מאת: Mutual Reception Astrology

תרגום ועריכה: סמדר ברגמן ©

[כבר הבנתם את הפורמט, הפוסט הזה בוטה וחד–צדדי בכוונה ונועד לחשוף את חומרי הצל של מזל אריה. מי שמודע – יצחק, מי שלא – אולי יכעס].

אתם לא בטוחים בעצמכם. אתם גוועים ברעב.

אתם אומרים לעצמכם שאתם מצליחנים באופן טבעי, אבל מה שאתם באמת עושים הוא לנטר את החדר ללא הפסקה כדי לוודא שאור הזרקורים לא התרחק. הערך העצמי שלכם אינו פנימי. הוא סביבתי. אם תשומת הלב מתפוגגת, כך גם תחושת הקיום שלכם. שתיקה מרגישה כמו מחיקה.

כמזל אש קבוע, אתם לא מעדכנים את הזהות שלכם, אתם מגנים עליה. ברגע שהחלטתם מי אתם, אתם נאחזים בדימוי הזה במסירות תיאטרלית. התפתחות שמאיימת על הנרטיב מרגישה כבגידה. אתם מעדיפים להכפיל את ההימור מאשר להתפתח בשקט.

אתם עורגים להערצה, לא לחיבור. שבחים מזינים אתכם. מחיאות כפיים מייצבות אתכם. אבל אינטימיות אמיתית, מהסוג שרואה אתכם מבלי להריע, מעוררת בכם אי–נוחות. להיות אנשים רגילים מול מישהו מרגיש ככישלון. אז אתם מופיעים גם כשאף אחד לא ביקש הצגה.

הנדיבות שלכם אמיתית, אבל רק לעתים נדירות היא מוענקת ללא תנאי. אתם נותנים בשפע, מגנים בחירוף נפש ומשבחים בקול רם, אבל בתמורה, אתם מצפים לנאמנות, למתן תוקף ולצייתנות. כאשר הכרת התודה לא מובעת בהתלהבות מספקת, אתם רואים זאת כעלבון. אתם לא רוצים הערכה. אתם רוצים הכרה.

אתם מאמינים שאתם נאמנים, אבל הנאמנות שלכם היא היררכית. אתם מסורים כל עוד אתם מרגישים נבחרים, מתועדפים ונערצים. כשמרכז הכובד משתנה, אתם מפרשים זאת כבגידה. אתם לא מתחרים בשקט. אתם מחמיצים פנים, מתרברבים או כובשים מחדש את אור הזרקורים באופן דרמטי.

אתם מבלבלים בין דומיננטיות למנהיגות. אתם אוהבים שהולכים בעקבותיכם, לא שמאתגרים אתכם. כשמישהו אחר מצליח, אתם מחשיבים זאת ליריבות במקום לדו–קיום. אתם אומרים שאתם רוצים שכולם יצליחו, אבל רק אם ההצלחה שלהם לא מעמעמת אתכם. תהילה משותפת מרגישה כמו דילול.

הגאווה שלכם שבירה, לא משנה כמה קולנית ההכחשה שלכם. ביקורת פוצעת מאוד, משום שהיא מאיימת על הסיפור שאתם מספרים על עצמכם. במקום להקשיב, אתם הודפים, מעצימים את הדרמה, או הופכים את הביקורת להתקפה על אופיו של האדם האחר. לקיחת אחריות מרגישה משפילה.

במערכות יחסים, אתם רוצים מסירות שגובלת בסגידה. אתם מעניקים תשוקה, הגנה וחום, אבל אתם מצפים להיות במרכז. כשמישהו זקוק למרחב, לעצמאות או לשקט, אתם מרגישים נטושים. אתם לא רוצים להיות אהובים. אתם רוצים להיבחר בכל יום מחדש, באופן גלוי.

אתם יודעים להציג אותנטיות בצורה יפהפייה. אתם מלאי הבעה, כריזמטיים וברורים רגשית, אבל לעתים קרובות אתם מבלבלים בין ביטוי עצמי למודעות עצמית. אתם מרגישים בקול רם, אבל לא תמיד תבצעו חשבון נפש עמוק. אתם רוצים להיראות אמיתיים בלי לעשות את העבודה הלא–נוחה של בחינה עצמית.

כשאתם פגועים, אתם לא נסוגים. אתם יוצרים דרמה. הכאב הופך למחזה. התלונה הופכת למונולוג. אתם רוצים שהקהל יבין בדיוק עד כמה נעשה לכם עוול. קבלת תוקף חשובה פחות מריפוי.

אתם מאמינים שאתם זוהרים.

לרוב, אתם פשוט מפחדים שהאורות יכבו.

האם אתם המזל הגרוע ביותר?

לא.

אבל שסביר להניח שתבלבלו בין תשומת לב לאהבה, בין מחיאות כפיים לאינטימיות, ובין להיראות לבין להיות ידועים, ואז תרגישו הרוסים כשהקהל ממשיך הלאה ומצפה מכם להסתדר בלעדיו.