כיצד הנפילה הצפויה של ״תעשיית הרווח הרוחנית״ יצרה נתיב חדש למנטורים אותנטיים ולאנשים בעלי מודעות עצמית
מאת: ג׳ניפר הופמן
תרגום: סמדר ברגמן ©
אנחנו צופים, בזמן אמיתי, בהתמוטטות עידן הגורו – תעשיית הרוחניות–למען–הרווח שנבנתה על זוהר, גישה בתשלום והארה מלאכותית. לא מדובר רק במערכת היחסים הידועה לשמצה של דיפאק צ׳ופרה עם ג׳פרי אפשטיין, אף על פי שהיה לה חלק בכך.
במשך כמעט שני עשורים הייתי עדה לאנשים ששפכו את האמונה, הכסף והכוח שלהם לידי סופרים ומורים שהציבו את עצמם כשומרי האמת הבלעדיים.
ידעתי שזה לא יכול להימשך ולא ימשך, משהו שאמרתי במשך שנים רבות. הייתי חלק מהעולם הרוחני זמן רב יותר מאשר רוב האנשים שכותבים עכשיו התנצלויות פומביות. בעת שאחרים בנו אימפריות למטרות רווח והכריזו על עצמם כעל נאורים, אני עבדתי בשקט, בעקביות וביושרה. סירבתי להצעות של הוצאות לאור, לא הסכמתי לחלוק במות עם אלה שחשבתי שהם נוכלים, ואף פעם לא מכרתי גישה לעצמי כאילו הייתי מוצר.
בשל כך, רגע זה של דין וחשבון לא מפתיע אותי. האמת תמיד מתגלה. והתמוטטות כלכלת הגורו הייתה בלתי נמנעת. עכשיו המסך נמשך סוף סוף לאחור והאנשים תוהים במי לבטוח.
עבודתי כמנטורית רוחנית, מורה ומדריכה החלה במקרה, תחילה בשנת 1991 כאשר הקמתי קבוצה רוחנית ביוסטון, טקסס שגדלה במהירות וכללה מאות חברים. ואז, בשנת 2004, כאשר נעניתי לקריאה שחייבה אותי לוותר על קריירה שאהבתי בעסקים ובטכנולוגיה. אף פעם לא ראיתי את עצמי כ״מנהיגה״, לא רציתי להיות ״גורו״, רציתי רק לעזור לאנשים למצוא את הנתיב האישי שלהם וללמוד איך לשלוט באנרגיה שלהם.
מאז שנת 2004 כתבתי שמונה ספרים, את כולם הוצאתי לאור בעצמי, כולם רבי מכר. אף סופר ״מפורסם״ לא כתב עבורי מעולם תקציר שיווקי, לא הייתי חלק מהחבורה שלהם. כתבתי יותר מ-5000 מאמרים, התחלתי בשידור אינטרנט שבועי במרץ 2004 שאני עדיין מארחת היום. התחלתי ללמד קורסים און–ליין במרץ 2004, והייתי חלוצה בתחום הזה.
יש לי מיליוני תלמידים – אבל אין לי מיליוני עוקבים ברשת החברתית.
קרוב לוודאי שלא שמעתם עליי מעולם, וזה בסדר מבחינתי.
כאשר התחלתי ללמד ולכתוב על נושאים רוחניים, משימה שהייתה ייעוד אמיתי עבורי, ידעתי שלעולם לא ארצה להיות מנהיגה או גורו. רציתי שאנשים ילמדו, ירפאו ויתפתחו. אם הם עוקבים אחריי, הסיבה לכך היא שעבודתי מדברת אליהם, לא משום ששיווקתי את עצמי כמקור המידע בה״א הידיעה, משום שהם צריכים שאהיה האור שלהם – ושעליהם לשלם עבור הזכות הזאת.
צפיתי כיצד נוצרה התעשייה הרוחנית שקבעה שיש לשלם כדי להשתתף, מלאה באנשים שאמרו שיש להם את כל התשובות ושהם יחלקו אותן איתכם תמורת סכומי עתק.
הנה חומר למחשבה: אם מישהו טוען שהוא נאור אבל הגישה אליו עולה 10,000 דולרים, ועוד 5000 דולרים לתצלום, זו אינה הארה, זה מודל עסקי של שלם–כדי–להשתתף.
מה שהחל כתנועה שמושרשת בריפוי אישי ובמודעות עצמית השתנה בהדרגה למודל עסקי שבנוי על גישה יקרה, האדרת דמויות ואשליה שטרנספורמציה תתחולל בזכות קרבה לאישיות במקום באמצעות עבודה פנימית.
כאשר הוצאות לאור גדולות פנו אליי, השבתי את פניהן ריקם, כיוון שלא אהבתי את המונחים או החוזים שלהם. ולא רציתי לגבות מחירים מוגזמים או לחלוק במות עם אנשים שידעתי שהם לא אותנטיים ולא ערוכים עם הערכים שלהם.
לא יכולתי לקדם אנשים שחשבתי שהם, אם להיות כנה, מרמים את הקהל שלהם והדבר היחיד שמעניין אותם הוא כסף. לכן עבדתי ברקע בזמן שאחרים הפכו מפורסמים, עשירים ועכשיו גם ידועים לשמצה.
לא תמצאו את שמי ברשימת אפשטיין, או תשמעו על השתתפותי עם סופרים אחרים במסעות שיווקיים. אני לא צריכה לכתוב מאמרים ארוכים שמדברים על הטעויות בשיקול הדעת שלי ולהתנצל על שגיאות העבר שלי, כיוון שאף פעם לא רציתי להיות גורו, ״מנהיגה״ או להיות ידועה כ״מקור״. ואמשיך לעשות את העבודה שעשיתי במשך 23 שנים, בעת שהם יעלמו מן העין. יש ערך באותנטיות – לא צריך להתנצל.
במשך השנים המטורפות הללו, אנשים רבים נתנו אמון עצום בסופרים ובמורים שדומה שהחזיקו בכל התשובות. הקהל קיבל עידוד, ברמזים או באופן ישיר, ועם כמות מזעזעת של מילים שלקחו השראה מ-NLP, להאמין שהארה הייתה משהו שמוענק להם, במקום משהו שהם מפתחים בתוכם.
ובאותם זמנים, התבוננתי באנשים שנתלו בכל מילה שיצאה מפי אנשים כגון דיפאק צ׳ופרה והסופרים העכשוויים של Hay House, והזהרתי שהמודל הזה יתמוטט יום אחד תחת משקל ההונאה, תאוות הבצע והזוהר שלו עצמו. אמרתי שהטבע האמיתי של אלה שנחשבו לגורואים ולמומחים רוחניים יצא לאור בסופו של דבר.
וכך היה. אם קראתם את החשיפה האחרונה של ליסה רנקין על הצד האפל של תעשיית הרווח הרוחנית הזאת, יכול להיות שאתם שבורי לב לדעת שהסופר האהוב עליכם נמצא בין השמות בהם נקבה. ואנשים רבים פגועים עכשיו ובצדק, חלקם כואבים רגשית, ואחרים, כמוני, לא מופתעים.
זה מובן שאנשים רבים כל כך מרגישים פגועים או מפוכחים עכשיו, האמון שלהם לא היה שגוי, הוא פשוט הושקע בתעשייה שהתפתחה למשהו שלא יכול היה להתקיים לאורך זמן.
האמת יצאה לאור ועכשיו הזמן לסלול נתיב חדש. האמת העצובה היא שלמדנו שדברים לא טובים מתרחשים כאשר אתם מעניקים את הכוח שלכם לאדם שאתם חושבים שיש בידיו את כל התשובות. אם עליכם לשלם אלפי דולרים כדי להתקרב למישהו, קרוב לוודאי שמרמים אתכם.
רבים מכם כעסו ונעצבו כאשר ראיתם את הגיבורות והגיבורים הרוחניים שלכם נופלים ממרום מושבם, כתוצאה מההונאה ותאוות הבצע שלהם, כמו גם העליונות המוסרית שייחסו לעצמם.
זה רגע מהאגדות – כאשר אנו מגלים שהמלך הוא עירום.
אף פעם לא אהבתי את דיפאק צ׳ופרה, משהו בו תמיד הטריד אותי. אולי הייתה זו הזחיחות, החשיבות העצמית, העקיפה הרוחנית בכל נושא ונושא. ואם לא קראתם את התגובה האחרונה שלו לחשיפת שמו במסמכי אפשטיין יותר מ-3600 פעמים, קראו אותה בבקשה. זו דוגמה קלאסית לעקיפה רוחנית, ומילים שנבחרו בקפידה על ידי הצוות המשפטי שלו כדי להימנע מהודאה באשמה ומתביעות עתידיות אפשריות. אני יודעת, עסקתי בסיוע משפטי ואני יודעת איך עורכי דין ויחצ״נים עובדים כדי להגן על מוניטין. הם מכנים זאת ״בקרת נזקים״.
לאחר יותר מעשרים שנים של זוהר רוחני, הונאה, תאוות בצע וניצול אנשים נאיבים, הגיע הזמן לחזור לנורמליות. היו זמנים שבהם ההוראה הרוחנית עסקה במודעות עצמית, בהעצמה ובהתפתחות עצמית.
זה היה לפני שההוראה הרוחנית הפכה לתעשיית רווחים.
פעם לא הייתם צריכים לשלם למישהו סכומי עתק כדי שיכריזו עליכם שנרפאתם, שאתם שלמים ונקיים מ״חטא״. אנו צופים בהתמוטטות פרדיגמה ישנה ובלויה בזמן אמיתי, והיא תוחלף על ידי אנשים שיש להם ייעוד אמיתי ושערוכים באופן אותנטי עם עבודתם.
והיזהרו מאנשים שהטון שלהם משתנה עכשיו מ״יש לי את כל התשובות״ ל״תמיד הייתם מקור המידע האישי של עצמכם״. למרבה הצער, הם רק מנסים להימנע מבחינה מדוקדקת ולהישאר על הבמה שלהם.
הצביעות שלהם באמת חסרת גבולות.
הנה מה שאני רואה שמתרחש עכשיו. מורים חדשים יצעדו קדימה. אנשים אמיתיים, מקורקעים באותנטיות, ערוכים עם ההוראה שלהם, מקורקעים בהתמקדות במודעות עצמית, ולא בהערצת גיבורים. האנשים האלה תמיד היו כאן, פשוט האפילה עליהם תעשייה שיכלה לקנות זמן שידור, לקדם מכירת ספרים ולממן במות.
הם לא ידברו בקול רועם ולא יהיו דוחים, הם לא יקדמו את עצמם כמקור שלכם. יכול להיות שתצטרכו להתאמץ כדי למצוא אותם, וזה בסדר. ״כאשר התלמיד מוכן, המורה מגיע״.
והם גם לא יהיו מאופרים ומרוטשים, מופקים על ידי בינה מלאכותית, ישתמשו בסופרי צללים או יגנבו תוכן של אחרים (העבודה שלי נגנבה על ידי אנשים ״רוחניים״ לכאורה או ״מנהיגים עסקיים״).
מה שאנו יכולים ללמוד מנפילת תעשיית הרווח הרוחנית הוא זה – אתם באמת הייתם מקור הריפוי וההתפתחות שלכם כל הזמן הזה. רימו אתכם לחשוב שהתשובות להן הזדקקתם כדי להשלים עם מציאות חייכם ולברוא את ההיערכות האותנטית שלכם, נמצאות בידי אנשים אחרים.
ואף פעם לא היה עליכם לשלם אלפי דולרים עבור תשובות שיכולתם למצוא בעצמכם, כאשר למדתם לשאול את השאלות הנכונות.
הגיע הזמן לנתיב חדש ולפרדיגמה חדשה. וכל מה שחסם אותם הרגע נדחף והוסר מהדרך. אם יש לכם ייעוד, התחילו ליישם. הנתיב נוקה עבורכם וזה הזמן שלכם להאיר באורכם ולאפשר לאחרים לראותו.
אני עושה עבודה זו מזה 23 שנים, מאז 2004, ואני עדיין כאן. אמשיך לעשות את מה שתמיד עשיתי – לכתוב, ללמד, לדבר ולחלוק. אם אתם אוהבים את העבודה שלי, נהדר. אם אתם לא אוהבים, גם זה נהדר – ישנם מורים רבים אותם ניתן למצוא. אבל אם אתם רוצים גורו, אני לא בשבילכם. אני יודעת שאתם חייבים להאיר באורכם ואני כאן רק כדי לעזור לכם למצוא אותו בעצמכם.