ג׳ניפר הופמן

10 באפריל, 2018

מאנגלית: סמדר ברגמן

באיזו מידה אנו מחוייבים לרווחה, לאושר ולביטחון של אנשים אחרים והאם יש לנו אפשרות להחליט לגבי המחוייבויות שלנו? במאמר זה, אשר עונה על שאלה מאת אחת הקוראות, אני עוסקת ברעיון שהמענה למחוייבויות הללו הוא דבר מה שאנו יכולים לבחור לעשות או לא לעשות, ושלפעמים המחוייבות שאנו לוקחים על עצמנו יכולה להיות התירוץ הדרוש לנו לא להתקדם בחיינו.

ג׳ניפר יקרה: לקח לי הרבה זמן, אבל אני לומדת לשים את הצרכים שלי בראש סדר העדיפויות. אני אם חד-הורית, יש לי בת אחת ואני מתגוררת, נכון לעכשיו, עם אימי, שיש לה בעיות מנטליות ורפואיות רבות והיא לוקחת תרופות רבות. אימי רוצה שאשאר איתה, הבת שלי היא מרכז עולמה והמוטיבציה היחידה שלה לחיות ולמרות שאני רוצה לעזוב, אני מפחדת שאימי לא תסלח לי אם אעזוב, או שהיא ׳תחזיר ציוד׳. אני לא יודעת מה לעשות או לאן לפנות עכשיו ולמרות שאני מרגישה שאני צריכה להתקדם, אני צריכה לטפל באימי ולוודא שהיא בסדר. האם תוכלי לעזור לי?

התשובה של ג׳ניפר: קרוב לוודאי שאת משערת שהתשובה הראשונה שלי תהיה לבחון את הקרמה הכבדה ואת פצעי הנשמה שקיימים בינך לבין אימך. אלה כוללים אשמה, בושה, תלות, נטישה, מניפולציה וקרוב לוודאי שעוד כמה דברים. בכל פעם שאנו מרגישים אחראים כלפי הרווחה הפיזית והמנטלית של אדם אחר, פצע נשמה צץ ועולה לשם ריפוי. את רוצה להתקדם בחייך והתלות של אימך משרתת שתי מטרות – היא עוזרת לך להתמודד עם פצע הנשמה והיא גם מעניקה לך תירוץ לא להתמודד עם הפחדים האישיים שלך ועם יכולתך לחיות את חייך.

בואי נעסוק תחילה בקרמה ובפצעי הנשמה, כיוון שהם החשובים ביותר. בתקופת חיים אחרת שלכן יחד, הייתה בעיה של נטישה שנוצרה כאשר עזבת כדי להגשים את חלומותיך. אולי אימך, בסוג מערכת יחסים אחרת, מתה או נפצעה או שחייה הושפעו לשלילה בשל העזיבה שלך. את הרגשת אחריות כלפי מותה והבטחת ״לטפל בה״ בדרך כלשהי. ננוע במהירות אל העתיד, שבו היא תלויה בך ואת מפחדת שאם תעזבי אותה, משהו רע יקרה לה. הפחד שלך (שנובע מתחושות אשמה מן העבר), יחד עם בעיות הבריאות העכשוויות שלה, מחזיר אותך למחזור הקרמתי הזה.

עכשיו בואי נבחן את הפחדים שלך, כיוון שהם חשובים גם כן. אף על פי שאת רוצה לחיות את חייך ולהגשים את חלומותיך, את גם מעט לא בטוחה בעצמך, לכן הפחדים ומצב הבריאות של אימך מקלים עליך שלא להגשים את חלומותיך. כן, לא נוח לך אבל לא במידה שתגרום לך להתקדם. יחד, את ואימך פשוט מזינות זו את הפחדים של זו וממשיכות להניע את המחזור הקרמתי.

האם יש דרך החוצה? כן, והיא מתחילה בדברים שעליהם את לוקחת אחריות. אימך, האושר שלה והדרך שבה היא בוחרת לחיות את חייה אינם באחריותך ועליך להשתחרר מהצורך לגרום לה אושר או להרגיש אחריות כלפי החיים או הבחירות שלה. בנוסף, אני מרגישה שיש לה בעיות תזונה אחרות ושהיא לא מטפלת בבריאותה בדרך הטובה ביותר, דבר שהופך את הבעיות הללו חמורות יותר. אם תתחילי על ידי כך שתצעדי צעדים קטנים קדימה, על ידי כך שתתכנני לעצמך תוכניות ותציעי שהיא תתחיל לאכול מזונות בריאים יותר ולטפל בעצמה טוב יותר, את תראי שינוי באנרגיה שביניכן. וכאשר תתחילי לצעוד צעדים אלה לכיוון החלומות והחופש שלך, צעד אחד בכל פעם, את תתחילי לרפא את החלק שלך במחזור הקרמתי הזה ותהפכי בטוחה יותר ביכולת שלך לחיות את חייך בדרך עוצמתית ומצליחה. בעודך מעצימה את עצמך, את מאפשרת לאימך להתעצם גם כן. עליך להתחיל בכך מיד, שתיכן סובבות במעגל זו סביב זו ואף אחת מכן אינה מאושרת.

אני יודעת שזה נושא בעייתי, אבל את מרגישה כך כיוון שקיימים מחוייבויות וחוזים קרמתיים ביניכן שגורמים לך להקריב את חייך למענה. האם זה באמת מה שאת רוצה לעשות? אני מרגישה שאת רוצה להתקדם בחייך וחושבת שהיא ניצבת בדרכך. יש בכך מן האמת, אך את גם מאפשרת לה לעשות זאת עם רגשות האשמה שלך.

חוזי נשמה הם עניין מורכב, כיוון שהם מתחילים במצב שיצר אשמה ואז פשוט מתרחבים עד אשר הם משתלטים על הכול. בחני היכן את מרגישה אשמה ביחס למצב של אימך, ובחני את ההיסטוריה שלו. כאשר את סולחת לעצמך ומשחררת את עצמך מהאשמה ומהבושה שעלולות להיות בבסיס מצב זה, משום שעשית משהו בעבר שפגע בה (והכול נובע מן העבר), את יכולה לשחרר מחוייבות זו. לא מדובר ב״צורך״ לעשות זאת, מדובר בניקוי האנרגיה וביצירת מרחב בחייך כדי שתוכלו לחיות את חייך, ולא לחיות חיים של מחוייבות לאימך ותמיד להציב את הצרכים שלה לפני אלה שלך.

את יכולה לעשות זאת ולא תפגעי באף אחד במסגרת התהליך, וכאשר תשחררי את עצמך, את תשחררי גם את אימך מהמחוייבות הזאת. עד אשר תעשי זאת, את תמשיכי להגביל את חייך ולחיות במחזור קרמתי זה עם אימך ועם כל שאר האנשים שיש לך עמם מערכות יחסים, כיוון שזו אנרגיה שעליך לרפא בתוך עצמך, ולכן תמשכי אליך אנשים שיכולים לעזור לך לרפא אותה. במקום לשאול האם מישהו אחר מרוצה מהבחירות שלך, ולהמתין לתגובה שלהם כדי לפעול, שאלי את עצמך אם את מרוצה מהבחירה שלך, ונקטי בפעולה שתואמת לכוונות שלך.

***

אתר זה קיים כבר כעשרים שנים. אין עוד כמוהו בארץ. הוא משמש כספריית עצומה של תרגומים וחומרים מקוריים, הנגישה לכל מי שמעוניין להיכנס ולקרוא. הכניסה חופשית. יכולתי לשים בכניסה עמדת תשלום, למכור מנויים… אבל זה לא מרגיש לי נכון. אולם, כדי להמשיך בעבודת התרגום אני זקוקה לתמיכה ולעזרה שלכם – הקוראים.
לחצו על הלב ותנו מהלב. ~ סמדר