להיותכם רוחניים אין משמעות בגרוש אם אינכם מסוגלים להחזיק במרחב עבור אנשים אחרים

אלת׳יאה לונה

יוני 2018

מאנגלית: סמדר ברגמן

אז הנה העניין.

אנחנו יכולים להציג יוגה מושלמת ב״אינטסגרם״.

אנחנו עשויים למדוט לפחות שעה ביום.

אנו יכולים להתפלל, לומר מנטרות, לערוך טקסים, לשלוח אהבה לעולם.

יכולים להיות לנו בבית עשרות אבני קריסטל ופיצ׳יפקעס רוחניים אחרים.

אולי אנו עורכים טקסים מורכבים בכל יום, אוכלים אוכל טבעוני וצמים בכל חודש.

אולי אנחנו מדליקים קטורת, מחייכים כל היום, אומרים הצהרות חיוביות, ״אור ואהבה״ ו״נאמסטה״ פעמים רבות.

אולי אנחנו קוראים לעצמנו שוחרי הרוחניות, מרפאים, אמפתים, אנשים אינטואיטיביים, נשמות עתיקות או יוגים.

אבל לעניות דעתי, לכל הדברים הללו אין משמעות בגרוש, אם איננו מסוגלים להפגין חמלה ולהיות שם עבור אנשים אחרים.

הצביעות של הרוחניות המתקתקה

ראשית, אני רוצה להתחיל בכך שאומר שבשום פנים ואופן אני לא חפה מפשע. בעבר שפטתי אנשים אחרים, עצמתי עין, הייתי לא נחמדה וביצעתי ״עקיפה רוחנית״ – וכל העת היה הדבר תחת מעטה התווית של היותי ״רוחנית״.

אני חושבת שבמידה מסוימת, כולנו עשינו זאת. לכן אני מרגישה שהנושא של מאמר זה חשוב כל כך – אף אחד מאיתנו לא חף מצביעות. הנטייה לכך שוכנת סמויה בכל אחד מאיתנו. ואני חושבת שכולנו צריכים להבין זאת ולעבוד כדי להפוך מודעים לכך.

אבל ישנם דברים מסוימים בחיים שנוטים להפעיל, להוציא ולהגביר צביעות זו. במקרה זה, אני מתייחסת לגרסה פופולרית מסוימת של הרוחניות.

למה בדיוק אני מתכוונת?

אני קוראת לה ״רוחניות מתקתקה״ – והיא רוחניות שמוגדרת על ידי מתן דגש מתוק-עד-גועל על ״רטטים טובים בלבד״ ו״אור ואהבה״, ללא מהות עמוקה או אמיתית.

״רוחניות מתקתקה״ היא רוחניות שכרוכה בסגידה ל״הרגשה טובה״ ול״רטט גבוה״, אבל שנמנעת באופן פעיל מכל דבר שלילי ולא-נוח, שמכחישה או שמתרחקת ממנו.

״רוחניות מתקתקה״ עוסקת בשאיפת האדם להרגיש עוצמתי, בפיתוח אהבה עצמית ובחגיגת צורות אופנתיות של רוחניות שנראות טוב על פני השטח – אבל בו בזמן, היא מייצרת פחד מכל דבר שהוא אמיתי מדי, מאתגר מדי מבחינה רגשית, ״מלוכלך״ מדי, ״רדום״ מדי או בעל רטט נמוך.

ולא נדרש הרבה כדי לראות שרוחניות מתקתקה חיה ומשגשגת יותר מאי פעם. אנו יכולים לראותה, פשוטו כמשמעו, בכל מקום: ברשתות החברתיות, בחיים האמיתיים, ובכל תחומי הרוחניות והדת.

הייתי עדה לראשונה לרוחניות מתקתקה בילדותי, בכנסייה. אני זוכרת כיצד הכנסייה נטשה, הרחיקה והתעלמה מאישה אחת שנהגה לבוא לכנסייה במשך עשרים שנים ויותר. בעלה של אותה אישה הואשם בהתעללות מינית בילדים ונכלא. אני הייתי היחידה שדיברה עם אותה נשמה עדינה, למרות העובדה שכולנו היינו אמורים להיות ״אחים ואחיות נוצריים״.

כיום אני עדה לסוג זה של נטישה וצביעות בתחום הרוחניות.

אני שומעת ורואה ״אמפתים״ רגישים מטעם עצמם מפגינים חוסר אמפתיה מדהים ושיפוטיות צדקנית כלפי אנשים אחרים.

אני רואה ״נשמות עתיקות״ קורעות זו את זו לגזרים כמו חיות.

אני רואה שוחרי רוחניות מחרימים אנשים ומגיבים בחומרה כלפי כל אדם שחושב אחרת.

אני ממשיכה להביט בעוד ״מרפאים״ ממהרים לתקן, להתעלם, לנבא או לאבחן סבל של אחרים.

אני צופה כיצד ״מיסטיקאנים/מדיומים/מכשפות/יוגים״ (*הכניסו כאן את התווית הרוחנית*) אוהבים לדבר על עצמם ולפרסם פוסטים על עצמם, אבל מתעלמים מאחרים ונמנעים מלפגוש בהם ברמה עמוקה.

אני מצטערת. לא אכפת לי אם אתם מרפאים מוכשרים או אנשים בעלי יכולות על-חושיות. לא מעניין אותי אם אתם מגדירים את עצמכם כאמפתים או כשוחרי רוחניות. אני לא רוצה לשמוע כמה כוח מיסטי או מיומנות אינטואיטיבית יש לכם. אין משמעות בגרוש להיותכם רוחניים אם אינכם יכולים להחזיק במרחב עבור אנשים.

מה זאת אומרת ״להחזיק במרחב״?

להחזיק במרחב זה דבר פשוט מאוד. משמעות הדבר להיות נוכח לגמרי עם אדם אחר.

להחזיק במרחב משמעותו שאתם מעניקים לאדם אחר את ההזדמנות להישמע, להיראות ולהיות מובן באופן מלא.

אני לא מדברת על ניסיון לתקן, לתת עצה או לאבחן אדם אחר – כאשר אני אומרת ״להחזיק במרחב״, אני מתכוונת לכך בדרך הפשוטה ביותר האפשרית: פשוט להיות שם במאה אחוזים עבור אותו אדם, מבלי לנסות לשנות בו משהו או לכפות עליו עצה.

רק לעתים רחוקות אנו יכולים להימצא במחיצת אדם אחר, להקשיב לו לגמרי ולהיות פתוחים לגמרי למה שיש לו לומר ולשתף. כמה פעמים הרגשתם שאדם אחר שומע אתכם, רואה אתכם ומבין אתכם באופן עמוק? כמה פעמים ישב איתכם אדם ושאל בכנות: ״היי, ספר לי איך אתה מרגיש?״ והחזיק במרחב עבור השמחה או העצב שלכם?

בדומה לרוב האנשים, זה קורה לעתים נדירות למדי.

אין פלא שרובנו גוועים ברעב מבחינה רגשית. ואין פלא שרובנו רוצים נואשות שיראו אותנו.

בעולם מלא במתח, בעסקים בלתי פוסקים, בבידוד רגשי ובעיסוק בעצמי, החזקת מרחב עבור מישהו היא המתנה יקרת הערך ביותר שאתם יכולים להעניק.

לכן אני אומרת שלהיות רוחניים לא שווה גרוש ללא יכולת חשובה זו.

למי אכפת אם יש לכם כישורים על-חושיים או שאתם יכולים למדוט במשך שש שעות ברצף? למי אכפת אם יש לכם ידע עצמי עמוק או אם אתם יכולים להיכנס למישורי תודעה אחרים כרצונכם?

אם אינכם יכולים ליישם מיומנויות אלה בחייכם בדרך מעשית, הם לא שווים כלום.

אם אינכם יכולים ליישם אותן באופן מעשי בחיי היום-יום האמיתיים, הן לא שוות כלום.

אם אינכם יכולים להתחבר לאנשים אחרים או להפגין חביבות כלפי אנשים אחרים, הן לא שוות כלום.

אם אינכם יכולים לשבת עם אדם ולשאול: ״היי, מי אתה באמת?״ ואז להקשיב קשב רב, אל תטרחו בכלל.

בסופו של דבר, אם הרוחניות שלכם מעודדת עיסוק בעצמי והכחשה שטחית של כאבו של אחר, לטובת תחושה טובה שלכם, הרי שמדובר בבזבוז זמן.

כיצד להחזיק במרחב עבור אנשים

״הכאב שלכם, הצער שלכם, הספקות שלכם, הערגות שלכם, המחשבות המפוחדות שלכם: אינם טעויות, והם לא מבקשים ׳להירפא׳. הם מבקשים שתחזיקו בהם״. ~ ג׳ף פוסטר

להחזיק במרחב משמעו להעניק מרחב.

לעתים קרובות מדי אנחנו ממהרים לנסות לתקן, ללמד או לרפא אדם – ואף גרוע מכך, להשתלט על השיחה, לדבר על עצמנו, להשאיר את כאב האדם האחר מאחור. אבל האמת היא, שרוב האנשים (ובכלל זה עצמנו) רק מחפשים אדם שישב איתם בכל השמחה או הכאב שלהם, ופשוט יהיה שם.

נוכחות קשובה היא המהות של משמעות החזקת המרחב. במילים אחרות, להחזיק במרחב משמעותו שאנו פשוט יושבים עם האדם ומעניקים לו את תשומת הלב המוחלטת שלנו ברוח החביבות.

״תשומת לב מוחלטת!?״ אתם עשויים לחשוב, ״אין לי כוח לזה!״ אל תדאגו. אני מבינה שלא תמיד אפשר להחזיק מרחב עבור אנשים אחרים. אתם לא לבד. אם אתם כמוני, מאגרי האנרגיה שלכם מוגבלים מאוד. לכן לא יהיה זה ריאלי אם נצפה מעצמנו תמיד להחזיק מרחב עבור אנשים אחרים, בייחוד כאשר אנו עייפים, לחוצים או חולים. במקרים שכאלה, אל תהיו קדושים מעונים. טפלו בעצמכם. צאו להפסקה. התרחקו. לכו לישון. מלאו את מאגרי האנרגיה שלכם.

אבל אם עדיין קשה לכם להחזיק מרחב עבור אנשים אחרים, יכול להיות שהבעיה עמוקה יותר ושעליכם לפתור אותה.

לדוגמה, האם תכופות אתם קוטעים דברי אחרים או מתפרצים לדבריהם? האם רוב השיחות שלכם סובבות סביב הבעיות, המחשבות והתחושות שלכם? האם אתם חשים שלא בנוח כאשר אנשים אחרים הופכים רגשניים מדי? האם אתם חשים לא בנוח כאשר נושא השיחה הופך עמוק? כל אלה הם סימנים שאינכם מחזיקים במרחב עבור עצמכם. במקרה שכזה… איך תוכלו להחזיק במרחב עבור אחרים כאשר אינכם מחזיקים מרחב עבור עצמכם?

כך תוכלו לעשות זאת:

  1. התכווננו לעצמכם מתוך מודעות קשובה – איך תוכלו להיות פתוחים וקשובים לאנשים אחרים מבלי שאתם פתוחים וקשובים לעצמכם? ההתכווננות אל המחשבות והתחושות שלכם היא טכניקה המכונה ״קְשיבוּת״ או ״מודעות קשובה״. היא מחייבת אתכם להפוך סקרניים לגבי הדברים המתרחשים בתוככם. וכדי לעשות זאת, עליכם להאט את נשימתכם ולהירגע. שאלו את עצמכם: ״איך אני מרגיש ברגע זה?״ ״אילו מחשבות/סיפורים רצים בראשי?״ בנוסף, היו קשובים לגוף שלכם והבחינו בכל תחושה, כאב, מכאוב שיש לכם. פשוט שימו לב לתחושות שלכם והמשיכו בשגרת יומכם. אם אתם זקוקים לעזרה, אני ממליצה על אפליקציה בה אני משתמשת שנקראית ״Calm״ – היא תסייע לכם לפתח את מיומנות הקשיבות.
  2. היו שקופים כלפי עצמכם – הביעו את תחושותיכם בדרך אותנטית. אפשרו לעצמכם לראות את עצמכם. כדי לעשות זאת, רשמו את המחשבות והתחושות שלכם במחברת או ביומן. כתיבת יומן בכל יום, על הדברים שמטרידים או מדאיגים אתכם, תברא בהירות רבה יותר בחייכם. וכאשר תהפכו כלי תרפויטי זה להרגל, אתם תרגישו מאוזנים יותר מבחינה רגשית ותהיו מסוגלים באמת להחזיק במרחב עבור אנשים אחרים .
  3. שחררו רגשות עצורים – אל תאפשרו לרגשות שלכם להצטבר. מצאו דרכים בריאות לבטא אותם, כגון אמנות, פעילות גופנית נמרצת, קתרזיס או פשוט בכי טוב. כאשר אנו מונעים ל״עזור״ לאחרים מתוך צורך להקל על אי נוחות פנימי ואישי שלנו, אנו לא נוהגים בחביבות. אנו לא נוהגים באמפתיות. במקום זאת, אנו משתמשים באנשים אחרים כדי להרגיש טוב יותר לגבי עצמנו. מציאת צורת קתרזיס בטוחה תאפשר לכם להיות רגועים וממוקדים מספיק כדי להפגין תשומת לב רחומה כלפי עצמכם וכלפי אנשים אחרים.
  4. הקשיבו יותר, דברו פחות – הפכו מיומנים באמנות ההקשבה. אם אתם אדם שנוהג לפטפט, נסו לשתוק ולאפשר לאחרים לדבר. איך אתם מרגישים כאשר אינכם מרבים בדיבור? אתם עשויים לחוש תחושת הקלה, או לחילופין, אתם עלולים להרגיש שאינכם נראים או שמתעלמים מכם. כתבו תחושות אלה ביומנכם. אם אתם מרגישים שלא בנוח כאשר אתם מאפשרים לאחרים לדבר יותר מכם, שאלו את עצמכם ״למה?״ באילו דרכים אתם סומכים על אנשים אחרים שיראו אתכם ושיבינו אתכם, במקום על עצמכם? תרגלו הקשבה פעילה שכוללת קשר עין, אפשרו לאחרים לדבר ללא הפרעה, ידעו אותם שאתם מבינים ומקשיבים ללא שיפוט.
  5. הניחו למחשבות שלכם להיות כמו מים – הקשיבו לאנשים אחרים מבלי ליצור תגובות בראשכם. באיזו תכיפות אדם כלשהו מספר דבר מה מעניין, ואתם מפספסים את המשך דבריו כיוון שאתם עסוקים יתר על המידה ביצירת תשובה חכמה/הולמת? מפתה למלא את החללים שבשיחות באמצעות מחשבות. ככלות הכול, השכל שלנו חושב במהירות של כ-800 מילים בדקה, בהשוואה ל-125-150 מילים לדקה כאשר אנו מדברים. אבל נסו להקשיב מכול הלב למה שהאדם אומר. אם מחשבות נכנסות לראשכם, החזירו בעדינות את המיקוד למה שהאדם אומר. אז, לאחר שהוא סיים לדבר, העניקו לעצמכם כמה שניות לאסוף את מחשבותיכם, ורק אז השיבו. אני מבטיחה לכם שהתגובה תהיה מעניינת הרבה יותר עבורו, כיוון שקיבצתם את כל הפרטים והניואנסים (במקום ליצור תשובה מוקדם מדי).
  6. הניחו לחמלה להדריך אתכם – תכלית החזקת מרחב עבור אדם אחר אינה להפוך לקדושים. אינה להפוך לקדושים מעונים. החזקת מרחב עבור אדם אחר היא פעולה של חמלה, ביטוי של אהבה כלפי בן אנוש אחר. היא לא רק תגרום לכם להרגיש טוב, אלא גם תגרום לאחר להרגיש שהוא נראה, נשמע ומובן. מה יקר ערך יותר מכך?
  7. תרגלו זאת עם חבר או בן משפחה – דרך קלה לתרגל החזקת מרחב היא לקבוע זמן בכל שבוע עם אדם הקרוב לכם, כדי לתרגל זה עם זה נוכחות קשובה. ראו מה אתם מרגישים כאשר אדם אחר מקבל אתכם לגמרי. דמיינו שאתם מעניקים זאת לאחרים על בסיס קבוע!
  8. הכירו את המגבלות שלכם וקחו אחריות על עצמכם – האם אתם עייפים, עצבנים, מותשים או לא מסוגלים להחזיק מרחב עבור אדם אחר מסיבה אחרת כלשהי? הירגעו. זה נורמלי במאה אחוזים להרגיש כך. אבל ודאו שאתם לוקחים אחראיות כלפי התחושות שלכם.

החזקת מרחב עבור אחרים אין משמעותה שעליכם להיות סמרטוטים, כנועים או ותרניים. לפעמים עליכם להחזיק במרחב עבור עצמכם יותר מאשר עבור אחרים. לפעמים יהיו תקופות בחייכם שבהן לא תהיו מסוגלים להיות נוכחים עבור אנשים אחרים. זה נורמלי. אף אחד מאיתנו לא יכול להיות אקהרט טולה 24/7. אז נהגו בחמלה והציבו גבול. למדו לומר ״לא״ בעדינות לאחרים ללא רגשות אשמה. אם מישהו הופך ״דביק״ או תלותי יתר על המידה, הציבו גבולות ברורים והתרחקו באופן תקיף אך חביב. מותר לכם לבחור עבור מי אתם מחזיקים מרחב, בייחוד אם אתם לא מחבבים את האדם ומתקשים להישאר נוכחים בחברתו (היי, כולנו אנושיים).

ייתכן גם שאתם קצרים בזמן, אך עדיין רוצים להחזיק במרחב עבור אדם אחר. במקרה שכזה, הסבירו לו שיש לכם רק כמה דקות, או קבעו תאריך וזמן אחרים.

זכרו, הפעולה צריכה לנבוע ממקום של חמלה ורצון לסייע לאנשים אחרים להיראות, להישמע ולזכות בהבנה. אם אתם עושים זאת מתוך תחושת מחוייבות, לחץ או חובה, הפסיקו. שנו כיוון. עשו משהו אחר.

***

המרכיב החשוב ביותר להחזקת מרחב עבור אדם אחר הוא היכולת להחזיק מרחב עבור עצמכם. על ידי כך שבאמת תקדישו זמן להקשיב מכל הלב למחשבות ולתחושות הפנימיות שלכם, אז תהיו מסוגלים במידה טובה יותר לעשות זאת עבור אחרים.

רוחניות אינה עוסקת רק בלמידה לאהוב את עצמנו. היא עוסקת גם בלמידה להגיש אהבה ודאגה אלה לאנשים אחרים בדרך פשוטה. אחת הדרכים הטובות והקלות ביותר לעשות זאת היא פשוט באמצעות הקשבה. לא תמיד צריך לעודד או להעניק עצות. אינכם צריכים למהר ולהציע פתרון לבעיות שלהם. תכופות, הדבר שאנשים זקוקים לו יותר מכל הוא אדם שפתוח מספיק פשוט כדי להקשיב ללא שיפוט.

מצב שבו אדם נראה, נשמע ומובן לחלוטין בנוכחות נשמה חיה אחרת הוא מכוחות הריפוי העוצמתיים ביותר בעולם. אני מקווה שתקדישו את הזמן ותחלקו מתנה זו עם אנשים אחרים.

 

*~*~*~*~*~*~*

אתר זה קיים כבר כעשרים שנים. אין עוד כמוהו בארץ. הוא משמש כספריית עצומה של תרגומים וחומרים מקוריים, הנגישה לכל מי שמעוניין להיכנס ולקרוא. הכניסה חופשית. יכולתי לשים בכניסה עמדת תשלום, למכור מנויים… אבל זה לא מרגיש לי נכון. אולם, כדי להמשיך בעבודת התרגום אני זקוקה לתמיכה ולעזרה שלכם – הקוראים.
לחצו על הלב ותנו מהלב. ~ סמדר