מאת: אלכס מיילס
www.empathplanet.com
מאנגלית: סמדר ברגמן
כאשר אנו חווים תקופות של לחץ רגשי או מנטלי גדול, הנשמות שלנו נכנסות למצב זמני של מנוחה עמוקה, שיכול להיות דומה לתסמינים המשוייכים לדכאון.
ככל שננסה אולי לרומם את עצמנו ממצב זה על ידי חשיבה חיובית או ניסיון לשפר את המצב על ידי כך שנדחף את עצמנו להפוך אנרגטיים יותר מבחינה פיזית, קרוב לוודאי שנרגיש עדיין שהתדר שלנו נמוך.
הסיבה לכך היא שהנשמה שלנו זקוקה לזמן כדי להחלים, ממש כפי ששרירים או עצמות שבורות זקוקים לזמן להירפא. אף על פי שהנשמה שלנו אינה גלויה, היא חשובה במידה שווה כמו הכלי שבתוכו היא קיימת, וחיוני שנעניק עדיפות לריפוי הנשמה באותה דרך שבה אנו מעניקים עדיפות לנזקי גוף.
אחד מהסימנים הברורים ביותר לנשמה עייפה הוא הרצון לישון זמן רב מהרגיל – וגם כאשר איננו ישנים, אנו מתקשים להמריץ את עצמנו ולבצע משימות בסיסיות (עד כדי כך שאפילו הקימה מהמיטה בבוקר נראית בלתי אפשרית).
אם איננו מעניקים תשומת לב לנשמה שלנו, אנו מתעלמים מסימני האזהרה שהאנרגיה שלנו מתרוקנת במהירות, הדבר יכול להוביל למצבים חמורים וארוכי טווח, כגון בעיות בריאות הנפש, חרדה כרונית או דיכאון.
כאשר הנשמה שלנו תשושה, אנו עשויים להבחין שלא רק שהגוף שלנו מרגיש כבד מאוד ושכל תנועה היא מאמץ, אלא גם הרגישויות שלנו מתעצמות ואנו עלולים להרגיש ״על הקצה״, מתודלקים על ידי האדרנלין. דברים קטנים שבדרך כלל אנו מסוגלים להתמודד עמם נראים קשים מנשוא, ואנו כורעים תחת הנטל ומתקרבים למצב של קריסת מערכות רק בשל האפשרות שיהיה עלינו להתמודד עם משהו מעט שונה משאר הדברים שהחיים משליכים לרגלינו.
הנה כמה מהסימנים והתסמינים השכיחים ביותר לכך שהנשמה שלנו מרוקנת מאנרגיה:
1. במשך היום, אנו רוצים רק לשכב ולנוח – ואנו נוטים לנמנם לעתים קרובות יותר ומתקשים להישאר ערים לגמרי. כאשר אנו כן מתעוררים, אנו מרגישים כאילו אנו נמצאים בתנומה עמוקה, ומתנהלים במשך היום במצב דמוי–זומבי, שבו הכול נראה כאילו הוא מתרחש בהילוך איטי. בלילה, השינה שלנו חסרת מנוחה, משום שאנו חולמים חלומות וסיוטים מציאותיים וסוערים שנחרתים בזכרוננו.
2. כאשר מישהו שואל אותנו מה לא בסדר, אנו לא מצליחים לתת תשובות ברורות ומודעות כלשהן שיכולות לפרש באופן מלא את מה שאנו מרגישים. אנו יודעים שמשהו עמוק ומורכב מתרחש ברמה התאית, אבל איננו יכולים באמת לתאר מדוע אנו מרגישים שאיננו מסוגלים לצאת ממצב ההוויה הנוכחי שלנו – או מדוע בדיוק אנו מרגישים כך מלכתחילה.
3. אנו מרגישים תחושה דואבת אינטנסיבית בכל הגוף, ועלולים לסבול מכאבי ראש כתוצאה ממתח, מכאב בטן, מצלצולים באוזניים, מסחרחורת ומראייה מטושטשת ללא סיבה רפואית כלשהי.
4. אנו מרגישים כאילו איננו מסונכרנים עם קו הזמן הנוכחי שלנו; בשל כך, המחשבות שלנו מקדימות בכמה דקות את הגוף או מפגרות בכמה דקות אחרי הגוף – גורמות לנו להרגיש מפוצלים ומבולבלים.
5. כל הרגשות שלנו מועצמים, ולכן אנו עלולים להרגיש רגשנים מאוד והדמעות עלולות לזרום בקלות. רגע אחד אנו יכולים להרגיש כאילו הלב שלנו עלול להתפוצץ מרוב אהבה וחמלה, וברגע הבא כאילו הוא עומד להתנפץ לרסיסים.
6. אנו מרגישים תחושת בדידות עמוקה גם בסביבת אנשים אחרים. לפתע אנו שואלים את עצמנו במי אנו באמת יכולים לבטוח, למי באמת אכפת, ולמי יש מניעים נסתרים.
7. הגוף והשרירים שלנו מרגישים חלשים יותר באופן משמעותי, וכל תנועה מתישה אותנו; אין לנו אנרגיה, איננו נהנים יותר מפעילות גופנית והיא נתפסת כמאמץ.
8. אנו חווים חרדה כרונית והתקפי פניקה מתונים.
9. יש לנו מחשבות כועסות, ממורמרות ומלאות טינה כלפי אנשים אחרים – כאשר בדרך כלל אנו סלחניים, רחומים ולא שומרים טינה.
10. אנו מרגישים לא בטוחים לגבי העתיד, עייפים מהחיים, ותחביבים ותעסוקה שפעם נהנינו מהם שוב לא מעניינים אותנו. הרצון להותיר את הכול מאחור ולהתחיל מחדש הופך מפתה יותר מיום ליום.
(זכרו שאם אתם חווים חלק מהתסמינים שרשומים כאן, התייעצו בבקשה עם איש מקצוע בתחום הרפואה, משום שהם עלולים להיות קשורים גם לגורמים רפואיים.)
הנשמה שלנו עלולה להרגיש עייפה, עמוסה ותשושה ממגוון סיבות. יכול להיות שחווינו (או שאנו חווים) פרידה שמקשה מאוד על הבריאות הרגשית והמנטלית שלנו. אולי סבלנו מאובדן גדול ואנו מתמודדים עם אבל כבד או אולי אנו מתמודדים עם שינויים בחיינו שקשה לנו לעמוד בקצב שלהם, משום שמציאות היום–יום שלנו השתנתה לבלי היכר.
סיבות אחרות עשויות להיות שאנו מוקפים באנשים שהאנרגיה שלהם רעילה, שאיננו חיים את האמת שלנו, שאנו מעניקים עדיפות לאנשים אחרים על פנינו – שאנו מרצים אנשים אחרים ומתקשים לומר ״לא״. או אולי דחפנו את עצמנו יותר מדי עד שהגענו לנקודת שחיקה ותשישות. ואולי התזונה שלנו לא בריאה ויש לנו התמכרויות כגון סמים ואלכוהול; אנו לא מרוצים מחיינו, יש לנו עבודה שאנו לא סובלים, מתעללים בנו ואפשר שאנו נאחזים בעבר במקום להתמסר לרגע ההווה.
תהיה הסיבה אשר תהיה, הגוף והנשמה שלנו יצאו מאיזון וזקוקים לזמן, לטיפול ולעדינות כדי שיוכלו להיטען ולהתאזן.
כדי לעשות זאת, אנו יכולים:
- לתת עדיפות לטיפול עצמי מהותי.
- לנוח ככל שדרוש לנו.
- להתנתק מטכנולוגיה ולהקדיש זמן לדברים אהובים, כגון קריאה, אפייה, אמנות, הקשבה למוזיקה מרגיעה, הליכה בטבע, שירה, אמבטיית מלח לאור נרות, הימצאות בסביבת אנשים שבמחיצתם נוח לנו להיות או לצפות בסרטים האהובים עלינו.
- להקדיש זמן לתרגול רוחני, כגון למידה על התועלת המרפאה שיש בקריסטלים, ביוגה, במדיטציה ועוד.
- לבצע ניקוי רעלים ולאכול ירקות ופירות טריים בעלי תדר גבוה.
- להימנע מדיבור עצמי שלילי. בכל פעם שאנו תופסים את עצמנו מבקרים את עצמנו, עלינו להפסיק זאת ולהפוך מודעים למילים שלנו – ואז להחליף אותן במילים אוהבות וחביבות יותר.
- להקדיש זמן לתרגילי נשימה.
- לתרגל קרקוע ואיזון של האנרגיה שלנו.
הדבר המהותי ביותר שיש לזכור הוא שאין מגבלת זמן לריפוי נשמה עייפה, ולכן חשוב שנהיה סבלניים עם עצמנו ושנקשיב לאינטואיציה שלנו, כיוון שהיא תדריך אותנו אל שורש הבעיה. הנשמות שלנו קשוחות ועמידות, והן יחזרו לעצמן – חזקות יותר מאי פעם.
כאשר אנו מוכנים לשים לב לזעקות הנשמה שלנו, אנו מסוגלים לסלק מחיינו כל דבר שגורם לנו להרגיש מרוקנים ותשושים – ואז להחליף כל דבר פוגעני בחוויות משמעותיות, חיוביות, מטעינות, מלאות בזוהר, ביופי ובפלא – שהן התרופה לה זקוקה הנשמה העייפה והשחוקה שלנו ובדיוק הדבר שכל אחד מאיתנו ראוי לו.
~*~*~*~*~
הערה חשובה: מאמר זה נועד למטרות מידע בלבד. במקרה של חשד לבעיה רפואית, פנו בבקשה לאיש מקצוע.