ג׳ניפר הופמן

מאנגלית: סמדר ברגמן

סחבתם פעם קופסה כבדה ואז, כאשר הנחתם  אותה, הזרועות שלכם עדיין הרגישו שהן נושאות את משקל הקופסה? או האם הרמתם משהו, ציפיתם שיהיה כבד, ואז כמעט והפלתם אותו כיוון שהיה קל הרבה יותר מכפי שציפיתם? זה היה מסע ארוך וקשה לכולם ואנו הלכנו בעקבות האור עד קצה המנהרה. עכשיו משהגענו לשם, עלינו להחליט כיצד להמשיך. עכשיו, כשכל האנרגיה שלנו מוצתה כדי להחזיק באור, מה נעשה כאשר הדבר שוב לא הכרחי? הגיע הזמן לחגוג אפוא, אבל משמעות הדבר היא שמסענו הסתיים ושעלינו לעשות משהו אחר עם הזמן והאנרגיה שלנו. מסע האור והחושך הוביל אותנו לשלמות (מלשון שלם, המת׳) ועכשיו עלינו ללמוד כיצד לחיות מתוך שמחה. (האירוסים הללו [שמצורפים למאמר באנגלית] פורחים בשמחה בגני בכל אביב, הם מקור גדול של שמחה עבורי ועבור כל מי שמתבונן בהם. הם רב-שנתיים, ולכן הם פורחים בכל שנה – כזו היא השמחה, היא לא צריכה סיבה אבל היא כן מחייבת הזמנה כאשר אנו מוכנים לקבלה).

אנו רגילים כל כך לעבוד קשה שאיננו יודעים כיצד לעבוד ״רך״ או לעבוד מתוך שמחה. החיים תחת לחץ מתמשך הפכו אותנו עייפים וזהירים ואיננו יודעים כיצד להירגע. אנו יכולים ללמוד מהדור הצעיר יותר, שיש לו גישה רגועה הרבה יותר כלפי החיים מכפי שיש לנו, כיוון שאנו ביצענו עבורו את עבודת ההכנה. הם יודעים כיצד ״לזרום״ כיוון שאנו אפשרנו זאת, אבל מה נעשה עם עצמנו? גם אנו צריכים ללמוד כיצד לזרום באותו זרם שעבדנו קשה כל כך לברוא.

לפני כמה חודשים שכרתי מכונית ושמתי לב לאופן ההקלדה של הסוכנת, כיוון שדומה היה שהאצבעות מחליקות על גבי המקלדת. נראה היה שהיא אינה לוחצת על המקשים כלל והאצבעות שלה נעו במהירות האור. זה היה שונה מאוד מהדרך שבה אני מקלידה וזה הגיוני, משום שאני למדתי להקליד על מדפסת מהדור הישן, והיה עליי ללחוץ בחוזקה על המקשים. קרוב לוודאי שהיא למדה להקליד על מחשב, אייפאד או האייפון שלה, בהם לחיצה חזקה על מקש תגרום למכשיר לרשום את הסימן פעמים רבות. קשה לעומת רך, דחיפה לעומת זרימה, עבודה לעומת משחק, ריפוי לעומת שלמות – זמנים חדשים מחייבים שיטות חדשות.

זהו שינוי של פרדיגמה עבורנו, הדורות שהגיעו לכאן עם משימה גדולה שדרשה את הנכונות שלנו להזיז הכול הצדה, ובכלל זה את השמחה, כדי לבצע את העבודה. שינויי האנרגיה שהגענו לכאן כדי לבצע – בוצעו כעת, ומה שנותר לא יזדקק לדחיפה החזקה שהייתה דרושה בעבר. המשימה החדשה שלנו היא לפתוח את הנתיבים האנרגטיים לממד החמישי והלאה, המבוססים על שמחה. אלה הם ממדים ללא קוטביות  ופחד, קרמה וסבל. אבל כיצד ננוע הלאה בחיים ללא הדברים שדחפו אותנו קדימה? נעשה את הדרוש כדי לחיות בשמחה וננוע בנתיב אנרגטי זה. הנה חמש הצעות:

1. החליטו שאתם הולכים להיות מאושרים. זה נשמע קל מדי אבל זה לא. אם תתחילו כל יום בהחלטה שאתם הולכים להיות מאושרים ושאתם נחושים לברוא מרחב עבור השמחה בכל חלק ביומכם, אתם תמצאו אותה. אנו תמיד מוצאים את הדבר שאנו מחפשים ומקבלים את הדבר לגביו הבענו כוונה. לכן חפשו אחר השמחה והביעו כוונה לשמחה, והיא תהיה שם עבורכם.

2. היו בהירים מאוד לגבי התוצאות השמחות שלכם. כוונה יוצרת את המציאות שלנו וכאשר אנו בהירים וברורים לגבי התוצאות שאנו רוצים, אנו בוראים נתיב ישיר להתגשמותן. הדבר משמר את המיקוד שלנו, כך שלא נוסט מהמסלול על ידי הסחות דעת, מסייע לנו לשמר גבולות ברורים ולנהל את האנרגיה שלנו. הבהירו שאתם רוצים שמחה ודברים שמחים בחייכם ובראו את הנתיב לשמחה.

3. התעסקו בעניינים שלכם כדי להישאר על נתיב השמחה. הבעת כוונה יכולה להפוך את ניגודה לברורה מאוד עבורנו. כאשר אנו מביעים כוונה לשמחה, אנו יכולים גם להפוך מודעים מאוד לסבל שסביבנו. הנתיב שלנו הוא מקום העוצמה היחיד עבורנו ואנו מורים טובים יותר כאשר אנו משמשים דוגמה אישית, במקום להגביל את השמחה שלנו בניסיון לסייע לאחרים מתוך רחמים. אנו מבצעים את העבודה הטובה ביותר שלנו כאשר אנו עושים את מה שאנו עושים הכי טוב, שהוא לחיות את חיינו ולנהל את האנרגיה שלנו. איננו יכולים לגרום לאנשים אחרים להיות מאושרים או להעניק להם שמחה, אבל אנו יכולים לשמש להם דוגמה לשמחה ולחיים שמחים.

4. השתמשו בהבחנה במקום בשיפוט והישארו בשמחה. שיפוט הוא דעה הקובעת אם משהו הוא טוב או רע והוא חוסם את זרם האנרגיה שלנו. בעזרת הבחנה, אנו מחליטים האם משהו מתאים או לא מתאים לנו, ואז אנו יכולים לכוון את זרם האנרגיה שלנו בדרך המועילה ביותר. הבחנה מעניקה לנו אתנחתא לפני שנאמר ״כן״ או ״לא״, במטרה לוודא שמה שניצב מולנו תואם לגמרי לכוונה שלנו. השתמשו בהבחנה כדי להישאר על נתיב השמחה שלכם וכדי לוודא את המשך זרימת האנרגיה.

5. שמרו על ריחוק כדי להימנע מהסחות דעת. שמירה על ריחוק מאפשרת לנו להיות אכפתיים מבלי להיות מעורבים, זה ההבדל בין חמלה לרחמים. הוא גם נותן לנו ״רגע של בדיקת בהירות״ לפני שנבחר להתחבר למשהו שיזיז אותנו מהנתיב שלנו ויוציא אותנו מהאנרגיה שלנו. כאשר אנו מרוחקים, אנו נשארים על הנתיב שלנו והחיבורים זורמים אלינו. הסחות דעת מזיזות אותנו מהנתיב ואל מצבים שמרוקנים את האנרגיה שלנו. אנו יכולים להוות השראה שמחה לכולם כאשר אנו נמצאים על נתיב השמחה שלנו.

האם אתם מוכנים לחיות בשמחה? אין זו דרך להימנעות או להסתתרות מן העולם. אבל אם אנו יכולים להיות בכל רמת אנרגיה שבה נרצה להיות, ולבחור לחוות כל חוויה תלת ממדית שנרצה, מדוע לא לחוות את העולם מתוך האנרגיה והרטט הגבוהים ביותר האפשריים? העולם לא זקוק לעוד תזכורות לכישלונות ולבעיות שלו, הוא זקוק למקורות של שמחה כדי להתעלות לרמות הוויה גבוהות יותר. אנו מורי העולם ומשואות האור שלו, לכן הבה נהפוך למקורות של שמחה ונוביל את העולם להוויה ולחיים של שמחה.