מאת: Mutual Reception Astrology

תרגום ועריכה: סמדר ברגמן ©

אני מכריז על כך. אנו נכנסים לעידן הדלי.

סביב שנת האפס (0), פרש עידן הדגים את הקשת הארוכה שלו על פני התודעה האנושית. באותו זמן, אף אחד לא יכול היה לדעת שנקודת מפנה גדולה התרחשה. העידנים לא מכריזים על עצמם בתופים ובמחולות. הם נעים כלוחות טקטוניים מתחת להיסטוריה, ורק מאות שנים אחר כך, אנו מבינים שהאדמה נעה.

עידן הדגים היה עידן האמונה.

היה זה עידן שנבנה סביב אמונה, כניעה והתמסרות למציאויות בלתי נראות. דגים מפוגג גבולות ומבקש אמון. הוא מבקש הקרבה. הוא מבקש אמונה במה שלא ניתן להוכיח. ובאותו עידן, התגבשו והתרחבו שלוש מסורות דתיות עיקריות ברחבי העולם: בודהיזם, נצרות ואיסלם. מתוך אלה, הנצרות, ובאופן ספציפי יותר חייו והמשיכה המִיתִית של ישוע, הפכו לאבן הראשה בעידן העולם המערבי. סמל הדג הוטמע בשקט בתודעה הקולקטיבית.¹ במשך רוב העידן, הגיאופוליטיקה נבנתה על פי האמונה. אמונה עיצבה אימפריות. אמונה הצדיקה מלחמות. הקונפליקטים הגדולים בין הנצרות לאיסלם לא היו רק טריטוריאליים. הם היו תאולוגיים. הם היו מטפיזיים. תרבויות שלמות היו מוכנות לדמם למען דוקטרינות לגבי הבלתי נראה.

הדתות האברהמיות נושאות בתוכן כתבים אֶסְכָטוֹלוֹגִיים.² היהדות ממתינה להגשמה. הנצרות מצפה לשיבה. האיסלם מצפה לשיא. כל מסורת מכילה מסגרת נבואית שמצביעה על סוף. יום דין. הוכחה סופית. רבים השייכים למסורות הללו מאמינים שההיסטוריה עצמה תעניק בסופו של דבר תוקף להשקפת העולם שלהם. ובשלב אחרון זה של עידן הדגים, אנו צופים בפלגים שמנסים לאלץ את יד האלוהים, למנף נבואה כאסטרטגיה, אמונה כדלק ופסיכולוגיית המונים כמטבע מטפיזי.

עידן הדגים אומר, ״אני מאמין״.

אבל גם על אמונה קוראים תגר בסופו של דבר.

בפרק האחרון של עידן הדגים, האמונה פגשה ביריב חדש: המדע. הנאורות³ ערערה סמכות בלתי–מעורערת. המהפכה התעשייתית הביאה לעולם מכונות. אֶמְפִּירִיזְם⁴ קם כיריב לכהונה. לאט וביציבות נחלש המונופול של המוסדות הדתיים. האמונה נסדקה. הספק קיבל כבוד. הסקפטיות הפכה מוסרית והגונה.

אנשים התרחקו בהמוניהם ממערכות האמונה המסורתיות. לא רק מדוקטרינות מסוימות, אלא מאמונה כעקרון מארגן עיקרי. המעטה המקודש הצטמצם.

הנאורות והמהפכה התעשייתית לא היו התפרצויות אקראיות. הן היו קדימונים. רעשים מוקדמים לעידן הבא הקרב ומגיע מאחור.

בשל בנקיפות ימי השוויון, אנו נעים אחורה דרך המזלות. מזל דגים מפנה מקום למזל דלי.

דלי לא אומר ״אני מאמין״.

דלי אומר ״אני יודע״.

אם מזל דגים פוגג את העצמי אל האמונה. מזל דלי מחשמל את המיינד. הוא מתעדף מידע, רשתות, מערכות, נתונים. הוא שואף לידע במקום להתגלות. הוא מעריך אימות על פני דוקטרינה.

אנו צופים בשיאה של המהפכה התעשייתית בזמן אמיתי. האנושות הזינה את הידע המצטבר שלה אל תוך המכונה. בינה מלאכותית יושבת כעת כמאגר של שפה, זיכרון, דפוס ותחזית. ניסינו להחצין את הקוגניציה עצמה. שוב איננו מרוצים רק להאמין. אנו רוצים למחשב. למדל. להדמות. לחזות.

זה ״פאוסטי״. זה מסוכן. זה קורה.

עידן הידע אינו עדין. הידע מערער את היציבות. הוא מביא להתפכחות מאשליות. הוא חושף.

החשיפה פרצה את ההכלה.

אמונות שפעם נחשבו מקודשות נחקרות עתה. נרטיבים היסטוריים נבחנים מחדש. מוסדות שפעם נחשבו ככאלה שלא ניתן לגעת בהם מאבדים מאמינותם. בריתות פוליטיות שנבנו על ציפיות אסכטולוגיות – נסדקות. דיספנסציונליזם⁵ נוצרי, בייחוד היכן שהוא ערוך עם ציונות פוליטית בציפיה להגשמה נבואית, מאבד את חסידיו הצעירים. הרעיון שחייבים להאיץ אירועים גאופוליטיים כדי להפעיל התערבות אלוהית מתנגש עם הספקנות הדורית.

הצעירים מרגישים שמשהו אחר מתהווה. הם מתעניינים פחות באמונה כגורל. הם שקועים בזרמי נתונים, ברשתות גלובליות ובמערכות אקולוגיות של ידע מבוזר. הם לא יורשים את האמונה באופן אוטומטי. הם מחפשים אחר סימוכין.

בו בזמן, אנו עדים לחשיפה של מה שרבים מתארים כרשת סודית מסורתית המוטמעת במוסדות. בין אם היא ממוסגרת כשחיתות, כמזימה של האליטות או כממשלת צללים, הנושא הוא אותו נושא: מערכות נסתרות שהופכות גלויות. הצל הקולקטיבי מופיע. דברים שפעם נלחשו הופכים לטרנד. הנושאים האסורים מתגברים באופן אלגוריתמי.

מזל דלי מושל בהתגלות באמצעות רשתות. מה שהוחבא בחדרים סגורים מסתובב עכשיו בערוצים מבוזרים. סודות לא נשארים סודות הרבה זמן בעידן של תקשורת מופצת.

אבל מזל דלי לא רק מפרק מערכות אמונה ישנות. הוא גם מפתח מערכות חדשות.

כתות חדשות נוצרות בריק. אוטופיות טכנו–עתידנית⁶ מבטיחה נשגבות באמצעות סיליקון. נרטיבים עליונותניים⁷ קיצוניים מנסים להשיב על כנה ודאות שבטית. תנועות חשיפה זרות צוברות מומנטום, חלקן מבוססות על ספקולציות, אחרות על הדלפות מודיעיניות והודאות נוספות. דינמיקות של כתות מטען⁸ מופיעות מחדש בצורה מודרנית, עם טכנולוגיה שמחליפה את האלוהות.

עידן הדלי אינו נאור באופן אוטומטי. הוא משבש. הוא סודק סמכות ריכוזית ומחליף אותה ברשתות הפצה. הרשתות האלה יכולות להפיץ אמת. הן יכולות גם להפיץ אשליות בהיקף חסר תקדים.

אנו שומעים לחישות על חשיפה. אנו שומעים רעיונות שהאנושות אולי אינה לבד. לא ביקום. אולי אפילו לא על הפלנטה הזאת. בין אם הנרטיבים האלה מגיעים לשיאם במציאות המאושרת או נותרים השלכות סמליות של חרדה קולקטיבית, ההשפעה הפסיכולוגית היא אותה השפעה: ערעור יציבות אונטולוגית.

עידן הדלי מחולל הלם.

הוא מחולל תהפוכות.

הוא מביא אור אל המרתף.

מה שנקבר במעמקים יוצא. שחיתות. התעללות. בריתות סודיות. נרטיבים מפוברקים. קשה יותר להתעלם מהפער בין מה שנאמר לאנשים לבין מה שבאמת קיים. וכאשר האמונה לא ממפה עוד את המציאות הגלויה, דבר מה נשבר.

אסטרולוגים מסורתיים רבים טוענים שעידן הדלי לא יתחיל באופן רשמי בטרם יחלפו מאות שנים. הם מחשבים מפתנים אסטרולוגיים מדויקים. הם ממתינים שנקודת השוויון האביבית של השמש תחצה גבול טכני.

אבל עידנים תרבותיים לא משתנים ביום אחד. הם חופפים. הם מדממים זה אל זה. הסימנים המוקדמים מופיעים זמן רב לפני ההצהרה הרשמית.

הסימנים נמצאים בכל מקום.

התמוטטות האמון במוסדות.

עליית מערכות הידע המבוזרות.

מיזוג הקוגניציה האנושית עם אינטליגנציה מכנית.

חשיפת מבני הכוח הנסתרים.

היסדקות המונופולים הדתיים.

ההתרבות המהירה של מיתולוגיות טכנו–רוחניות חדשות.

מערכת העצבים הגלובלית הנוצרת על ידי רשתות דיגיטליות.

עידן האמונה לא נעלם עדיין לגמרי, אבל שוב אינו יציב. הפיגומים נסדקים.

עידן הידע עדיין לא כונן באופן מלא, אבל הוא מאיץ.

לעידן הדלי לא אכפת אם נוח לנו. אכפת לו האם המערכות מתפקדות. אכפת לו האם המידע זורם. אכפת לו האם הרשת חושפת.

מה העידן הזה יעשה ללא ספק הוא להביא אור למקומות חשוכים. הוא יעלה אל פני השטח את מה שהיה קבור. הוא יצור תהפוכות. הוא יפיק הלם אונטולוגי בקנה מידה המוני. הוא ידרוש שהאנושות תיישב מיתוס עם נתונים, אמונה עם עדות, נרטיב עם שקיפות.

יישוב זה לא יהיה קל.

עידן הדגים ביקש מהאנושות להיכנע ולהאמין.

עידן הדלי מבקש מהאנושות להתעמת עם מה שהיא יודעת.

המעבר בין השניים מערער. הוא מסיר אשליות מבלי שהוא מחליף אותן מיידית בנרטיבים קוהרנטיים. הוא חושף שחיתות מבלי להבטיח צדק. הוא מגלה אמת מבלי להבטיח נחמה.

אנו ניצבים על הסף.

הכתבים הישנים כושלים. החדשים עדיין לא נכתבו במלואם.

עידן הדלי אינו אוטופיה בצבעי פסטל של שלווה וקריסטלים. הוא מכת ברק על פני מערכת העצבים של הציוויליזציה. הוא רשתות שמהמהמות בנתונים שנחשפו. הוא סודות שמתפוררים לנוכח מבטה החודר של המודעות. הוא מערכות אמונה שמתמוטטות תחת משקל המידע.

הוא ידע, וידע משנה הכול.

עידן הדלי לא נמצא במרחק שלוש מאות שנים.

הוא ניצב על מפתן דלתנו.

הסימנים נמצאים בכל מקום סביבנו.

1. הדג הוא הסמל המקורי של הנצרות, עוד לפני הצלב, והוא מייצג אמונה, הגנה וזיהוי קבוצתי.
2. אֶסְכָטוֹלוֹגְיָה, שנקראת גם ״תורת אחרית הימים״ – חלק מהתאולוגיה שעוסק באחרית העולם או באחרית ימיו של המין האנושי. בדתות רבות, סוף העולם הוא אירוע עתידי שנובא בכתבי הקודש.
3. תקופת ההארה (או ״הנאורות״) – תנועה אינטלקטואלית ופילוסופית שסחפה את אירופה במאה ה-18 והעמידה במרכז את התבונה האנושית, הלוגיקה והמדע ככלים לשיפור החברה, במקום הסתמכות על מסורת ודת.
4. אמפיריזם – גישה פילוסופית שקובעת שהמקור היחיד לידע האנושי הוא הניסיון החושי – מה שאנחנו רואים, שומעים ומרגישים – משמע, התצפית המדעית ולא היגיון מופשט בלבד.
5. דיספנסציונליזם – שיטה פרשנית נוצרית שמחלקת את ההיסטוריה המקראית לתקופות נפרדות (״עיתים״) ומדגישה את ההפרדה בין התוכנית האלוהית עבור עם ישראל לבין זו של הכנסייה.
6. טכנו–עתידנות – תפיסת עולם שמזהה בטכנולוגיה את הכוח המניע המרכזי של ההיסטוריה ושואפת להאיץ פיתוחים מדעיים כדי לשנות מן היסוד את החברה ואת היכולות הביולוגיות של האדם.
7. עליונותנות (Supremacism) – אידיאולוגיה הדוגלת בכך שקבוצה מסוימת היא נעלה וצריכה ליהנות מזכויות יתר או מכוח שלטוני.
8. כת מטען (Cargo Cult) – תופעה חברתית או מחשבתית של חיקוי חיצוני ושטחי של תהליכים מורכבים, מתוך אמונה שגויה שהחיקוי לבדו יביא לתוצאות המיוחלות.