עמיר כהן

נובמבר 2018

אהובים יקרים, האמיתות הקוסמיות כולן מכילות ומוכלות באהבה, ומטרת מסר זה היא לנסות להסביר את הלא מובן, את הלא ברור, את זה הנסתר, את האלוהי. אנו מדברים על אהבה בה רב הנסתר על הנגלה, ומשום כך נבקשכם, בעיקר במסר זה, להקשיב לרטט העוטף את המילים, בקשו לגעת בזה המצוי מעבר למילים, ברוח העוטפת חומר.

היה זה בזמן לא זמן עת “ירדתם” במורד המדרגות המובילות מן הבית כדי להשלים משימה חשובה. בחרתם להפוך לאהבה המנכיחה את עצמה, בחרתם לגלות את האהבה מתוך מעשה האהבה, ועל כן שיניתם צורה – הפכתם לאהבה מעשית.

הגעתם לעולם לא מוכר כדי לגלות מתוך חוויה את שלמותכם, הגעתם מהאלוהי כדי לגעת באלוהי. בחרתם לגלות את הרבדים העדינים של הבריאה בעולם החומר, בחרתם לנסות ולהגדיר ב“כאן ועכשיו” אהבה מהי. ואנו, האמונים על ההדרכה, מנסים כלוליינים לגעת באמצעות מילים בבלתי–ניתן לתיאור במילים. ועל כן נאמר – 

אהבה היא אחד. עיקרון מספר שלוש–עשרה משמעותו: אחד. אנרגיית האותיות של המילה “אהבה” ושל המילה “אחד” זהה, שלוש–עשרה, ומשמעות הדבר היא אנרגיה זהה אך הרכב פנימי שונה. תובנה זהה אך כזו שמגיעים אליה מנקודות מבט שונות.

האלוהי הוא אהבה המבקשת לחוות את עצמה, ומשום כך נוצר אחד החווה משמעותה של אהבה מהי. האלוהי בחר לחוות את עצמו בעצמו כדי שיוכל להגדיר את עצמו. על כן – 

אהבה היא התנסות. התנסות באחד, בשלם, בשלום, בשלמות. התנסות בכל שקיים, בכל שיש, בכל שמצוי, בכל, תרתי משמע. בלתי ניתן להגדיר את הלא–סופי, אך ניתן להתנסות בו, לחוות אותו. שם המשחק הוא על כן חוויה, וחוויה משמעותה הוויה. הוויה היא התנסות, ומשום כך –

אהבה היא התנסות בדבר מה שאינו מוגדר. בזה שאין לו גבולות, בזה שפועם, שזורם, שעולה ויורד, שמתכווץ ומתרחב, בבלתי–ניתן להכלה, בבלתי–ניתן לתפיסה, בזה החמקמק, בזה שאין–סוף צורות, פנים וגוונים לו. וכך הוא שהאלוהי מגלה את עצמו בעצמו.   

~~~

אהבה היא נקודה בזמן. כאדווה על פני ים האין–סוף חווה האהבה את זמניותה, את ארעיותה את השינוי – הוא דרכו של עולם. שינוי הוא אהבה, רגע שאינו חוזר הוא אהבה בהתגלמותה שעה שזה החווה מתנסה בדבר מה הגדול מישותו המודעת. לכן – 

אהבה היא התנסות רגעית. התנסות בניצוץ של אור האין–סוף, אלא שהניצוץ איננו אין–סוף אלא בדמות האין–סוף. כשם שהמילה “אין–סוף” אינה אין–סוף אלא בדמות האין–סוף, כך גם – 

אהבה היא מעבר למילים. המילים מוגבלות, מתוחמות ברטט שהן יוצרות, ואהבה? זו אינה מוגדרת, אינה ניתנת לתיאור במילים אלא בתחושות. המילה מגבילה ומצמצמת, ואילו האהבה מרחיבה ומתפשטת, וביניהם קושר גשר של תחושות.

~~~

אהבה היא אין–סופית. האין–סוף איננו סופי אלא שבן האנוש בלבושו הארצי הגדיר עצמו כסופי. בן האנוש מנסה ללבוש בגד אין–סופי על גוף סופי, אך הכיצד זה ניתן לחוות לבוש שמידתוXXL  על גוף שמידתו XXS? לכם החוויה, לכם הגילוי.

אהבה היא אין–סופית, משום שאין–סוף צורות ביטוי לה. אין–סוף צורות וגוונים, רטטים וצבעים, רגשות ותחושות לה, לזו היפה מכול. היא אינה ניתנת לתיאור, שכן כל תיאור סופי. היא אינה ניתנת להגייה כיוון שכל מילה היא סך אותיותיה, כיוון שכל דיבור הוא סך רטטיו, כשם שכל ציור הוא סך צבעיו, וזו היפה מכול אין–סופית. אין–סופית ומשתנה.

אהבה משתנה כיוון שאין–סוף קווים קושרים בין רגעי הבריאה השונים, וכל רגע שונה מזה שקדם לו, מזה שיבוא אחריו, והאהבה שונה ומשתנה מרגע לרגע, גדלה ומתפשטת, מתפתחת ומתפקחת.

אהבה היא רצון להיטיב. רצון להיטיב עם האחר, ואין זה משנה אם אותו אחר הוא בן אנוש, צמח, פרח, ים או הר. הכול קשור בכול, הכול שלוב, ורצון להיטיב עם חלק של השלם הוא אהבת השלם. אהבה היא החומר ממנו הקיום בנוי, והרצון להיטיב הוא הדבק המחבר את חלקיו. על כן –

אהבה זורמת. כשזו מוקרנת היא זורמת, ובזרימתה כי רבה היא נוגעת, עוטפת, מתפשטת, ממלאת חללים, מנקה כוכים, מבריקה כלים, מעצימה ומרוממת, מגיעה עד לקצות קצותיו של היקום כולו. לכן, כשאתם אוהבים היקום כולו יודע, כשאתם מאושרים היקום מאושר. משום כך –

אהבה היא נוכחות, ואהבה עוצמתית היא נוכחות מודעת. הגעתם לעולם זה מהאלוהי, מהאהבה. “ירדתם” במורד הממדים כדי להתנסות במעשה האהבה בעולם זה, ואתם מבצעים זאת מתוך נוכחות.

עצם נוכחותכם כאן ועכשיו היא מטרת התגלמותכם. בחרתם להביע את אהבתכם בדרך ייחודית ונדירה, דרך גוף של בן אנוש, ושעה שאתם מודעים לנוכחותכם אתם אוהבים יותר. כשאתם מודעים יותר אהבתכם רבה יותר, אתם הופכים ערים לעקרונות הקוסמיים, לאמת הבריאה. הרבדים העדינים, אלו הסמויים מן העין, נפתחים לפניכם, אתם מתמזגים עם הבריאה ומגלים שמה שלמעלה הוא שלמטה, שמה שבפנים הוא שבחוץ, ש: 

אהבה היא פרקטל.* כל שקיים מצוי בכל מה שיש, ועל כן האהבה חוזרת על עצמה שוב ושוב בכל רחבי קיומנו. ראו זאת כלב ענק המורכב מאין–ספור לבבות קטנים, באופן שבו לא רק שהלב הענק מכיל את כל הלבבות הקטנים אלא שהלב הענק כולו, על כל לבבותיו הקטנים, מצוי בכל לב קטן.

כל אחד מכם הוא הבריאה כולה, כל שיש בכם מכיל את כל מה שיש, ובמובן זה אתם כפרקטל: זהים זה לזה. אומנם, ברמה הנגלית כל אחד מכם נראה מעט שונה מהאחר, ולא תמצאו בטבע כולו אף צורה הזהה זהות מוחלטת לצורה אחרת, אך זוהי כאמור הרמה הנגלית. ברמה הבסיסית כל צורה מכילה את כל צורות הביטוי כולן ומשום כך זהה לכל צורת הביטוי. אתם אהבה שלמה כשם שגרגיר של חול הוא אהבה שלמה. השוויון מוחלט, הזהות מוחלטת.

רחשו כבוד לכל צורות החיים, לכל היבטי הקיום, לכל חלק מחלקי הבריאה. אלו מתנסים ממש כמוכם במהותה של אהבה. אין–סוף אהבות קטנות מתנסות באין–סוף התנסויות, באהבה שלמה, באחד. 

~~~

אהבה מכילה את אלו גם אלו. אהבה היא אחד, ואחד משמעותו כול, הכול. כל שקיים, כל שמצוי, כל שיש, בין אם מוכר בין אם לאו. ולפיכך –

אהבה היא קוסמית. נסו, נסו ולו לרגע להחיות אהבה של אדם הקרוב לליבכם. דמו כיצד ברגע נדיר ואוהב הוא מחבק אתכם כשם שאֵם מחבקת את פרי בטנה שזה עתה יצא לאוויר העולם, כשם שאב מחבק את בתו רגע לפני פרֵדה. חושו כיצד אלו הקרובים לכם ביותר מרגשים אתכם עד דמעות. נסו להיזכר ברגע מכונן של אהבה, רגע של התרוממות רוח, רגע של חסד צרוף.

אלא שנבקש מכם לצרף את כל הרגעים המופלאים הללו שקיימים על פני הפלנטה. אינכם לבדכם, קיימים מיליארדי בני אנוש החווים ומתנסים ממש כמוכם בטעמה של האהבה. האם תוכלו להכפיל את עוצמתו של רגע אוהב שחוויתם פי שמונה מיליארד? האם תוכלו לגעת באלוהי?

אך קיימות מלבדכם מיליארדי מיליארדים של תודעות נוספות החוות בעולמכם. ממלכות שלמות שטרם גיליתם את תחושותיהן מתקיימות לצידכם. ממלכת החי, הצומח, הדומם ואחרות אוהבות כמוכם – אך באופן שונה מכם. האם תוכלו לדמות אהבה של בעל חיים? אהבה של עץ או של גרגיר חול?

קחו מיליארדי מיליארדים של אהבות, קטנות כגדולות, שלכם ושל אחרים, צרפו אותן זו לזו והרי לכם אהבה קוסמית, אהבה אלוהית, אהבת האחד. הינה, קיבלתם אחדות, שלמות.

רגע קט של אהבה משנה אדם לנצח, רגע אוהב כפול מיליארדי מיליארדים אינו ניתן לתאור במילים, אך רגע אוהב ניתן לחוות.

וכך הוא שאתם התנסות, ישותכם חוויה, הווייתכם אהבה, אהבה קוסמית.

~~~

כזה הוא אור אינסוף.

על כן שחור גם לבן, הר או נהר, חושך אף אור, חיצוני ופנימי – הכול, הכול–הכול אהבה. ואתם אהובים מצויים במסע של גילוי, גילוי טפח של זו היפה בבריאה. אתם האלוהי החווה את אהבתו בגוף–חומר, שעה שהאין–סופי שביקש להגדיר את אהבתו כסופית הווה, חווה, מתנסה לתפארה.

אין–סופי מתוחם בסופי, איזו יצירה מדהימה. סופי מגדיר אין–סופי, איזו תוצאה מדהימה.

אנו ההדרכה מחזיקים את ידיכם, מחזקים אתכם במסעכם. אתם מלמדים אותנו ואת היקום כולו פרקים חשובים ונדירים במהותה של אהבה. תודה לכם.

הבית,

אתם עצמכם בזמן ובממד אחר

   

* פְרַקטָל (Fractal) – צורה גאומטרית המורכבת מעותקים מוקטנים של עצמה. אם נגדיל חלק של פרקטל ונבחן אותו, המראה שיתגלה יהיה זהה לצורת הפרקטל המקורי, וכך גם אם נבחן חלק מתוך החלק הזה וכך הלאה, ללא גבול ובכל רמת פירוט.

פרקטל בעולם הצומח (תפרחות ברוקולי)