בהשראת ציטוט מאת ד״ר גלן פטריק דויל
מאת: סמדר ברגמן ©
פרפרזה על ציטוט של ד״ר גלן פטריק דויל: ״אין שום צורך לחוש אשמה על כך שרק בשלב מאוחר בהרבה בחיינו, הבנו שמה שחווינו לא היה נורמלי. לא ידענו את מה שלא ידענו ותכופות, היו אנשים בחיינו שניסו לעשות לנו גזלייטינג ולנרמל את מה שסבלנו״.
לא פעם במסע הריפוי שלנו אנחנו מבינות ומגלות רק בדיעבד דברים שנראים אחר כך ברורים מאוד. אבל באותם ימים, ברגעי האמת, פשוט לא ידענו. לא היו לנו את השפה, ההבנה, הבגרות, הכלים, הגבולות או המודעות לכך שמשהו אינו תקין. עובדה זו לא הופכת אותנו לחלשות, לטיפשות או לנאיביות, היא בסך הכול ראיה לאנושיות שלנו.
רבות מאיתנו גדלו במציאות שבה תפקוד לקוי, סבל וכאב הוצגו כ״נורמה״, דרמות ומניפולציות רגשיות התחפשו ל״אהבה״ והזנחת הצרכים שלנו הוצגה כ״חינוך״. וכשניסינו לרמוז ואף לזעוק, לעתים במעשים ולאו דווקא במילים, שמשהו מרגיש לא נכון, תמיד היה מי שהחזיר את הכדור למגרש שלנו באופן מיידי, ניסה לשכנע אותנו שאנחנו ״מגזימות״, ״רגישות מדי״, או ״רק צריכות להשלים עם המצב״. לא היה זה מקרה, היה זה ניסיון לנרמל את מה שמשרת אנשים אחרים, אבל לא אותנו.
שנים רבות חלפו מאז וכחלק ממסע הריפוי, כאשר ההבנה מתגבשת, הבגרות תופסת את מקום האשליות, כאשר התודעה מתפתחת והלב מתחזק ומוכן להודות באמת, אז מגיעות גם המילים שאומרות: ״מה שחווינו לא היה נורמלי, לא קיבלנו את הדברים שהיינו אמורות לקבל ואת הדברים שהזדקקנו להם״.
ולאמירות האלה חשוב שנוסיף גם את הדברים הבאים: ״זה בסדר. זה בסדר שלא ידענו. זה בסדר שלא זיהינו. זה בסדר שהתעוררנו רק בשלב מאוחר יותר בחיים. העיקר שעכשיו אנחנו יודעות, מזהות, מבינות״.
המודעות והריפוי לא מתנהלים על פי לוח זמנים ידוע וקבוע. הם מגיעים ברגע שבו יש לנו מספיק כוח להכיל אותם. יש אמת שמתעוררת רק כאשר הנפש והנשמה שלנו מרגישות בטוחות מספיק להתבונן בה ללא צורך להכחיש, לייפות, להעמיד פנים ולשקר (לעצמנו).
כשאנחנו מתפתחות מבחינה תודעתית ורוחנית, אנו מגלות שהריפוי לא נועד להחזיר את מה שהיה, אלא ללמוד לראות את מה שמעולם לא ראינו. להאיר את הפינות החשוכות שבהיסטוריה שלנו, לא מתוך שיפוט עצמי, אלא מתוך חמלה עמוקה כלפי הילדה שהיינו – זו שתכופות לא הייתה לה ברירה, אלא לשרוד בדרכים שלא הטיבו עמה.
הריפוי לא מתחולל כשאנחנו מאשימות את עצמנו על מה שלא ידענו.
הריפוי מתרחש כאשר אנו מאפשרות לעצמנו להפסיק להתנצל על מי שהיינו ועל הדרך שבה נאלצנו לשרוד במצבים שלא היו הוגנים כלפינו.
והנה עוד אמת עצובה – רבות מאיתנו נושאות כאב, אשמה, סודות ובדידות במשך שנים, פשוט כיוון שלא נמצא האדם שייתן לנו את האישור הפשוט: מה שחווית היה פגיעה, מה שהרגשת היה אמיתי, מה שביקשת היה לגיטימי.
אז אם את קוראת את זה היום ומרגישה צביטה בלב, אולי משום שאת מזהה אמת ישנה שלא העזת להגיד בקול, הרשי לי לומר לך: כנראה שלא היית מוכנה לדעת מוקדם יותר ואת לא אשמה בכך. ולא, מה שחווית לא היה תקין.
הריפוי שלך מתחיל במקום שבו האמת מתחילה להיראות ולהתבהר, ההבנה מתחילה להתקבל ובמקום שבו האהבה שלך לעצמך הופכת להיות הכוח שמוביל אותך. זה מסע ריפוי קדוש, ההתעוררות שלך היא עדות לאומץ לבך, והאושר והשמחה שבאים בעקבותיהם… ובכן, הם כבר כאן או בדרך לכאן, מחפשים אותך ממש כפי שאת מחפשת אחריהם.
