תקשור מאת נעמה עציץ
עריכה לשונית: סמדר ברגמן
נדמה לכם שאינכם שולטים במציאות המתרחשת, אך זה רק משום שאינכם מסוגלים לראות בחושיכם הפיזיים את התהליך שבו האמונה מתגשמת להתרחשות פיזית.
אתם מאמינים רק למה שהמדע כבר הצליח להראות לכם או למה שחינכו אתכם להאמין בו, ובכך אתם מפספסים חלק משמעותי מהיכולות שלכם כישויות רב–ממדיות.
נבחן זאת בשלבים.
כאשר מתרחש אירוע מלחיץ או מאיים בסביבה החיצונית שלכם, למשל נפילת פצצה בעת מלחמה, הגוף שלכם מגיב באופן מידי. החושים שלכם קולטים את המידע ומעבירים אותו אל מרכז הבקרה הפיזי שלכם, שם ניתנות פקודות להפרשות הורמונליות ומגוון תהליכים פיזיולוגיים מתרחשים כתגובת שרשרת למידע הזה, כדי לאפשר לכם לפעול בהתאם לנסיבות.
כעת, נניח שמדובר בפעולת היזכרות שהיא העתק מדויק של אותה ההתרחשות. אתם רואים בעיני רוחכם את המתרחש, שומעים את הצלילים ונזכרים באותה ההתרחשות על כל היבטיה הפיזיים. אתם כל כך מרוכזים בזיכרון, שאתם יכולים לחוש את גופכם מתכווץ ואת נשימתכם נעתקת מהבהלה. גם במצב כזה, מרכז הבקרה שלכם יקבל מידע ויגיב בהתאם על ידי מתן פקודות לפעולות המשך. המידע עשוי להתקבל באופן שונה מעט, כיוון שמדובר בזיכרון ולא בחוויה עצמה, כאשר עוצמת הריכוז שלכם בזיכרון היא שתקבע עד כמה התגובה תהיה דומה להתרחשות פיזית ממשית.
במילים אחרות, ככל שהתודעה שלכם תהיה מרוכזת יותר בתהליך המחשבתי לגבי אותה התרחשות, כך המידע שיתקבל ותגובת השרשרת שתגיע אחריו יהיו דומים יותר למה שהיה קורה בהתרחשות פיזית ממשית.
אתם מודעים לעיקרון הזה שבו המחשבה שלכם יכולה לעורר בכם מתח או לחילופין תחושות נעימות, כיוון שאתם מבצעים וחווים זאת ברמה היום–יומית. כאשר אתם מקבלים למשל הודעה משמחת כגון ״נולד לך נכד״, גופכם מיד מגיב בהתאם, זאת למרות שהמילים שקיבלתם רק מסמלות את הדבר המשמח ולא מהוות את השמחה עצמה. ההבנה המחשבתית של אותה הודעה משמחת היא שגורמת אפוא לתגובת השמחה. אם כך, אתם כבר מכירים בכך שעצם המחשבה עצמה היא בעלת השפעה פיזית ישירה, בין אם מדובר בזיכרון, הודעה משמחת או ידיעה מפחידה.
נשאלת השאלה, האם אתם יכולים לייצר באופן מכוון תגובות פיזיות מסוימות? ובכן, אם אתם יכולים לעורר הפרשה הורמונלית בעקבות היזכרות באירוע מלחיץ, מדוע שלא תוכלו לעורר הפרשה הורמונלית מכוונת על ידי כך שתבחרו במה לרכז את תודעתכם? אתם יכולים לבחור לרכז את תודעתכם בדמיון חיובי בדיוק כמו בשלילי. ואם אתם יכולים לייצר תגובה פיזית לזיכרון, אתם יכולים לייצר תגובה פיזית לכל סוג אחר של מחשבה. למעשה, אתם כבר עושים זאת באופן אוטומטי.
באותה מידה שקיימות תגובות הורמונליות שמהוות תגובת שרשרת של התמקדות במחשבה מלחיצה, בין אם היא מתרחשת בהיבט הפיזי או המחשבתי בלבד, כך קיימות תגובות הורמונליות להתמקדות מחשבתית נעימה ולחוויות פיזיות נעימות.
קל לכם לראות את ההתגשמות של אירועים כואבים בחייכם, כיוון שיצר ההישרדות שלכם גורם לכם להפנות באופן אוטומטי את תשומת לבכם לאירועים בעלי פוטנציאל לסכנה, אך באותה מידה, ואפילו יותר, אתם מגשימים אינספור אירועים חיוביים בחייכם מבלי להיות מודעים לכך.
כעת, אתם כבר מבינים ויודעים שיש לכם יכולת שליטה על תגובות הורמונליות בגופכם, שמתרחשות כתוצאה מהמסר שהמערכת שלכם מקבלת, בין אם הוא מחשבתי בלבד או שהוא מלווה בהתרחשות פיזית, אך האם אתם יכולים להרחיב את ההשפעה על המציאות שלכם גם מעבר לכך? האם אתם יכולים לא רק להפעיל תגובות כימיות מסוימות בגופכם, אלא גם לשנות את חוויית החיים שלכם בכללותה? האם אתם יכולים לברוא לכם תנאי חיים מסוימים? האם אתם יכולים לשנות מציאות בסדרי גודל חברתיים?
ברמה האינטואיטיבית, אתם כבר יודעים את התשובות לכל השאלות הללו. מטרת התקשור הזה היא לזרוע בכם את זרע האמונה בעצמכם. המדע כבר הוכיח לכם ברמה הכי בסיסית שהמחשבה שלכם מובילה לשינויים גופניים, כעת אתם יכולים לבחור האם להרחיב את האמונה שלכם ביכולתכם לברוא גם מעבר למה שהוכח מדעית או למה שלימדו אתכם להאמין בו.
הבנת העקרונות כיצד פועלים הדברים יכולה לעזור לכם להאמין ביכולותיכם לברוא מציאות. אותם עקרונות שבאמצעותם אתם מייצרים תגובה הורמונלית לאירוע מחשבתי פיזי מלחיץ, הם אותם העקרונות שבאמצעותם אתם יוצרים כל מציאות אחרת. אם אתם כבר מכירים בעקרונות שאתם מחשיבים כמוכחים, מדוע שתעצרו כאן? עד לפני שנים לא רבות, כלל לא הייתם מודעים לקיומם של העקרונות האלו. לא ידעתם על הורמונים, לא ידעתם על המערכת הפיזיולוגית שלכם, ואני אומר לכם שיש הרבה מאוד שעדיין אינכם יודעים. כאשר אתם מבטלים את האפשרות למשהו מסוים, אתם מעבירים למערכת שלכם את המסר שאותו דבר אינו אפשרי, זאת למרות שהדבר עשוי להיות דווקא אפשרי ביותר ואפילו טבעי לכם.
בחרו את האמונות שלכם בחכמה, כיוון שהן מרכיבות את המחשבות שלכם. וכמו שמחשבה על אירוע מלחיץ מובילה לתגובות פיזיות בגופכם, כך גם כל מחשבה אחרת. כאשר אתם שוללים מאפשרות מסוימת את הקיום במציאות, אתם מקטינים את הכוח שלכם להגשים באופן פיזי את מה שאולי הייתם רוצים להגשים. מדוע שתשללו את היכולת שלכם לברוא מציאות רק משום שאינכם מבינים עדיין לגמרי את כל מנגנוני הפעולה?
נסכם את שני העקרונות בתקשור זה:
1. מחשבה מובילה להתרחשות פיזית.
2. עוצמת ההתרחשות הפיזית היא תולדה של עוצמת הריכוז התודעתי בדבר המסוים.
בריאת המציאות שלכם מתחילה בתוככם, במקום הכי קרוב אליכם, בסביבה שהיא אתם עצמכם. אם אתם רוצים בסופו של דבר לצייר תמונה רחבה יותר, עליכם להתחיל בכך שתציירו את הקווים הראשוניים בתוך הסביבה הראשונית שלכם. כל תמונה, גדולה ככל שתהיה, מתחילה מקו אחד שאליו מצטרפים עם הזמן קווים נוספים.
בריאת המציאות מתרחשת מהפנים אל החוץ, גם כאשר נדמה שאירוע חיצוני הוא ״שהדליק״ את שרשרת האירועים. כלפי חוץ נראה כאילו האירוע החיצוני הוא שגורם לשרשרת התרחשויות להתגשם במציאות, אך בפועל המחשבה שלכם היא זו שמפעילה את אותה שרשרת אירועים. אירוע מלחיץ לא היה גורם להפרשה הורמונלית מסוימת אם הוא לא היה נתפס ככזה. הדבר נכון גם לגבי אירועים חיוביים. אם אתם מקבלים הודעה שנולד לכם נכד, אבל אינכם מעוניינים להיות סבא או סבתא, אזי תגובת השמחה לא תתרחש וההפרשות ההורמונליות יותאמו לא לאירוע החיצוני עצמו, אלא לתהליך המחשבתי שלכם.
אתם עדיין עשויים לומר שהאירוע החיצוני הוא זה שיצר את התגובה המחשבתית, אך אם תצעדו מספיק אחורה בשלבי ההגשמה הפיזית, אתם תמיד תמצאו מחשבה לפני הגשמה פיזית.
בין אם אתם שמחים על הולדת נכד או לא, עצם העובדה שנולד לכם נכד והפכתם לסבא או לסבתא היא עצמה תולדה של מחשבה, או מחשבות, קודמות.
יותר על כך בתקשורים הבאים.
שלכם,
סת‘.
* השם סת‘ לא מכוון בדיוק לאותה ישות שתוקשרה דרך ג‘יין רוברטס, אבל כן לאותו גרעין של ישות אנרגטית. השם סת‘ נבחר כאן כיוון שזה השם שבו המתקשרת הנוכחית בוטחת כדי להעביר את סוג המידע הזה. הוא מסייע לה לחוש נינוחות בעת התקשור, בשל החיבור העמוק שלה לתכני סת‘ שתוקשרו בעבר דרך ג‘יין. פעמים רבות ישויות מתוקשרות, בייחוד כאלה שמביאות מידע מסוג של חומר לימודי לפעולת החיים על כדור הארץ, מהוות למעשה קבוצה של ישויות בתדר משותף שמבצעות שליחות משותפת, גם כאשר הן מזדהות בשם יחיד. ישויות רבות מעולם התקשור הן בפועל פמלייה שמתחברת לישות מאוחדת למטרת השליחות. הדבר דומה לקבוצת בני אדם עם מכנה משותף, שעובדים יחד למען מטרה משותפת, הם עשויים לעבוד בחדר משותף אחד, עם כלים ושפה משותפים, אלא שבממד שלכם הם יראו לכם בגופים פיזיים נפרדים. אנו לא מוגבלים לתפיסה הפיזית שאתם חווים. אנו יכולים לבחור באופן מודע להרכיב ישות שאתם תתפסו כ״אחת“״, אך בפועל היא תהיה מורכבת מאינספור ישויות. עם זאת, עדיין הישות המתוקשרת עשויה להזדהות בשם ספציפי ואף לשתף אתכם בגלגולי חיים ספציפיים שלה, שאתם תתפסו כשייכים לישות אחת. שוב, אנו לא מוגבלים לתפיסה הפיזית של קיומכם ומה שאתם רואים כסדר ליניארי מסוים, אנו חווים כאופציה אחת מני רבות להגשמת המציאות שלנו, כאשר הכל קורה ללא המסגרת של זמן ומקום שאתם מכירים. דרך ההבנה של מי שאנו, אתם יכולים ללמוד על מי שאתם ולהפך, כיוון שכולנו עשויים מאותו גרעין קיום בסיסי.