מאט קאהן

מאנגלית: סמדר ברגמן

למרות שהתחושה אמיתית כל כך בחוויה שלכם, למעשה אינכם תקועים. אתם מפחדים להיות שקטים ודוממים. לעתים קרובות כל כך, בזיכרונות הטראומה, נכפה על האדם שהותקף, שנשלט או שנוצח להיכנס לתפקיד של מדוכא. כאשר הדבר מתרחש, הדממה מייצגת את עמדת ההתעללות, בעוד שהמתעלל מסמל את המעשה, שדומה שמכיל את כל העוצמה. הדבר מייצר שיוך לא–מודע לדממה כהימצאות במרחב מפוחד של סכנה, איום או פגיעה, בעוד שהפעילות והעשייה הבלתי–פוסקות נתפסות כמרחב שבו שוכנים כל החופש והעוצמה.

לעתים קרובות, זו הסיבה מדוע רבים שבים וחוזרים באופן ספונטני לטראומות שלהם בעת המדיטציה או נתקלים בקירות אֶקְזִיסְטֶנְצְיָאלִים, ומסרבים לשבת או להיות שקטים אפילו לרגע קט נוסף. זו גם הסיבה מדוע, ברמה החברתית, קצב החיים הלא–מודע הוא לעסוק בפעילות סתמית מתמשכת מבלי להקדיש זמן פשוט להיות, כהיבט של מוד ההישרדות להמשיך לנוע סביב סביב ללא הרף כדרך של הימנעות ממצב הדממה והשקט המזכיר את טראומות העבר.

בין אם אתם מפחדים להיות דוממים, לא מאמינים שאתם מצטיינים בכך, או מתוסכלים בגלל הכאבים הגוברים בעת היותכם דוממים, ברגע שתהיו מוכנים לשבת בשקט ובדממה, תוכלו להראות לעצמי הצעיר יותר שלכם שהעשייה האין–סופית אינה צורה של ביטחון, והדממה גם היא אינה מקום של סיכון או סכנה.

כאשר אתם מטפחים את הדממה, נשימה אחת ו״אני אוהב/ת אותך״ אחד בכל פעם, אתם הופכים למקום הבטוח ביותר עבור העצמי הצעיר יותר שלכם, המוודא בחביבות אוהבת שהדממה היא עכשיו מקום של שלווה ורווחה נצחיות – למרות כאב העבר.

ככל שתוכלו להיות דוממים לעתים קרובות יותר, כך ייקל עליכם לזכור, לא משנה עד כמה שקטות או רועשות המחשבות שלכם, או אפילו עד כמה פתוח או סגור לבכם. הפואנטה היא פשוט לשבת למשך תקופות זמן כדי להראות לחלקים שלכם שסבלו טראומה וקשיים רבים כל כך שבטוח ומוגן עכשיו לבקר שנית זיכרונות ורגשות כואבים, כדי לתבוע מחדש את ההיבטים החבויים שחיים בעבר.

השבה שכזו של עוצמה אישית מתרחשת על פי החסד והתזמון הקסום של הרצון האלוהי כאשר אתם מגשימים את החלק המהותי ביותר של היותכם הדממה שמאפשרת לכול להתממש. יופי הדממה הוא שהיא נותרת כלי ותהליך המושרשים באופן בלעדי בלמידה חווייתית. אינכם יכולים לדעת דבר על הדממה מבלי להיות דוממים. אין דרך נכונה ולא–נכונה להיות בדממה. ישנם פשוט רגעים שבהם הדממה מתחילה ורגעים שבהם הדממה מסתיימת. הכול כדי שתוכלו לחשוף את האמת העמוקה ביותר של המציאות; על אף שההתנסות שלכם מרמזת על כך שאתם אדם הנע באופן אינדיבידואלי בזמן ובמרחב, למעשה אתם הדממה שבתוך הגוף – חוקרים את היופי המתפתח של התנועה והשינוי של מה שהוא באופן טבעי שקט ונצחי, ללא קשר לרווחים או להפסדים הנתפסים.

זו הסיבה מדוע אינכם תקועים. אתם פשוט מפחדים להיות בדממה. ואף על פי כן, אפילו הפחד מפני היותכם דוממים הוא הזדמנות לאהוב כל חלק מפוחד בדיוק באותה דממה ששכחה שהיא דממה. זהו לב ההיזכרות.

הכול למען האהבה,

מאט קאהן