ליקטה ותרגמה: סמדר ברגמן

 

מוות ~ מסע אל זרועות האהבה

מאת ג’ון פאין

ברכות, אהובים, איננו יכולים לדבר על המוות מבלי לדבר על החיים עצמם, שכן האמונות שלכם לגבי החיים וטבע המודעות, הן המכתיבות את האמונות והפחדים שלכם בנוגע למוות. מנקודת המבט שלכם, השניים אינם ניתנים להפרדה.

מדעני העידן המודרני שלכם אמרו לכם שהחיים והמודעות נובעים מהחומר, שהייתה זו היווצרות אקראית של מרכיבים כימיים ונסיבות אחרות שהובילו לצמיחת המודעות. על פי השקפה זו לגבי היקום, האומרת שהחיים צמחו מתוך החומר, הגיוני אפוא לשער, עם סיום הקיום גשמי, עם מות הגוף הפיזי, שהמודעות או החיים נמוגים או נופלים לתוך תהום הנשייה. תפיסה זו רחוקה מהאמת כמו מזרח ממערב. היקום הפיזי צמח מתוך המודעות, הוא נחלם לקיום, ואיזה חלום נהדר הוא. היקום הוא מקום בעל סדר אינסופי, כל חלקיק עובד בהרמוניה עם השאר והמדענים שלכם מתחילים לגלות זאת עכשיו, את האינטליגנציה הפנימית הקיימת ביקום שלכם. הם מתחילים לגלות שגיאומטריה היא הבסיס לכל הבריאה ושלכל דבר תבנית חכמה בתוכו. כפי שאתם מתחילים לגלות אפוא, היקום שלכם צמח מתוך אינטליגנציה אינסופית, ולא ההפך. אז מה לזה ולמוות?

השקפתכם על המוות ומה שאתם מאמינים שהוא אמת בנוגע למוות, מוכתבים אף הם על ידי מה שאתם מאמינים שהוא אמת בנוגע לעצמכם, האמונה שלכם לגבי מי שאתם. רבים מכם מאמינים שיש לכם נשמה, אך הייתי אומר שאתם נשמה בהתנסות אנושית – אתם נשמה בהתנסות אנושית! בדרך זו בדיוק אתם עשויים לבחור לראות את היקום. מודעות או חיים, הם שיצרו את היקום, ולא ההפך, ולכן אין לכם נשמה, אתם נשמה. אז אם אתם נשמה, מהי המשמעות? מי אתם אפוא? ומדוע אתם כאן?

הנשמה שלכם בלתי ניתנת להפרדה משדה המודעות המאוחד שרבים מכם מכנים אותו בשם אלוהים. אחדים מכם מכנים אותו “כל היש”. מנקודת המבט של מי שאתם מאמינים שאתם כעת, עצמי האישיות שלכם, דומה שאתם נפרדים לחלוטין מאלוהים, בודדים ומנותקים. אולם הנשמה תמיד קשורה לנשמה הגדולה של היקום המכונה בפיכם אלוהים, ומהווה חלק ממנה. הפחד המקורי של כל בני האדם הוא הפחד מפני הפרדה, פחד שננטשתם על ידי אלוהים וששוב אין אתם חלק מהמודעות הגדולה יותר. זה הפחד שקבע את דעותיכם לגבי המוות. רבים מכם מאמינים שהמוות הוא סופו של הקיום או שממתינים לכם שיפוט, קללה, גיהינום או סוג אחר של התנסות לא נעימה.

מוות הוא מסע הביתה, מסע הביתה לאותה אחדות עם אלוהים אליה השתוקקתם כל חייכם. אולם, אין בכוונתי לומר שאחדות עם אלוהים אינה ניתנת להשגה ללא התנסות המוות הפיזי, אך זהו שחרור סופי של מי שחשבתם שאתם והיזכרות במי שאתם באמת. אתם, כמו הנשמה שלכם, מהווים חלק אינטגרלי מאלוהים, מכל היש, אהובים ונצורים ומקובלים מאוד. ההתנסויות שלכם על פני האדמה הן אך ורק שיעורים, דברים שבחרתם ללמוד, שכן הנשמה שואפת להתרחב ולצמוח ממש כפי שהאלוהים שואף לדעת את עצמו (את עצמה) בכל התגשמויותיו.

ברגע המוות תחושה אדירה של הקלה שותפת את הנשמה היוצאת. בדומה לפרפר העוזב סוף סוף את הגולם, או כמו אפרוח היוצא לבסוף מכלא הביצה. עבור הנשמה שלכם, הגוף הפיזי הוא כבד, והשהות בפיזי יוצרת צעיפים המסתירים את אור האמת. כאשר הנשמה עוזבת את הגוף, דומה שמשקל רב הוסר מהכתפיים. הדבר קורה לא רק בגלל השארת הגוף הפיזי מאחור, אלא גם בגלל שחרור הרגשות המקיפים את החיים הפיזיים. כל הנטל הרגשי והמנטלי משתחרר והנשמה, שעדיין מזהה את עצמה עם עצמי האישיות או החיים שזה עתה היו, נעה קדימה ומעלה לתוך אור גדול יותר, אור הנשמה האוניברסלית, המכונה בפיכם אהבה. כל נשמה היא חלק מאור זה, כל נשמה היא ילד של אלוהים, אהובה ונצורה עד אין קץ. לכן, המוות הוא שיבה הביתה, כמו הבן הסורר ומתרחשת חגיגה גדולה. אתם, הנשמה, הייתם במסע גילוי, הייתם במסע לתוך הפיזי, לדעת את עצמכם כישות פיזית, ועתה שבתם הביתה, לבית האמיתי שלכם, לנוח ולהתאושש לפני שתצאו למסע גילוי נוסף. רבים מחבריכם נאספים לפגוש אתכם ולברך את שובכם. נשמות רבות שאותן הכרתם כידידים או כבני משפחה על המישור הארצי יהיו נוכחות, ידידים מגלגולים קודמים, מדריכים ומלאכים. האהבה שאתם חווים ברגע זה היא מעבר לכל מה שרוב בני האדם חוו נכון להיום על המישור הארצי. האהבה כמעט ניתנת למישוש, אתם מתמזגים עם האהבה, הופכים לאהבה, חווים אותה במלואה.

בהתחשב בחיים שזה עתה חייתם, יהיו תקופות מנוחה משתנות. אך בסופו של דבר, תתרחש סקירת חיים. אין זה שיפוט, זוהי סקירה. המדריכים שלכם, ישויות שהתפתחו אל מעבר להתנסות החיים הארצית, ושבדרך כלל עבדו אתכם תקופות חיים ארוכות, יסייעו לכם לקבל החלטות והערכות בנוגע לחיים שזה עתה חייתם. החיים שלכם מוערכים על פי המטרות וההישגים שלכם, אתם עצמכם משמשים כשופט, ולא אף ישות אחרת. אתם מחליטים מה אתם רוצים להשיג ואתם מחליטים באיזו מידה הצלחתם להשיג את מטרותיכם. המדריכים נוכחים מכיוון שהם בעלי ניסיון רב יותר, וכדי לעודד אתכם לראות את הצד החיובי של הדברים! כל אירוע בחייכם נבחן, כל מחשבה ומעשה, לא מנקודת המבט האם היו נכונים או לא-נכונים, אלא כדי לראות כיצד האמונות והפעולות שלכם שרתו את צמיחתכם. צמיחה אינה עוסקת רק בהישג אישי, אלא גם ביכולת שלכם לאהוב. לאהוב את עצמכם ובני אדם אחרים. אהבה היא קנה המידה לצמיחה הרוחנית, ללא נוכחות האהבה, לא יכולה להתרחש צמיחה. לכן כאשר אתם שומעים אנשים אומרים ש”אלוהים הוא אהבה”, הם דוברים אמת, כאשר אתם שומעים אנשים אומרים שיש שיפוט ועונש לאחר המוות, הם אינם מדברים בשפת האהבה. אהבה היא הקבלה המוחלטת והשלמה של מה שהוא. אין זו תחושה סנטימנטלית, היא היעדר שיפוט. לכן הנשמה חשה עטופה כל כך באהבה ברגע המוות הפיזי, מכיוון שהנשמה שבה לחיק האלוהים שם קיימת רק קבלה, רק אהבה. השיפוט הוא שיוצר הפרדה, והאהבה היא שמאחדת את כולנו יחדיו. אין איכות דגולה יותר מן האהבה, זוהי האיכות היחידה המאחדת את כל שאר האיכויות החיוביות יחדיו, בלעדיה, לא יהיו חיים.

כאשר אתם מאוהבים במישהו, הדבר הוא מכיוון שאתם מקבלים אותם ללא תנאי. האהבה מתחילה להתפוגג כאשר תנאים מתגנבים פנימה. לכן, דעו זאת, אלוהי היקום שלכם, כל היש, הוא אלוהי האהבה, ולכן אלוהים ללא שיפוט, אלוהים של קבלה מוחלטת של מי שאתם. אילו יכולנו להעביר לכם רק אחוז אחד מאהבה זו, הייתם יודעים עמוק בלבכם שאתם אהובים מעל לכל שיעור. הקדישו רגע כעת. עצמו את עיניכם וזמנו את נשמתכם, בקשו מנשמתכם להיות נוכחת. בקשו מאלוהים, או מכל מאסטר או מורה אחר (ישוע, בודהה וכדומה) להעביר אליכם אהבה אוניברסלית זו. אני אצטרף אליהם בהעברה זו. נשמו שלוש נשימות, שבו בשקט וקבלו.

מאת קריון:

בני אנוש יקרים, כולכם נועדתם לחיות בשלום ובשלווה על פני האדמה. כולכם נועדתם למצוא את ניצוץ האהבה באדם אחר. האם ידעתם שעליכם להחליט באופן פעיל שלא לעשות זאת? המוות הולם במסגרת האיזון של התכנית הגדולה, ואיננו צריכים לומר לכם זאת. כל מוות הוא הולם, אפילו מקרי המוות שאתם סבורים שאינם הולמים. הרשו לי לתת לכם שוב את התמונה הגדולה יותר, שכן המאסטר יודע אותה.

קיימים הסכמים מורכבים ביותר בין כולכם, המעניקים פוטנציאלים למחזור רוחני על כדור הארץ הזה המכונה החיים האנושיים. מחזור זה הוא בין ממדי ורחב יותר מכפי שתוכלו לתאר, שמתרחש במחזור חיים, מוות, לידה מחדש וחיים פעם נוספת. זוהי מערכת מורכבת ומעמיקה במידה שתדהים אתכם. הסיבה? מכיוון שהיא “רואה” בכם קבוצה, ומכיוון שהיא אינה ליניארית. החיים שלכם ליניאריים, אבל התכנון אינו ליניארי. היא עוסקת גם בחיים ובמוות של אחרים סביבכם, ובמסגרת הדינמיקות של רצון חופשי. האם שקלתם מעודכם שייתכן שלא קיים “חוזה בר-קיימא” המיועד רק עבורכם? מה אם זהו רב-חוזה! למעשה, עליכם לשאול, “למה הכוונה ב’עבורכם'”?

“אתם” לא כאן לחלוטין! איך תוכלו להיות, אם יש לכם עצמי גבוה יותר? מיהו העצמי הגבוה יותר? האם זה אתם, או לא? האם זה “עצמי”, או לא? אם זהו חלק ממשי מכם, והוא אינו כאן, אזי אינכם שלמים, נכון? הוא נמצא בצד האחר של הצעיף. האם חשבתם על כך? לכן, למעשה, אינכם כאן לחלוטין. הדבר פותח עבורכם דלת להבנה שייתכן שאתם גם קבוצה רוחנית (יותר משניים), שעשויה למעשה להיות במקומות רבים!

העצמי הגבוה של כל אדם קשור עם עצמיים גבוהים של בני אדם אחרים. שאם לא כן, איך אתם חושבים יכלה הבריאה המשותפת לעבוד? אינכם בוראים במשותף בריק, אתם יודעים. בכל פעם שאתם משנים את המציאות שלכם ובוראים מצב, אתם מקיימים ממשק עם המציאות של מישהו אחר. בכל פעם שאתם משנים מצב שלכם, אתם משפיעים על הסובבים אתכם. אז איזה סוג של רצון חופשי יש לאנושות אם מעטים יכולים להניע את האנרגיה עבור הרבים? דברים רבים מתרחשים מחוץ למה שאתם הייתם מכנים בשם המודעות שלכם, והמוות – או הפוטנציאל למוות – הוא אחד מהם.

אין זה משנה את מי איבדתם על הפלנטה, בין אם אתם חשים שזה קרה בטרם עת [תאונה, אולי] או אם אתם חשים שהיה זה הולם [זקנה], חלק מהם [ואתם אינכם מבינים זאת עדיין] מועבר אליכם. לכן, מה שנחשב בעיניכם לנשמה בודדה למעשה מופצת במסגרת המשפחה שלכם! “איך זה יכול להיות?” אתם אומרים. “האם אין הנשמה האנושית ישות אחת?” לא, היא לא. אם אתם פיסה של אלוהים, אזי יש לכם את תכונות האלוהים. אין לכם כל בעיה עם התפיסה שאלוהים נמצא בכל מקום, אך אתם נרתעים מעצם המחשבה שכך גם אתם. אתם חושבים שאתם “אחד” ואלוהים עצום. האמת? יש לכם את תכונות האלוהות, וזה אלוהים.

אבות אבותיכם נמצאים אפוא עמכם ברגע זה. הם גועשים בחלקים הבין-ממדיים של הדנ”א שלכם… כמה מהרבדים שנתאר בסופו של דבר באוזניכם. הקרובים ביותר אליכם הם אחרונים ביותר. הם חלק מכם והם נשארים אתכם עד מותכם. הם יכולים לדבר אליכם ואתם יכולים לדבר אליהם. כך מתרחש “הדיבור אל אלה הנמצאים בצד האחר של הצעיף”. אין זו חוויה מיסטית, מפחידה – ההתקשרות עם סבתכם המנוחה במסגרת סיאנס או תכנית אירוח. זהו מסע אל תוך המבנה התאי שלכם עצמכם! וגם אינכם זקוקים למיסטיקן שיסייע לכם בכך. אתם יכולים לעשות זאת יום-יום בהנאה… במסגרת חיי היום-יום הרגילים.

כאשר אתם עוברים, חלק מכם נשאר עם המשפחה שלכם. האזינו… זה נמצא מחוץ להבנה שלכם שהיא בעלת מסגרת-זמן. זה לא ליניארי. אפילו אם תשובו ותתגלגלו, קיים חלק שלכם שנמצא עדיין עם האדם החי על הפלנטה. תוכלו להתגלגל לביטוי חדש ועדיין יהיה חלק מכם אשר נמצא עם בן אנוש אחר עד מותו. דבר זה גם בורא מערכת של קבוצות קרמתיות. מה אתם מרגישים כאשר אימא או אבא נפטרים? האם הם אבדו לעד? הניחו לי לומר לכם דבר-מה. אבא ואימא נמצאים כאן! הם יהיו אתכם עד שיגיע זמנכם לעזוב, וכאשר יגיע זמנכם, אתם תהיו עם הילדים שלכם עד שיגיע זמנם,  והם יהיו עם ילדיהם עד  שיגיע זמנם. איזו מערכת! היא כתובה בדנ”א שלכם. אינכם מאמינים, נכון? זה מורכב מדי. אולי זה פשוט אדיר מדי? אולי זה פשוט נפלא מדי?

מה תעשו עם מידע זה? הנה מה שאנו מבקשים מכם לעשות. מדוע שלא תפנימו אותו ותאמינו בו? אולי רק לרגע, השהו את האמונה שלכם בדברים שאתם יכולים לראות, וקראו לאלה עליהם דיברנו, “האם אתם כאן? מדוע אינכם נוגעים בי כדי שאוכל לדעת שאתם כאן?” ואז חכו והרגישו במגע של הוריכם שנפטרו או של אדם שאיבדתם, אולי “בדרך בלתי-הולמת”? הם מתו מוקדם מדי, כך אתם חשים. ובכן, הם כאן, וזה הכל חלק ממערכת במסגרת אהבת האלוהים, שאתם סייעתם לבנות. והמאסטר מחייך ורואה זאת. המאסטר מבין שהמוות הוא שינוי של אנרגיה, ולא סוף של שום דבר.

קריון ~ תפיסות המאסטר

אלה שעוזבים אתכם

הרשו לי לספר לכם עוד משהו שקורה. אתם מאבדים הרבה אנשים סביבכם, שלא ציפיתם שילכו. איני מדבר עכשיו על השינויים של כדור הארץ, אלא על דבר-מה אישי יותר עבור כל אחד מכם. זה עשוי אפילו להיראות כ”מוות בלתי הולם” [מוות שדומה שלא היה צריך להתרחש]. עבור כמה, אלה הם “אלה שמתים מוקדם מדי”. יראה לכם שהיו להם עניינים בלתי גמורים ולכן המוות שלהם הוא הפתעה רוחנית גמורה. יש שאמרו: “נראה היה הם מוכנים כל כך להיות עובדי אור, או הם היו באמצע עבודתם כעובדי אור. כמה היו מרפאים או מאסטרים-מתלמדים, אך הם הלכו. דומה שהיה להם הרבה כל כך לתת, אבל הם נלקחו לפתע… הרבה יותר מדי מוקדם!” זה מעציב ומבלבל רבים.

יותר מהמספרים הרגילים עוזבים את הפלנטה עכשיו. כמה מכם ראיתם זאת, וכמה מכם לא. אבל רבים יעזבו. אל תתייאשו! אני רוצה לתת לכם עצה: כאשר אתם רואים דבר זה מתרחש, והוא משפיע על חייכם, אני רוצה שהתגובה הראשונה מהמאסטר שבתוככם, לא האדם שבתוככם, תהיה שאתם תישאו את ידיכם מעלה כאשר תשמעו את החדשות ותאמרו: “תודה לך, רוח יקרה!” היו הראשונים לחגוג את חייהם. הודו לרוח על השחרור, וחגגו את חייהם. התאבלו באופן הולם, אבל ראו את התמונה הגדולה. הבינו שדברים אלה אינם עונש, וגם אינם אמורים להיות אירועים מלאים בצער גדול.  הם גם לא בלתי-הולמים.

האם מישהו מכם הבין את התפיסה שאולי משהו אחר קרה? מה אם היה זה פרס? האם חשבתם על זה? מה אם הנשמה הזאת צריכה הייתה לקחת את אנרגיית המאסטר ולהניחה בגוף צעיר וחדש? האם חשבתם על כך? מה אם זו נשמה שצריכה להסתובב על עקבותיה ולחזור כדי לשנות את הפלנטה? מה אם זו נשמה שצריכה להגיע לישראל, או נשמה שצריכה להבין את הפוליטיקה באמריקה או באירופה עבור העתיד. מה אם זו תכנית גדולה שתשתמש בצמיחה ובחכמה הרוחניות של מי שאתם חושבים ש”הכרתם ואבדתם” כדי להגשים משהו בדור הבא?

אני מקווה שזה נשמע לכם הגיוני. התמונה גדולה בהרבה מכפי שאתם מבינים, והכל הולם. הגיע הזמן שתתחילו להבין כיצד לחגוג את המוות במקום להתאבל בגינו – כיצד להיות חלק מהמשפחה במקום לחשוש מפניה – כיצד לא להתרגז על אלוהים כאשר דומה שהדברים משתבשים מנקודת המבט שלכם – מבלי שאתם מבינים לעולם את המטפורה של המגדלור בסערה. שומר המגדלור צועק על הגלים: “קדימה, בואו! לכן אני קיים. בואו. אינכם יכולים לכבות את האור שלי!” הוא צועק מחייבות בעת שמי הצער והאבל מתנפצים זמנית על המבנה שלו. הוא חכם. הוא יודע מי בנה את המגדלור ומדוע הוא קיים על הפלנטה. דמעות הצער שלו מתערבבות במי הפלנטה [הסערה], אבל בסופו של דבר, האור שלו זוהר בחוזקה עד שמגיע זמנו ללכת הביתה, גם כן.

קריון ~ מה קורה (2004)

סאלי הקטנה ~ סיפור שקשה לספר, או להבין

אני רוצה לספר לכם על סאלי הקטנה. חלק מכם לא יאהבו את הסיפור הזה. אה, שותפי [מדבר אל לי], מה שאני עומד לעשות הוא הולם, אך מעולם לא תקשרת דבר שכזה בעבר. זה יסתיים במהרה, שכן אני ידוע שתרגיש זאת, וזה לא יהיה נעים, ממש כפי ששאר האנשים בחדר יעידו אחר כך.

סאלי הקטנה הייתה רק בת שלוש. כמו ילדים רבים אחרים בתרבויות רבות ברחבי העולם, היא נחטפה – נלקחה פשוטו כמשמעו למקום חשוך, על ידי גבר בעל רטט נמוך עם חוזה שרובכם כאן לא יכולים להתחיל להבין. שכן אתם מבינים, כל החוזים האנושיים עם הצד האחר הם מקודשים. החוזה שלו לא היה קבוע מראש, אלא היה זה פוטנציאל. הייתה לו אפשרות לשנות אותו… רצון חופשי ללכת בעקבות נתיב, שבו יפגוש בסאלי הקטנה. לא נזכיר את שמו, שכן מדובר בסאלי הקטנה. בזמן אחר נעניק לכם את המכניקה של הסיפור שלו, כדי שתבינו טוב יותר כיצד חושך שכזה יכול להתקיים במרחב המקודש של אהבת האלוהים. הוא פגש בסאלי הקטנה, ובדרכו שלו, חשק בילדה זו. לכן הוא לקח אותה.

כאשר התגלה שסאלי הקטנה נעדרת, הקהילה תמכה בהורים החרדים. כולם התפללו בלהט גדול, והם כרעו על ברכיהם לפני אלוהים. הם התחננו בפני המלאכים. הם קראו בשמות האלוהים. הם הלכו אל הכמורה לשם נחמה. כל האנשים הרוחניים שסביבם התפללו לביטחונה של סאלי הקטנה. הם התפללו לאלוהים: “עשה שאירוע זה יסתיים מהר וללא פגע. החזר אותה, אנא, אלוהים יקר, החזר אותה. אנו מתפללים לנס”.

הם ביקשו מהמלאכים להיות עמה, ולסייע לה במה שהיא עלולה לעבור. הם ביקשו שהמלאכים יגנו עליה ויחזירו אותה. הם כרעו על ברכיהם, והם בכו והתייפחו, כפי שהורים אוהבים עושים במצב נורא כגון זה. אז חבריהם באו וחיבקו אותם והחזיקו בידיהם.

סאלי הקטנה התגלתה מאוחר יותר. היא לא שרדה, והפרטים על מה שעברה היו מצלקים את זיכרונות ההורים למשך כל ימי חייהם. כאשר הכל היה ידוע, כמה מהחברים שהתפללו בלהט רב כל כך פנו כנגד אלוהים. הם אמרו: “מה הטעם להתפלל, אם זה לא עובד? היכן היו המלאכים כאשר הזדקקנו להם? היכן הייתה מערכת האמונה שלנו וכוח התפילה כאשר הזדקקנו להם?” כמה נטשו את המלאכים שלהם, ורבים היו צריכים לשאול את השאלה: “היכן היה אלוהים כאשר סאלי הקטנה הייתה זקוקה לו?”

והנה מה שאני רוצה לומר לכם. אתם זוכרים את המאסטר למולו ישבתם? המאסטר המקרין חכמה, אהבה, סובלנות והבנה? הרובד השלישי של הדנ”א מופעל אצל המאסטר הזה! הוא היה מביט במצב באופן שונה מכם. המאסטר הזה מסוגל לשקול את האור והחושך, והמאסטר הזה יודע משהו על סאלי הקטנה שאולי לא חשבתם עליו, או שההורים לא חשבו עליו, או אלה שנטשו את האמונה שלהם לא חשבו עליו.

הנה הנחה נוספת: (3) ללא קשר לתפילה – ללא קשר להתערבות פוטנציאלית של מלאכים, אף ישות חיצונית על הפלנטה הזאת לא יכולה לשנות את הבחירה החופשית המוחלטת של בן אנוש אחר. סאלי הקטנה הייתה מחוברת לעצמי הגבוה שלה בדרכים שאינכם יכולים להבין. באותם רגעים שהיו החשוכים ביותר עבורה… בהיותה לגמרי לבד כביכול, היא קראה לעצמי הגבוה שלה ואמרה: “עזור לי! מה אנו עומדים לעשות?” ויחד, ברמה שהיא גבוהה ודגולה יותר מכפי שאתם סבורים שילד מסוגל להגיע אליה, היא והעצמי הגבוה שלה סקרו את מה שבאה לכדור הארץ לעשות. כאשר סקירה זו הסתיימה, הציב העצמי הגבוה האלוהי שלה שאלה בפניה: “סאלי, האם את עומדת להמשיך? אנו יכולים לעזור לך ליצור במשותף הסחות-דעת ונסיבות, ואולי הדבר יסתיים באופן שונה. המלאכים מוכנים. מהי החלטתך?”

ובין העצמי הגבוה האלוהי ובין העצמי הנמוך יותר של אותה קבוצה רוחנית שבני האדם רואים בדרך אחת, סאלי קיבלה החלטה שלעולם לא תוכלו להבין, עובדי אור. סאלי ניצבה זקופה במסגרת האלוהות שלה, ובתוקף הבחירה החופשית שלה אמרה: “אנו עומדים להמשיך. אנחנו עומדים לעשות את הדבר שבאתי לעשות”. ובסנכרון שנוצר על ידי הגבר שחטף אותה, הם עשו… יחד.

מדוע שכך יהיה? אתם אינכם יודעים את מה שסאלי הקטנה ידעה. ברמה שהייתה מלאה בקדושה, היא ידעה שמה שקרה באותו רגע ישפיע על מאות ורבבות אנשים. כמה יאלצו לבחון את הרוחניות שלהם, כמה יאלצו לרדת מהגדר ולהחליט מה משמעות האלוהים. כולם יושפעו. כן. לכל אחד מהם תהיה תגובה… תגובה העשויה להימשך תקופת חיים שלמה. ההקרבה לכאורה של האחד, במה שנראה כאירוע נורא, הוצבה כדי לספק הארה לרבים. ולכן “סאלי הקטנה” לא הייתה כל כך קטנה. היא הייתה ענקית בקרב בני האדם… קיבלו את פניה בברכה בממלכת הרוח, בעדת המאמינים. היא השתתפה במסיבה גדולה, והיא סבבה וחזרה ברגע שהיה הולם לעשות זאת. היא אפילו שבה והצטרפה לאותה קבוצת קרמתית אותה עזבה. הם מעולם לא שמו לב, אולי אפילו לא יאמינו לזה.

איך אוכל לתאר זאת? עובד האור יבין זאת לעתים נדירות, אבל המאסטר יבין. כאשר אתם מתחילים להפעיל את הרובד השלישי, המאסטריות שלכם מתחילה להבין מצבים שכאלה. המאסטר רואה את כדור הארץ כפריט אחד. הוא רואה את כל המצבים ושוקל אותם בהולמות. המאסטר בוכה בהולמות כבן אנוש, אבל המאסטר גם רואה את התמונה הגדולה. הוא יודע שכל מוות קשה של ילד הוא עוצמתי הרבה יותר עבור אלה שנשארו מאחור מאשר לילד שעבר לצד האחר. המאסטר חוגג את שמתרחש בגן העדן. הוא יודע את “הלמה”, ומיושב עם התמונה הכוללת.

מה באמת קרה? העצמי הגבוה של סאלי הקטנה ביטל את כל שאר האנרגיות. הוא ביטל את התפילות ואת המלאכים המסייעים. באותו רגע, הוא היה המלך של המציאות שלו, והוא קיבל החלטה שהייתה ידועה היטב בתוך הרבדים של הדנ”א בהם עדיין לא נגענו. הישות הענקית המכונה “סאלי הקטנה” קיבלה את ההחלטה שלה, והשמיים הדהדו בהשלכותיה. רבים השתנו, וכמה מצאו את אלוהותם באותו יום. כדור הארץ השתנה אף הוא, והמצב נכנס אל תוך האנרגיה של כדור הארץ, והאיזון שבין האור והחושך איזן את עצמו מעט יותר לצד האור.

האם חשבתם על זה? או האם ראיתם זאת כדבר-מה שהחשיך את הפלנטה? האם אתם מבינים עתה מהי חכמה אלוהית? זוהי תכונה שנמצאת כמעט מעבר להבנה האנושית. אבל המאסטרים יודעים. לפעמים מה שאתם רואים כדברים הקשים והשליליים ביותר על הפלנטה, פועלים במקום זאת כדי ליצור שינוי… לעורר את אלה שמעולם לא היו טרודים בעניינים רוחניים, ובוראים מצבים מחוץ לטווח שאתם הייתם מחשיבים כהולם עבור אלוהים. אמרנו לכם לפני שנים שכדי לבנות מקדש חדש זה המכונה “שלום על פני האדמה”, יהיה צורך לנקות את יסודות המקדשים הישנים… וזאת אתם רואים.

רובד הדנ”א השלישי משנה את הראשון והשני. וקבוצה זו, המכונה הקבוצה הראשונה [כל שלושת רובדי הדנ”א יחד], משנה את בן האנוש. תופתעו לדעת ששלושת הרבדים הראשונים בהם נדון, הם החשובים והחזקים ביותר כאשר מדובר בחייכם, בהתעלות, ברטט, במאסטריות ובבריאה המשותפת שלכם. כל הדברים אליהם אתם שואפים.

חסר-שם הקטן

זה לא הכל. אם חשבתם שהסיפור הקודם היה קשה, מה בנוגע לסיפור הבא? הרשו לי לספר לכם על חסר-שם הקטן. חסר-שם הקטן לא שרד יותר משלושה חודשים – ומעולם לא זכה בשם. הוא היה חולה כשנולד, ואלה שהיו שם בקושי החזיקו אותו בחיים. הם ידעו שהוא לא ישרוד, לכן לא רצו לבזבז משאבים, ורק הזינו אותו. הוא מת לבדו, כפי שציפו. גם אלה שבאו בעקבותיו לא שרדו.

בתרבות שבה החיים נראים שונים מכפי שהם נראים בתרבות זו, חסר-שם הקטן בא והלך, לכאורה כהרף עין. שלושה חודשים של סבל ועצב. רוב המאזינים והקוראים לא היו רוצים להיות שם. אתם לא חושבים על כך, וזה נורמלי לגמרי. אין כל שיפוט, אך אינכם יכולים להעמיד פנים שהדבר לא קיים.

והיכן, בתכנית הארת העולם ואהבת האלוהים, אתם חושבים נמצא מצב זה? האם זה מקום חשוך שאלוהים לא מבקר בו? התשובה (כפי שאתם יודעים) שונה לגמרי. אלוהים והמשפחה קיימים במקומות החשוכים ביותר שניתן לעלות בדמיון. ככלות הכל, זה המקום בו חייבת להתרחש ההתמרה לאור.

לכן, לכו עמי לשם לרגע וצפו בחסר-השם הקטן. אוהבי בריות, אילו יכולתם לשבת לצדו, הייתם בוכים כל דקה מדקות חייו. מדוע? מכיוון שאתם בנויים לאהוב! עצם ישותכם מתוכננת לאהוב ילדים ולפעול ברגע שאתם רואים חוסר צדק. מה בנוגע למאסטר? אם המאסטר היה ניצב לצדו, הוא היה מניח עליו את ידיו ומברך אותו ורק יושב ושוהה עמו בכל דקה מחיי הילד. אתם מבינים, המאסטר היה רואה ומבין את המצב ולא מניף את ידיו ביאוש, או נאנח עד כמה נוראה היא האנושות, וכמה עלוב הוא היחס של בני אדם לבני אדם. המאסטר היה רואה את התמונה הגדולה.

לחסר-שם הקטן היה עצמי גבוה. חסר-שם הקטן והעצמי הגבוה ערכו הסכם לבוא לכדור הארץ עם פוטנציאל של מה שאירע בדיוק… לחוות זאת. ואתם עשויים לומר: “למה? מדוע צריך לקרות דבר שכזה, אם אנו מלאכים?” ואני אומר לכם שוב: רק מלאכים יכולים לעשות סוג זה של דברים בעולם שבו יש בחירה ותכנון חופשיים. בצד האחר של הצעיף, האם אתם חושבים שאתם מכוסי-עיניים ושהאלוהות נופלת בדרך כלשהי מהשמיים ואתם נולדים אל תוך מצבים אקראיים? לא! בכל התהילה המלאכית שלכם, אתם מחליטים עם האחרים בדיוק היכן, ועם מי, תתגלגלו. ואתם עשויים לומר: “אם כך הוא, מדוע שחסר-שם הקטן יגיע בכלל לפלנטה זו מלכתחילה? מדוע מתרחש דבר שכזה?” הביטו בעובדות. הדברים האלה מתרחשים בכל יום, מאות פעמים. האם אתם חושבים שזו טעות? ייתכן שלא תרצו לראות זאת, אבל אולי זה חלק מהתכנית הגדולה. משמעותי אף יותר… אולי אתם מילאתם תפקיד זה בזמן כלשהו, גם כן!

בפלנטה מאוזנת של אור וחושך, כל עוד קיים החושך, יתקיים סוג זה של איזון. מה שאולי אינכם יכולים להבין הוא שחסר-שם הקטן היה בעל אנרגיה רוחנית, ממש כמוכם. ובמשך תקופת החיים הקצרצרה שלו, אותה אנרגיה הוכנסה למעשה אל תוך עפר כדור הארץ! כמו חבילה של אהבה שהפלנטה זקוקה לה בדרך כלשהי, ההחלטה שלו, וההסכם שלו עם העצמי הגבוה, שינו למעשה את הרטט של הפלנטה! אתם מבינים, היו למעשה מטרה וסיבה. היה תכנון, והיה ביצוע והייתה אהבה. לא תבינו זאת עד אשר תפעילו את הרובד השלישי. המאסטר הוא שצופה ורואה את הולמות האור והחושך. המאסטר הוא גם זה שיודע כיצד לשלוח אור לאלה הזקוקים לו, ולשנות כמה מהדברים הללו באמצעות כוונה וחכמה. וכן… המאסטר גם בוכה.

השינוי הגדול

כעת, מהי תגובתכם למסר הזה? נורא, אתם אומרים? “קריון”, אתם עשויים לומר, “לעולם לא אוכל לקבל את זה!” טוב! אז אתם בדרך לשנות זאת! הייתם רוצים להיפטר מכל זה? הייתם רוצים לשנות את איזון האור והחושך על הפלנטה היפהפייה הזאת, כך שיהיו פחות סאלי הקטנה וחסר-שם הקטן? הרשו לי לומר לכם משהו: לכן אתם כאן!

מעולם לא היה זמן בהיסטוריה שבו נשמות עתיקות של הפלנטה יכלו לחזור ולהשיב על כנה אנרגיה ישנה… להגדיר אותה מחדש, לטהר אותה ולשנות את המודעות האנושית. ראיתם שנאה גוברת על הפלנטה לאחרונה? ראיתם חשכה כלשהי שיצאה ממתחת לאבנים ומהמערות? זה מה שקורה כאשר אתם מדליקים את האור! הדברים שכמה מכם מחשיבים לבלתי-נתפסים ול”שינוי לרעה” על הפלנטה, הם למעשה הנשימות האחרונות של איזון ישן של חושך ואור… היסוד של אנרגיה ישנה שמתנקה. וזו, בני אנוש יקרים שלי, היא הסיבה מדוע אתם נקראים עובדי אור.

חזרו עמי לרגע אל כניסתכם לתוך הביטוי הנוכחי שלכם [תקופת החיים]. שעה שעמדתם בצד האחר של הצעיף וראיתם מה מתרחש כאן, עדיין השלכתם את עצמכם קדימה. ידעתם על פוטנציאל הארמגדון ואת העובדה שייתכן שלא תשרדו… שבמקום זה, התרבות שלכם עשויה להישרף בשואה של זוועות. זו הייתה הנבואה כאשר רובכם נולדתם. חזרו ובדקו את הנבואות של רבים כל כך. אך אתם באתם למרות זאת. אין זה שונה בהרבה מסאלי הקטנה או מחסר-שם, נכון? עד כדי כך אתם אוהבים את המשפחה.

אבל הפעם, רבים מכם בחרו בתרבות של שפע, שבה יהיה לכם זמן חופשי, שבה לא תהיו תקועים במוד הישרדות, כפי שתקועים רבים אחרים היום. הנה הנחה נוספת, אקסיומה: (4) לעולם לא תשובו לכדור הארץ [תשובו בגלגול נוסף] במצב מודע פחות. זו הבטחה. שמענו כמה מכם אומרים, בפרטיות: “אם אצטרך לעבור זאת שוב, לא אחזור לעולם!” אתם חשבתם שלא שמענו אתכם? [צחוק] ובכן, אינכם צריכים לעבור זאת שוב. רוב הלמוריאנים שבחדר זה נמצאים כאן למטרה היחידה של שינוי איזון האור והחושך על הפלנטה. לכן בחרתם בספר הזה, ולכן אתם מוצאים את עצמכם בפגישת תקשור מלכתחילה! ואתם בתרבות הנכונה בזמן הנכון. מקרה? לא.

יש מאסטרים שאינם רוצים להיכנס לאותו ארון רוחני, להוציא את החליפה האומרת עובד-אור, וללבוש אותה. זו הבחירה החופשית שלהם. ייתכן שהם לא יעשו זאת לעולם בתקופת חייהם. אבל אז ישנם אלה שכן עושים זאת. בכל פעם שבני אנוש קרבים לנקודה זו בחייהם, אם הם בוחרים להחליט לפתוח ארון מטפורי זה, כל שלמדו אי פעם על אלוהים בכל תקופות החיים שחיו יהיה שלהם. ממש כפי שאתם נזכרים, ברגע זה, מדוע באתם. ממש כמוכם הניגשים, ברגע זה, לטפל בשאלה מה לעשות בשלב הבא שיעזור לכם ולכל הסובבים אתכם.

 קריון ~ הפעלת הרובד השלישי של הדנ”א

מתוך הספר “משואות האור”

מקדמי הפנים

הדבר הראשון שתראו הוא את “מקדמי הפנים” המחכים לסייע לכם בתהליך המעבר. תכופות אתם רואים אותם (או חשים בהם) כישויות אור. הן תמיד נוכחות. ברוב המקרים אלה הן ישויות שהכרתם שעברו לפניכם. אלה המקבלים את פניכם מושיטים את ידם כדי להראות לכם שהם שם, מוכנים לעזור. בהתאם לאמונות שלכם, שכיח למצוא בין מקבלי הפנים גם מלאכים. בנקודה זו, ללא הגישה המתאימה, קל להיתקף בפחד ולהתנגד לתהליך המעבר. אם אתם מתנגדים לתהליך, לעתים תכופות אתם נאחזים בדבר-מה מרוב פחד ומעגנים את עצמכם לחפץ ארצי. זהו הבסיס לרוחות הרפאים או לישויות המרותקות לארץ, כפי שאתם מכנים אותן. מכיוון שתהליך זה מתרחש בזמן המעבר מלוח המשחק, במצב זה חלים כללי שני העולמות. בכל המצבים הבחירה החופשית היא שלכם. הדרכה וחינוך ימנעו התרחשויות תכופות של הטיית אנרגיה כגון זו. חינוך זה הוא תפקידם של אלה אותם כינינו “חברי צוות המעבר”. הם מתחילים כעת להיענות לזימון שלהם ולתפוס את מקומם על לוח המשחק. אנו מבקשים מכם לתמוך בהם וליצור מרחב שבו יוכלו לתפוס את מקומם.

טקסי מעבר

דמיינו את התהליך כהליכה דרך מנהרה, המובילה מרמת רטט אחת לבאה. הישויות שבאו לקדם את פניכם מושיטות את ידיהן בעידוד, אך רק אתם יכולים לצעוד דרך המנהרה. מנהרה זו היא החוויה הפנימית של הנשמה העוזבת את הגוף דרך בלוטת האצטרובל. הפחד וחוסר הידיעה ממה שמחכה לכם בצד האחר יכולים לפתות אתכם לפנות אחורה או להפסיק ללכת. כדי לנסות למנוע התרחשות שכזאת, מקדמי הפנים מציגים את עצמם בפניכם בדרך כלל כמה ימים קודם לעזיבתכם את לוח המשחק. הם מופיעים בפניכם שעה שאתם עדיין בביולוגיה ומבטיחים שיחכו לכם. אם הייתם מחוסרי הכרה קודם למעבר, בדרך כלל תשוב אליכם הכרתכם לכמה רגעים. המעבר דרך המנהרה חייב להיות בחירה שלכם. אף אחד לא יכול ללכת במנהרה בשבילכם או לצעוד לצדכם במסע הזה.

אור ראשון

בנקודה מסוימת במנהרה אתם תבחינו באור. אור זה אינו דומה לאף אור הידוע על כדור הארץ, שכן הוא מייצג את רטט הבית. הוא נמצא שם כדי להדריך אתכם מבעד למנהרה. אור הוא כל אשר תראו במנהרה. אנשים אחדים רגילים לראות אור באמצעות מוחם במקום באמצעות לבם, והם חווים בלבול. אם אתם חשים באור ומכניסים אותו פנימה, אתם תודרכו בקלות דרך המנהרה. הידיים של אלה שבאו לקדם את פניכם ימשכו אתכם בצעדים האחרונים. האיחוד המחודש בסופה של המנהרה הוא איחוד נהדר באמת.

ברגע זה אתם מוצאים את עצמכם ניצבים לבד, כשרק האור מברך את בואכם. האור הוא אותה אנרגיה טהורה שאתם תיעלתם אל כדור הארץ, כפי שהסברנו קודם לכן. אור זה מאיר את כל רמות הבית. זהו חוט האמת השזור בכל הדברים בשמיים ועל פני האדמה. האור הוא אמת, והצורה הטהורה של האנרגיה המכונה בפינו אהבה. אם אתם רגילים לאור, אתם תביטו היישר אליו ותאמצו אותו אל לבכם. אם אינכם מכירים את האור יקשה עליכם לקבל אותו, ואתם תתנגדו ותרחיקו את מבטכם. ברוב המקרים, השיפוט שאתם נושאים לגבי עצמכם הוא המקשה עליכם להביט באור. אם אינכם מסוגלים לאמץ את האור אל לבכם, הניחו לנו לעודד אתכם לעשות זאת שכן האור נושא את האמת אשר תאפשר לכם לשחרר כל שיפוטיות. אור טהור זה ישוב ויחבר אתכם באופן מיידי לרטטים של הבית, בכך שישפוך את זוהרו עליכם. מידת קבלתכם את האור קובעת את הרמה אליה תיכנסו בממד הבא. חשוב להבין שאין כל שיפוט לגבי הרמה שנכנסתם אליה. זוהי פשוט דרך לכוון אתכם לנקודת ההתחלה היעילה ביותר. בני האדם עיוותו תהליך זה, שהוצג בפניכם לפני זמן רב מאוד, והפכו אותו לסיפור על גן העדן והגיהינום. אין זה כך, ואנו אומרים לכם שאין כל שיפוט בצד הזה של הצעיף, לבד מהשיפוט שאתם מביאים איתכם. רעיון הגיהינום הוא מעשה ידיכם. תרגול שחרור השיפוט כעת, שעה שאתם בביולוגיה, יסייע לכם לשלב את רטטי הבית בחיי היום-יום.

מנוחה בין הגלגולים

בהתחשב במצב האנרגיה של הנשמה בשעה שאתם שבים הבית, אפשר שיהיה עליכם לנוח ולהחלים. אם הרוח נחלשה מאוד בעת תהליך המעבר היא תזדקק לתקופת מנוחה וריפוי. תהליך זהו הוא חלק חשוב מהשיבה הביתה. אם הנשמה שבה ומתגלגלת קודם שקיבלה מנוחה מספיקה בין השלבים, היא תישא עמה תחושת עייפות אל מרבית החוויות על לוח המשחק. מסיבה זו, חשוב לא להכביד על הנשמות כאשר הן מגיעות. ישנם מקומות מנוחה מיוחדים המיועדים למטרה זו. יעודדו אתכם להשתמש במקומות הללו שכן הם מסייעים לכם לזכור את רטטי הבית.

סקירת החיים

לא יעבור זמן רב קודם שתראו את חייכם עוברים לנגד עיניכם. אם רמות האנרגיה של הנשמה מאפשרות זאת, רבים יחוו סקירת חיים זו בעת המעבר. זהו אירוע אישי מאוד והוא אינו מה שרובכם מצפים שיהיה. לבד מהיותו זמן של סקירת התנסויות חייו של האדם, תהליך זה גם משמש כדי לחרוט לעד התנסויות אלה ברשומות האקשיות. הערכה זו גם מספקת לכם הזדמנות להחליט מה ברצונכם לכלול בגלגול הבא. בדרך כלל זהו גם הזמן שבו אתם שבים ומתאחדים עם המדריכים האישיים שלכם. האיחוד המחודש עם המדריכים הוא איחוד משמח. המדריכים צעדו איתכם כל צעד במסע. כעת ניתן להביט ב”שידורים החוזרים”. אין זה זמן של שיפוט, שכן הרטטים של הבית אינם תומכים בפעולות שכאלה. דמיינו כיצד אתם צופים בכל “השידורים החוזרים” של חייכם במציאות תלת-ממדית, כשהחברים הקרובים ביותר שלכם נמצאים לצדכם. כעת המדריכים שלכם יכולים לספר לכם מה הרגישו וחשבו בכל הקשור לאירועים מסוימים בחייכם. לעתים קרובות, הם רוצים לחדור מבעד לצעיף ולגעת בלבכם, ולומר לכם שאתם אהובים, אך מעשה זה אינו תמיד אפשרי על לוח המשחק. כעת הם יכולים לחלוק זאת איתכם.

ישנם רגעים בסקירה זו בהם אתם רואים אירועים שקרו בחייכם בבהירות זאת הפעם הראשונה. מצבים שתמיד חנקו אתכם מתבהרים כעת. אתם יכולים לשמוע תשואות מלוות כל אירוע חשוב. האירועים החשובים אינם אלה שציפיתם להם. אלה הם זמנים בחייכם שבהם השתמשתם בעוצמתכם ויצרתם את המציאות מתוך כוונה תחילה. אלה הם הזמנים שבהם חלפתם מבעד לאשליית הפחד ומצאתם את כוחכם האמיתי. אלה זמנים שבהם הייתם טובים כלפי עצמכם, שכן מעשה זה הדגים שאתם מכבדים את החלק האלוהי שבכם. אלה זמנים שבהם נכנסתם פנימה וניקיתם מגבלות שצברתם; הזמנים שבהם הענקתם לא רק אהבה, אלא גם איפשרתם לעצמכם לחוש את האהבה שהוענקה לכם. הערכה עצמית היא אחת מהפעולות המכובדות ביותר על לוח המשחק. אתם חושבים לעצמכם: “אם רק הייתי יודע כיצד כל זה פועל, הייתי עושה זאת טוב יותר”. הצחוק הנהדר מהדהד סביבכם, ואתם מוצאים את עצמכם מצטרפים לצחוק בעוד הזיכרונות שבים ואתם נזכרים בפעם האחרונה שבה אמרתם מילים אלה בדיוק. ברגע זה אתם זוכרים מי אתם. לאמיתו של דבר, הצפייה בשידורים החוזרים שבהם נראה מאסטר המתחבא מאחורי צעיף השכחה היא מהנה ביותר. בסופה של הסקירה הזאת יש לכם גישה למערכת הניקוד הקרמתית המסייעת לכם לעזוב סקירה זו עם רושם ברור לגבי הכיוון שתבחרו בו לפעם הבאה. בניגוד למה שמאמינים אנשים רבים על לוח המשחק, זוהי התנסות מהנה.

פגישה עם המורה הפרטי

בסיומה של סקירת החיים, אתם פוגשים ב”מורה הפרטי” שלכם. המורה הפרטי שונה ממקדמי הפנים שפגשתם עם הגיעכם. מורה פרטי הוא אדם שהכרתם בדרך כלל בביולוגיה אשר עזב את לוח המשחק לפניכם. מורים פרטיים באים כדי לסייע לכם להסתגל לסביבתכם החדשה. לעתים קרובות ביותר, המורה הפרטי אינו מי שאתם מצפים שיהיה, וזאת מכמה סיבות. ראשית, תפקיד זה נקבע בחוזה, ובעת כתיבת החוזה מהלך החיים המלא אינו ידוע. לעתים קרובות, כתוב בבירור בחוזה שאדם זה יעזוב את לוח המשחק לפניכם. תכופות אלה הם אנשים עמם יש לכם קשרים עמוקים ביותר, אך בלתי מוסברים. לעתים קרובות, זוהי קריצה קוסמית. אדם זה עשוי להיות קרוב משפחה או ידיד יקר על לוח המשחק. אין זה משנה באיזו דרך נכנסו אנשים אלה לשדה שלכם, תמיד קיימת לגביהם תחושה חזקה ובלתי ניתנת להכחשה של משפחה רוחנית.

תכופות, קשה להבין תפיסה זו של החוזה, מכיוון שאתם מנסים להשתמש בקנה מידה אנושי. התפיסה האומרת שהזמן הוא מעגלי היא לעתים התפיסה קשה ביותר להבנה עבורכם. ממד הזמן שלנו שונה ביותר משלכם, ובדרך כלל עליכם להסתגל אליו כאשר אתם מגיעים הביתה. רבים מרגישים בלבול בנקודה זו. כדי לפתור בלבול זה, מוקדש זמן למנוחה ולריפוי.

זווית מסלול העזיבה

אנו נדבר כעת על חשיבות ההיערכות בזמן העזיבה, שכן היא יכולה לקצר בקלות את הזמן הנחוץ למנוחה ולריפוי. זווית מסלול העזיבה שבה עוזב אדם את לוח המשחק, תקבע את מסלול הכניסה שלו. אלה הם מנגנוני ההפעלה של הקרמה, כפי שהיא מכונה בפיכם. זוהי גם תוצאה ישירה של הקוטביות שעל לוח המשחק. אלה המכונים בפינו חברי צוות המעבר הם ישויות מכובדות שהקדישו את עצמן למטרה זו. בדרכים רבות הן מחברות את השמיים לכדור הארץ בכל מעשיהן. כבדו אנשים אלה וצרו מרחב עבורם. הם ימלאו תפקיד גדול בהתפתחות האנושות.

הלוויה שלכם

מאז הגעתם הביתה, נסובו מחשבותיכם סביב האנשים שהשארתם מאחור על לוח המשחק. כעת המורה הפרטי שואל אתכם אם ברצונכם להשתתף בטקס הנערך לכבודכם על לוח המשחק. אתם יכולים לבחור להשתתף בטקס הסיום. המדריכים שלכם נמצאים לצדכם באירוע זה, שכן הם היו חלק מחייכם בכל דרך שהיא. הם גם מכירים ואוהבים את האנשים שהיו חלק משלב זה של המשחק שלכם. דומה ששוב הם נמצאים לצדכם, לוחשים באוזניכם ומזכירים לכם את הלבבות שנגעתם בהם. אתם צופים באנשים האלה ולעתים קרובות רואים את כאבם בעודם חשים באובדן. הם חייבים להתחיל כעת להגדיר מחדש את חייהם התלת-ממדיים בלעדיכם. אם הם בוחרים בכך, הם יכולים לחוש בנוכחותכם ובחיבוקכם. לעתים קרובות הם מחפשים אחר חוויית המגע הפיזי הברורה. עם זאת, אילו היו מקבלים אותה, היה האגו שלהם מתערב ומציע הסבר רציונלי אחר לחוויה. הם חשים ריקנות בעקבות מותכם, שכן המיקוד שלהם אומר להם שדבר מה נלקח מהם. אתם רואים כעת את המתנה שהשארתם מאחור. מתנה זו מאפשרת לכל אחד מהם להביט כעת בקיום שלו עצמו מנקודת מבט ברורה יותר. אתם חושבים לעצמכם כיצד אירוע זה גרם לאנשים להתקרב יותר אל עצמם, ואלה אל אלה. כעת הגיע הזמן לעזוב, ואתם מביטים באלה שאתם משאירים מאחור. אתם חשים בכאבם, ורוצים לומר להם עד כמה נפלא הוא הבית. אתם יודעים בלבכם שאתם תראו אותם שנית בקרוב.

המורה הפרטי אומר לכם שכעת ניתן ליצור אינטראקציה מהצד הזה של הצעיף. אתם יכולים לראות שגם עליהם להחלים, ודבר זה ייעשה באופן הטוב ביותר ללא נוכחותכם. ככל שהייתם רוצים לעזור להם, המורה הפרטי מזכיר לכם שאין זה הזמן המתאים. אתם תוכלו לשוב ולתקשר עמם בקרוב. עליכם לאפשר להם למצוא את החלק שלכם הנמצא עמם תמיד. אז תוכלו ליצור עמם אינטראקציה פעם נוספת אם יבחרו בכך.

טקס הענקת הצבעים

לאחר שעזבתם את החגיגה שעל לוח המשחק, אתם מובאים לכינוס הגדול שבהיכל הצבעים. בהיכל זה כל הרטטים מובעים באמצעות צבע. הצבעים שזכיתם בהם יוענקו לכם כאן. מספר הישויות הממלאות היכל עצום זה גדול משתוכלו לדמיין. הכינוס כאן הוא אירוע מיוחד. זהו טקס הענקת הצבעים לישות מלוח המשחק של הבחירה החופשית. כינוס זה נערך לכבודכם. כעת הדובר מכריז את דבר הגעתכם לטקס הסיום ותשואות ממלאות את ההיכל הגדול, בעוד הצבעים שתישאו לעד מוענקים לכם. רטטים אלה הנראים כצבעים, מספרים את סיפור שהייתכם על לוח המשחק ואת כל שעשיתם כדי להכניס את התבניות החדשות. ההסכמה שלכם להפריד את עצמכם מההיבטים הגבוהים של עצמכם לטובת הכלל היא מהפעולות המכובדות ביותר. הצבעים המוענקים לכם כאן יסמנו אתכם לעד כמי שחשו בכאב ובחוסר האונים של הביולוגיה במטרה לקרקע את האנרגיה של הבית. כל הרואה צבעים אלה יכבד אתכם על שהייתם שחקנים על לוח המשחק של הבחירה החופשית. הצבעים שלכם גם יספרו שהייתם על לוח המשחק בעת השינוי הגדול. פעמים רבות תתבקשו לספר את סיפור המשחק שלכם. תחושות הכרת התודה והכבוד ימלאו אתכם בדרך שתגרום לכם לזהור. יחד עם הצבעים החדשים שלכם, זוהר זה יהפוך למראה נפלא באמת! כאן אין צורך להעסיק את עצמכם באגו, שכן האיזון הטבעי אומר שכאשר אתם רואים את עוצמתכם האמיתית אתם מוסיפים לשלם. כעת הגיע הזמן לעזוב, ואתם מסתובבים ומוצאים את המורה הפרטי שלכם ממתין כדי לקחת אתכם חזרה הביתה. לאחר אירוע נהדר זה אתם נפרדים לזמן מה מהמדריכים שלכם שכן הם משתחררים כעת עם הרטטים שנוספו להם ופונים למשימה הבאה או לגלגול הבא שלהם.

פגישה מחודשת עם ידידים ותיקים

המורה הפרטי שלכם נקבע על ידי חוזה ויישאר איתכם ככל שתרצו, יענה על שאלות ויסייע לכם להבין ולזכור כיצד הדברים פועלים כאן. נאמר לכם שכל זיכרונות הבית ישובו אליכם, וכן גם זיכרונות כל הגלגולים הקודמים, אך תהליך ההזכרות צריך להיעשות בהדרגה פן יזעזע אתכם. עם הזמן אתם פוגשים רבים בעלי רטט דומה לשלכם. אפשר שכמה מהם שייכים למשפחה הרוחנית שלכם, וייתכן שאת חלקם פגשתם בגלגול האחרון הזה. ייתכן שאלה האנשים שמילאו את תפקיד האם או האב שלכם, או אולי את תפקיד האישה או הבעל. לעתים קרובות, משתנים תווי הפנים של האנשים האלה בעודכם מדברים איתם. הם מייצגים את הפעמים הרבות שבהן הכרתם על לוח המשחק. דבר זה עשוי להתרחש גם על לוח המשחק. אתם מוצאים חבר משכבר הימים, ולפתע חשים פחד בעודו משתנה לאויב. אתם מתחילים לצחוק, שכן אתם מבינים שביקשתם מאדם זה למלא את אותו תפקיד והוא אהב אתכם מספיק כדי לעשות זאת עבורכם. אלה הם זמנים מאושרים כאשר מתחילים הזיכרונות לשוב אליכם. ככל שתזכרו יותר, כך שב צחוק רב יותר. זהו אכן משחק גדול.

להתמתח בגן העדן

ככל שאתם מתרגלים לנוע ברטטים הגבוהים יותר, אתם מתחילים להתמתח ולהשתמש בכוחותיכם. כאן, במקום הזה, אין מרווח זמן והכול אפשרי באמצעות המחשבה בלבד. ככל שאתם מתחילים להבין את הכללים, אתם עשויים להתחיל לראות שאלה הם אותם כללים שניתנו לכם בעת ההתנסות שלכם על כדור הארץ כ”אמנות היצירה המשותפת”. אין הבדל בין מעלה ומטה. לא יעבור זמן רב קודם שתגלו את החושים החדים שיש לכם במקום זה. הצבעים החיים אינם דומים לדבר הקיים על הארץ, שכן כאשר אתם מביטים בהם הם משפיעים עליכם. המוזיקה היא רטט הזורם בעדינות דרך המהות שלכם, משאיר מאחוריו חותם עדין ורך. דומה שהמוזיקה חיה ותמיד מדברת אליכם באופן נעים זה. במהרה תבינו שהצלילים והמראות הנהדרים שאתם חווים במקום זה מוזמנים על ידי הרטט שלכם עצמכם. הם נוצרים במיוחד בשבילכם ולמעשה מהווים השתקפות של הרטט שלכם.

אף על פי שאין לכם גוף פיזי דחוס, אתם חווים עדיין את החושים. אלה הן דרכים מוכרות לקבלת רטט לתוך ישותכם. גם חושים אלה מוגברים במידה רבה, וקולטים מידע רב. ממש כמו החוויה שלכם על לוח המשחק, כל אחד מהרטטים הללו משנה קלות את הרטט שלכם. במקום זה קיימים חושים רבים נוספים ועליכם ללמוד דרכים חדשות לחוות אותם. קיים חוש מרתק במיוחד. זהו חוש הספיגה. זוהי דרך לספיגת אנרגיה ורטט. ביטוי של אנרגיה חולף סביבכם בעדינות ומציע את גוון הרטט שלו. אם אתם אוהבים גוון זה, אזי אתם משלבים אותו לתוך ישותכם, ומוסיפים את האנרגיה שלו לאנרגיה שלכם. אתם הופכים מודעים לכך שחוש זה היה ברשותכם גם שעה שהייתם בביולוגיה, אך לא הייתה מילה שתיארה אותו במדויק.

איזה מקום נהדר! כל התנסות מזינה אתכם בדרך כלשהי. במהרה תראו את עצמכם כחימר היקום, הופכים לצורה שבחרתם לעצמכם באמצעות הדברים שאתם מזמנים. למעשה, אתם מגדירים את עצמכם בכל רגע על ידי הדברים שאתם בוחרים לחוות.

כעת, משאתם חשים בטוחים במקום ומבינים כיצד הוא עובד, תתחילו לחקור את שאר האפשרויות. חישבו על דבר-מה, והוא יהיה שם. כוונו את מחשבותיכם לחוויה ותמצאו את עצמכם בתוכה. קיימים כאן דברים רבים כל כך, החלק הקשה הוא להחליט במה לבחור. נסו לבקר במקומות שתמיד רציתם לבקר בהם, והנה אתם שם. כאשר אתם פוקחים את עיניכם ומביטים בכל תמונה חדשה, היופי עוצר נשימה כמעט. אינכם יכולים שלא לתהות אם תצליחו אי פעם להתרגל למקום זה. אתם שמים לב לכך שהנוף דומה מאוד לנוף כדור הארץ. זאת מכיוון שאלה הם הזיכרונות האחרונים ביותר שלכם. אתם מביטים ביופי ורואים את האמת שהוא מכיל. בחפשכם אחר דבר-מה מקביל, אתם נזכרים בכדור הארץ. אתם שואלים את עצמכם: “האם ייתכן שהיופי הזה היה תמיד על כדור הארץ ואני לא ראיתי אותו? אין דבר, אם אחזור אדע מה לחפש ואזכור להביט”. המורה הפרטי שלכם מחייך חיוך גדול בעוד החוזים שלכם מסתיימים.

מתוך הספר “מסרים מטלוס”

מוות, מעבר הנשמה ואיבוד אדם אהוב

אורליה: כיוון שבקרוב יתרחשו שינויים רבים על הפלנטה, ומשום שנשמות רבות קיבלו החלטה מודעת ברמת הנשמה לעזוב את הגלגול הפיזי שלהן בזמן הזה, אני יודעת שרבים ייאלצו להתמודד עם המעבר הפיזי של אדם אהוב אחד או יותר. אלה הם אותם אנשים אשר קיבלו בזמן הזה בהתפתחות שלהם, החלטה שונה משלכם בכל הקשור לנתיב הנשמה, וברצוני לעודד אתכם להתחיל לראות את מעבר הנשמה, המכונה בפיכם “מוות”, באופן שונה.

כולכם יודעים שה”מוות” אינו אלא מעבר של הנשמה מהתנסות אנושית בגוף פיזי למצב אחר, הנתפס כמוות, אך עבור הנשמה, זהו פשוט מעבר. מעבר זה הוא כמעט תמיד זמן של שמחה, שחרור, חירות ואיחוד מחדש עם היבטים אחרים של העצמי. זהו זמן של הרהור והתחלות חדשות, ואף פעם אין זה אירוע נורא. ברגע שתבינו זאת לחלוטין, אתם תאפשרו לעצמכם תקופת אבל, משום שכך אנו מכבדים את האנרגיה של אלה שעזבו, אבל לעולם לא תרחמו עוד על העוזב. אתם תרגישו בנוח עם הבחירה שאהוביכם קיבלו, ותעניקו לה תמיכה מלאה. אתם תודו להם על הזמן שחלקתם יחד בגלגול זה, ותברכו אותם באמת בדרכם אל חוויה חדשה, יודעים עמוק בלבכם שההפרדה היא אך ורק אשליה של הממד השלישי. אתם תדעו, ללא צל של ספק, שאתם יכולים לראות אותם ולהיות עמם שוב בכל זמן שהוא במישורים הפנימיים, ושלעולם לא ניתן לנתק את הקשר שלכם לאדם האהוב.

אנשים שאוהבים אחד את השני עמוקות בתקופת חיים, בדרך כלל הכירו זה את זה בגלגול קודם, אהבו זה את זה והתגשמו זה עם זה בגלגולים קודמים במשך עידנים רבים. אתם חוויתם אובדן פיזי האחד של השני שוב ושוב, ומצאתם זה את זה שנית. חייתם כידידים או כבני משפחה פעם אחר פעם.

לפעמים המעבר, או המוות, נגרם לכאורה על-ידי תאונה או פשע, מלחמה או אסון טבע שאתם מחשיבים לטרגדיה. כל המעברים, ואין זה משנה איזו צורה הם לובשים, מתוכננים על-ידי הנשמה בממד אחר. בחירות אלה מתקבלות ממגוון סיבות, בהתאם לנתיב הנשמה או בשל צורך באיזון קרמה שהנשמה העוזבת בחרה מרצון בזמן שהותה בצדו האחר של הצעיף. ברמת הנשמה, עבור האדם העוזב זהו בדרך כלל זמן של התרגשות גדולה. הוא או היא משתוקקים כבר לצאת להתנסות או להרפתקה החדשה שלהם במסע הגדול המכונה “חיים”.

הנה סיפורה של אישה המוכרת לנו היטב שאיבדה את בנה היחיד בתאונת דרכים. היא הייתה שבורה לגמרי בעקבות האובדן, ולא הצליחה לחזור למצב רגיל של איזון רגשי. לבסוף, היא ביקשה תקשור מאדמה כדי לגלות מדוע טרגדיה שכזאת התרחשה בחייה. היא ראתה באירוע אי צדק משווע, ורצתה לתבוע את האדם שהיה אחראי למותו של בנה היחיד.

הנה התשובה שהעניק לה אדמה באמצעותי. ברצוני לשתף אתכם בכך שתשובה זו הביאה לה הקלה גדולה וריפאה את לבה. לאחר שקראה את תשובתו של אדמה, היא הצליחה לשחרר את רוב הכאב והאבל במהירות רבה למדי. היא הצליחה לשוב ולהתבונן בחיים מתוך שמחה ותקווה מחודשות, יודעת שבנה חי בצד האחר של הצעיף ושמצבו טוב, שהוא אוהב אותה יותר מאי פעם, ועושה בדיוק את שנשמתו רצתה לעשות בשלב הבא.

אני מרגישה שחשוב שכולכם תבינו באופן עמוק יותר את תהליך המעבר הזה שאנו מכנים בשם “מוות”. אנו יודעים שרבים מכם, במוקדם או במאוחר, יפגשו במצב דומה, בין אם בחייכם או בחייו של מישהו קרוב אליכם. אם תאמצו לגמרי הבנה זו בלבכם ובנשמתכם, תהיו מסוגלים לנחם את עצמכם מתוך מאסטריות אמיתית כאשר תפגשו במצב דומה בחייכם. אתם גם תהיו מסוגלים לנחם אחרים שלא אימצו עדיין את חסד הידיעה הנאורה של המעבר הפיזי. הנה הסיפור.

אדמה משיב מביתו שבטלוס

אחות למוריאנית יקרה. אני אדמה, אחיך וידידך. בעונג אני מתקשר עמך היום, לב אל לב. בעת שאני פותח את לבי אלייך, אבקש ממך לפתוח את לבך אליי ולאמת של ישותך.

אני חש בעצב ובכאב העמוקים שאת מרגישה בעקבות אובדן בנך האהוב. התאבלות על מות ילד היא תגובה נורמלית כל-כך עבור לב של אם. אנא, יקירה, חשוב שתאפשרי לעצמך להרגיש בכאב ובאבל, משום שאין זה בריא פיזית או רוחנית להדחיק או להכחיש כאב שכזה. כאשר תהיי מוכנה, לאחר זמן, חשוב אף יותר שתשחררי את הכאב ושתשובי ותאמצי את השמחה. החיים חייבים להימשך, והם לא מסתיימים לעולם.

לבך הוא לב פתוח ויפהפה, אחות יקרה, והכאב שאת חשה בגין מות בנך האהוב הוא זרז שמסייע ללבך להגיע להיפתחות גדולה יותר. את יודעת, יקירה, שהמוות אינו קיים, שהוא אשליה של תפיסת הממד השלישי. אילו יכולת לראות אל מעבר לצעיף, היית יודעת שבנך חי, שמצבו טוב ושהוא מודע יותר מאי פעם. לבנך יש עכשיו את היכולת להבין את מגרעותיו ביחסו אלייך בביטוי הפיזי, והוענקה לו רשות להתקרב אלייך ואל לבך, יותר מכפי שעשה בחייו הארציים. הוא מודע עתה לחלוטין לאהבה העמוקה והאמיתית שרכשת לו, ולבו שלו פתוח הרבה יותר. הוא גם מבין שלא השיב לך אהבה כפי שיכול היה לעשות, וכפי שקיווה, והבנה זו מניעה אותו במידה רבה בצד הזה של הצעיף, לסקור ברצינות את השיעורים שהוא רוצה ללמוד בגלגולו הבא.

היו לך אלפי גלגולים על גבי הפלנטה הזאת במהלך ההתפתחות שלך, והיו לך אלפי ילדים. התגלגלת עם רבים מהם שוב ושוב, ולאמיתו של דבר, מעולם לא נפרדת לזמן ארוך מאלה עמם היה לך חיבור של הלב. בנך היה חלק מחייך פעמים רבות בעבר, והוא ישוב ויהיה חלק מחייך, בייחוד ככל שהצעיפים בין הממדים יהפכו דקים יותר ויותר. בשנים הבאות, הצעיפים יורמו לגמרי, וכולכם תראו את אהוביכם שוב פנים אל פנים. אין זה עתיד מרוחק כלשהו, ובעת שאת מתחיבת להתעלות שלך, את תחווי את השמחה הגדולה כאשר יום אחד תמצאי את עצמך, פנים אל פנים, עם כל אהובייך שעזבו את העולם הפיזי. את תהיי עמם שוב בדרך מוחשית מבלי שיהיה עלייך לעזוב את גופך הפיזי. האם את יכולה לדמיין את השמחה הגדולה שאיחוד מחדש זה יברא! זה חלק מהתוכנית, ידידתי. שמרי על להבת האהבה והתקווה שלך.

חושי בנוכחות של בנך סביבך, וחושי באהבה שהוא משיב לך עתה. מאז המעבר שלו, הוא רכש הבנה חדשה רבה שהייתה חסרה לו בעת ששהה בגופו הפיזי. בנך פנה אל מועצת האור של הקרמה וביקש רשות להיות לצדך לעתים קרובות, וכמו כן להפוך לאחד מהמדריכים אשר יסייעו לך בשלב ההתפתחות הבא שלך.

אני, אדמה, מבקש ממך לשחרר את תחושת הטרגדיה. בכל הקשור למקרה של בנך, על אף הרושם, התאונה בה היה מעורב הייתה גורל בפעולה. האדם שפגע בו סייע ביישוב הסכם קרמתי. דעי שאלמלא הייתה זו בחירת נשמתו של בנך במישורים הפנימיים לסיים את הגלגול הנוכחי ולנוע לרמה הבאה, התאונה לא הייתה מתרחשת. בסופו של דבר, לא הייתה כל תאונה, אלא יישום של בחירת נשמה בצעד התפתחותי.

ברמת הנשמה, לא היה זה זמן מתאים עבור בנך להצטרף לתהליך ההתעלות שאת עצמך בחרת. היו בעיות רבות שהיה עליו לפתור מנקודת מבט שונה. דעי שהוא היה מתקשה מאוד לפתור אותן בהתנסות החיים שזה עתה עזב. על-ידי כך שהוא בחר לעזוב את גופו בזמן הזה, ניתנה עתה לבנך הזדמנות להתכונן, בעזרת חוכמה והבנה גדולות יותר, למטרות ולייעוד שלו בגלגול הבא. הוא יחזור בעוד כמה שנים כילד נפלא של “העולם החדש”, כדי לפאר את הפלנטה ולסייע לאחרים. בגלגול הבא שלו, הוא יהיה מצויד טוב יותר מבחינה רגשית להגשים את חלומותיו. הוא יהיה מסוגל להגשים את מטרות הנשמה שלו בקלות רבה יותר מכפי שהיה מסוגל לעשות בזמן הזה.

דעי שעל-ידי קבלת ההחלטה לעזוב עכשיו, הוא יהיה מסוגל להתעלות בחיים הבאים ללא כל הכאבים, הקשיים והמצוקות שהיה חווה בזמן הזה אילו היה נשאר. הודות לאהבה הגדולה שלך כלפיו, את סייעת לו במידה רבה לקבל היתר מיוחד זה בגלגול הבא שלו. הוא אסיר תודה בשל האהבה חסרת התנאים שהענקת לו בעת שהיה בצורה הפיזית.

דעי שבנך מכבד אותך מאוד בשל האהבה שלך. הוא מסייע לך להכין את הדרך לשיבה הביתה. משום שאת כה אוהבת את בנך, ללא מעצורים, קבלי עתה את ההחלטה שקיבל בנך לנוע הלאה. מנקודת המבט שלנו, ומנקודת המבט של מטרות הנשמה, עזיבת הגלגול הייתה החלטה חיובית ונכונה. בנך אוהב אותך מאוד והוא באמת משתוקק לראותך מאושרת ושמחה. בנך אינו רוצה שתכחישי את צערך, אבל הוא רוצה שתקבלי את עזיבתו כדבר הטוב ביותר שיכול היה לקרות לו בזמן הזה.

הוא אומר לך ברגע זה: “אימא, אני חי ומרגיש טוב הרבה יותר. החיים כה נפלאים כאן, ואני מתכונן לאיחוד מחדש הבא שלנו, אשר יהיה פיזי ומוחשי. לא יעבור זמן רב עד שניפגש שוב פנים אל פנים, ואת תדעי שמעולם לא עזבתי. בזמן היעדרותי לכאורה מהחיים הפיזיים שלך, קחי את הזמן לאהוב את עצמך יותר, להיות כל האהבה שאת, ואז לנוע הלאה אל שמחה וחיות”. אלה הם המבחן והמשימה הבאים שלך.

בנך מבקש ממך לשקול היטב את מערכת האמונות שלך בכל הקשור להתנסות החיים המכונה “מוות”. אירוע זה הוא גם הזדמנות לברוא בתוך העצמי קפיצה חדשה בתודעה כתוצאה ממעבר לעולם הבא. שאלי את עצמך האם המוות קיים, או האם הוא פשוט מעבר מההתנסות הפיזית למציאות גדולה יותר? האם בני באמת שייך לי, או האם הוא שייך לאלוהים, כמו כל הנשמות האחרות בהתפתחות, כאן ובכל מקום אחר? האם תפקידי כאמו היה בראש ובראשונה לקחת אותו תחת חסותי ולסייע לנשמה זו בהתנסות החיים על כדור הארץ לזמן מה, ובשל כך בראנו קשר של אהבה שיימשך לנצח? האם בני באמת מת או האם הוא חי ונמרץ יותר מאי פעם על מישור תודעה אחר? האם ההפרדה שלנו קבועה או רק אשליה זמנית? האם אוכל להחליט להמשיך לחיות באהבה ובחיבוק של נוכחותי האלוהית וליהנות שוב מחיי מבלי שבני יהיה נוכח פיזית על כדור הארץ, או האם אבחר לחוות צער גדול מקום לשחררו?

אחות יקרה, אני מכיר את לבך ושולח לך את אהבתי העמוקה. קבלי את מתנת השלווה מאדמה ונועי אל תוך שמחתך. חשבי על מות גופו של בנך כעל גולם שהפך לפרפר מאושר חדש לגמרי. הפכי לפרפר בעצמך, ובמהרה שניכם תשובו לשחק, להשתובב ולצחוק יחד בגנו של אלוהים.

אני הנני אדמה, אביך הנצחי.