ג׳ניפר הופמן
ינואר 2017
מאנגלית: סמדר ברגמן
התעלות, בראש ובראשונה, היא הנכונות לקבל אמיתות חדשות, לגבי עצמנו, הפוטנציאלים והאפשרויות שלנו, לגבי האנושות – מי אנחנו, אינדיבידואלית וקולקטיבית, לגבי העולם והיקום שלנו. זו כניסה למציאויות חדשות שמחייבת שנפתח את הלבבות והמוחות שלנו לאפשרות שהעולם שלנו שונה ביותר מכפי שנוכל לדעת ושאנו שונים מאוד מכפי שדמיינו במסגרת ההקשר של האמיתות העכשוויות שלנו. אנו מאמינים שהתעלות היא משהו שקורה לנו, במקום משהו שבו אנו משתתפים באופן פעיל ושמהווה חלק מהטרנספורמציה של האמת שלנו, אשר מונעת מאיתנו להבין שאמת היא חלק מהתהליך וכך גם הנכונות שלנו להתרחב, לקבל ולאמץ אמיתות חדשות.
התעלות אינה קפיצה פתאומית למציאות חדשה, אלא התקדמות קבועה שהיא תוצר לוואי של שינויים שונים בתפיסה ובמודעות. אנו מאמצים אמיתות חדשות כאשר המציאות הנוכחית שלנו לא יכולה להגשים אמת חדשה שאנו רוצים לשלב אותה ולהיערך עמה. לדוגמה, אמת חדשה שאנו ראויים לאושר מזמינה שינוי כאשר מצב החיים הנוכחי שלנו לא יכול להתרחב ולאכלס רמות אושר חדשות. או אנו מאמינים עכשיו שמגיעה לנו משרה בעלת תנאים טובים יותר, שכר גבוה יותר והערכה, והמשרה הנוכחית שלנו לא מספקת זאת. האמיתות החדשות שלנו מזמינות התעלות למציאויות חדשות.
אבל זה לא תמיד קל כל כך, כפי שאנו יודעים. היתרון של ההתעלות מלווה בחסרון. במקום להיות לינארית ובקו ישר, ההתעלות היא ספירלית, כמו כדור, והיא מתרחבת כדי לעטוף כל היבט של המציאות שלנו. הרחבת המציאות שלנו, במטרה לכלול אמיתות חדשות, מאתגרת גם את כל הדברים הקיימים בה להשתלב עם האמיתות הללו.
וזה המקום שבו ההתעלות הופכת לבחירה בין אמיתות. אמת אחת בתחום אחד מאתגרת את כל האמיתות שאנו מחזיקים בכל הדברים. וחלק מהאמיתות שלנו הן ״פרות קדושות״, דברים שמעולם לא פקפקנו בהם או דברים שאנו מאמינים שהם נכונים תמיד, בכל הנסיבות. וכאשר מערכות יחסים או מצבים חשובים קיימים יכולים להישאר שלמים רק במידה ולא נרחיב את הנכונות שלנו לאמץ אמיתות חדשות, הבחירה שלנו בהתעלות הופכת קשה הרבה יותר.
מידת הרצון שלנו בהתעלות היא שקובעת את הנכונות שלנו לשחרר את האמיתות הישנות שניצבות בדרכנו לאמיתות חדשות. אבל אם איננו בטוחים, לא נדע לבחור מבין השתיים ונמצא אולי סיבות לא לאפשר לאמיתות חדשות להפוך לנכונות עבורנו. ההתרחבות אל אמיתות חדשות תשנה את חיינו בדרכים שאפשר ואיננו מוכנים להיערך עמן, ולכן נשתהה, נדחה את התהליך, נתמהמה, נחסום את הצמיחה שלנו, נגביל את האפשרויות שלנו, רק כדי שלא יהיה עלינו לבחור בין המציאות הישנה שלנו והמציאות החדשה אליה איננו מוכנים; בין אמת ישנה לאמת חדשה.
אולם בסופו של דבר, יגיע הרגע שבו נהיה חייבים לבחור נתיב אמת, ההתעלות לאמיתות חדשות תהיה האופציה היחידה שלנו, ואם אנו מוכנים לעשות זאת, כך יהיה. אם איננו מוכנים, ננסה לדחות את התהליך ככל האפשר. הדבר נכון לגבי כל האנשים – הם לא יכולים לקבל אמת חדשה עד אשר הם מוכנים לגמרי לשחרר את הישנה. והם לא יראו את ״האמת״ שבתוך האמת עד אשר הם יוכלו להיערך עמה, לשלב אותה ולאמץ אותה, ואין זה משנה עד כמה היא נכונה. זהו עניין אחד שעמו אנו עשויים להתמודד, כאשר אנו מחפשים אחר אנשים הדומים לנו ברוחם ובמקום זאת מתחברים עם דחיה, ביקורת ושיפוט. לא מדובר במשהו אישי, מדובר במישהו שלא יכול להיערך עם האמת שלנו.
פשוט האירו באורכם, קבעו את האמת שלכם, ואל תדאגו מה אנשים אחרים עושים או אומרים. לכל אחד משימת נשמה משלו בתהליך זה, אפילו למכחישים. ובסופו של דבר, האמת היא שתשחרר אותנו במקרים מסוימים, ותחזק את חומות הכלא במקרים אחרים. כולנו צועדים בנתיב שהוא נכון וטוב ביותר לנו ואם אמת חדשה משחררת אותנו ממציאות מגבילה, אז נתעלה למציאות שערוכה עם האמת שלנו.