פמלה קריב מתקשרת את אימא אדמה

מאנגלית: סמדר ברגמן

ידידים יקרים, אני הוא קולה של אימא אדמה. אני מברכת אתכם בשמחה גדולה! אני כאן איתכם, בתוככם ובכל הסובב אתכם, והדבר יוצר קשר עמוק בינינו. אני מסייעת לכם לבטא את נשמתכם באמצעות גופכם, באמצעות החומר. יחד אנו מבצעים ריקוד, ריקוד של שמים וארץ, ריקוד של נשמה וגוף. אולם עבור רבים ריקוד זה הפך למאבק, למאמץ מייגע. החיים כבן אנוש הפכו למאבק הישרדות והדבר מצער אותי. יש בי תשוקה עמוקה לקבל אתכם, ולשחק יחד אתכם בחיים הקצרים האלה על כדור הארץ. לרקוד, ליהנות ולאפשר לתודעה שלכם להבין מי אתם במהותכם באופן מוחלט: כוכב אור – הוויה אלוהית שנמצאת כאן כדי להשתתף בהרפתקת ההתגשמות.

ירדתם אל תוך הספרה שלי ועטיתם גוף בשר ודם. מדוע עשיתם זאת? מהי החשיבות, מה המשמעות של הרפתקה זו? בסופו של דבר, אתם עושים זאת מתוך אהבה. מתוך אהבה נולדתם מרחם האלוהים, משם יצאתם למסע ארוך – אתם כנשמה ייחודית – כדי לגלות ולחוות הכול בבריאה העשירה בפוטנציאלים. בחרתם לבוא לכדור הארץ למסע ארוך זה ולהצית כאן בשנית את אורכם. ממש כאן על הפלנטה, עליי אימא אדמה, פועלות השפעות שונות ורבות כל כך, ובכלל זה ההשפעות שמרפות את ידיכם. כאן על כדור הארץ ממלאים כוחות מנוגדים רבים – חושך ואור, חיים ומוות וכן הלאה – את תפקידם ב”משחק” החיים הגדול. זיכרון המהות האמיתית שלכם, מי הייתם כאשר נולדתם ויצאתם מהספרה האלוהית, מוסתר על ידי “המשחק” הזה. בעצם הפיכתכם לבני אנוש, אתם הולכים לאיבוד.

בזמן הזה, מושמעת קריאה המורגשת בלבבות האנשים. ישנה תשוקה כנה לגלות, עמוק בתוך עצמכם, מי אתם ולא להיסחף אחר השפעות חיצוניות; לא להניח לכל שנאמר לכם מבחוץ לתפעל אתכם, אלא לחזור לליבת המהות שלכם: נשמה, כוכב אור.

ברצוני לספר לכם מעט על הרפתקה זו שאתם עורכים עמי, אימא אדמה. במסגרת מערכת היחסים שלכם עמי אתם מפתחים ומגלים את עצמכם. כאן ועכשיו אתם בני אנוש ואמנות החיים על כדור הארץ היא לאפשר לאנרגיית הנשמה שלכם לזרום לגמרי אל תוך הטבע האנושי שלכם; לקבל באופן מוחלט את הנשמה שלכם על כדור הארץ. למדתם בעבר שהנשמה היא משהו נעלה יותר שאליו ניתן להגיע רק באמצעות התעלות על הטבע האנושי שלכם. בעבר, הטבע האנושי הארצי שלכם סבל משיפוטים מגבילים רבים. בשל מסורות רוחניות ודתיות שמלמדות ושמדברות על הנשמה, אנשים התנכרו לטבע שלהם: לערגות, לרצונות ולתשוקות המיניות שלהם.

כמה תוכחות ושיפוטים קיימים המכוונים כנגד הטבע האנושי? ניתן לכם, כנשמה, כלי נפלא באמצעותו תוכלו לחיות כבני אנוש: הגוף שלכם, עם הרגשות הטבעיים והספונטניים שלו? ומה קורה אם אתם למדים מגיל צעיר שאסור לכם לבטוח בכלי זה; שבמקום זאת, עליכם להתנכר לעצמכם בשל דוקטרינות ועקרונות חיצוניים: באמצעות חינוך ההורים, בתי הספר, הכנסייה או התרבות? שורשי המסורות הללו טמונים עמוק באנשים רבים, אף על פי שהם סבורים ששוב הם אינם מאמינים בהם; עדיין נותר שיפוט שלילי בתוכם לגבי האנושיות הטבעית שלהם.

מה שקורה הוא שאנשים רבים מתנכרים לרגשות, לתשוקות ולתחושות העמוקים ביותר שלהם. אני רואה בדידות באנשים, סגירות וגעגועים עזים הביתה, והם אינם יודעים מהיכן נובעים הגעגועים הללו. קיימת השתוקקות נוסטלגית לאיזון ולהרמוניה, בהם אתם יכולים להיות עצמכם בדרך שקטה, ספונטנית, כפי שעושה ילד. תשוקה זו קיימת בכל אחד מכם – געגועים אלה הביתה – ובו בזמן אתם מתנכרים לכלי המוכשר ביותר שיש לכם: גופכם, עם תחושותיו והטבע המקורי שלו. על חלק זה שלכם ברצוני לדבר. חלק זה שלכם הוא שמראה לכם את הדרך – חזרה הביתה, המקום שבו הבית תואם למהות שלכם ולתחושת האחדות. קבלו את מי שאתם – אהבו את עצמכם! – ובעשותכם זאת,, אתם מפיצים אהבה והרמוניה סביבכם – וזה עד כדי כך פשוט.

אני מעודדת אתכם לחוות את הטבע הזורם של נשמתכם. רבים מכם רוצים להתחבר לנשמה, ואתם משתוקקים לחיות מתוך שמחה ותשוקה. במקרים רבים אתם מתעוררים תחילה לזרם נשמתכם דרך ראשכם [מחשבות]. אתם מחפשים אחר משמעות במה שאתם רואים וחווים דרככם, ובאמצעות החשיבה אתם מגלים רעיונות חדשים. אז מתרחשת פריצת דרך אל תוך לבכם והתחושות שלכם, וכאן אתם הופכים מודעים ברמה עמוקה יותר לאור הנשמה שלכם. תכופות מתחוללים שינויים גדולים בחייכם. הנשמה שלכם מבקשת מכם לבחון כל דבר שנדמה ברור מאליו, והתוצאה היא לעתים תהפוכות בחיים. נסו לפתוח את לבכם לזרם הנשמה שרוצה להתקרב אליכם; לא רק להמריץ את החשיבה שלכם אלא גם לפתוח את לבכם. באמצעות הגוף אתם יכולים לחוות את זרם הנשמה.

אולם הניחו לתשוקה זו לרדת אף יותר – אל תוך הבטן. הבטן היא מושב הרגשות והתחושות. רק אם תאפשרו לנשמה לזרום דרך הבטן שלכם, הוא תוכל להתקרקע על כדור הארץ באמת, תוכל להתפתח ולהשתתף בחיים על כדור הארץ. שיבה אמיתית הביתה אל עצמכם משמעותה שאתם מאפשרים לזרם הנשמה להתיישב באופן מלא בתוך כל הגוף, ובייחוד באזור הבטן.

דמיינו לרגע ילד שיושב באזור הבטן שלכם. הילד מסמל את הטבע המקורי ואת הרגשות שלכם כאשר הם אינם מושפעים על ידי מה שלמדתם. אתם הייתם ילדים פעם, חופשיים ומאושרים, והילדים הללו נושאים חלק מקורי מאוד של נשמתכם. ראו אם אתם יכולים למצוא ילד זה יושב באזור הבטן שלכם. איך הוא נראה? האם הוא מאושר ושמח או עצוב ומפוחד? או אולי, הוא מרגיש לא מובן, אולי הוא כעוס ופגוע? כאן בחלק אנושי מאוד זה שלכם, בילד אנושי זה, טמון המפתח לבית. הביטו בילד, צרו עמו קשר והושיטו אליו את ידכם. שאלו את הילד: “מה דרוש לך כדי שתוכל להירגע? למה אתה מייחל, כאן ועכשיו, בזמן הזה? אפשר לעצמך להיראות – אני מעודד אותך לעשות זאת”. אחזו בידו של הילד ואז חבקו אותו. הוא רוצה להיות שלכם והוא רוצה שתדאגו לו.

כעת בחנו שאלה או בעיה שעמה אתם מתמודדים בחיי היום-יום שלכם; תמיד יש משהו שעמו או למענו אתם נאבקים! מאבקים אלה צצים תכופות כיוון שאתם חושבים יותר מדי: אתם דואגים בקשר לדברים שעליכם לעשות וכיצד תמצאו פתרון, או שקיים בכם שיפוט תמידי לאורו אתם בוחנים את עצמכם. אתם רוצים לשנות משהו בעצמכם ובחייכם, ותכופות אינכם מצליחים. החשיבה המוגזמת על הבעיה מביאה אתכם למבוי סתום. החשיבה לא מעניקה לכם מוצא, כיוון שתהליך החשיבה מוזן בדרך כלל מרעיונות חיצוניים.

כנסו פנימה אל הילד שבפנים. כיצד הילד חווה את הבעיה הזו? מה הוא מרגיש בקשר אליה? ומה הילד צריך מכם? קחו את הזמן, את המרחב ואת השקט ופגשו חלק זה שלכם.

רבים מכם כה שקועים באירועים חיצוניים, שנותרים רק זמן ומרחב מעטים לפגישת הילד הפנימי שבתוככם – אבל שם מצוי המפתח לטרנספורמציה. בדרך כלל, כאשר הילד הפנימי מנסה ליצור איתכם קשר באמצעות הכעס, העצב או הבדידות שלו, דבר לא משתנה כיוון שאינכם מודעים למקור הרגשות הללו. רק כאשר תהפכו מודעים לרגשות העמוקים ביותר שלכם ולמקור שלהם, שהילד מסמל אותו, תוכלו להבין טוב יותר את עצמכם ולהיות נאמנים לעצמכם.

רבים מכם מרגישים עמוק בפנים תחושה שאתם במקום הלא נכון ושאתם “חסרי בית”, ואתם מחפשים מחוץ לעצמכם אחר פתרון והקלה זמניים לכאבכם. אף אחד לא רוצה לחוות את כאב הבדידות ואת התחושה שהוא הלך לאיבוד! אתם רוצים שהכאב הזה ייעלם, ובגלל הרצון הזה אתם פונים לדברים חיצוניים: לדחפים, לגירויים, להסחות הדעת, למערכות יחסים או למצבים שממלאים חוסר זה שבכם, גם אם ההקלה היא זמנית בלבד. היו כנים עם עצמכם וראו באיזו תכיפות אתם עושים זאת. אבל גם הרגישו חמלה כלפי דחף זה שבכם שלא מפסיק לחפש, ואף על פי כן מתרחק תמיד מהמרכז ופונה אל החוץ, מנסה להבין מדוע מתרחשת תגובה זו. קיים כאב בנשמת בני האנוש, וקשה מאוד להתמודד עם כאב זה במלואו. התחושה היא שאם תעשו זאת, אתם תפלו אל תוך בור חשוך ללא תחתית. נראה אולי שקל לפנות אל הילד שחי בבטן שלכם, אבל זה לא קל. לשם כך דרושים כנות מוחלטת ונכונות לשחרר את העולם החיצון בפתרון לבעיות שלכם.

השיבה האולטימטיבית הביתה אל עצמכם היא אירוע פנימי. משמעותו אמירת “הן” מוחלטת לכול שאתם. לא רק למה שמצליח באופן חיצוני, או למה שמרגיש בטוח ומוגן בחייכם, אלא גם לחלקים הפנימיים החשוכים: לכאב, לבדידות, לאי הידיעה ולחוסר ההבנה. דרושים אומץ ונחישות כדי לאמץ חלקים נחבאים אלה, והנשמה והתשוקות שלכם מבקשים זאת מכם. ומדוע הנשמה שלכם משתוקקת לכך? כיוון שרק באמצעות ההתבוננות בגעגועים הביתה ובכאב העמוק ביותר שלכם תוכל הנשמה להאיר מבפנים באמת ובתמים.

כיום אנשים רבים מאוד מתעניינים ברוחניות ומחפשים אחר משמעות החיים. לעתים קרובות התעניינות זו ראשיתה בתחום המנטלי, בקריאת ספרים ובהחלפת רעיונות חדשים, ובמשך הזמן מתחילה גם פתיחת הלב. אבל אז, הנשמה רוצה לרדת עמוק אף יותר – אל תוך הבטן – ושם היא פוגשת בהתנגדות מצד החלקים הקשים יותר של העצמי שלכם; החלקים האנושיים שנפגעו עמוקות, בילדות או בגיל הנעורים או אולי אף מאוחר יותר בחיים. המסע אל תוך הנשמה הוא עמוק; אך הפתרונות קרובים. האמת, התשובה לתשוקה שלכם הביתה, טמונה ממש מתחת לאפכם, אם ניתן להתבטא כך.

ביצירת הקשר עם האנושיות הארצית ועם הרגשות שלכם, אפילו היכן שהם מוגבלים או חסומים, טמונה האפשרות לחזור למה שאני מכנה “גן העדן”. יש בתנ”ך סיפור ישן שמספר על כך שאדם וחווה גורשו מגן העדן. אותו גן עדן היה טבע ארצי במצבו הטהור והזך ביותר: חופשי, פראי וירוק; וגם האנשים היו חופשיים להיות מי שהם ללא מאמץ. אז, ברגע מסוים, הגיע השיפוט – החשכה תוכלו לומר – והושלכתם אל מחוץ תחושת האהבה ללא תנאי, מההוויה חסרת המאמץ של מהותכם וטבעכם.

היכן הוא אפוא גן העדן? האם היה אי פעם כאן על כדור הארץ? אני אומרת לכם, גן העדן שוכן בהבטחת כל הלבבות שלכם. בזמנים קשים אלה, באמצעות הכוונה אתם מולידים ומבטאים את גן העדן הקדום, אבל כאן ועכשיו, על כדור הארץ. התהליך מתחיל באומץ לרדת אל תוך הפינות העמוקות ביותר של הווייתכם, ולהעז להניח לאור שלכם לזהור שם ולא לסגת מפני אור זה. אתם עושים זאת על ידי כך שאתם מוותרים על הבינוניות והופכים בלתי רגילים; ויודעים שהנשמה והתשוקה העמוקה ביותר שלכם הן בלתי רגילות!

בדרך כלל, כאשר אתם שומעים לראשונה את קריאת הנשמה שלכם במחשבותיכם, ורק במידה מסוימת בלבכם, החיים שלכם מתהפכים. יש לכם תחושה של נוכחות הנשמה שלכם, אבל אתם נסוגים כאשר מגיעה העת להעניק באמת צורה לזעקה העמוקה ביותר של לבכם. קיים פחד גדול, תהום שיש לפסוע מעליה. שם אתם פוגשים בפחדים, בהתנגדות ששוכנת עמוק באזור הבטן.

לכן הרוחניות מחייבת דרך התבוננות שונה במשמעות היותכם בני אנוש. היא מחייבת שתתפייסו עם הטבע החש שלכם, שלא תפחדו מהרגשות, התשוקות והרצונות העמוקים ביותר שלכם, ושתעזו באמת להתבונן בהם. שתחיו לא על פי דוקטרינות ומה שהן מכתיבות, או על פי תיאוריות, אף על פי שהן נשמעות רוחניות ונעלות, אלא שתחיו באמת מהלב, מהבטן ומהאנושיות שלכם – ושתאפשרו לנשמה שלכם לזהור מבפנים.

זה מה שקורה עכשיו על כדור הארץ וזו הקריאה שכולכם שומעים. שמחה רבה מצויה בהתרחקות מן החיצוני וכניסה אל הפנימי, בשיבה הביתה. אני מעודדת את כולכם לעשות זאת, באופן קל ופשוט. דרוש אומץ כדי לצעוד בנתיב זה, אך בו בזמן קיימת בו גם שמחה, כיוון שעם כל צעד אתם הופכים מכווננים יותר לאותות הנשלחים מהגוף ומהרגשות שלכם, ואתם רוכשים ביטחון במי שאתם. הקשיבו לילד הפנימי; העזו להיות מי שאתם באמת; הפסיקו להסתתר – אתם נחוצים!

בנקודה מסוימת בזמן, הנשמה שלכם החליטה לממש את תשוקתה לגלם את אורה על כדור הארץ, ולהאיר ולהפיץ אור כוכב זה כאן. התגלמות זו מעניקה לכם שמחה, ומעניקה שמחה לאחרים גם כן, משום שאדם ער מעורר מוטיבציה באחרים – אך לשם כך דרוש אומץ. בטחו באור נשמתכם, והרגישו בחוכמה ובכוח שלכם. התפייסו עם הטבע האנושי שלכם, והעזו לגלם את עוצמתכם לגמרי כאן על כדור הארץ. אני כאן למענכם; הרגישו בכוחי – כוח הטבע. ראו בדמיונכם עץ ששורשיו המפותחים והחזקים חודרים עמוק אל האדמה. הפכו לעץ זה וסמכו על האדמה שתומכת בכם. הרגישו בעוצמת הגזע והענפים, וראו כיצד עוצמה זו מחלחלת אל העלווה השופעת שנושאת את פריחות האביב ופירות הקיץ.

בקשו מנשמתכם להעניק לכם מסר ולגלם את עצמה באמצעות התחושות והגוף שלכם. כן, שפת הנשמה קרובה מאוד. לא תוכלו למצוא חוכמה זו בספרי הלימוד, אבל תוכלו למצוא אותה בכם. ראו שוב את פלא מהותכם והגוף שנושא אתכם – אתם יפהפיים! אתם ילדי הארץ וילדי השמים, וגשר בין השניים. חושו שוב יראת כבוד והוקרה רבות כלפי המהות שלכם. אני מבקשת מכם לעשות זאת כדי ששוב לא תהיו תלויים ושתפתחו אמון שוב ותהפכו למדריכים שלכם עצמכם. ומתוך אמון זה, שאחזו ביד האחר ותתחברו אל יופיו על ידי כך שתסתכלו אל מעבר לחיצוני. הרגישו בלב הפועם של האנשים שסביבכם, ובדרך זה, התחברו אלה עם אלה. באמצעות האנושות רוחניות חדשה נולדת, רוחניות של כדור הארץ.