פמלה קריב מתקשרת את ישוע
מארס 2017
מאנגלית: סמדר ברגמן
ידידים יקרים, אני הוא ישוע; אני מברך את כולכם. אני נמצא כאן כידיד שדעתו כדעתכם, שווה בין שווים; קבלו אותי כאחיכם. אני רוצה להיות אתכם ולהחזיק בידכם.
קל לי לראות את החיים מנקודת מבט גבוהה ורחבה יותר מכפי שאתם יכולים לראות ברמה הארצית. חלק מתכלית החיים היא היותכם שרויים חלקית בבורות, בכבדות של סביבתכם הארצית, ואתם חווים זאת ״מבפנים״. ברור שהתנסות זו אינה קלה, אך יש לה מטרה.
כאשר אתם נמצאים בממדים הגבוהים יותר, בספרות השמימיות, כפי שהן נקראות, כמעט ואין כלל התנגדות. אתם מתייחסים לחוויית האהבה שסביבכם כמובן מאליו. אתם מושכים אליכם את הדברים שמתאימים לכם באופן הטוב ביותר במונחים של סביבה, וכמו כן במונחים של האנרגיות והנשמות שאתם פוגשים. קיימים יחסי גומלין קלילים ביניכם לבין סביבתכם, אשר משקפת אתכם ואי לכך אתם חופשיים מחסימות באופן יחסי. עדיין יש מעט עבודת ״ניקיון״, אם ניתן להתבטא כך, אבל הכול מתרחש בקלות ובקלילות, דבר אליו אתם מתגעגעים מאוד בעת שהותכם על כדור הארץ.
כאן למטה, קלילות וקלות אלה אינן קיימות ולא תמיד אתם מוקפים באנשים בעלי השקפה דומה. אתם פוגשים רמות תודעה רבות ושונות בחייכם. כמו כן, אתם נולדים כילדים פגיעים אל אנרגיה משפחתית שתכופות לא משקפת את המהות הגבוהה ביותר שלכם או תואמת לאנרגיה הטבעית שלכם. אנרגיה משפחתית שלעתים קרובות קיימים בה פחדי הישרדות ואמונות מגבילות שאותם אתם סופגים.
אינכם יכולים להימנע מכך, כיוון שכילדים ארציים, אינכם נמצאים בקשר מלא עם הנשמה שלכם ועם הידע שיש לכם ברמת הנשמה. כילדים צעירים, אתם שקועים לחלוטין בחומר, בגוף, כדי לרכוש את ההתנסות הארצית, ומשמעות הדבר היא שאתם סופגים, מבלי לסנן או להגביל, אנרגיות שלא ממש שייכות לכם. רק בשלב מאוחר יותר תתחילו להבחין מה שייך לכם באמת ומה לא.
כעת שאלו את עצמכם – וזו שאלה שאתם צריכים לשאול כל העת – ״מדוע אני רוקד ריקוד זה, ריקוד עם האשליה, ריקוד עם הפיתוי, ריקוד עם החשכה?״ משום שהחשכה רוצה שתתמירו אותה. אתם מלאכי אור. אתם רוצים לרקוד עם החומר וחוסר הוודאות, כיוון שיש בכם אהבה רבה כל כך.
מקור יצירתי, רב השראה ועמוק מאוד חי בתוככם, וזוהי מהותכם. זוהי הנשמה שלכם, ובכל נשמה מצוי מקור הבריאה, אותו זרם חיים שלא ניתן לעצור אותו, המייצר זוהר ייחודי לו. אתם ההוויה האישית שלכם – ייחודיים – אין דומה לכם. ואתם כאן כדי להעניק צורה, בדרככם שלכם, לאהבה שבישותכם, ולהתמודד עם החשכה שבתוככם ולהתמיר אותה. למעשה, החשכה זהה לבלתי ידוע, לחדש, להרפתקה. ואם אתם מפחדים ממנה, אתם תרגישו אבודים ומבולבלים.
לעתים קרובות ביותר, הנשמה חשה שהיא כורעת תחת כובד משקל החדש, הלא ידוע, החשכה, והיא מתחילה לפקפק בעצמה ולומר: ״איני יכולה לעשות זאת. אני כבר לא יודעת מי אני או היכן אני. איבדתי את דרכי״. הנשמה זקוקה אפוא למודעות עצמית כדי להשלים מסע זה, להגשים אותו בשמחה. ומסיבה זו אני נמצא כאן, להזכיר לכם את עצמכם ואת התודעה שרוצה להיוולד בכם.
אתם הבוראים – ישויות עוצמתיות ביותר – נמצאים כאן כדי לאמץ את החשכה ולהתמירה. תחילה, אתם סבורים שאינכם מסוגלים לעשות זאת, שהחשכה והבורות יבלעו אתכם ואתם תלכו לאיבוד. אך מגיעה עת שבה אתם מבינים מי הוא זה שמביט בחשכה וחווה אותה. מי הוא מקור עוצמתי זה, אותה ישות שפעם אחר פעם חוזרת לרקוד עם האשליה והבורות. אז אתם מפסיקים להסתכל החוצה, מבטכם פונה פנימה ואתם מגלים מי אתם.
עם חלוף הזמן, כולכם לוקחים חלק בתהליך זה; צעדתם במסע זה זמן ממושך. אתם מוכנים לגלות את האור שבעצמכם. אבל תמיד מגיע זמן שבו אתם מפקפקים ומפנים את מבטכם שוב החוצה ומגלים את אותן אנרגיות שליליות המבוססות על הפחד. אנרגיות אלה מעוררות בכם פחד וחוויה זו מרחיקה אתכם מעצמכם.
אני כאן כדי לסייע לכם להחזיר את מבטכם פנימה למקור האהבה והידע שאתם. לעתים אני חש תסכול כאשר אני רואה שאתם מתייחסים אליי כאל מורה הניצב מעליכם. אולם, כוונתי היא שתמשיכו להתמקד בעובדה שאנו שווים, שאתם נושאים את אותו מקור ידע שאני נושא, ושאל לכם לראות את עצמכם כנחותים ביחס אליי. לא זו הכוונה; זוהי אשליה. אני כאן כדי לנפץ את האשליה הזאת ולבקש מכם לשתף עמי פעולה במעשה זה, כיוון שאני זקוק לכם.
בעבר ייצגתי תודעה חדשה על כדור הארץ ויכולתי לזרוע זרעים מעטים בלבד. האפשרויות היו מוגבלות באותו זמן, אך בעת הזאת האפשרויות גדולות הרבה יותר. דמיינו שאתם אחד מהזרעים הללו, אבל זרע שרוצה עכשיו לנבוט – הוא מוכן לנבוט.
דמיינו שאתם רואים את עצמכם על מצע של קרקע פוריה. אתם רואים את הזרע הטמון בקרקע ומרגישים בפוטנציאל החיים המצוי בו. השמש זורחת על האדמה הפוריה והלחה, וכעת דמיינו כיצד הזרע נובט ושולח שורשים. הרגישו כיצד השורשים שלו נכנסים אל תוך האדמה וראו כיצד עלים ירוקים קטנטנים מופיעים לאורך גבעולו. שמחו ביופיו של הצמח הזה, הרגישו כיצד הוא צומח בשל תשומת הלב שהענקתם לו על ידי הנאתכם ויראת הכבוד שלכם.
הרגישו כיצד האדמה מקדמת בברכה צמח זה. הרגישו כיצד הצמח הופך גדול וחזק יותר’ עד אשר הוא מבוסס היטב באדמת כדור הארץ ועליו גדולים ומסוגלים לקלוט אור שמש רב. צמח זה גדל לאיטו לכדי עץ מדהים. הרגישו כיצד העץ הזה מחובר לשמים ולארץ. הרגישו את מערכת השורשים שלו וכיצד השורשים הללו מזינים אותו ללא מאמץ. זהו תהליך טבעי ולא תתקשו לחוש בו. הגזע איתן וחזק, העלווה מלאה וירוקה. השמש מאירה את ראש העץ והעץ סופג את האור, את אור הבית.
ראו אם אתם מצליחים להחזיק דימוי זה ודמיינו שאתם, כפי שאתם עתה בגופכם, יושבים למרגלות העץ ונשענים על גזעו. משכו את האנרגיה של העץ אל תוככם. הרגישו באנרגיות של השמים והארץ נעות בגבכם והרגישו עד כמה אתם רצויים כאן.
אתם דרושים כאן על כדור הארץ כדי להתמיר אנרגיה, אך העבודה שאתם עושים היא ברובה עבודה פנימית. וכאשר אני אומר ״אתם דרושים״, אין בכוונתי לומר שעליכם לעשות הרבה. ייתכן ואתם בוחרים לעשות דברים מסוימים, אך בעיקר מדובר בשמירת דימוי אותו עץ. אתם כאן בשל תודעת העוצמה וההשראה שנבטה בכם, והיא שתורמת לתמונה הגדולה יותר.
בכל פעם שאתם מאמינים בעצמכם, בוטחים בעוצמה וביצירתיות הייחודיות שלכם, אתם משנים את התודעה הקולקטיבית של האנושות שהייתה שקועה בפחד ובתודעת הקורבן. היו אנשים בעמדות כוח על הפלנטה שגרמו לנתיניהם לפקפק ביכולותיהם. הם פגעו באופן שיטתי בתחושת ההתעצמות של האנשים, וגם זוהי מורשת שעליכם להתמודד עמה. אף על פי שאתם חיים בחברה מודרנית וחופשייה, מורשת זו עדיין קיימת. זוהי מורשת של פחד, דיכוי וספק עצמי. אל תמעיטו בכוחה של המורשת הזאת.
אתם צועדים צעד גדול כאשר אתם פונים אל תוך עצמכם על ידי כך שאתם מאמינים בעצמכם ובכוחכם הייחודי. זהו צעד עצום של התודעה, שינוי של מאה ושמונים מעלות. לכן הדבר שאתם מנסים לעשות הוא כה דגול ומרשים. זה האתגר שלכם, כיוון שזאת באתם לכאן להגשים. שום דבר לא מושך אתכם במידה רבה יותר. אתם רוצים לצעוד צעד זה לכיוון עצמכם, אל נביטת העוצמה האמיתית שלכם כאן על כדור הארץ לאחר מאות שנים ולאחר גלגולים רבים כל כך.
הצעד האחרון הוא כאשר אתם מבינים שהפחד שחי בכם הוא אשליה. ישנם כבר זמנים שבהם אתם חשים בכך; כאשר אתם זוכים במבט חטוף בפוטנציאל האמיתי שלכם, ביושרה שלכם, באלוהות שלכם. אבל אז הפחד שוב מטיל עליכם את צלו, באמצעות הספק העצמי שמכסה את כדור הארץ כשמיכה.
צד זה אינו דבר מה שמתרחש אך ורק ברמת הפרט. זוהי שמיכה קולקטיבית שחונקת את כל האנשים, וככל שאתם רוצים להסירה, להשתחרר מאותה מורשת ישנה, כך מתחזקת משיכתה. קיים לחץ קולקטיבי סביבכם להישאר לכודים ולא להשתחרר, כיוון שקיימת אצל בני האדם נטייה ורצון להשתייך, להשתייך לקבוצה.
אך אתם רוצים להימלט; להשתחרר מלחץ הנטל הישן: מרעיונות שגורסים שאתם חוטאים, שעליכם לבטל את עצמכם, להיכנע. אתם יכולים לדמיין אנרגיה ישנה זו כבעלת צבע אפור כבד, ביצה טובענית חלקלקה שלוכדת אתכם. אני מבקש מכם לא להילחם בה, כיוון שאז אתם הופכים תקועים עמוק יותר ואולי אף משותקים על ידי תנועת אותה ביצה, אותן אנרגיות ישנות. במובן זה, הפחד רוצה שתלחמו נגדו, כיוון שכך מתחזקת אחיזתו בכם. אם אתם תופסים את הפחד כיריב אימתני, אתם תפסידו. משום שעל פי תפיסה זו הפחד הוא אויב אמיתי, ואתם נכנעים לו ומפסידים.
הפחד במהותו הוא אשליה, שבסופו של דבר האוויר יצא ממנה כמו מבלון. אין זה אויב במובן האמיתי של המילה; זהו רעיון שמושל בכם. הוא לא דבר, הוא לא ישות. אם אתם מבינים את הפגיעות שלכם, שהייתה בכם מאז הייתם תינוק רך בשנים, ואם אתם מתחילים לראות את הפגיעות באנשים אחרים, אז אתם יכולים לסלוח לעצמכם ולהם על כך שהפחד מושל בכם. אם נקודת המוצא שלכם היא סליחה והבנה, הפחד לא יכול למשול בכם. אז אתם הופכים לנותנים, למקור אהבה. אתם הופכים גדולים יותר במקום קטנים יותר.
כאשר אתם דגולים, הפחד לא יכול לשלוט בכם, ואז אתם רואים את הפחד כזעקה לעזרה: תחילה אתם רואים זאת בעצמכם, ואז אתם רואים זאת באחרים, וזוהי נקודת המבט הנכונה. הפחד הוא זעקה לעזרה. הפחד הוא צורך, ואתם אלה שיכולים לגרום לצורך הזה להיעלם, כיוון שאתם יכולים למלא את החסר, את הריק.
אהבה יכולה להתמיר פחד. זו מהותכם והדבר שאתם יכולים לעשות. אני מבקש מכם להאמין בכך; אבין אם תאבדו שנית את נקודת המבט הזאת, ומסיבה זו אני תמיד נוכח. ויחד עמי נמצאים רבים שמוערבים גם כן בתהליך אדיר זה. הם רוצים לתמוך בכם ובמעשיכם – המדריכים שלכם, המלאכים שלכם. עזרה רבה נגישה לכם. הרגישו בה במקום זה והיפתחו אליה. המטרה היא שתעשו שימוש באנרגיות שלנו, ולכן אל תפחדו לבקש את עזרתנו. אנו אוהבים לעזור לכם, והחיבור שלנו אליכם הוא חיבור חזק ביותר.
תודה לכם על תשומת הלב.
