ג׳ניפר הופמן

9 ביולי, 2018

מאנגלית: סמדר ברגמן

הכרתי פעם מישהי שהייתה מכורה לקניות. היא בזבזה אלפי דולרים על בגדים, נעלים ותכשיטים במסעות הקניה היום-יומיים שלה. כאשר כרטיסי האשראי שלה חצו את מסגרת האשראי, היא הזמינה כרטיסי אשראי חדשים תחת שמות שונים. הארונות שלה היו מלאים בגדים חדשים, שלא נלבשו, כשהתגיות עדיין עליהם, והיא המשיכה לקנות עוד ועוד. באותם ימים כינו אותה ״מכורה לקניות״. מה שהניע את ההתנהגות שלה היה צורך עמוק ובלתי נשלט בתשומת לב, להרגיש מיוחדת, אהובה ומוערכת.

כל התמכרות היא דחף עוצמתי לעסוק בהתנהגות שאותה איננו מבינים או שבה איננו יכולים לשלוט, אך השילוב של הצורך הרגשי יחד עם הכאב האנרגטי הלא-פתור של פצעי הנשמה, הוא שבורא את הפתח להתמכרות.

מאז ומתמיד לימדתי שפצעי נשמה הממוקמים במרכז האנרגיה השני, הצ׳אקרה השניה, בוראים פוטנציאל להתמכרויות. מרכז אנרגיה זה שולט ביצירתיות שלנו וכמו כן, קובע כיצד אנו מעריכים את עצמנו. כאשר אנשים שעליהם סמכנו שיבנו את הערך העצמי שלנו דוחים או נוטשים אותנו או מתעלמים מאיתנו, אנשים כגון הורים ובני המשפחה, נוצר חור שחור רגשי בילדות, שאותו ננסה למלא בכל דרך אפשרית. ואם חור שחור זה נוצר בילדות המוקדמת, כאשר נגיע לגיל בגרות, ננסה נואשות לברוא דרכים שבהן נרגיש שיש לנו זכות להתקיים, שנרגיש ראויים להערכה ולהוקרה, על ידי הפניית האנרגיה היצירתית שלנו פנימה, כדי למלא את הצורך הכואב בשלמות רגשית.

כאשר האנרגיה היצירתית שלנו ״נחטפת״ כך כדי לרפא את תחושות הנחיתות שלנו, הכאב שלנו משמש מגנט לכל דבר שאנו מקווים שיעזור לנו להרגיש טוב יותר. אנו מנסים אפוא להיפטר מהכאב על ידי הזנתו והדבר מתפתח במהירות להתמכרות, כיוון שהכאב שלנו הוא בור ללא תחתית שדורש אחתול אנרגטי, לא עוד ארוחה.

מכורים הם לא רק אנשים שמשתמשים בסמים, הם אנשים שמחפשים כל סוג שהוא של הסחת דעת מהכאב שלהם ועוסקים במגוון התנהגויות, כגון ספורט אקסטרים, התעמלות, קניות, שתייה, דיאטות, אכילה, עבודה, תרופות ועוד. סוג ההתמכרות אינו חשוב, כיוון שהכול מכוון לאותה מטרה – אנו רוצים להרגיש שלמים, מושלמים, ללא כאב ומאושרים. אנו לא שלמים מבחינה אנרגטית ואנו צריכים לתקן את הבעיה בכל דרך שנוכל.

פצעי נשמה נובעים מטראומה אנרגטית שחווינו בחיים האלה ובחיים אחרים. הם נוצרים כאשר אנו חווים נסיבות חיים מאתגרות, כגון נטישה, בגידה, רדיפה, מוות, תחושה שאלוהים נטש אותנו, ומדברים שאירעו לנו ולאהובים שלנו שגרמו לנו להרגיש חסרי אונים וחסרי כוח, לא יעילים ונטולי שליטה.

יש לפצעים אלה חתימה אנרגטית כואבת חזקה שיכולה לשלוט במציאות שלנו, כך שכל שאנו עושים מתמקד בהפגת הכאב, אפילו לרגע קט. הערגה העמוקה לשלמות יכולה לגרום לנו ליצור ״הולמות מזויפת״, באמצעותה אנו מנסים למלא את פערי השמחה בכל דבר שיפיג לדעתנו את הכאב. הבעיה היא שהדבר לא מרפא את הכאב ולכן אנו זקוקים לעוד כדי להמשיך למלא את הפער, והדבר יוצר התמכרויות.

אם לא נבין שקיים מקור לכאב זה ונוכל לטפל במקור זה תחילה, כל כוונה שיש לנו לרפא את עצמנו לא תעבוד. הדבר דומה להתחייבות לתזונה בריאה ואכילת מאכלים בריאים במשך היום, ולזלילה חסרת שליטה של עוגיות, חטיפים ומשקאות קלים בעת לילה. מקור הריפוי האמיתי הוא לפתור את פצע הנשמה ולרפא את פערי האנרגיה ואז נוכל לשחרר את ההתמכרויות, כיוון ששוב לא נזדקק להן.

הסברתי זאת בפרטי פרטים בסרטון ״סודות ריפוי טראומת הנשמה״ [בשפה האנגלית] ואני ממליצה לכם להקשיב לסרטון זה בן 60 הדקות, אליו אתם יכולים להירשם בקישור זה. קובץ האודיו נמצא בדף זה. אז, בעודכם מקשיבים, בחנו האם יש לכם התמכרויות כלשהן, אפילו התמכרויות נסתרות, וכיצד מידע זה ישים לגביכם. ברגע שתבינו את הקשר האנרגטי שלהן, תוכלו להתחיל לצעוד בנתיב הריפוי שלכם והדבר יעזור לכם לנהל מסע ריפוי אותנטי, שהתוצאה שלו תברא את החיים הבריאים, השלמים וההולמים שרציתם מזה זמן כה רב.

~*~*~*~*~*~*~*~*~

את החומרים של ג׳ניפר הופמן אני מתרגמת משנת 2005. מוזמנים לקרוא וליהנות ואל תשכחו – לחצו על הלב ותנו מהלב.