חשיפת החומר הגלום

יערה בויום-קפלן

מארס 2016

עריכה לשונית: סמדר ברגמן

על אדם לחפש בתוכו, במעמקי פנימיותו, ולמצוא את הסמכותיות והעוצמה. תורות יכולות להאיר כיוונים, שבילים ותרגולים על מנת לחתור אל החומר הגלום בכם ומשימתו של המדריך היא להנחות וללוות אך ורק מנקודת מבט שוויונית, המבינה את הדומה והשונה גם יחד. הנכם עדים לעידן שבו המדריך הרוחני אינו גורו, מאסטר או רב שעל פיו יישק דבר. תם עידן הגורו. בכל אחד מצוי מאסטר רב עוצמה וגילויו הינו מסע חייכם, מסע אחר צפונות החומר הגלום בכם. בניסיון לתור אחר יכולות גלומות אלו פגשתם ועוד תפגשו בתורות, בהנחיות ובמדריכים רוחניים שינווטו אתכם אל תוך עצמם.

סכנות הדרך

הרצון המיידי לחוש בחיבור, לגלות את המהות, למלא את החלל ולגלם כלפי חוץ את המאסטר הפנימי יוצר, לעתים, בקשה לפתרונות מהירים ומשם פנייה למציאות שמחוץ אליכם, השוואתיות. האחר יכול לספק השראה גדולה ללמידה אך במקביל בלבול גדול ורגשות קנאה. קנאה לא מאוזנת עלולה להוליד השוואתיות ותחרותיות, ואלו מולידות בושה והסתרה על אי הידיעה, הסתרה של אי הידיעה הפנימית מהו ערככם ומהי מהותכם כאן. הסתרה הנובעת מתוך הפחד שיגלו שאין לכם צל של מושג, שלא באמת הבנתם, עדיין, מי אתם. הבושה וההסתרה הן סימן שאתם מודדים את עצמם על פי אמות המידה של האחר, של תודעת ההמון.

מידתיות בהשוואתיות מלמדת ומעוררת השראה להמשך מסע, שהרי האנושות היא רקמה שמשפיעה על סך כל חלקיה. כך גם הקנאה המידתית – מעוררת השראה, היזכרות ומהווה סוג של מצפן לשאלות העולות מתחושת חוסר שביעות הרצון.

המסע לאיתור המהות והחומר הגלום

רוב האנשים עוסקים בגישוש ובתהייה אחר מהותם. חלק כבר חשפו חלקים נרחבים יותר או פחות וחלק עדיין מנסה בכל מאודו לאתר את האזור שבו מסתתרת מהותו. בשתי האפשרויות עדיין קיימת אי ידיעה ודאית וברורה. אי הידיעה היא זו שמאפשרת המשכת זרימה במסע, בתהליכי החיים, בהתפתחות ובהתרחבות התצורה. על כן, אי ידיעה אינה בושה. ההסכמה להביע אותה מאפשרת את תחילתה של חקירה וזרימה, משחררת מחסומים ותקיעויות שלא אפשרו לכם לאתר את האזור שבו שוכנת מהותכם הגבוהה. היא זו המאפשרת מסע חיפוש במרחב ולא במקום. מסע חיפוש אשר בו עליכם להיות בתשומת לב לאותות הניכרים בדרככם.

חלק מן האותות יהיו מרים ומלווים באי נעימות וחלקם ירטיטו בשמחה את הלב. בין כך ובין כך, האותות הם צוהר ללימוד הנשמתי הגבוה שבכם. אותות נובעים מהתנסות תוך תהייה וטעיה, אך במקביל עלולים ליצור תחושת אכזבה ותסכול. רבים חווים פער בין אותות החיבור הראשוניים למאוויי לבם לבין האופן שבו הם מעוניינים שהעולם יראה אותם.

זוהי למידה עמוקה המבקשת כי תאזנו את האופן האוטופי שבו אתם מעוניינים לראות את עצמכם, הכולא אתכם במבחן התוצאה ולא מאפשר לכם זרימה והתפתחות תוך כדי צמיחה, תוך כדי הווייה. נדרשת מידה רבה של כנות כדי לצלול אל מעמקי תודעתכם והשפעות החשיבה עליה.

דמיון וחלימה חשובים מאין כמותם לרוח האדם, הם מאפשרים השראה והקשבה למוזות העליונות, הם מאפשרים צמיחה והתפתחות. אך הם גם עלולים לשמש כשדה מוקשים אם הם הופכים לחזון אוטופי מקובע. אם הם הופכים לתמונה נוקשה וטוטאלית, כזו שלא מאפשרת פנייה ימינה ושמאלה בפיתולי הדרך, תמונה שכל סטייה ממנה נרשמת כאכזבה וככישלון.

זוהי נוקשות המצביעה על קושי בקבלה ובזרימה של נחלי החיים. החיים משולים למים זורמים. אם המים עומדים במקום אחד, סר מהם כל המרכיב החיוני והם הופכים לביצה מבאישה, המעלה ריחות סרוחים: ביצת המרירות, ביצת התסכול. כזו שבמהרה יכולה לרפות גם את ידיהם של לוחמי אור גדולים.

הדבר נכון על אחת כמה וכמה לגבי מורה, רב או מאסטר המקרין כלפי חוץ את מה שלבו חפץ אך אינו בנמצא, המבקש מכם להתחייב לדרך המתארת את חזונו המקובע, הדחוס, ללא הסכמה לשינוי ולזרימה ומשם להתפתחות אישית. הוא זה שיספק לכם את תחושת האכזבה הגדולה מכולן, הן מעצמכם, ממנו ואולי אף מן הדרך.

אשליית המציאות ותיקונה

הגוף המנטלי, שמסיק מסקנות ומתבונן על העולם, מושפע ישירות מרגשות כואבים שחוויתם, בעיקר בראשית חייכם הנוכחים ומחוויות עוצמתיות שנחרטו במהלך הגלגולים. בשל כאבכם העז והבלתי נסבל, מוחכם יצר מעקפים על מנת לשרוד. בעוד הוא יוצר מעקפים אלו ומשתמש בהם שוב ושוב הוא מקבע את האחיזה. מוחכם ותחנות החשיבה בראשכם כבר רגילים לנוע בנתיב זה, שהפך מוכר ובטוח, אך במקביל הוא גם מקבע יצירת מציאות ומפרה את תחושת החוויה הנוקשה שוב ושוב. זו אינה המציאות. זו אשליה של המציאות. ראו כמה כוח בריאה קיים בכם.

האוטופיה המקובעת ממשיכה להדהד בראשכם. לא מאפשרת ברגעים אלו להכניס השראה וחלימה חדשות, הסכמה לגמישות, לקבלת המציאות והתוצאות ללא סייגים והתניה. כשעולה רגש האכזבה כאות, הוא סמן נפלא לחיפוש ולאיתור אחר מקורותיו. הוא מאפשר התבוננות על ההתקבעות שנוצרה בכם ושיצרה תחושה של מנגנון ודפוס תבניתי חוזר ונשנה. הוא מאפשר ניקוי של מים מעופשים בצנרת הרגשות, בצנרת החשיבה. הוא מאפשר איתור אחר הנוקשות שנוצרה באוטופיה הפנימית המנחה את הלב.

חוק התהליכים וההתפתחות

קיימת אפשרות לאזן ולנקות את החסימות הללו, אך זו דרך תהליכים המבקשת התמסרות וכנות. זוהי חקירת האותות האישיים העולים בכם – גם ואולי בעיקר, אלו שלא נעימים. זוהי דרך כל בני האדם, גם המורה וגם התלמיד.

אחד מחוקי הרוח הגבוהים עליהם מושתת היקום הינו חוק התהליכים, חוק ההתפתחות. היקום, כמו כדור הארץ והאנושות, הינו דבר חי ונושם. הוא מתפתח וגדל עם ובהשראת הדרך. גם בלוט אלון, יהפוך לאלון. אך תנאי השטח והקרקע, חילופי העונות ושינויי מזג האוויר הם אלו שיכתיבו לו את התפתחותו. אם יצמח בהטיה ימינה או שמאלה, במדרון או במישור. אין עץ אלון אחד מאותו זן שדומה בדיוק לאב הטיפוס שממנו נוצר, וזאת כי סך החוויות וההשפעות בחייו שונות מאלה של שכנו.

על כן קבלו באהבה את אותות לבכם – כי הם סימני הדרך שיביאו אתכם אל אוצר מהותכם והחומר הגלום בכם.

יערה בויום-קפלן – מרפאה בתקשור, מטפלת בריברסינג (נשימה מעגלית), מכשירה ומנחה מרפאים בתקשור ובפתיחת תדרים.

ליצירת קשר 0526770273   yaarabk@gmail.com