תגית: ריפוי

שחיקה רוחנית: כאשר אתם מרגישים שאתם רוצים לוותר

הרצאה מאת קריסטינה לופז

תמלול, תרגום ועריכה: סמדר ברגמן

חלק שני

הקדמה

התעוררות רוחנית היא אחת מהחוויות המדהימות ביותר שאנו עשויים לחוות. כאשר אנו מתעוררים, אנו מרגישים חיים ועל גג העולם. אבל התעוררות יכולה גם לגרום למצבים רגשיים טובים פחות. רגע אחד אנו מרגישים נפלא וברגע הבאבוםאנו מרגישים סחוטים לגמרי. אז מה לעזאזל קרה? ייתכן שאתם חווים את מה שידוע כשחיקה רוחנית ואני יודעת עד כמה מאתגרת היא עלולה להיות. ולכן, בהרצאה זו, תלמדו מהי שחיקה רוחנית ומדוע היא מתרחשת.  לאחר מכן, אחלוק איתכם את ששת הסימנים העיקריים של השחיקה הרוחנית, כדי שתוכלו לאבחן אותה בעצמכם אם אתם חווים אותה. אז, אחלוק את ארבעת הטיפים העיקריים שלי שיעזרו לכם להימנע משחיקה רוחנית או לרפא אותה.

סימני השחיקה הרוחנית

כעת משאתם יודעים מעט יותר על השחיקה הרוחנית ועל הסיבות שלה, בואו ניכנס לכמה פרטים, כדי שתוכלו להבחין, לגלות ולראות אם אתם חווים שחיקה רוחנית שכזאת בעצמכם. יכול להיות גם שאינכם בטוחים, כיוון שלא כל עייפות או תשישות הן שחיקה רוחנית ואלה יכולות להיות בנות לוויה בתקופות רבות בהתעוררות הרוחנית שלנו, ודבר זה יהיה נורמלי. חשוב שלא תהיו מבולבלים לגבי השאלה האם מדובר בשחיקה רוחנית או בסתם עייפות/תשישות, ולכן אמנה כמה מהסימנים העיקריים של השחיקה הרוחנית, כדי שתוכלו לאבחן, לגלות ולדעת.

הסימן הראשון, השכיח והברור ביותר הוא התשישות. אך זה סוג תשישות שונה, כפי שכבר הוזכר כאן, תשישות עד העצם. זה התיאור הטוב ביותר שאני יכולה לתת לרמת תשישות זו. במצב של שחיקה רוחנית, רמת התשישות גורמת לכם להרגיש שאתם על ערש דווי כמעט, היא עמוקה עד העצם. זו תשישות שלא חולפת גם אחרי שנות שינה רבות. זו תשישות שהרבה מעבר להיותכם עייפים מאוד. זה הסימן השכיח ביותר לשחיקה הרוחנית.

הסימן השני הוא חוסר תקווה. כאשר אתם לוקים בשחיקה רוחנית, אתם מרגישים חסרי תקווה לגמרי. ושוב, הדימוי הוא של אדם שלא מסוגל עוד לראות את האור שבקצה המנהרה, שאפילו לא מאמין שקיים אור בקצה המנהרה. זו מידת חוסר התקווה שהוא מרגיש. וזה שכיח מאוד בעת שחיקה רוחנית.

הסימן השלישי (מתוך ששה סימנים) הוא תחושת היותכם לכודים. פעמים רבות כאשר אנו חווים שחיקה רוחנית, אנו כה תשושים שאיננו יכולים לצעוד לא ימינה ולא שמאלה ומרגישים שאנו חסרי אנרגיה לחלוטין כדי לשנות את המצב שלנו. ודבר זה עלול לגרום לנו לתחושה של היותנו לכודים, כאילו סגורים בכלוב ושאין בידינו אפשרות לצאת מהמצב. תחושה זו של היותנו לכודים, ללא יכולת לנוע ולשנות את המצב היא סימן שכיח נוסף לשחיקה הרוחנית. ויש כאן דבר נוסף שברצוני לומר. דמיינו חיה הלכודה בכלוב, היא הרי לא תשב שם פשוט, היא ״תשתגע״ ותנסה לברוח מהכלוב. אך לא זו התחושה שמקבלים בעת שחיקה רוחנית, תחושת היותכם לכודים במקרה זה היא יותר תחושת שיתוק. לא בדומה לחיה פראית לכודה המנסה להימלט, אלא תחושה של ״אני לכודה ואין לי כוח לנוע ולצאת מכאן״. מדובר בשיתוק, תחושת היותכם לכודים וחסרי אנרגיה לנוע לכאן או לכאן. ומכאן נובעת התחושה של היותכם לכודים, מאותו שיתוק מוחלט, תשישות מוחלטת.

הסימן הרביעי הוא תחושות חוסר אונים. כאשר אין לכם אנרגיה, כאשר אתם תשושים עד העצם ומרגישים שאינכם יכולים לנקוף אצבע, תחושות אלה עלולות להוביל לחוסר אונים. כאשר אנו תשושים איננו מרגישים עוצמתיים במיוחד, נכון? כדי להיות עוצמתיים, דרושה לנו אנרגיה, דרוש לנו צ׳י, דרושה לנו פראנה. וזהו סימן נוסף וברור מאוד של השחיקה הרוחנית.

הסימן החמישי הוא היעדר תחושת סיפוק. במצב זה, ההנאה מהחיים פשוט נעלמת. שום דבר לא גורם לכם סיפוק והנאה, אתם מתחילים להרגיש שעמום, אנשים מסוימים מתארים זאת כ״מוות פנימי״, היעדר סיפוק והנאה כללי. עייפתם מלהיות כאן, דבר לא מספק אתכם. לפעמים אתם עלולים להפסיק לחייך, לצחוק או ליהנות, וחשוב לדבר על כך, כיוון שאובדן זה של סיפוק והנאה אינו אקראי. משהו קרה לכם. במצב זה של אובדן סיפוק, מה שבאמת מתרחש כאן הוא שהילד הפנימי שלכם הופך להיות חנוק, הילד הפנימי הוא תתאישיות שלכם, זהו חלק יפהפה שבכם, חלק ילדי שאוהב לשחק ולהיות יצירתי, שאוהב לצחקק, שרואה את החיים כמלאים בנפלאות. לכל אחד מאיתנו יש ילד פנימי. כאשר אנו חווים שחיקה רוחנית, כיוון שאנו עוברים ריפוי, חופרים עמוק בתוכנו, מנסים לרפא פצעים מן העבר, כל העבודה הפנימית הזאת יכולה לגרום לילד הפנימי להפוך חנוק. תחושת היעדר הסיפוק נובעת מהילד הפנימי, הוא מרגיש שהוא לא מסוגל לשחק עוד.

הסימן השישי והאחרון של השחיקה הרוחנית הוא שאתם מרגישים נטושים. אתם מרגישים שננטשתם ומה באמת מתרחש כאן הוא ניתוק ביניכם לבין אנרגיית המקור, ביניכם לבין היקום, ביניכם לבין אלוהים, או כל שם אחר שתבחרו. אתם נכנסים למצבים הרגשיים הללו שבהם אתם מפסיקים לראות את האור שבקצה המנהרה, כאשר אתם מפסיקים להאמין שקיים אור בקצה המנהרה ואתם גם מתחילים לחשוב מחשבות נלוות שחוזרות על עצמן שוב ושוב. אחת מהמחשבות הללו היא שליקום לא אכפת מכם, שהיקום לא אוהב אתכם, שאלוהים לא אוהב אתכם, שאתם כאן לבד. שלאף אחד לא אכפת מהאתגרים שאתם חווים.

טיפים או עצות להתמודדותמניעה או ריפוי

אם אתם מונים את הסימנים שתיארתי כאן, ומרגישים שחלקם מתאר מצבים מוכרים, קרוב לוודאי שאתם חווים שחיקה רוחנית. כעת נעבור לחלק הבאכיצד להימנע משחיקה. אף על פי שאני אומרת ״להימנע משחיקה״, למעשה אלה הם ארבע עצות שיכולות לעזור לכם להימנע משחיקה. גם אם אתם כבר חווים שחיקה זו עכשיו, הטיפים הללו יעזרו לכם להתגבר על השחיקה ולהבריא ממנה.

הטיפ הראשון: התחברו למציאות. והכוונה בכך היא להתחבר למציאות של הממד השלישי, למציאות היוםיום, שאתם יכולים לגעת בה, להרגיש ולהריח אותה. התחברו למציאות. קרוב לוודאי שזה הטיפ הקל ביותר, הדרך הקלה ביותר להחלים מהשחיקה או להימנע ממנה לגמרי. כיוון שהרבה פעמים מה שקורה בעת ההתעוררות הרוחנית היא שאנו מתחילים לבצע עבודה פנימית עמוקה, ואנו נכנסים עמוק יותר ויותר, מתחברים למדריכים שלנו, מתחברים ליקום, מתחילים לתרגל מדיטציות עמוקות, להבחין בסינכרונים ובכל אותם דברים נפלאים שמתרחשים בעת התעוררות רוחניתאנו מתחברים לעולם הרוחני. וכאשר אנו עושים זאת, מעמיקים ונכנסים למצבי תודעה שונים, אנו עלולים לאבד קשר עם המציאות היוםיומית. וזו כבר בעיה. הבעיה היא שהנשמה שלכם בחרה להיות כאן, היא בחרה להיות בגוף פיזי. ולכן כאשר אתם מתחילים להתמקד במקומות שמחוץ לגופכם הפיזי, במצבי תודעה אחרים, אתם למעשה בורחים מהמציאות הפיזית. אתם מתנתקים מהמציאות הפיזית והדבר תמיד יגרום לבעיות.

בעבר, כך נהגו להתחבר לרוחניות, באמצעות ניתוק מהעולם האמיתי. בעבר, אם בחרתם בחיים רוחניים הייתם פורשים לאשראם, למנזר, למקום מבודד כלשהו. כך נהגו לחיות אנשים רוחניים בעבר, ודרך זו השתנתה. אנו לומדים להביא את הרוחניות אל חיי היוםיום. ולכן חשוב כל כך להישאר מחוברים למציאות היוםיומית, אפילו כאשר אנו חווים תהליכים רוחניים קשים, עדיין עלינו להישאר מחוברים למציאות היוםיומית הפשוטה ולא לשכוח לעשות זאת. למשל, לרחוץ כלים, לעבוד בגינה, להיות נוכחים. לצחצח שיניים, לבשל, להתרחץ, לשוחח עם בני משפחה או חברים, להיות נוכחים. ככל שתהיו מחוברים יותר למציאות הפיזית, כך האנרגיה שלכם תהיה מקורקעת ולא תבלו יותר מדי זמן במה שאני מכנה ״להלהלנד״. ואני מכנה אותה כך באהבה רבה, לא מתוך שיפוט או ביקורת, גם אני מבלה זמן בלהלהלנד כאשר אני נמצאת בממלכות הרוחניות, מתחברת למדריכים, מודטת או נמצאת במצבי תודעה אחרים. זה נפלא, אבל חשוב שההימצאות באותם מקומות תתאזן עם ההימצאות בחיי היוםיום.

ויש אימרה בודהיסטית שאני אוהבת מאוד, ומשתמשת בה לפעמים כהצהרה חיובית עבור עצמי״לפני ההארה חטבו עצים ושאבו מים, ולאחר ההארה, חטבו עצים ושאבו מים״. ואני אוהבת אותה כיוון שהיא מראה לנו את חשיבות הפעילויות הפיזיות, הבסיסיות, היוםיומיות. לפני התעוררות רוחנית ואחרי התעוררות רוחנית, אנו חיים עדיין במציאות פיזית. זו הצעה חשובה מאודנסו לא לברוח מהמציאות הפיזית, נסו להיות נוכחים. ככל שתהיו נוכחים במציאות הפיזית, כך תצליחו ביתר קלות להימנע משחיקה רוחנית או להחלים ממנה.

הטיפ השני, שהוא חשוב מאוד ולמעשה בחזקת הגיון בריאאבל לפעמים כאשר אנו חווים התעוררות רוחנית ושקועים כל כך בעבודה הפנימית שלנו, אנו לא מודעים כלל לכך שאנו עושים זאת, ולכן הדרך הטובה ביותר להימנע משחיקה רוחנית או להחלים ממנה היאלהפסיק לחפור. פשוט לקחת אתנחתא מהעבודה הפנימית שלכם. קחו הפסקה, בין אם ליום, לשבוע או לחודש. על פי מה שהאינטואיציה שלכם אומרת לכם שנכון עבורכם, אך למדו לקחת הפסקה מהעבודה הפנימית שלכם ופשוט ליהנות מהחיים. תנו לילד הפנימי שלכם לשחק, ליהנות. אתם לא חייבים לעסוק כל העת בעבודה רצינית של ריפוי פנימי וטרנספורמציה פנימית. למדו להיות קלילים, הניחו לילד הפנימי לשחק. גם רצי מרתון לא רצים מרתון אחד אחרי השני, הם נחים בין מרוץ למרוץ. וממש כפי שהגוף הפיזי צריך לנוח לאחר ריצת מרתון, כך גם הנפש צריכה לנוח בתהליך ההתעוררות הרוחנית. לאחר ריפוי פנימי עמוק יש צורך לקחת הפסקה ולנוח. ולכן הפסיקו לחפור לזמן מה, למדו לעצור, קחו הפסקה מהעבודת הטרנספורמציה הפנימית שלכם. אמרו לעצמכם: ״אני עושה עבודה פנימית רבה, ועכשיו אקח שבוע הפסקה ואניח לילד הפנימי שלי לשחק. אלך לחוף הים, אלך לשחות, אצפה בסרט ואעשה את כל הדברים הנפלאים האלה. אצייר, אקרא ואניח לילד הפנימי לצאת, אפסיק לחפור, אנוח, ולא ארגיש אשמה בשל כך, זה בסדר גמור״. וכך עליכם לנהוג במשך כל תהליך ההתעוררות הרוחנית שלכם. ואתן גם טיפ קטן לאלופיםלמדו כיצד להתייחס להתעוררות הרוחנית שלכם בקלות ובזרימה, במקום לחשוב תמיד שההתעוררות הרוחנית מלאה בעבודה קשה. תכופות אנו מתייחסים להתעוררות הרוחנית שלנו ברצינות רבה מדי. התייחסו אליה כאל תהליך שיכול גם להיות קליל, זורם, פשוט.

לפעמים, כאשר אני מציעה זאת לאנשים, אני נתקלת במעט התנגדות ואנשים אומרים, אני לא רוצה להפסיק, אני לא רוצה לעקוף את הריפוי ואת העבודה הפנימית שלי או לברוח מהם. וזה בסדר לחוש כך, אבל אתם לא עוקפים או בורחים כאשר אתם לוקחים הפסקה. לא מדובר במשהו קבוע אלא באתנחתא, אתם שמים זאת בצד לכמה ימים ואחר כך חוזרים בכוחות מחודשים. וזו אנרגיה שונה לגמרי.

הטיפ השלישי שיעזור לכם להימנע משחיקה רוחנית או לרפאה הוא לתרגל סבלנות. דיברנו כבר על סבלנות, והטיפ הזה חשוב מאוד. ככל שאתם סבלניים יותר כלפי עצמכם, כך לא תדחפו את עצמכם לקצה גבול היכולת. כך לא תדחפו את עצמכם אל מעבר למה שאתם מסוגלים לעשות. סבלנות היא מיומנות חשובה מאוד בתהליך ההתעוררות הרוחנית, משום שכאשר אתם מפתחים סבלנות, אתם למעשה אומרים ליקום שאינכם יודעים את כל מה שמתרחש במהלך ההתעוררות ושאינכם מסוגלים לשלוט בה. כאשר אתם מתרגלים סבלנות, אתם אומרים למעשה שאתם מבינים שלהתעוררות הרוחנית יש זרימה משלה, שליקום יש זרימה משלו, ושאתם תלמדו לשוט עם הזרם מבלי לדחוף יתר על המידה. ולפעמים הזרם יהיה מהיר ולפעמים הוא יהיה איטי ואתם תלמדו להיות סבלניים גם כך וגם כך. תרגול סבלנות חשוב ויעזור לכם להימנע ממצבי שחיקה בעת ההתעוררות. ככל שתהיו סבלניים יותר, כך הסבירות שתחוו שחיקה רוחנית תהיה קטנה יותר.

הטיפ הרביעי והאחרון הואדעו לבקש עזרה. וסוג העזרה שעליו אני מדברת כאן הוא האופן שבו אנו מבקשים עזרה מהרוח. זכרו שלעולם אינכם לבד, אבל יש היבט חשוב שעליכם לזכור לגבי הרוחוהוא שלא ניתן לבטל את הרצון החופשי שלכם. הרוח לא תפגע ברצון החופשי שלכם. ולכן, אם דרוש לכם דברמה, עליכם לבקש אותו, כיוון שהרוח לא יכולה להתערב בחייכם ללא רשותכם. ולכן, כאשר אתם מבקשים עזרה, מה שאתם עושים למעשה הוא לבקש מהרוח להתגבר על רמה זו של שחיקה רוחנית שבה לקיתם. ואחד הדברים החשובים, שאני מאוד אוהבת בבקשת עזרה כאשר אני חווה כל סוג של שחיקה, הוא את ההטענה מחדש של גוף האור. ארחיב מעט בנושא.

לגבי גוף האור שלכם, חשבו על גוף האור שלכם כמו על העתק של גופכם הפיזי. הוא נראה בדיוק כמו גופכם הפיזי, אבל הוא עשוי מאור. והוא חודר אל כל גופכם הפיזי. גוף האור מסייע להטעין את הגוף הפיזי, ללא גוף האור, הגוף הפיזי ימות. כאשר אתם חווים שחיקה רוחנית, אתם יכולים לבקש מנשמתכם, מהעצמי הנעלה שלכם, מהמדריכים הרוחניים שלכם, בעת מדיטציה למשל ולומר, אני מבקש להטעין מחדש את גוף האור שלי, ובקשה זו יכולה להיות פשוטה מאוד. אתם יכולים לחזור עליה כמו על מנטרה ולומר אותה בקול רם. ״אני מבקשת שגוף האור שלי ייטען מחדש״, ואז לשבת במדיטציה ובעיניים עצומות ולדמיין כיצד אור נכנס אל תוכך גופכם וכיצד גוף האור שלכם מתחיל להיטען באנרגיה. ככל שתחזרו על בקשה פשוטה זו, בקשת סיוע מהמדריכים הרוחניים, מהנשמה ומאנרגיית המקור שלכם, כך תוכלו להטעין מחדש את גוף האור שלכם. תוכלו להיות עדים לשינוי גדול ומהיר ברמת האנרגיה שלכם. כאשר אתם מאפשרים לאנרגיה הזאת להיכנס, גוף האור שלכם ייטען וכאשר גוף האור שלכם נטען, הגוף הפיזי שלכם מתחיל להרגיש טוב יותר באופן מיידי.

אני מאוד אוהבת עצה זו. למדו כיצד לעשות זאת, המציאו טקס משלכם להטענת גוף האור, אבל היו מודעים לצורך לבקש עזרה ובייחוד לבקש את הטענת גוף האור. שבו במדיטציה, הושיטו ידיים, עמדו עם הפנים לשמש ופשוט בקשו מהרוח להטעין את גוף האור שלכם באנרגיה. זהו אפוא טיפ נוסף שיעזור לכם להימנע משחיקה רוחנית או להחלים ממנה במהירות.

אני אוהבת אתכם. בהצלחה.

לחצו כאן כדי לתמוך ולסייע