מאת: אלכס מיילס
תרגום ועריכה: סמדר ברגמן
אנחנו צריכים להפסיק להגיד: ״אם הם היו רוצים, הם היו עושים״. זו אמירה פשטנית מדי והיא מתעלמת מקושי של אנשים רבים. האמת היא שמישהו יכול באמת לרצות לעשות משהו ועדיין להתקשות לבצע. עייפות מנטלית, חרדה, תשישות, תחושת ערך עצמי נמוכה או עומס רגשי יכולים כולם להוות מחסום. לפעמים, אפילו כאשר הכוונה קיימת, האנרגיה פשוט לא שם.
היו פעמים שבהם רציתי באמת ליצור קשר, לתכנן תוכניות או להיות שם בשביל מישהו – ואף על פי כן, לא עשיתי זאת. לא משום שלא היה לי אכפת, אלא כיוון שהייתי תשושה, מוצפת ולכודה במאבקים הפנימיים האישיים שלי. לפעמים לא יכולתי אפילו להסביר מה עוצר אותי. הרצון היה אמיתי, אבל לא הייתה לי את היכולת להביא אותו לכדי מימוש.
נכון, ישנם אנשים שלא עושים פשוט משום שלא אכפת להם או שהם כלל לא מעוניינים. זה לגיטימי. אבל כאשר אנשים משייכים את האמירה ״אם הם היו רוצים, הם היו עושים״ לכל מצב, הם יוצרים לחץ לא הוגן ומתעלמים מהאתגרים האמיתיים עמם אנשים מתמודדים – בייחוד אנשים שמתמודדים עם בעיות נפשיות.
אנשים אינם מכונות. תכופות, רגשות, פחדים ונסיבות מהווים מכשול גם עבור הכוונות הטובות ביותר. במקום לקפוץ למסקנות, עלינו לנסות להבין את המשא שאנשים מסוימים סוחבים. לפעמים, האנשים השקטים ביותר הם אלה שמתאמצים הכי הרבה רק לעבור את היום.
אז במקום להניח שלמישהו לא אכפת מספיק, כיוון שהוא לא התקשר, הגיע או השיב – עצרו לרגע. החיים מורכבים. רוב האנשים עושים כמיטב יכולתם.
החיים האמיתיים אינם תמיד ברורים וחד משמעיים. לפעמים אנשים באמת רוצים – אבל הם צריכים זמן, תמיכה והבנה כדי להיות מסוגלים לממש בדרך בה קיוו לממש.