ג׳ניפר הופמן
פברואר 2017
מאנגלית: סמדר ברגמן
מדוע תכופות אנחנו מרגישים שאנחנו צריכים ״למכור״ את עצמנו לאחרים, לשכנע אותם שאנו ״טובים מספיק״ עבורם, כאשר כל שעלינו לעשות הוא להיות ״טובים מספיק״ עבורנו ולהניח להם להחליט בעצמם? אנחנו נכנסים למערכות יחסים עם האמונה שאנו חייבים להוכיח את הערך שלנו כדי לקבל את האהבה שאנו רוצים ובדרך כלל אנו עושים זאת עם אנשים שלא מעריכים אותנו. האם נוכל להיות ברורים ובטוחים כל כך לגבי הערך שלנו שלא ננסה ״למכור את עצמנו״ לאנשים שלא מעריכים אותנו (משום שאינם יכולים), ובמקום זאת, לברוא חיבורים אוהבים עם אנשים שאוהבים אותנו ושזורמים ללא מאמץ אל תוך חיינו כיוון שהם משקפים את הערך שלנו?
סייעתי ללקוח להתכונן לפגישת עסקים חשובה והוא אמר: ״אני מרגיש מוכן, עכשיו אני רק צריך למכור להם את עצמי״. אמירה זו עוררה דיון נוסף בשאלה מדוע הוא מרגיש שהוא צריך לשכנע אותם שיש לו ערך ושהוא ראוי, ולמכור להם את מה שהוא מציע. מדוע אינו יכול פשוט לעשות כמיטב יכולתו ולהניח לכך להיות נקודת ההחלטה? אם הוא ינסה ״למכור את עצמו״ יתר על המידה, הוא מסתכן בהגזמת תיאור ערכו, יבטיח הבטחות שאולי יתקשה לקיים, או יגיע לאותה פגישה חשובה עם הרגשה שהוא הולך להפסיד ואז יברא נבואה שמגשימה את עצמה.
לבסוף, הלקוח שלי חש בנוח לגבי ההכנות שלו לפגישה שכללה רשימת הצעות, וחשוב יותר, תזכורת לדברים שהוא לא יסכים להם. בדרך זו, הוא לא יגזים ויבטיח הבטחות שמשקפות את הרצון שלו לזכות בהערכה, הבטחות שאינו יכול לקיים.
האם לא כולנו עושים זאת כאשר אנו מנסים ליצור קשר עם אחרים, בייחוד במצבים שבהם אנו רוצים מאוד לזכות בהערכה או בקשר, או במצבים שחשובים לדעתנו? אנו מנסים למכור את עצמנו באופן מוגזם, עושים שמיניות באוויר (כביכול), מאמינים שאנו צריכים לשכנע אנשים אחרים שאנו יקרי ערך במידה מספקת וראויים לאהבה שלהם, ואז מה קורה? אנו מסכימים לדברים שאיננו רוצים או יכולים לעשות בשלב מאוחר יותר, או מגלים שנכנסנו למצב שלא משרת אותנו. אבל השקענו רבות כל כך במצב זה שאיננו מרגישים שאנו יכולים לצאת ממנו או שאנו רוצים לזכות בהערכה, ויהי מה, ונעשה הרבה כדי לקבלה.
הרצון שלנו להיות ״טובים מספיק״ בעיני אנשים אחרים גורם לנו לחשוב שעלינו ״למכור את עצמנו״ כדי לשכנע אותם שעליהם להעריך ולאהוב אותנו, לרצות לשהות בחברתנו, להיות איתנו או ליצור קשר. יותר מכול, אנו רוצים שהם יאהבו אותנו. אנחנו מפחדים מדחייה, מהתעלמות וחושבים שאלה הם סימנים שאיננו טובים מספיק.
אולם במציאות, האדם שדוחה אותנו לא עושה זאת בגלל מי שאנחנו, אלא בגלל מי שהוא צריך להיות כדי להיות איתנו.
הם צריכים להיות ברמה ובתדר האנרגטיים שלנו כדי לברוא עמנו חיבור משמעותי ובעל ערך, והדבר עשוי להיות יותר מדי עבורם. מנקודת מבט זו, אנו מבינים שאיננו יכולים למכור את עצמנו למישהו שיודע שמחיר הקשר הזה גבוה מדי עבורו.
הדבר הטוב ביותר והיחיד שאנו יכולים לעשות הוא להיות מי שאנחנו, בכל דרך, לעשות כמיטב יכולתנו ולהאיר באור הבהיר ביותר שלנו. כאשר אנו מתואמים פנימית עם עצמנו, אנו יכולים להיערך עם אחרים שמסוגלים להיערך עמנו. איננו צריכים ״למכור את עצמנו״ לאנשים הללו, הם כבר יודעים מי אנחנו. איננו צריכים לשכנע אותם שאנו בעלי ערך, הם יכולים לראות זאת בעצמם.
עם האנשים שערוכים עם האהבה והערך שלנו, אנו משקפים את הערך שבהם והם משקפים את הערך שבנו. האנשים שיכולים להיערך עמנו, שרואים את הערך שלנו ושמכירים בו, לא רוצים או מצפים שנבטיח הבטחות מוגזמות או שנתחיל מנקודה שבה איננו טובים מספיק, כיוון שהם יודעים שאנחנו, כמותם, שלמים ומושלמים בכל דרך. ואם עלינו להתאמץ ולמכור יתר על המידה כדי למצוא את האהבה וההערכה שאנו רוצים, אנחנו מדברים עם האנשים הלא נכונים.