כשה״מצב כפי שהוא״ או האֱמֶת מתויגים כשליליים

מאת: טרי מורהו

תרגום ועריכה: סמדר ברגמן ©

האם קרה לכם פעם ששיתפתם מישהו באֱמֶת על מצב מסוים, וגיליתם שהוא לא מסוגל להתבונן במה שבאמת נאמר או מתרחש?

משהו בתוכו הופעל, ובמקום שהוא יוכל להפריד בין הדברים שאתם משתפים או בין מה שמתרחש בפועל, לבין מה שהם מפעילים בתוכו, המטען הרגשי האישי שלו עצמו הופך קשור לשיחה או למצב.

שיחה שמתחילה כהבחנה כנה או כשיתוף בעובדות על מצב מסוים, עלולה לפתע להיות מתויגת כשלילית, כמדכאת או כפסימית. האדם שמשתף את האֱמֶת שלו הופך למוקד אי הנוחות, במקום שהמצב עצמו הוא שיעמוד במרכז השיחה.

אבל יש הבדל משמעותי בין היותכם שליליים לבין שיחה על נושא שלאדם אחר לא נוח לשמוע.

כאשר משהו נוגע בפצע שלא הבריא, בפחד בלתי פתור או ברגש שקשה לנו להכיל, אנחנו עלולים, שלא במודע, להשליך את אי הנוחות הזאת על האדם שהביא את הנושא לתשומת לבנו. במקום לזהות את מה שהופעל בתוכנו, אנחנו מתחילים להגדיר את האדם באמצעות הרגשות שדבריו הפעילו בנו.

וכך, ברגע אחד, השיחה משנה כיוון. אנחנו כבר לא מתבוננים במה שנאמר או במה שמתרחש, במקום זאת, אנחנו מטילים על האדם שמשתף אותנו את האחריות למה שאנו מרגישים.

כאן המודעות העצמית נעשית חשובה כל כך. לכל אחד מאיתנו יש נוף רגשי אישי, סף אישי לאי נוחות ויכולת ״לשבת״ עם מציאות החיים. מה שנתפס כעימות בעיני אדם אחד יכול להיתפס בעיני אדם אחר כאמירה כנה ותו לא.

אי הנוחות שאדם חווה בתגובה לאֱמֶת לא מגדירה בהכרח את האנרגיה, הכוונה או האופי של האדם שאמר אותה.

אנחנו יכולים להכיר בכך שמשהו מעיק עלינו, מבלי להפוך את האדם שמדבר עליו למקור הכובד הזה. אנחנו יכולים להכיר בכך שנושא או מצב מסוים מעוררים בנו רגשות קשים, מבלי לייחס את הרגשות האלה לאדם שיזם את השיחה או שדיבר על המתרחש.

יש הבדל בין אֱמֶת של מצב מסוים לבין המשמעות הרגשית שאנו מייחסים לו. כאשר אנו לומדים לזהות את ההבדל הזה, אנו מסוגלים לפגוש זה את זה במודעות רבה יותר, במקום להפוך אדם אחר למכל עבור רגשות אישיים שעדיין לא למדנו להבין.

הצורך לגלות סקרנות כלפי התגובות האישיות שלנו הוא תחום אחריות אישי של כל אחד מאיתנו. מה הדבר הזה מעורר בי? מה אני מרגישה? האם אני מגיב למה שנאמר בפועל, או למה שהדבר הזה הפעיל בתוכי?

כיוון שכאשר אנחנו מסוגלים להתחיל להפריד בין המטען הרגשי האישי שלנו לבין אמירות של אדם אחר, או לבין מצב קשה, אנחנו יוצרים מרחב לשיחות כנות, להבנה עמוקה יותר ולקשר אמיתי.

לא כל דבר שגורם לנו אי נוחות הוא שלילי. לפעמים, מדובר פשוט במשהו שעדיין לא למדנו כיצד לשהות בנוכחותו.