מאת: ג׳ף פוסטר
תרגום: סמדר ברגמן
תמונה מאתר Pixabay
כאשר אתה מנסה לתקן אותי, כאשר אתה משחק בתפקיד ״המומחה״ או ״הגורו״ החסין מטעויות, שלא מדעת אתה שולח סימן למערכת העצבים שלי, שמשהו בי לא תקין, שאני שבור ושאין לי את המשאבים הפנימיים הדרושים שלי. שאיני יכול להחזיק במה שאני מחזיק, שאיני יכול לשאת את מה שאני נושא. שאני קטן ממך, חלש יותר, נזקק יותר. שאני יודע פחות. אתה משחק בתפקיד המומחה כאילו אני הטירון, כאילו אתה הגורו ואני החניך.
גם אם יש לך את הכוונות הטובות ביותר, ואני יודע שכך הוא לעתים קרובות, כאשר אתה מנסה לתקן אותי, ולתת לי את התשובות שלך, להתייחס אליי כאילו הייתי ילד – אתה לא מקשיב. אתה לא מרחב בטוח. וזה מפחיד. אני מרגיש לבד יותר מאי פעם כאשר אתה מנסה לתקן אותי. אתה מפצל אותנו לשניים.
כן, כאשר אתה מנסה לתקן אותי, אתה לא בוטח בי. אבל אני חזק יותר מכפי שאתה יודע. אני יכול לשאת יותר מכפי שאתה מבין. אני מסוגל יותר, חכם יותר, אמיץ יותר מכפי שאתה סבור. אני עצמי נדהם מאומץ לבי!
כאשר אתה מפסיק לנסות לתקן אותי, אתה מעניק לי מרחב גדילה. אתה נותן לי מרחב להרגיש, לכאוב, לסבול ולעבד את הכאב, לנוע מבעד לכאב שלי אל ריפוי עמוק יותר.
כאשר אתה פשוט מחזיק במרחב עבורי, אני יכול להירגע ולמלא מרחב חמים זה. אני יכול לנשום בחופשיות רבה יותר, בעודי אחוז בזרועותיך הבטוחות והאוהבות. אני יכול לגעת בטראומה העמוקה ביותר שלי, למצוא את אומץ לבי, לדחוף את עצמי מעט יותר אל מקומות מפחידים, להתחיל לסבול את מה שלכאורה לא ניתן לסבול, לשאת את מה שלכאורה לא ניתן לשאת, לשרוד את האינטנסיביות של הרגע. אני יכול להתחיל להוכיח לעצמי עד כמה חזק אני באמת.
כאשר אתה פשוט נוכח עמי, אני יכול לנוע מבעד למשבר הריפוי שלי, אני יכול ליפול ולהיתפס, להישבר ולהיאחז, ואני יכול ללמוד גם להחזיק את עצמי.
כאשר אתה פשוט מקשיב, אני יכול לשמוע את עצמי טוב יותר. אני יכול ללמוד לבטוח באינטואיציה העמוקה ביותר שלי, ברגשות האותנטיים שלי, בגוף שלי – ולמלא אפילו את המקומות המפחידים שבתוכי במודעות אוהבת.
המילים שלך לא מטביעות את המילים שלי. הרגשות שלך לא מחליפים את הרגשות שלי. החלומות שלי הופכים ברורים יותר. הבטן שלי לומדת לדבר בעד עצמה.
כאשר אתה זונח את התפיסות המתוחכמות, הפילוסופיות, התשובות, העצות, התיקונים שלך ופשוט אוהב אותי, אני יכול ללמוד לאהוב את עצמי, ולבטוח בעצמי, ולהחזיק בי כפי שאתה החזקת בי.
כאשר אתה מפסיק לנסות לתקן אותי, אני יכול למעשה להתחיל להרגיש פחות שבור! הנה הוא פרדוקס האהבה, פרדוקס הריפוי – שני צדדיו של אותו מסתורין.
לכן הפסק לנסות לתקן אותי, ובבקשה, אהוב אותי במקום זה, היה נוכח עמי בעודי נרפא…