ג׳ניפר הופמן
מארס 2019
מאנגלית: סמדר ברגמן
כשמישהו ביטל חברות עמי בפייסבוק (אנפרנד) לאחרונה, הופתעתי מעט כיוון שחשבתי שהוא מתנהג בצורה ילדותית. בגילנו (שנינו מדור שקדם לטלפונים סלולרים, לאינטרנט ולמדיה החברתית) חשבתי ששיחה או שתיים היו ראויות. אבל היום קל כל כך לבטל חברות עם מישהו ולגרום לו להיעלם מחייכם. לפעמים יש לנו קשרים וירטואלים עם אנשים שמעולם לא פגשנו באופן אישי, אבל כאשר הקשרים הופכים לא נוחים או שהדעות שלנו מאיימות עליהם, הם פשוט לוחצים על הכפתור ואנו נעלמים.
אך האם זו ברכה או עלבון? במקרה הנוכחי, התייחסתי לכך כאל ברכה, כיוון שבכנות, עייפתי מלהיות אביזר אפשרי בחיי אותו אדם. קידמו את פניי בברכה כאשר היו זקוקים לי, ובשאר הפעמים, התעלמו ממני. אדם זה שמח כשהייתי שם לתרום מזמני, מהאנרגיה שלי ומהמאמץ שלי לסייע לו לפתור את דרמת החיים האחרונה שלו, אבל כאשר התרומות שלי לא היו הכרחיות עוד, הדלת לחייו נסגרה.
מדוע אפשרתי לעשות בי שימוש בדרך זו? הייתה זו מערכת יחסים קרובה ואני חשבתי שהאדם הוא ידיד שלי ולכן מתחתי, הורדתי ותפעלתי את גבולות האנרגיה שלי מתוך מחשבה שאני עושה לו טובה ושהדבר מסייע לריפוי, לצמיחה ולטרנספורמציה שלו. במבט לאחור, פשוט השתתפתי במערכת יחסים רב–ממדית וחד צדדית שבה ראיתי בו פוטנציאל רב שהוא לא ראה בעצמו. הייתי שם לטווח הרחוק, הוא היה נוכח לטווח הקצר.
ב״ימים עברו״ היינו מנהלים שיחה אישית או בטלפון. היינו משוחחים על הבעיה ומוצאים פתרון. אולי זה היה מצב לא נוח עם הפסקות רבות ומלמולים, אבל הייתה תחושה משותפת של השלמה וסגירת מעגן. סיומים בעולם הוירטואלי עדיין אינם נוחים, אבל בדרך פרטית ואישית יותר.
אני לא כועסת אלא אני חשה הקלה שסיבוב אחרון זה של אינטראקציה ו״ביטול החברות״ הביא אותי לאמת – שיכולתי להמשיך על גבי גלגל קרמה זה יחד עם אדם זה או להניח לעצמי ללכת ולשחרר את עצמי.
זה חלק מתהליך ההתעלות שלנו – לשחרר אנשים כאשר הם מיידעים אותנו שהם הרחיקו לכת כל שהם יכולים ושהם אינם יכולים להרחיק לכת עוד. אנו יכולים להמשיך לדחוף אותם מעט יותר, אבל הם רק יעשו לנו ״אנפרנד״, משוכנעים שההצעות שלנו לפוטנציאל שלהם הן חלום שלא ניתן להגשים – כיוון שעבורם, זה המצב. איננו עושים לאף איש טובה כאשר אנו מנסים לשכנע אותם שמה שאנו רואים בהם הוא הדבר שהם צריכים להיות.
בפרדיגמות האנרגיה של היום שמשתנות במהירות, הדבר הטוב ביותר שאנו יכולים לעשות הוא להאיר באורנו, לצעוד בנתיב שלנו, ולהניח לאלה שהגיעו לסוף נתיב האנרגיה שלהם לצעוד בנתיב אחר, בעוד שאלינו מצטרפים אלה שרוצים לצעוד עמנו לרמות ההתעלות הבאות.
******
התמיכה שלכם חשובה – לחצו על הלב
