מאת אומני

באמצעות ג’ון פאין

מאנגלית: סמדר ברגמן

קורא שאל את אומני שאלה על טבע האהבה: האם האהבה נצחית? לדוגמה, בגלגולים הקודמים שלנו היו לנו הורים, אהובים וידידים שונים ורבים. לפעמים אנו שוכחים קשרים אלה בגלל השכחון בו אנו לוקים בעת המעבר לתקופת חיים חדשה. לאחר השיבה למישור הרוחני, האם אהבה זו שבה בעוצמתיות דומה?

האם האהבה נצחית? ללא אהבה, היקום כפי שאתם מכירים אותו היה חדל להתקיים; האהבה היא יסוד כל היש. האם היא נצחית? כל עוד היקום קיים, כך גם האהבה. הניחו לנו להגדיר את האהבה עבורכם. האהבה היא הקבלה השלמה והמוחלטת של היש. ללא אהבה, רצון חופשי לא יכול היה להתקיים, כיוון שאהבה היא המאפשרת לאחרים להיות מי ומה שהם, היא מאפשרת להם את החופש לחוות את עצמם על פי בחירתם. היא קבלה.

אתה שואל אם תחווה את אותה עוצמה של אהבה לנשמות שהכרת כאשר אתה חוזר למישורי הנשמה, אף על פי שייתכן שלא יהיה כל זיכרון ממשי של קשר כאשר אתה על המישור הפיזי. ובכן, הרשה לנו להסביר את טבע התקשרות הנשמה. ידידות אכן קיימת בין נשמות, ונוצרות מערכות יחסים. אולם, כינון ידידות במישורי הנשמה שונה למדי מהאופן בו רבים מכם תופסים את הידידות על כדור הארץ. ראשית כל, נשמה אינה “מעדיפה”, “אוהבת יותר”, או “אוהבת פחות” אף נשמה אחרת. העדפה אינה באה לידי ביטוי על פי דירוג של קבלה או אי-קבלה.

נשמות יוצרות חברות בהתבסס על חוויות, מטרות ושאיפות דומות. לדוגמה, נשמה עשויה להחליט שהיא רוצה לעבוד על תכונת האומץ במשך מספר גלגולים. הדבר עשוי להתממש בדרכים שונות ורבות. קודם ליציאתה למסעה, היא תשלח משואת אנרגיה כאיתות על כוונתה. משואה זו תפעל כמגנט טבעי לנשמות אחרות העובדות אף הן על פיתוח אומץ לב. הן יאספו יחד, יחלקו חוויות, ידונו באופציות והן עשויות אפילו ליצור הסכמים להיפגש זו עם זו בזמן תקופת החיים. לפיכך, נוצר קשר חזק, הן בעולם הלא-פיזי והן בעולם הפיזי.

עוצמת האהבה המורגשת נובעת מתחושת הקרבה. תחושת קרבה זו היא במהותה ביטוי של קבלתכם את האחר. כאשר אתם מבטאים את קבלתכם הגדולה אותם, אתם חווים מראה של עצמכם.

קשרי אהבה בין נשמות אינם משתייכים לרעיונות הרומנטיים שיש לרבים מכם. קשרי נשמה מבוססים על תחושת קרבה והיכרות. כאשר אתם פוגשים על המישור הארצי את הנשמות אותן הכרתם היטב במישור הנשמה, אתם עשויים בהחלט לחוות תחושות עזות של שמחה ואושר. רבים מפרשים תחושות אלה כמצביעות על כך שהנשמה האחרת היא “הנשמה התאומה” שלכם, במובן ש”שניכם נועדתם זה לזה”, אין זה כך במקרים רבים. מה שאתם חווים הוא תחושת קרבה עזה, ולתחושת קרבה זו מתלווה קבלה, כפי שכבר הסברנו.

באופן מהותי, כל אדם שהשפיע על חייכם הוא נשמה תאומה. אפילו אם החלטתם שההשפעה שלו הייתה שלילית. אם היא נגעה בכם, ואז הייתה תהודה, אם יש תהודה, אז אתם מחוברים אנרגטית, ומחוברים ברמת הנשמה. האהוב הגדול שלכם או האויב הגדול שלכם? שניהם נשמות תאומות. ההתייחסות שלכם לעוצמתיות נובעת מנקודת מבט פיזית. “העוצמתיות” אליה אתם מתייחסים היא “רגילה” עבור הנשמה, מצב הקבלה הוא מצב התודעה הרגיל. לכן, מנקודת מבט של הפיזיות המוגבלת, שבה אי-קבלה והתנגדות הפכו ל”נורמה”, ההשוואה תגרום לאהבת נשמה להיראות “עוצמתית”, אך אנו מבטיחים לכם, שברגע שאתם שבים לשם, ומתרגלים למצב ההוויה הטבעי, אתם תראו עד כמה מתים הייתם וכמה “עוצמתית” הייתה ההירדמות של הטבע האמיתי שלכם. טבע הנשמה הוא לחבוק הכל, להיות שווה לכל הדברים ולכל הפרטים. הנשמה שווה לעוני ולעושר, לנוקשות ולעדינות, לשמחה ולצער, למחלה ולבריאות. הנשמה שואפת לחוות, ובתוך ממלכות הנשמה כל הדברים שווים, כך האהבה מנצחת, על ידי היותה שווה לכל.

נאמסטה,