללמידה ולהתפתחות.

המעבר בנהר החיים מגדה אחת לשנייה מפגיש בקרבנו את כל אותם מטענים המבקשים עיכול והתמרה. לא נוכל לעלות לגדה שמנגד, שהיא שדה של אנרגיה חדשה, עם רטט אוורירי של כוח הרחיפה, כשבאמתחתנו אותם מטענים ישנים. לא בכדי משול המעבר לחציית נהר מים. המים הינם מוליך עוצמתי להתמרת מטענים.

מולקולת המים היא חומר שמקיים קשר שיתופי של אהבה ללא תנאי וחיבור בין האטומים יותר מכל חומר אחר בעולם. זהו החומר המקיים בתוכו את אותו רטט גבוה של כוח הרחיפה.

אני ממליצה לשתות הרבה מים כדי לאפשר ויסות והתמרה בגופינו וכן לשהות ולטבול רבות במקורות מים. לאפשר למים לרכך את התהליך. המים יאפשרו ויסות והקלה בהתמרה, יאפשרו ליצר מכל בחלל הריאות לנשימה מלאה, כזו המאפשרת עיכול מטענים רגשיים והקלה משמעותית בתחושות.

עלינו לזכור כי מלבד מטענינו האישיים, אנו נושאים מטענים רבים מראשית האנושות המבקשים לעבור התמרה וכיול. כל אחד ואחת מאיתנו מייצג חלק ממטענים עתיקים ולוקח על עצמו חלק מהם, לכן אל תהססו להיעזר ולהיתמך באחרים שהרי מדובר בתקופת מעבר משמעותית הדורשת התמרה ברובדים העמוקים והראשוניים של הזיכרון האנושי.

קבלו באהבה את הרגשות והמחשבות שעולים, הם כאן על מנת להירפא ולאפשר מעבר מטיב לשדה האנרגיה החדש.

יערה בויום-קפלן – מרפאה בתקשור, מטפלת בריברסינג, מכשירה ומנחה מרפאים בתקשור ובפתיחת תדרים.

ליצירת קשר: 0526770273

yaarabk@gmail.com

https://yaara-buium-kaplan.co.il/