מאת: סמדר ברגמן
הדיבור עכשיו [אוגוסט 2025] הוא על גבולות אישיים, גבולות אנרגטיים. נשאלו שאלות לגבי הנושא הזה, אז אני משתפת אתכם בכמה מחשבות על הנושא:
בראש ובראשונה, כמי שהייתה פעם אדם מאוד ״מרצה״, הגבולות האישיים שלי הם הדרך שלי לשמור על עצמי – על הזמן, על האנרגיה, על הגוף ועל הלב שלי. לא, הם לא חומה שמרחיקה אנשים (למרות שאנשים שפעם היו רגילים שאין לי גבולות והיום נתקלים בגבולות אלה, חושבים כך) – זו מסגרת ברורה ;שנועדה לגרום לי להרגיש בטוחה, מוגנת ולא פחות חשוב, נראית במערכות היחסים ובקשרים שלי.
השלב הראשון הוא לדעת היכן לא שמנו גבול או היכן אנשים מנצלים לרעה את הרצון הטוב והחביבות הקיימת בנו, ולזהות את המקומות האלה. חשוב לזהות מצבים מכבידים, מלחיצים, מכעיסים. חשוב להקשיב לגוף ולרגשות, כל תחושת כעס, התכווצות, תשישות או סתם אי נוחות – הם סימנים לכך שמישהו או משהו חצה את הגבול האישי שלנו.
אחרי שגילינו את המקומות והתחומים שבהם הגבולות האישיים שלנו פרוצים, חשוב לקבל החלטות ברורות לגביהם, קודם כל בינינו לבין עצמנו. אחר כך, חשוב לתקשר ולהסביר את הגבולות שלנו.
הנה כמה דוגמאות:
אם חברה רוצה לדבר איתי בשעות מאוחרות ואני צריכה מנוחה, אבהיר את השעות שבהן אני זמינה ואת השעות שבהן אני לא זמינה.
במקום העבודה, חשוב לדעת להציב גבולות בנוגע ליחסים אישיים כמו גם לעומס משימות.
קרובי משפחה עלולים לפעמים לפרוץ את הגבולות שלנו, מתוך מחשבה שעצם היותם קרובי משפחה מעניקה להם את הרשות הזאת, בין אם בנושאים של חדירה לפרטיות או בדברים שלדעתם אנו אמורים לתת להם.
גבולות פיזיים חשובים מאוד, כל קרבה לא רצויה, מגע לא מתאים – יש לעצור מיד.
אצלי הגבולות הגיעו יחד עם ערך עצמי ואהבה עצמית ואמרתי לעצמי ששמירה על גבולות לא הופכת אותי לפחות נדיבה או פחות אוהבת, להפך. הגבולות מאפשרים לי להיות שמחה, שלמה ונוכחת עם האנשים שסביבי, מתוך בחירה מדוקדקת שמתאימה לי, ולא מתוך חובה.
לסיכום, הגבולות שלי הם קודם כל ביטוי לערך ולאהבה עצמיים, ככה אני בוחרת לכבד את עצמי – לפעמים ״לא״ במקום הנכון, מאפשר ״כן״ אמיתי ומתאים יותר.
