לרקוד את החיים

פמלה קריב מתקשרת את איזיס

יולי 2017

מאנגלית: סמדר ברגמן

 

ידידים יקרים, אוהבי חיים יקרים, אני היא איזיס. אני היא הציפור שעפה חופשיה בשמים, נהנית מאנרגיות השמים והארץ גם יחד. אני נמצאת בתוך כולכם, וכיוון שכך, יום אחד אתם תעופו חופשיים מגוף זה ותהיו כציפור, תנדדו למקום אחר ביקום.

בכל מקום שאליו אתם הולכים, קיימות בתוככם שתי אנרגיות. האחת היא האנרגיה של השמחה, שמסייעת לכם לנוע קדימה, למצוא תמיד דרכים חדשות לבטא את עצמכם, לחפש תמיד חיים והרפתקות. אנרגיית השמחה היא האור הקיים בכם; היא מהות הבריאה. כאשר אתם חשים באנרגיית השמחה, חושו בה באמת והיו מסופקים; דעו שאין שום דבר מחוץ לכם שאתם מחפשים. אנרגיית השמחה היא תכלית בזכות עצמה. היא ביטוי החיים בצורתו החופשיה ביותר ובשל כך, לא ניתן לתפוס אותה – שמחה היא מהות החיים.

אך כפי שאמרתי, אתם נושאים שתי אנרגיות. אנרגיית השמחה היא אחת ואנרגיית החשכה או הכאב היא השניה. במקום שבו יש חשכה או כאב, אין שמחה, רק היעדרה. זה החלק שבכם שמרגיש תקוע, נפרד ובודד. אף על פי כן, יש לו תפקיד משמעותי למלא במסגרת הבריאה. אנרגיית השמחה ואנרגיית הכאב או החשכה שייכות יחדיו באופן עמוק. החשכה תמיד משתוקקת לחופש, לחיים. החשכה משתוקקת להשתחרר, וכאשר אנרגיית השמחה מחבקת אותה בקבלה ובקלילות, החשכה לא יכולה להתנגד ונפתחת. כל שהוא חשוך, הן בתוככם והן בעולם, משתוקק לחיים, משתוקק לשחרור.

אני מבקשת מכם עתה להתחבר לחשכה האישית שלכם ולא לראות בה אויב. היא חלק מהבריאה, יש לה משמעות. בעת שהחלק השמח שבכם מחפש אחר ביטוי בתקופות החיים הרבות ברחבי היקום, הוא חוצה גבולות ומגלה טריטוריות לא ידועות. תנועה זו עצמה בוראת את אנרגיות הפחד, חוסר הביטחון והבורות, ואתם חווים אז כאב וסבל. אף על פי כן, במקום כלשהו מאחורי הסבל הזה קיימת אנרגיית השמחה. קיימת בלבכם ובנשמתכם תשוקה נלהבת כל כך לחיים שברמה עמוקה אתם מוכנים לחוות סבל זה. כיוון שאתם כה מלאים באהבה, השמחה מאפשרת לכם לחוות את החיים באופן עמוק ותמיד לחצות את הגבולות ולהיכנס להרפתקות חדשות.

אני מבקשת מכם עכשיו להתחבר בתוך גופכם לאזורים החשוכים שגורמים לכם בעיה, או למקום שבו אתם חשים באנרגיה כבדה, או למקום שבו אתם מתחברים לרגש שמטריד אתכם ללא הרף ושאתם מחשיבים לשלילי ולחוסם. ועכשיו דמיינו שאתם רואים אזור או רגש מסוימים אלה כאנרגיה שממתינה להשתחרר. אתם יכולים לראותה באופן הזה: אנרגיה חשוכה זו בתוככם היא חלוצת התודעה; היא החלק שלכם שנע אל מעבר למה שאתם מחשיבים לאזור בטוח. היא חוקרת דבר מה חדש שאינכם מבינים עדיין, ואי לכך גורמת לכם בלבול ואולי עצבות או קושי. אך משום שאתם רוח הרפתקנית כל כך אתם מוכנים לקבל את החשכה ולהתמודד עמה.

אני מבקשת מכם אפוא לראות את החלק החשוך של עצמכם – החלק שנאבק – כחלק המהפכני ביותר שלכם שמגלה שטחי התנסות חדשים. אני מזמינה אתכם לדמיין חלק זה – רגש קשה זה או בעיה פיזית זו – בדמות לוחם. דמיינו חלק זה כלוחם בכל דרך שאתם רוצים. ראו אותו כנוכחות גברית, הביטו באש היוקדת בעיניו. הוא פצוע, אך בו בזמן, הוא חלק של יצירתיות עמוקה הקיים בכם.

כעת ראו או דמיינו את החלק השמח שלכם ודמיינו אותו בדמות אישה. היא רוקדת, שרה, מרגישה חופשיה וקלילה, אבל היא רוצה להצטרף אל הלוחם. יש לה ערגה עמוקה להיות איתו ולחבק אותו, כיוון שהיא יודעת שהוא ההרפתקן והוא יגלה לה מקומות חדשים לחקור. היא תלך בעקבותיו ותחבק אותו בכוחות הריפוי וברוח השמחה והצחוק שלה. דמיינו אפוא את השניים האלה מצטרפים יחדיו: את החלק הכואב והפצוע שלכם ואת החלק השמח והחופשי. דמיינו אותם מתחבקים; אתם יכולים להרגיש שהם אוהבים זה את זה אהבה עמוקה.

המילים ״אור״ ו״חושך״ הפכו מילים נרדפות ל״טוב״ ו״רע״, למילים הנושאות שיפוט, אבל אנרגיות אלה עליזות ומרחיקות לכת הרבה מעבר למה שמסגרת צרה זו יכולה לאפשר. שתי האנרגיות הללו מלאות בחיים ויחד הן יוצרות את מהות הבריאה. לכן דמיינו את האנרגיות הללו מתמזגות והרגישו בכך בלב ובבטן. הלב הוא מושב האהבה והשמחה, בעוד שהבטן היא מושב התשוקה והרגש, ובשל כך, גם הכאב הרגשי. הלב רוצה לרדת מטה ולחבק את האנרגיה שבבטן וזו משמעות הריפוי האמיתי: כאשר אתם מחבקים את התשוקות והרגשות החשוכים שבתוככם ומכירים בהם כשותפים שלכם בבריאה, ולא כאנרגיה שיש לסלקה, אלא כחלק מהותי מכם.

החשכה ממלאת תפקיד חיוני בחייכם, וחקירת התפקיד הזה היא הסיבה להיותכם כאן, הסיבה בשלה התגשמתם בבשר זה. כאשר הרגשות – הטבע הנמוך יותר לכאורה שלכם כבני אנוש – מקבל השראה מאנרגיית הלב, האנרגיה של השמחה והאומץ, אז יצירתיות אמיתית נולדת. ואני מתכוונת לכך שאתם תחוו יצירתיות בתוככם, יצירתיות שהיא מקורקעת ואמיתית ושאתם יכולים באמת לבטאה בחיי היום-יום שלכם.

לאנשים מסוימים יש אנרגיה אוהבת רבה בלבם ובשל כך הם מסוגלים להתחבר לאנרגיית השמחה כאשר נחה עליהם ההשראה. אך כיוון שהרגשות של אזור הבטן הנמוך יותר שלהם תקועים או חסומים, וכיוון שהם לא יודעים כיצד להתמודד עם אותם רגשות, אנשים אלה לא מסוגלים לשחרר ולבטא לגמרי את השמחה וההשראה שלהם בדרכים מעשיות. הם מתחילים להרגיש חוסר שביעות רצון כלפי העולם, כדור הארץ והחברה האנושית.

המפתח להתגברות על היעדר חיבור זה הוא להתייחס באמת לחלקים של עצמכם שזקוקים לריפוי רגשי. ההשראה לבדה אינה מספיקה; עליכם להכיר בכך שהחשכה הפנימית שלכם היא השותפה שלכם ולא חסימה שיש לסלקה. על ידי כך שאתם מאמצים את החשכה שלכם ועובדים עמה מתרחשת אלכימיה רוחנית: טרנספורמציה אמיתית.

תכופות כאשר אתם ״עובדים על עצמכם״ – לדוגמה, בזמן טיפול או בדרכי ריפוי שונות – אתם עדיין מתמודדים עם החשכה שלכם, כיוון שאתם רוצים מאוד למצוא דרכים להיפטר ממנה. אך בבסיס רצון זה קיים חוסר כבוד לתפקיד החיוני שהחשכה ממלאת ביקום. אתם לא משחקים או רוקדים עם האנרגיות הללו; במקום זאת, אתם נאבקים עמן ובסופו של יום, הדבר יכול להתיש אתכם, כיוון שלמאבק עם עצמכם דרושה אנרגיה רבה.

כדי להתחיל באמת בתהליך הריפוי, עליכם לשחרר את רעיון המאבק או הקרב שבין האור והחושך הפנימיים. כבדו באמת ובתמים את החלקים החשוכים; אפילו החלקים האלימים והתוקפניים שלכם אינם רעים מיסודם. אם תתייחסו לחלקים אלה בחמלה וברצון כנה להגיע למהותם, במטרה להבין מהות זו לגמרי, הם יקשיבו לכם; הם יבואו אליכם כילדים. אנרגיות השיפוט וההתנגדות הן שמעצימות את החשכה, בעוד שאנרגיות הקבלה והשמחה תמיד יוצרות איחוד.

תהליך דינמי זה הוא תהליך מתהווה, לא רק ברמת החיים האישיים שלכם, אתם יכולים לראותו גם בעולם הרחב שבו אתם חיים. בכל המסורות הדתיות שלכם היה פחד אדיר מפני החשכה, התשוקה, היצירתיות והביטוי העצמי החופשי. מתוך הפחד התפתח צורך לשלוט ברוח האדם. והדבר העצוב הוא שכתוצאה מכך, נוצר לא רק פחד מפני החשכה, אלא גם פחד מפני השמחה. אנרגיית השמחה לא התקבלה בברכה בחברות האנושיות במשך זמן ממושך מאוד.

דומה שמוזר לומר זאת, כיוון שכל האנשים על כדור הארץ מסכימים שכל בני האדם רוצים להיות מאושרים, אבל רעיונות האושר שלכם הפכו כה מוגבלים, כה צרים, שהם לא מותירים מרחב לאנרגיית השמחה. השמחה זורמת תמיד, היא אינה יכולה להתקיים בתוך היררכיות ומבנים נוקשים, או לציית לסמכויות שקריות; השמחה היא אנרגיה מהפכנית באמת. תכופות השמחה באה לידי ביטוי באמנות: בספרות, בשירה ובמוזיקה, ורוב האנשים שנכנעים לשטף השמחה בחייהם יהפכו לזרים. הם ירגישו שהם שונים ולא מתאימים לתודעה השכיחה.

בחברה שלכם קיימות הגדרות מסוימות לאושר, אבל רובן כוללות שליטה במידה מסוימת. למשל, עשיית כסף אמורה לגרום לכם אושר, קריירה מוצלחת אמורה להביא לכם אושר, נישואים ומשפחה הם מטרה שאנשים רבים חותרים אליה, אבל כפי שכולכם יודעים ורואים סביבכם, כל הדברים הללו לא מבטיחים אושר. אתם יכולים למצוא אושר בכל הדברים הללו, אבל החלק המהותי של האושר הזה הוא משהו שקיים בתוככם. שום דבר שנמצא מחוץ לכם לא יגרום לו. משמעות האושר האמיתי היא שאתם מרגישים שאתם מגלמים את רוח השמחה; שהתיידדתם עם החלקים החשוכים של עצמכם ושאתם חופשיים לחקור את החיים.

נושא ההתכנסות הזאת, כאן ועכשיו, הוא שובה של איזיס, ואני ממתינה שתיפתחו לרוח שלי ושתמצאו את מעיין השמחה שבתוך לבכם, ובו בזמן, שתאמצו את החשכה הפנימית. ולמעשה הם רגע אחד, זרם אחד. רקדו עם החיים; רקדו עם כל שהחיים מביאים לכם. נסו לא לשפוט, לתייג זאת כטוב או כרע; החיים עשירים ומסתוריים הרבה יותר וראויים לגישה אחרת. אתם באמת משחררים את עצמכם אם אתם מפסיקים לעשות זאת.

בקצרה, קיימות שתי דרכים להיפתח לאנרגיה של איזיס, וזה מה שמתרחש עכשיו בכל רחבי העולם. אתם מחליטים להיפתח לאנרגיה הזאת במודע ובחופשיות או שאתם נתפסים כל כך במשבר ובסבל, שאתם חווים זמנים קשים או הופכים חולים, ואז יהיה עליכם להיפתח לרוח החיים, בתקופת החיים הנוכחית או בתקופת חיים אחרת.

ברגע זה על כדור הארץ, הדברים מתעצמים. קיים צורך אדיר ליציאה לחירות, לשחרור האנרגיות הכבדות שבתוך האנשים. אנרגיות תמיד נעות, הן דינמיות, וקיימת הצטברות גדולה כל כך של כאב וסבל באנושות שהאנרגיה הזאת חייבת לעלות לפני השטח ולבטא את עצמה. היא דומה לדבר מה נפיץ: היא זקוקה לביטוי בנקודה מסוימת. ככל שאנשים הופכים מודעים יותר, כך תהליך ריפוי זה של שחרור יכול להתרחש בדרך מאוזנת. ככל שתתייחסו לחשכה בהבנה עמוקה, כך הביטוי שלה יהיה חלש ומתון יותר. אך הדבר לא יהיה אפשרי בכל רחבי העולם. יהיו ביטויים של כאב עמוק ותוקפנות שיכולים באמת לפגוע באנשים אחרים.

אני מבקשת מכם, אפילו לנוכח ביטויים אלימים מאוד של כאב, להישאר במרחב החמלה. החמלה לא שופטת, היא רק מתבוננת. אתם עשויים להרגיש עצובים בשל היעדר המודעות בעולם, בשל נוכחות הפחד וחוסר ההבנה ובשל היעדר תקשורת; אבל אני מבקשת מכם: אם אתם רוצים לשמר את רוחי, אם אתם רוצים להעביר אותה לאנשים אחרים, אל תשפטו את החשכה; היו שקטים ושמרו את המרחב שבתוך לבכם פתוח.

מה מאחד אתכם כישויות חיות הוא האנושיות שלכם. אתם עשויים מאור ומחושך, משמחה ומכאב. וכאשר אנו מבינים זאת לעומק לגבי זולתנו, ומעזים לתקשר בחופשיות על כך אלה עם אלה, אז ריפוי אמיתי יתרחש. הוא בלתי נמנע, כיוון שהדברים לא יכולים להישאר כפי שהם.

אנא, הקלו על המסע שלכם, אל תאחזו בנטל העבר. אתם חוקרי החדש, אתם הרפתקנים. עבדו יחד עם הלוחם הפנימי. הוא לוחם פצוע, אבל לוחם אמיץ, והוא משתוקק לחיבוק שלי, לחיבוק השמחה, האור והצחוק. אני היא איזיס, ואני נמצאת בתוככם.