הפרדיגמה של המוות

המסר של אוריאל
ג'ניפר הופמן
מאנגלית: סמדר ברגמן

מעגל הלידה והמוות הוא חלק מהחוויה האנושית. במישור הפיזי, הגוף האנושי נולד, חי את חייו, מת ומסע החיים מסתיים. המיקוד שלכם בישות הפיזית והפחד השורר סביב ההיבטים הפיזיים של המוות מתעלם מההיבטים הרבים שלו ומההשפעה שלהם על המסע הרוחני שלכם. גם בממלכה הרוחנית מתרחש מעגל של לידה ומוות שקורה ברמת רבות ושונות. הבנת המוות כפרדיגמה לצמיחה ולהבנה הרוחניות שלכם מאפשרת לכם למדוד ולהעריך את ההתקדמות שאתם עושים בכל צעד בנתיב שלכם.

בממלכה הפיזית המוות הוא השלב האחרון בתקופת החיים, סוף קטע מסע הנשמה שלכם במישור הפיזי. אתם מודעים לכך שהלידה והמוות הם חלק מכל תקופת חיים, התחלה שיש לה סוף. אתם רואים את המוות הפיזי כהזדמנות לנשמתכם לשוב הביתה, להתחבר מחדש אל המקור ולמצוא שלווה. אולם אין צורך במוות פיזי כדי שהדברים הללו יתרחשו, כיוון שמטרת הנשמה שלכם היא לברוא הרמוניה וחיבור בין העולם הרוחני והעולם החומרי. הדבר נברא באמצעות חמלה, סליחה וזכירת האלוהות שלכם.

ברמת הנשמה, המוות הפיזי אינו משמעותי משום שהנשמה היא נצחית ואינסופית. התמקדות במוות הפיזי מתעלמת מהחוקים האוניברסליים ומותירה את תשומת הלב שלכם ממוקדת בזמן הקצר שברצונכם לחוות, מבט חטוף של נשמתכם ושיעור בודד שבראתם על המישור הארצי. ההיבט הרוחני של המוות הוא מחזור שכולל לידה, הארה, טרנספורמציה ומוות. במסגרת מחזור זה, המוות נחוץ כדי שתתרחש הארה, משום שהישן חייב לחלוף כדי ליצור מרחב לחדש. אתם חווים מחזור זה עם כל שיעור שאתם חווים, לומדים ומקדמים את פניו בברכה כאישור לכך שהתקדמתם בנתיב הרוחני שלכם.

ככל שתתקרבו אל הרוח, ההגדרה החומרית שלכם את המוות תשתנה, בעת שחוויית החיים של הגוף הפיזי תשקף את המקור הרוחני שלו. הוא אינו צריך למות כאשר השיעורים מסתיימים. אתם יכולים להגשים פרדיגמה חדשה עבור ההתנסות החומרית שלכם ולברוא מציאות חדשה, לבחור שיעורים חדשים ולאפשר לגוף הפיזי להפוך לכלי לביטויים. יבוא יום שבו המוות הפיזי שוב לא יהיה הכרחי, כאשר הגוף הפיזי יוכל להכיר באלוהות של תכלית הנשמה שלו ולבחור בדו-קיום בנצח, יחד עם הנשמה, בעת שאתם מביאים את הבית לכדור הארץ וחיים בשותפות עם הרוח.