מאת: ג׳ניפר הופמן

תרגום ועריכה: סמדר ברגמן ©

אני חושבת שכולנו מתמודדים עם אנרגיה עוצמתית למדי בעשרת הימים האחרונים, עוד לפני מולד הירח שחל ב-10 באוקטובר. האנרגיה הייתה לאחרונה עוצמתית מאוד וזאת בשל שילוב של התפרצויות שמש, תנועות אנרגטיות, טרנספורמציות ו״הורדות״ של מידע רוחני. אם אתם זוכרים מתי התחלנו את המסע הזה, בסביבות 2003, תזכרו שזו הייתה תופעה יום–יומית. השינויים הרגישו אז גדולים, ואכן היו כאלה, אבל כיום הם גדולים בהרבה. הכול יחסי.

השבוע אנחנו מתמודדים עם אנרגיית נסיגה נוספת, עם האנרגיה העוצמתית של מזל עקרב ועם ההד של אנרגיית מולד הירח. אין שום דבר עדין באנרגיה הזאת! אם היא מעלה אל פני השטח שיעורי חיים, בעיות במערכות יחסים או דברים מן העבר, היא גם חושפת את פצע הזהות שלכם, וזה מידע בעל ערך. זהו הנושא של המאמר והניוזלטר של השבוע – אולי תמצאו בו עניין.

פצע הזהות – מי אתם?

אנחנו נמצאים כעת מעברו השני של מולד הירח במזל מאזניים, שהתרחש ב-10 באוקטובר, והוא הוביל אותנו היישר אל אחד הנושאים הגדולים ביותר של חודש אוקטובר – בחירה. אוקטובר הוא לא חודש שבו אפשר לדרוך במקום, גם אם כל הפלנטות החיצוניות נמצאות בנסיגה – נגה נמצאת כעת בנסיגה ומרקורי עומד להיכנס בקרוב לנסיגה.

זו יכולה אולי להיות התחושה, משום שאנחנו מתבקשים לשקול מחדש, לבחון מחדש ולערוך הערכה מחודשת של כל–כך הרבה דברים. אנשים רבים אומרים שלא כדאי לעשות צעדים גדולים קדימה בזמני נסיגה.

אבל בחינה מחודשת אינה זהה לקיפאון, ופעולה מכוונת עדיפה על המתנה. לפעמים עלינו להפסיק לנוע באותו כיוון למשך מספיק זמן כדי להבין שאנחנו כבר לא רוצים להגיע לשם. זה בדיוק מה שנסיגות יכולות לעזור לנו לעשות, במיוחד כשהן מתרחשות במזל עקרב. לשם הגענו כעת, וזה שונה מאוד מקיפאון מוחלט.

מולד הירח במזל מאזניים ביקש מאיתנו לבחון איזון, מערכות יחסים, הסכמים, פשרות, הדדיות ואת הבחירות שאנחנו עושים כדי לשמור על הרמוניה.

אבל מתחת לכל אלה מסתתרת שאלה גדולה יותר: מי מקבל את ההחלטות שלכם? האם זה האדם שאתם היום? או האדם שהייתם בעבר? השאלה הזאת נעשית חשובה במיוחד עכשיו, משום שכירון נסוג למזל טלה ועובר דרך המעלה האחרונה של המזל. אולי זו הסיבה שהמעבר של כירון במזל טלה הוא המעבר הארוך ביותר שלו.

אני רואה בכך מעבר אחרון דרך פצע הזהות. שמעתם על פצע האם, פצע האב ופצעי הנשמה – מונח שטבעתי ושלימדתי. אבל מה לגבי האופן שבו הפצעים האלה משפיעים עלינו ועל הזהות שלנו? איך הם משפיעים על מי שאנחנו מרשים לעצמנו להיות ולהתהוות, ומה אנחנו עושים בנוגע לכך? זה חלק מרכזי משיעורי החיים שלנו, והוא שמבסס את הזהות הייחודית, העצמאית והמכוונת שלנו.

מוקדם יותר השנה כירון נכנס למזל שור, לראשונה מאז 1976, והעניק לנו הצצה קצרה לאנרגיה שונה לחלוטין בנוגע לערך, לתחושת הערך העצמי, למשאבים, לביטחון, לגוף, לכסף ולמה שאנחנו מסוגלים ליצור ולקיים.

ואז כירון נסוג למזל טלה. דומה שזכינו להציץ דרך דלת הערך אל החדר הבא, ואז מישהו אמר לנו: עוד לא. יש כאן עוד דבר אחד שעלינו להשלים. והעניין הלא גמור הזה הוא הזהות.

מי הייתם צריכים להפוך להיות כדי לשרוד?

מזל טלה הוא המזל הראשון בגלגל המזלות. האנרגיה שלו קשורה לזהות, לאינדיבידואליות, לעצמאות, לפעולה, להתחלות, לאומץ וליכולת שלנו לומר: אני הנני.

המסע הארוך של כירון במזל טלה, שהחל באפריל 2018, העמיד את תחושת הזהות הזאת במבחן. גם המעבר הקודם של כירון במזל טלה, שהחל באפריל 1968, עשה זאת.

מי אתם כשאתם כבר לא מוגדרים על פי הציפיות, הדעות והשיפוטים של אחרים?

מי אתם כשאתם מפסיקים לנסות להוכיח את עצמכם לאנשים אדישים?

מי אתם כשאתם כבר לא מתמודדים עם אותם שיעורי חיים?

מי אתם כשאתם כבר לא צריכים אישור, רשות, שיתוף פעולה, הכרה או תיקוף של אחרים?

ואולי החשוב מכול – מי אתם כשהמאבק נגמר, כיוון שהחלטתם שהגיע הזמן להפסיק להילחם בעצמכם?

זו יכולה להיות שאלה קשה באופן מפתיע. אנחנו מדברים הרבה על ריפוי פצעים, התגברות על אתגרים, סיום מחזורים קארמתים, שחרור מטראומות, טיהור אנרגטי ושחרור ההיאחזות בעבר. אבל יש משהו שמגיע אחרי כל אלה.

יש זהות שנוצרה סביב הפצעים. יש גרסה שלנו שלמדה איך לשרוד אותם. וזה הדבר שאנחנו מתמודדים איתו עכשיו, כחלק בלתי נפרד משיעורי החיים שלנו.

אולי הפכתם לאדם החזק, לזה שתמיד אחראי, למושיע, למפרנס, לזה שמתקן הכול, לזה שמשכין שלום ושתמיד עוזר. הפכתם לאדם שאחרים יכולים לסמוך עליו, שלא מבקש עזרה, שמחזיק את הכול ואת כולם יחד, ושלא מבקש דבר, כיוון שהוא יודע שאי אפשר לצפות לקבל. הפכתם לאדם שמתאמץ כפל כפליים, כיוון שאף פעם לא האמין שישיג משהו בקלות. בשלב מסוים, יכול להיות שהפצע כבר נרפא, אבל הזהות נותרה בעינה.

וכאן המעבר האחרון של כירון במזל טלה הופך מעניין. כיוון שאולי לא מבקשים מאיתנו לרפא את הפצע שוב. אולי מבקשים מאיתנו להפסיק להגדיר את עצמנו באמצעותו.

אתם לא צריכים להמשיך להוכיח שנרפאתם

הנושא הזה משתלב באופן מושלם עם האנרגיה של המספר 11 של חודש אוקטובר ועם הנושא שלה – חניכה רוחנית. חניכה היא לא רק אירוע. היא מעבר ממצב תודעה אחד למצב תודעה אחר. חשבו עליה כעל טקס מעבר, כמו טקס סיום לימודים או אירוע משמעותי בחיים.

בתוכנית שלי, ״נתיב החניכה הרוחנית״, שעליה כתבתי ושאותה לימדתי לראשונה בנובמבר 2004, תיארתי חמישה שלבים: לידה. מבחן. שיעור. הארה. אחרי ההארה.

רוב האנשים חושבים שההארה היא היעד, אבל היא לא היעד הסופי. יש שלב נוסף, שבו אנחנו מטמיעים את ההארה החדשה שלנו בחיינו וחיים בהתאם למה שאנחנו יודעים כעת.

זו משמעותו של השלב של ״אחרי ההארה״, השלב האחרון בנתיב החניכה הרוחנית. עברתם את החוויה, עברתם את שלבי החניכה, וכעת קיבלתם החלטות חדשות, הכוללות בחירה נוספת – מה אתם הולכים לעשות עכשיו? איך אתם רואים את עצמכם באופן שונה? איך אתם מקיימים אינטראקציה עם אנשים, עם מצבים ועם החיים עצמם?

האם אתם מוותרים למען ״בני משפחה״ ולמען אנשים שהתרגלו לכך שאתם משמשים להם מקור לתמיכה רגשית ואנרגטית? האם אתם בכלל בוחרים באנשים כאלה היום? האם אתם עדיין משלימים עם ההתנהגות שלהם, או ממשיכים לחזור על אותם דפוסים משום שאינכם רוצים לפגוע ברגשותיו של איש או לאכזב מישהו? או אולי מה שאתם יודעים עכשיו הופך לחלק ממי שאתם, לחלק מהזהות החדשה שלכם?

זו חניכה רוחנית. השיעור לא מסתיים כשאתם מבינים אותו, הוא מסתיים כשאתם מטמיעים אותו בכל בחירה והחלטה שאתם מקבלים.

זו הסיבה שמולד הירח ב-10 באוקטובר היה חשוב כל–כך. הוא פתח דלת שאולי החלטנו לעבור דרכה. ואז הדלת הזאת צריכה להיטרק מאחורינו, משום שאין דרך חזרה לזהות הישנה – אלא אם אנו רוצים בכך.

כבר עשיתם זאת בעבר – אני יודעת שאני עשיתי. אתם אומרים שתיצרו התחלות חדשות, ואז מגיעה התחלה, אבל למעשה אתם רק חוזרים על דפוסים ישנים. אתם יכולים להציב לעצמכם מטרה חדשה ואז לחבל בה באמצעות אותם פחדים. אתם מקבלים החלטות שונות, אבל מעצימים אותן באותה אנרגיה ישנה.

שינוי אמיתי מתרחש כשאנו שואלים: מי אני צריך להיות כדי שההתחלה החדשה הזאת תהיה באמת חדשה?

ואני חושבת שזו השאלה שכירון מציב בפנינו כעת. כדי להתקדם, עלינו לעבור שינוי אנרגטי מקיף הרבה יותר. ריפוי הוא רק עוד מחזור אנרגטי, אלא אם נחליט לאפשר לטרנספורמציה אמיתית להתרחש.

הפסיקו לשאול את העבר מי אתם

אחד המכשולים הגדולים ביותר להגשמה הוא הניסיון ליצור עתיד, תוך כדי כך שאנו ממשיכים להשתמש בעבר כנקודת הייחוס לזהות שלנו.

אנחנו אומרים:

אף פעם לא הצלחתי לעשות את זה.

אנשים תמיד מתייחסים אליי בדרך זו.

כסף אף פעם לא מגיע אליי בקלות.

מערכות יחסים אף פעם לא מצליחות עבורי.

אף אחד לא תומך בי.

הדברים תמיד מתפרקים.

תמיד התמודדתי עם קשיים.

שימו לב למילים: אף פעם. תמיד. אף אחד. בכל פעם. אם קראתם את ספרי From Victim to Victor, אתם יודעים כיצד שפת ״קורבן״ מגבילה את זרימת האנרגיה שלכם. כתבתי את הספר בשנת 2004, ואלפים קראו אותו והשתמשו במסר שלו כדי להפוך למנצחים.

אלה הן הצהרות זהות שמתחפשות כתיאורים של העבר, שאותן אנחנו משליכים על ההווה. וברגע שמשהו הופך לחלק מהזהות שלנו, אנחנו מחפשים, באופן לא מודע, אחר ראיות שיאשרו אותו. כאן נעשית אנרגיית ההגשמה של חודש אוקטובר חשובה מאוד.

הגשמה דורשת יותר מאשר סתם להחליט מה אנחנו רוצים. אנחנו צריכים גם להיות מוכנים להפסיק לחזק את הזהות ששייכת למציאות שאנחנו מנסים לעזוב. אינכם יכולים להמשיך להיות נאמנים לעבר ולצפות ליצור עתיד שונה לחלוטין.

בשלב מסוים עליכם להפסיק לחזק את ה״תמיד״ ולהתחיל להתמקד בעכשיו. לא מעתה ועד עולם, אלא ברגע הזה בלבד. במקום לוותר כי השינוי קשה – והוא אכן קשה – ושינוי אמיתי קשה אפילו יותר, שאלו את עצמכם – מי אתם הולכים להיות עכשיו, היום, ברגע הזה? זה הרגע היחיד שבאמת חשוב.

נסיגת נגה עוזרת לנו לחתוך את החבל

וכמובן, נסיגת נגה במזל עקרב מסייעת לנו בתהליך הזה.

מוקדם יותר החודש תיארתי את נגה במזל עקרב כמי שמגישה לנו זוג מספריים אנרגטיים חדים מאוד. אנחנו בוחנים התקשרויות, מערכות יחסים, ערכים, מחויבויות, רצונות, ציפיות וקשרים אנרגטיים. מה כבר לא משרת אותנו? וחשוב מכך, מה אנחנו כבר לא יכולים להמשיך לשרת?

מה אנחנו כבר לא יכולים להמשיך לשרת?

מה דורש מכם להקטין את עצמכם ולהיות פחות ממי שאתם?

מה דורש מכם להמשיך למלא תפקיד שכבר קטן למידותיכם?

מה דורש מכם לשמר זהות שכבר לא מרגישה אמיתית, נכונה או נוחה?

למה אתם ממשיכים להעניק אנרגיה רק משום שעשיתם זאת תמיד?

זה המקום להשתמש במספריים. לא כל דבר חייב להיות שבור, רע, נורא או רעיל כדי שנרשה לעצמנו לשחרר אותו. לפעמים משהו פשוט הגיע לקצו. וכן, יכול להיות שהדבר רעיל ונורא, אבל כך קורה כאשר אנו סובלים התנהגות עד שנוצרות כבר טינה ומרירות, ואז אנו חושבים שעלינו לנקוט בצעדים קיצוניים כדי לעצור התנהגות זו, כאשר למעשה, כל שעלינו לעשות הוא להחליט להפוך לאדם שלא עושה את הדברים הללו.

מי אתם ללא הפצע?

לכן, השבוע אני רוצה שתשקלו שאלה מסוג אחר בכל הנוגע לריפוי. במקום לשאול: מה עוד אני צריך לרפא? שאלו:

מי אני ללא הפצע הזה?

מי אני אם אני לא צריך להיאבק?

מי אני אם אפסיק להציל את כולם?

מי אני אם איני צריך עוד להוכיח את הערך שלי?

מי אני אם אני מצפה שיכבדו אותי?

מי אני אם אני מרשה לעצמי לקבל?

מי אני אם ההצלחה לא חייבת להיות קשה?

מי אני אם אפסיק לקבל החלטות מתוך פחד?

ומי אני יכול להפוך להיות אם אפסיק להשתמש בעבר שלי כהוכחה למה שאפשרי עבורי בעתיד?

אלה הן שאלות עוצמתיות הרבה יותר.

משום שהמעבר האחרון הזה של כירון במזל טלה לא בהכרח מבקש מאיתנו לחזור אל הפצע. יכול להיות שהוא מבקש מאיתנו להשאיר מאחור את הזהות הפצועה.

כבר עברנו את המבחן. כבר למדנו רבים מהשיעורים וחווינו רגעי הארה עוצמתיים. אני יודעת שיכול להיות שהיו אלה רגעים זמניים של הקלה, שלאחריהם נאלצתם לחזור לשגרת חייכם הקשה, לכאב ולאומללות, לסבל ולשיעורים שעליכם ללמוד. אבל מה אם הדברים לא חייבים להיות כך – והם אכן לא חייבים להיות כך.

עכשיו אנחנו נכנסים לשלב שבא אחרי ההארה, ובוחרים אחרת – בלי להתחשב בפצע, בלי לדאוג לאחרים ובלי לחשוש ממי שלא יאהב את הבחירות שלנו.

עכשיו אנחנו בוחרים למען עצמנו, למען מה שמשרת אותנו ולמען מה שאנחנו רוצים לשרת. וזה המקום שבו ההגשמה אפשרית, כיוון שהגשמה היא לא רק משיכה של משהו אל תוך חייכם. היא הנכונות להפוך לגרסה של עצמכם שמסוגלת לבחור בדבר הזה, לקבל אותו, לקיים אותו לאורך זמן, לשלב אותו בחייה ולהרשות לו להפוך לחלק מהמציאות שלה.

אוקטובר פתח את הדלת, ועל כך אין שאלה. הדלת פתוחה. השאלה היא – מי יעבור דרכה, בידיעה שברגע שיעשה זאת, היא תיטרק מאחוריו?

האם אתם מוכנים ששיעורי החיים שלכם יושלמו, ולא רק יסתיימו? האם אתם מוכנים להשתמש בנתיב החניכה הרוחנית כפי שהוא – לצאת מסע ארוך מהגרסה הישנה שלכם אל הגרסה החדשה שלכם ולשחרר את פצע הזהות לתמיד?