האות זי״ן – באנגלית R

קריון בישראל

לי קרול מתקשר את קריון מול קהל

תקשור רביעי

1 באוקטובר, 2015

תורגם מקובץ האודיו על ידי סמדר ברגמן

ברכות יקרים, אני קריון מהשירות המגנטי.

חיכינו זמן רב כדי להעביר לכם תקשור זה ובמשך יותר משני עשורים דיברנו עליו בקטעים ובחלקים. אך עתה אנו יושבים במקום ואנו יכולים לכבד אותו באופן שונה. האות לתקשור זה היא זי״ן והיא מייצגת את המילה ״זיכרון״. אם לא הייתם כאן כאשר אליהו הנביא התעלה, איך תוכלו לזכור זאת? והתשובה היא שלכולכם היסטוריה אנושית ברובד כלשהו באקאשה שלכם. לא אמרנו דברים אלה בדיוק בעבר, אך האקאשה האנושית מורכבת ביותר והיא קשורה ומקיימת קשר הדדי עם בני אנוש אחרים, עם נשמות אחרות ואתכם. ניתן לומר שקיימים רבדים של זיכרון אקאשי – זיכרון של הנשמה האינדיבידואלית, זיכרון פלנטרי, ההיסטוריה של הפלנטה, ואפילו זיכרון של גאיה.

כיוון שהאלוהים נמצא בכל אחד מאיתנו, גם המורכבויות הללו נמצאות שם והן יפהפיות. חלקכם החלו למעשה להתעורר לפוטנציאל שאפשר שהייתם כאן. לא כולם. אבל הדבר תמיד קורה כאשר אנו מביאים אנשים לאזור או למקום, מתרחשת תהודה של אנרגיה, והאנשים ירגישו ויגעו בה. אני רוצה שכולכם תזכרו דבר מה שאירע קרוב מאוד לכאן וכך היה… ואנחנו הולכים לדבר על אליהו.

במשך שני עשורים דיברתי על אליהו ולא בשל המאסטריות היהודית שלו, אלא בשל השיעור שהוא לימד את הפלנטה על האלוהים האחד. דמיינו לרגע את מה שאירע כאן ובכל הפעמים בהם סיפרתי את הסיפור – הוא אמיתי יותר היום, כיוון שאתם יושבים קרוב מאוד למקום שבו התרחש. חשבו לרגע על מאסטר חכם מאוד ואליהו עשה דברים דגולים רבים מאוד והוא אכן היה חכם ואלוהים הכיר אותו.

האדם שהיה חניכו, האדם שיום אחד עמד לעטות את אדרתו – מילה שמייצגת את כל הידע של אליהו, כל השושלת שלו, כל החכמה שלו – לכך אנו מתכוונים כשאנו אומרים ״לעטות את אדרתו״, כמעט בדומה לגלימה, לשכמיה שאדם אחד יסיר מאדם אחר לאחר לכתו וילבש בעצמו. לאדם זה יש שם והוא מבוטא באופנים רבים. בתרבויות מסוימות מבטאים זאת ״אליישה״ ובאחרות ״אלישע״. תמצאו את הסיפור, בסינכרוניות, בברית הישנה, נכתב כהיסטוריה, שהתרחשה לא רחוק מכאן. אבל אלה שיצרו את ההיסטוריה של היהודים, הם אלה שכתבו אותו ואז הוא התגלה. גם כן לא רחוק כל כך מכאן. הכתבים שאתם עשויים לכנות בשם ״כתבי הקודש״, הם היסטוריה של עם. בספר ששמו ״מלכים ב׳״ מצוי הסיפור שאני מספר לכם. 

אליהו ידע שזמנו תם, אבל הוא גם ידע ברמת הרטט שלו כמאסטר, שהוא לא יעבור בשער המוות. אתם עשויים לשאול את עצמכם: האם הדברים הללו נכונים ומדוייקים, כיוון שאין תיעוד של אף אדם אחר שעשה זאת חוץ מאליהו? אנו נכנסים ללימוד מסוג זה ואמרנו זאת בעבר – באותם ימים מוקדמים, היו מאסטרים על הפלנטה שהרטט שלהם היה גבוה הרבה יותר מהרטט שלכם, מהם ועד למי שאתם מכנים ״המאסטר המשיח״.

היו בארץ זו מאסטרים רבים בעלי רטט גבוה, הם היו חייבים להיות כאן, הם שימשו דוגמה לפלנטה של אלוהים אוהב, אלוהים שמתקשר, אלוהים שהוא אמיתי ואלוהים שאכפת לו. שונה כל כך ממה שהאנושות חשבה על מהות הבורא ואליהו לא היה שונה. זו הייתה ההוראה שלו – המאסטר הדגול שהיה. הוא ידע שהוא יכול לשלוט בעיתוי עזיבתו, הוא ידע מתי הגיע הזמן וכיצד בדיוק התרחש הדבר היה עניינו של אליהו – אבל הוא ידע זאת. והוא ידע זאת מספיק זמן מראש, שהוא אמר לאלישע להתכונן.

סיפרתי את הסיפור פעמים רבות, והוא סיפור מדויק ואמיתי. אבל הוא כרוך גם בטבע האנושי, בתפיסה האנושית ובאמת שאנו מלמדים, שאליהו הראה לנו. [מצחקק] הרגע הגיע ואליהו אמר לאלישע לעמוד בצד, להתבונן בתהליך ולתעד אותו, כיוון ש״אני בוחר את שעת עזיבתי ואני עומד להתעלות״. כפי שמסופר בסיפור, אליהו יצא אל השדה, אל האדמה שאתם עומדים ויושבים עליה, האדמה שנמצאת כאן היום. חשבו על כך – זו אותה אדמה, זו אותה אנרגיה, זה אותו אלוהים. ואז התרחש משהו פלאי, אליהו החל להשתנות.

אנו עומדים לשאול שאלה כמה פעמים במשך תקשור זה: באיזו נקודה ירד האלוהים לקחת את אליהו? האם זה קרה עכשיו? והתשובה היא ״לא״. אז נמשיך… על פי כתביו של אלישע, שצפה בכל המתרחש ושדרך אגב, עטה את האדרת ועשה אף הוא דברים נפלאים – אדם זה צפה בעיניים פקוחות בעת שדברים רב-ממדיים התרחשו למולו. הדבר בו צפה לא התרחש בממד השלישי. אף נביא, אף מאסטר, לא ראו את האלוהים בממד השלישי. אפילו הסנה הבוער היה התגשמות תפיסה של אדם, שיח העולה באש שאינה מכלה אותו הוא יותר מאשר שיח. יש אומרים שהייתה לו צורה של מלאך או שיצא ממנו קול, אבל הוא לכד את תשומת הלב באותו סיפור היסטורי.

לאליהו היה סיפור משלו ואלישע צפה בו. הטרנספורמציה החלה ואם ברצונכם לדעת מה אירע באיזו נקודה, אני לא חושב כלל שאלישע ידע, כיוון שהוא ספג את הכול והתבונן והדבר הראשון שהוא ראה היה אור. אור שהיה כה בוהק ובהיר, שדוגמתו לא ראה מעולם ושלמעשה הכאיב לעיניו. הדבר התרחש על האדמה, עליה ניצב אליהו. אנו שואלים בפעם השניה: האם זה הזמן שבו אלוהים ירד ואסף אליו את אליהו? [מצחקק] והתשובה היא ״לא״.

הסיפור ממשיך, כיוון שבתפיסתו של אלישע, הוא החל לראות צורות ואפילו דברים שאנו יכולים עכשיו לספר שלכם שיש להם משמעות נומרולוגית. אחד הדברים שהוא ראה, היה גלגל. הוא לא ראה סתם גלגל, הוא ראה גלגל בתוך גלגל. זו הייתה התפיסה הרב-ממדית שלו, לא היה שם גלגל. אך הוא הוצג בפני אלישע כדי שהוא יוכל לתעד זאת ואנו נאמר לכם מה משמעות הדבר. רבים ניסו לשער את משמעות הדבר, רבים צודקים – העיגול או צורת המעגל הוא הצורה המושלמת ואתם תמצאו אותה בכל ההיסטוריה הרוחנית – זו צורה של הילה. העיגול הגדול יותר שהוא ראה ייצג את האהבה והטוהר האינסופיים של האלוהים. לעיגול מושלם אין התחלה ואין סוף. אבל אלישע ראה שני עיגולים, האחד בתוך השני. העיגול הפנימי ייצג את נשמת האדם והיה זה מעגל – אינסופי, ללא התחלה וללא סוף, קטן מעט יותר מהעיגול הגדול יותר שעטף אותו לגמרי בזרועותיו.

שני העיגולים, האחד עם השני, החלו לשנות את צורתם למשהו אחר ואלישע אמר שהצורה הייתה צורת מרכבה. ולמרכבה זו היו רתומים שלושה סוסים לבנים. עליכם להבין אפוא את הנומרולוגיה של הספרה שלוש. הספרה שלוש, בימי קדם, בהקשר של מספרים ואנרגיות, ייצגה אנרגיה מזרזת. זרז תמיד משנה את הנמצא סביבו. משמעות שלושת הסוסים הלבנים, בהיותם סוסים והמרכבה, הייתה שאליהו עומד לרכוב למקום כלשהו. אלישע זיהה את המרכבה וקרא לה בשם – האנרגיה של אליהו במרכבה [בעברית] שלה. משמעות המילה בעברית, לרכוב. מרכבת ההתעלות זוהתה אז כדי שהאנושות כולה תבין. בהתעלות של אליהו, אלישע הראה את מה שאליהו הראה לאלישע וסיפר את סיפור החותם של בן האנוש, הרב-ממדיות של קדושת בן האנוש. חלקיו של אליהו נראו, חלקיו המקודשים שהתממשו לנגד עיניו של אלישע.

אשאל בפעם השלישית: האם הגיע כבר הזמן שבו האלוהים הכול-יכול, בורא היקום, ירד סוף-סוף מטה כדי לקחת אותו? והתשובה היא ״לא״. הדבר הבא שאלישע אמר היה שהמרכבה עזבה את האדמה, יחד עם הגלגל שבתוך הגלגל, העיגול שבתוך העיגול. ברקיע למולו, הכול עלה מעלה יחד והוא צפה במאסטר שלו אליהו נעלם אל השמים. השיעור האחרון, החשוב מכולם, זה שאני מספר לכם יותר מעשרים שנים – אלוהים נמצא בכם, אלוהים לא היה צריך לרדת ולקחת את אליהו, כיוון שאלוהים היה בתוך אליהו. ואליהו הפך לאנרגיה שהייתה טובה דיה כדי לשאת אותו אל השמים. היא אתם, היא נמצאת בכם. לא מדובר במה שאלוהים עושה למענכם, או אתכם או לכם. האלוהים נמצא בתוככם. ההתעלות שלכם, אותו רגע המוות, עבור כל אדם ואדם – הם זהים. אתם עוזבים לבדכם ואתם מתעלים, לבדכם.

זה היה השיעור הגדול ביותר של המאסטר אליהו, לא רחוק מכאן. הוא זיהה, באמצעות אלישע, את המרכבה. הוא הראה את הנומרולוגיה של נשמת האדם המשתנה, שהיא ייצוג של העובדה שהנשמה חוזרת. היא תמיד משתנה. היא לא עוברת למקום כלשהו ונשארת שם. וגם האלוהים משתנה, כפי שאתם משתנים. מערכת היחסים היא שמשתנה. אלוהי אברהם הוא האלוהים היום. אבל מערכת היחסים של אלוהים ושל אברהם השתנתה במידה רבה ממערכת היחסים של האלוהים ושלכם – זה השינוי! זה הזרז. זה המספר שלוש.

המתנתי זמן רב כדי לשבת במקום שבו הדבר התרחש ולגלות סוף-סוף כמה מהמטפורות היפות כל כך שאלישע העניק לנו. שאלישע תיעד בסדר מופתי, בדרך שכזו, בבהירות שכזו, שאנו יכולים לתת לכם מידע זה שנים רבות כל כך לאחר מכן. שבו והעניקו כבוד – כיוון שהדבר אירע לא רחוק מכאן. אותו אלוהים. אותה אדמה. אותו מקום. חשבו על הדברים הללו. הם יפהפיים.

וכך הוא,

קריון