טראומת הבגידה כפצע מקודש: שלוש דרכים להירפא

מאת: אלת׳יאה

תרגום ועריכה: סמדר ברגמן

״ברגע הבגידה

נפתח פצע בנקודה

הפגיעה ביותר שלנוהאמון

המקורי שלנוכאותו תינוק

חסר אונים לחלוטין שלא

מסוגל לשרוד בעולם

אלא בזרועות מישהו״.

~ אלדו קאראטנוטו

טראומת בגידה היא נושא כואב ומאתגר כל כך שבכלל לא רציתי לכתוב פוסט זה בהתחלה. לא כיף לכתוב על נושאים כבדים, אבל אני יודעת שהדבר הכרחי. כיוון שכך, ברצוני להזהיר אתכם לפני שתמשיכואנא שמרו על עצמכם. אם בנקודה כלשהי עולים בכם תחושות או זכרונות שאינכם מסוגלים לעבד בזמן הזה, הפסיקו לקרוא וחזרו למאמר בפעם האחרת. מאמר זה, מלבי אל לבכם, תמיד יהיה כאן וימתין לכם.

כואב ככל שנושא טראומת הבגידה יכול להיות, ראוי לחקור אותו, כיוון שהוא לא רק נתיב לריפוי עמוק, אלא גם דלת להגשמה ולטרנספורמציה רוחניות. אם בנקודה כלשהי בחייכם, חוויתם בגידה אדירה באמון, המאמר הזה מיועד לכם.

תוכן העניינים

  • האם חוויתם טראומת בגידה? חמישה תסמינים
  • טראומת בגידה כפצע מקורי
  • טראומת בגידה כפצע מקודש
  • כיצד לרתום את עוצמת הפצע המקודש שלכם ולמצוא ריפוי עמוק יותר
  • כמה שאלות לסיום

האם חוויתם טראומת בגידה? חמישה תסמינים

ראשית, הבה נבחן כמה תסמינים של טראומת בגידה. חוויתם טראומת בגידה אם אתם חווים שילוב כלשהו של התסמינים הבאים:

  1. כילדים, סמכתם על הורה או מטפל שבגד באמון שלכם בדרך כלשהי שגרמה לכם לחוות אימה, דיסוציאציה או הלם.
  2. כבוגרים, סמכתם על בן או בת זוג שפצעו אתכם בדרך עמוקה, בין אם מנטלית, רגשית או פיזית/מינית, וגרמו לכם לחוות פחד עמוק, אבל או נטישה.
  3. הבגידה באמון הייתה בדרכים הבאות: מנטלית, רגשית, מינית או התעללות פיזית, נטישה, הזנחה, אינאמנות או מניפולציה.
  4. כיוון שהייתם תלויים פיזית, רגשית או כלכלית באדם משמעותי זה בחייכם, לא הייתם מסוגלים להתנתק בקלות, ואי לכך, היה עליכם להישאר במצב למשך תקופת זמן ממושכת.
  5. כתוצאה מכך, פיתחתם תסמיני טראומה, כגון חרדה, דיכאון, דיסוציאציה, תסמיני תסמונת פוסטטראומטית, קשיים לתת אמון, התמכרויות וצורות שונות אחרות של  דיסרגולציה מנטלית ורגשית.

טראומת בגידה כפצע מקורי

״לכל אדם פצע מקורי שחוזר על עצמו בתחפושות רבות. הוא הופך לנושא חוזר ונשנה בחיים, תכופות משחזר תסריט של מחסור, אובדן, חוסר אהבה, בגידה או נטישה במסגרת המשפחה ועל פני הדורות״.

~ אלברטו וילולדו

ישנם גוונים רבים לטראומת הבגידה, כמה מהם אינטנסיביים יותר מהאחרים. לטראומת הבגידה שלי, למשל, היה סממן דתי מהותי, כאשר המשפחה הביולוגית שלי בחרה באמונות הדתיות שלה על פניי, הבכורה ״החוטאת״ שלה. אצל אנשים אחרים, טראומת הבגידה יכולה ללבוש צורה של נטישה בגיל צעיר, תקיפה מינית על ידי בן משפחה או צורות רבות נוספות של התנסויות נוראות.

טראומת הבגידה היא תכופות הפצע המשמעותי הראשון שאנו חווים בחיים, ובשל כך, ניתן להחשיבו כ״פצע מקורי״. במילים אחרות, אם ברצונכם לרדת לשורשי הסבל הרב של חייכם, אתם יכולים לקשור אותם ישירות לפצע המקורי של טראומת הבגידה.

טראומת בגידה כפצע מקורי

״הפצע האישי שלה הוא הוא מתנת המרפאה. הוא מקור האמפתיה וההבנה האמיתית; מקור החמלה והסליחה. כדי לרפא את עצמך, אמצי את פצעך כאילו היה המורה המקודש שלך״.

~ ב׳. לילית׳

טראומת בגידה, בנוסף להיותה פצע מקורי, היא גם פצע מקודש. טראומה זו היא, אם לנסח מחדש את דברי רומי, הסדק דרכו נכנס האור. מבלי לחוות הלם עמוק שכזה, אובדן תמימות משמעותי שכזה, ניתן לפקפק ביכולתנו לפתח את איכויות החמלה והתובנה. כיצד נוכל להבין אחרים ובאמת לחוש אמפתיה כלפי אנשים שחוו פציעות לב עמוקות שכאלה? זה המקום שבו ארכיטיפ ״המרפא הפצוע״ נכנס לתמונה. תכופות, אלה שחוו טראומת בגידה משמעותית נועדו להפוך למרפאים בדרך כלשהי או באופן כלשהו. וכמרפאים, יש לכם את ההזדמנות להפוך את הכאב שלכם לעוצמהלהתמיר את הסבל שלכם לריפוי שהוא בדיוק הריפוי שמחפש מישהו אחר באופן נואש.

טראומת בגידה היא פצע מקודש כיוון שכאשר אתם לומדים כיצד לרתום את עוצמתה, אתם יכולים:

  1. למצוא את קולכם ולצאת מהצללים.
  2. לחלוק משהו עמוק ובעל ערך עם אנשים אחרים.
  3. לחולל שינוי משמעותי בעולם.

כיצד לרתום את עוצמת הפצע המקודש שלכם ולמצוא ריפוי עמוק יותר

זמן רב לאחר שעזבתי את האידיאולוגיה הדתית המתעללת של ילדותי, התאבלתי, חשתי חרדה, הייתי מדוכאת ואבודה. ההתנסות הופיעה בסיוטי הלילה שלי עת חוויתי מחדש את השיפוט, הבוז והקור של האנשים עמם חלקתי את שני העשורים הראשונים של חייאותם אנשים בהם נתתי אמון

לאחר שעזבתי, עולמי חרב עליי. החרדה שלי הפכה כה קשה שלא רק שלא הצלחתי להחזיק במשרה קבועה, הצלחתי בקושי לתפקד בחברה. יציאה לקנות מצרכים, למשל, מילאה אותי בחרדה רבה כל כך שחשבתי שאני משתגעת. נסיעה באוטובוס הלחיצה אותי כל כך שהייתי יושבת קפואה מפחד במשך כל הנסיעה.

הדרך היחידה שבה למדתי כיצד לרתום את עוצמת הפצע הזה הייתה על ידי התמרתו באמצעות כתיבה, יצירה ועזרה לאחרים. במילים אחרות, היה עליי לצאת מתפקיד הקורבן ולהיכנס לתפקיד היוצרת. זה הדבר ששחרר אותי מחרדה ומאבל רבים כל כך.

במילותיה של ג׳ין יוסטון: ״הפציעה הופכת מקודשת כאשר אנו מוכנים לשחרר את הסיפורים הישנים שלנו ולהפוך לכלי באמצעותו הסיפור החדש יכול להיוולד״.

כיצד תוכלו אפוא לרתום את עוצמת הפצע המקודש שלכם ולמצוא ריפוי עמוק יותר? אני יכולה רק לחלוק את מה שעבד עבורי:

  1. כתיבהכתיבה ביומן בכל יום. כתבו על תחושותיכם. בחנו את העולמות הפראיים הפנימיים של נפשכם. פגשו בילד הפנימי ובחלקים המוצללים שלכם. נהלו שיחה עם נשמתכם ועם העצמי החכם שלכם. השתמשו בכתיבה כצורה של מדיטציה, ייעוץ, השבת נשמה וגיבוש הנשמה. כתיבה המלווה בהדמייה ובמדיטציה היא הדרך המועדפת עליי לביצוע עבודה פנימית.
  2. יצירההתמירו את הכאב שלכם לעוצמה באמצעות אקט היצירה. הניחו לאנרגיית כוח החיים לזרום בדרכים מוזרות, יפהפיות וייחודיות לכם. עבורי, משמעות הדבר הייתה יצירת האתר הזה. כמעט שלושעשרה שנים אחרכך, אני עדיין עושה זאת!
  3. עזרה לאחריםהניחו ליצירתיות שלכם להיות מודרכת על ידי עיקרון מרכזי אחד: עזרה לאחרים. כדי לאמץ את תפקיד המרפאים או המסייעים, אתם זקוקים לכוח מנחה שמצוי מעבר לכם ולכאב שלכם. היו המראה שעוזרת לאחרים לראות את הערך שלהם. היו האור שעוזר להצית את הניצוץ בזוהרו של אדם אחר. לעולם אינכם יודעים חייו של מי יכולים להיות מושפעים פשוט על ידי היצירתיות שלכם ושיתוף דברמה עם העולם.

עבורי, שינוי תפקיד הקורבן לזה של היוצרת, היה המפתח למציאת חירות וריפוי מטראומת הבגידה. כן, הכרחי להכיר בטראומה שהתרחשה. אין להכחיש את שאירע. וכן, תמיד תהיה צלקת שתכאב אם יילחצו עליה. אבל במילים של המומחה לטראומה פיטר לווין: ״תסמינים טראומתיים לא נגרמים על ידי האירוע שהיווה את הטריגר. הם נובעים מהשארית הקפואה של האנרגיה שמעולם לא יושבה והשתחררה; שארית זו נותרת לכודה במערכת העצבים, שם היא עושה שמות בגוף, בנפש וברוח שלכם״.

המפתח הוא, אפוא, ״להפשיר״ את האנרגיה התקועה באמצעות תנועה, תנועה מסוג כלשהופיזית, מנטלית ורגשית.

פעולת היצירה, בין אם כתיבה, ריקוד או ציור, טמונה בכל אלה. שינוי הזהות שלנו באופן יצירתי, מציאת מוצא לתחושות שלנו והתמרת הכאב למקור הזנה עבור אחריםהוא הנתיב ליציאה מטראומת הבגידה.

כמה שאלות לסיום

לסיום, אני רוצה להציע לכם כמה שאלות.

  • באיזו דרך תוכלו להשתמש בפצע הבגידה שלכם כדי לשרת אחרים ולסייע להם להירפא?
  • כיצד נראה עבורכם המעבר מזהות קורבן לזהות יוצר?
  • דמיינו או חושו את הילד הפנימי שלכם. למה הוא זקוק יותר מכול מכם כדי להרגיש בטוח ואהוב ברגע זה?

אני מקווה שהשאלות הללו יחשפו כמה תשובות עמוקות ומתגמלות.

טראומת בגידה היא פצע מקודש כיוון שהיא מעוררת את להבות הריפוי הרגשי, ההתמרה המנטלית והטרנספורמציה הרוחנית.

מי ייתן והכאב שלכם יהפוך לנתיב ריפוי עבור אחרים.