פמלה קריב מתקשרת את אימא אדמה

מאנגלית: סמדר ברגמן

נשים וגברים יקרים, אני היא אימא אדמה המדברת, אני מברכת אתכם מלבי, לב שפועם בכם. אני זורמת דרך גופכם ונמצאת אתכם, רוצה לתמוך בכם ולהעניק לכם את הדרוש לכם. אתם קשורים אליי באמצעות ודרך גופכם ואני שולחת לכם ללא הרף אותות של הזמנה. הקשיבו לי – אני מדברת אליכם באמצעות גופכם. הקדישו רגע עתה לנוח ולהירגע כדי שתוכלו לחוש בנוכחותי בכם.

התודעה שלכם היא אור, ואתם יכולים לדמיין אותה כקרן אור. ניתן למקד קרן אור זו במגוון דרכים כדי לאפשר לאור לזהור. התודעה שלכם היא מודעות מרוכזת, טבעית כשלעצמה, כיוון שאין בה תהליכי חשיבה, במובן של שיפוט או ציווי. זו דרך הוויה ניטרלית ואובייקטיבית יותר ואתם תודעה זו.

תודעה זו ירדה אל תוך הגוף שיש לכם עתה, הגוף באמצעותו אתם חיים עכשיו. הרגישו בגופכם באמצעות תודעתכם, התחילו בכפות הרגליים. הניחו לתשומת הלב שלכם לזרום דרך כפות הרגליים, ללא כל ציפיה או מניע. כפות הרגליים נהנות מתשומת הלב; הן מתמוגגות מן המודעות שלכם. הרגישו באור זורם בתחתית כפות הרגליים, ודרך הבהונות והעקבים. הרגישו כיצד האור מרגיע אתכם. הניחו לו לזרום מעלה שעה שאתם מתמקדים בקרסוליים שלכם, בשוקיים ובברכיים, ומעלה אל הירכיים והאגן. והניחו לאור לזרום אל אזור הבטן. עשו זאת לאט ובסבלנות, כדי שתוכלו באמת לחוש מעוגנים בתוך גופכם. הרגישו באור התודעה שלכם מגיע בזרמים עדינים, אדוות רכות דרך הרגליים והבטן שלכם. הרגישו כיצד המודעות שלכם הופכת רגועה, מודעת לחלוטין שאתם תודעה – שאתם אור.

אם מגיעות מחשבות, הבחינו בהן כפי שהייתם מבחינים בצלילים חיצוניים, כגון נביחת כלב בחוץ. אינכם נביחת הכלב ואתם לא המחשבות. אתם התודעה המודעת. הרגישו במרחב הפתוח שהוא התודעה שלכם. אתם מרחב זה, המרחב שבין המחשבות שלכם, בין התחושות והגירויים הרבים שבראשכם ובגופכם. הרגישו עד כמה חופשיה היא התודעה. היא מתבוננת בכל התחושות הללו ומקיימת עמן אינטראקציה מהנה. כאשר האור שלכם כה קליל וחופשי, הוא מתחבר בפתיחות עם גופכם והחלק הארצי שלכם מוזן. זה האור המרפא ביותר שתוכלו לקבל אי פעם, אור הנשמה שלכם עצמכם, של התודעה שלכם. לאור זה עוצמת ריפוי, לכן אפשרו לו לזרום למקום בגופכם בו אחסנתם מתחים, מקום שאתם מזהים כנקודה פגיעה בגופכם. שוב, ללא כל שיפוט, ובאופן אובייקטיבי מאוד, אפשרו לאור לזרום לשם. בדרך זו מושב האיזון.

היום, ברצוני לדבר על שטף הקבלה בחייכם. צורת הקבלה העמוקה ביותר היא קבלת עצמכם כפי שאתם. באמצעות האור שבכם, אתם בוחנים את האנושיות, את התחושות, הרגשות, הפחדים או את העקשנות שלכם. אתם מקיפים אותם באור עדין ואובייקטיבי זה. רק אז אתם יוצרים את המצע הפורה הדרוש לקבלה. התשוקה העמוקה ביותר של האדם היא שיחבקו אותו, שיראו אותו באור אוהב, שיכירו בו, שיעטפו אותו בזרועות האם האוהבת ללא תנאי. כך הוא מקבל ביטחון ושלווה. בתחושת ביטחון זו, במקלט רגוע זה, אתם מתחילים לזהור. אתם מי שאתם, באופן טבעי, כפרח שמתפתח מן הניצן. כאשר המצע שופע, הפרח צומח ומתחיל לשגשג באופן טבעי.

בחיים אלה, אתם אמורים להרגיש אהבה ללא תנאי כלפי עצמכם. זה אתגר גדול, כיוון שקיימת בבני האדם נטייה מולדת לחפש אחר אהבה מחוץ לעצמם. פחד וחוסר ודאות דוחפים אתכם לחפש מחוץ לעצמכם. אתם מנסים להזין את עצמכם באמצעות אנרגיות חיצוניות, כדי לחוש מסופקים, מחובקים ושייכים. אבל הנתיב שלכם שונה. הציווי העמוק והמקודש ביותר הוא לקבל את עצמכם ללא קשר להשפעות חיצוניות, לחבק את עצמכם באור האוהב שאתם. והדבר כולל את אותם רבדים עמוקים וחשוכים שהייתם מעדיפים להחביא ושאינכם רוצים לחוות. הכלי הזה שבאמצעותו אתם יכולים לאהוב, לקבל ולחבק את עצמכם כבר קיים בכם. זה האור שעליו דיברתי זה עתה, המודעות שאתם. הרגישו בה לרגע עמוק בתוך הבטן שלכם. זהו אור שלא מן העולם הזה, והוא אינו קשור לזמן, למרחב או לצורה. זה אור נצחי שהוא שלכם באופן מוחלט וייחודי. הרגישו באור שלכם.

אפשרתם לאור התודעה שלכם לזרום דרך הרגליים ואל אזור האגן והבטן שלכם. אני מבקשת עכשיו שתזרימו אור זה מעלה, אל אזור מקלעת השמש, שבאמצע גופכם. אפשרו לאור לזרום באזור זה באופן רגוע ואובייקטיבי ביותר. מקלעת השמש היא מרכז חשוב מאוד. לפני כמה ימים סיפרתי לכם שאתם משמשים כמתווכים בין כוחות השמים והארץ, בין זרימת הנשמה שלכם וזו של גופכם. מקלעת השמש שלכם היא, פשוטו כמשמעו, מרכז האינטראקציה הזו. במובן מסוים, היא המתווכת. האישיות הארצית שלכם יסודה ממקום זה.

ברצוני לספר לכם על אישיות ארצית זו. במובן מסוים, האישיות הארצית היא סוג של נווט שחייב להתמודד עם השפעות רבות ושונות, ושחייב לשלב, בדרך מאוזנת, את ההשראה המגיעה מלמעלה, מהנשמה, עם הכוחות הרגשיים של הילד הפנימי. הגוף הארצי חייב לספוג כל זאת, יחד עם ההשפעות החיצוניות: אנשים, מצבים, אתגרים.

בשיחתי האחרונה, דיברתי על שני סוגי השפעות שיכולים להוציא אתכם מאיזון ולגרום להפרעה. סוג אחד הוא הפחד, השני הוא שליטה, והרצון לתפעל. אם תבחנו כעת את מרכז מקלעת השמש, תוכלו לדמיין שהוא מושב האגו, החלק שלכם שחייב לתווך בין כל ההשפעות והזרמים הללו ולפעול בעולם זה של זמן ומרחב, בעל הצורה החומרית. איני תופסת את האגו כדבר מה רע. אני רואה אותו כדבר הכרחי, הוא נחוץ בעולם משום שהוא מאזן את כל זרמי האנרגיה השונים ומאפשר לכם לבטא את עצמכם כאן בסביבה ארצית זו. הוא מאפשר לכם לתת ולקבל.

קיימות שתי מלכודות, פחות או יותר, אליהן יכול האגו שלכם ליפול, הממוקמות במקלעת השמש. האגו יכול להפוך את עצמו לקטן מדי או לגדול מדי. אם הוא הופך את עצמו לקטן מדי, הוא נסוג אנרגטית אל תוך מקלעת השמש ומוצא את עצמו במצב מתוח של פחד, חרדה ודאגה. הוא חושב ללא הרף שהוא “לא יכול”, שהוא לא מספיק טוב, שאתם זקוקים לאנשים אחרים ושאתם חסרי כוח. בחנו את עצמכם וראו אם אתם מזהים סוג אגו זה. ראו אם בשל ההשפעות העיקריות שאתם פוגשים בחייכם – עוצמת הנשמה, הדחיפות הרגשיות של הילד הפנימי, לחצי העולם החיצון – תכופות אתם מרגישים שזה יותר מדי בשבילכם. ראו אם האגו שלכם חש פחד ורוצה להסתתר, או אם קשה לכם לתפוס מרחב אישי, או אם אתם מחפשים אחר תירוצים או דרכים להימלט מהמציאות. אלה הם מאפיינים של אגו קטן מדי שנשלט על ידי פחד או שלעתים אפילו סובל מטראומה.

וישנו אגו גדול מדי. גם הוא מורגש באזור מקלעת השמש. אגו גדול מדי מרגיש מנופח ומאולץ במידה מסוימת – הוא רוצה יותר מדי. אגו גדול מדי מגזים בהערכת יכולתו לנהל את הדברים כרצונו, לעצב ולכוון את העולם. הוא חושב ללא הרף: “אני צריך לארגן את זה, אני רוצה ליישב את הדבר ההוא, הדברים לא יעבדו בלעדי”. הוא רוצה לשלוט ובדרך זו הוא מגביל את האפשרויות שלו. משום שכאשר האגו רוצה לשלוט יתר על המידה, הוא סוגר לחלוטין את זרימת הדחפים שמגיעים מהנשמה. כאשר אגו גדול מדי רוצה לשלוט בדברים באופן מוגזם, תוכלו לומר שהוא חובש כיסוי עיניים, או שיש לו ראייה צרה. כמו כן, תכופות לאגו גדול מדי יש חיבור מצומצם עם הילד הפנימי. תכופות הוא מתעלם מהרגשות ומהאותות הרגשיים שמגיעים מהילד או תופס אותם כמטרד. האגו רוצה לנוע קדימה אל המטרות שלו. הוא מותיר אתכם תקועים בראייה צרה. ראו אם היו בחייכם זמנים שבהם נצמדתם למטרות האגו, פחדתם לשחרר.

בדרך כלל, אצל רוב האנשים קיימים שני היבטי האגו. לעתים אצל אדם אחד יהיה דגש רב יותר על היבט של אגו גדול מדי ואצל האחר דגש על היבט של אגו קטן מדי המתעתע בו. אך בשני המקרים, בסופו של דבר תתנתקו מלבכם, מהנשמה ומהרגשות שלכם. הדרך בעזרתה תוכלו לחזור אל המרכז שלכם, תשיבו את האיזון, ותפתחו את הערוץ אל הנשמה ואל הילד הפנימי, היא על ידי התייחסות אוהבת אל עצמכם ובהתבוננות, בדרך אובייקטיבית, במה שאתם עושים. האם אתם מזינים את עצמכם במחשבות מדכאות ומזלזלות? האם אתם מקטינים את עצמכם? אז אתם יוצרים סיפור סביב רעיון זה שהדברים “לא יכולים להיות אחרת” ו”שזה בסדר ככה”.

בחנו את הסיפור לפרטי פרטיו. בחנו אותו בקפידה כדי לראות כיצד הסיפור הזה נשלט על ידי פחד, על ידי אגו שלא מעז לתפוס מרחב אישי, לבטוח בעצמו ובכוחו. הקיפו אגו זה באהבה, בהבנה ובעדינות.

כאשר האגו שלכם מרחיק לכת לכיוון השני, כאשר הוא מסרב לשחרר ומתעקש לקבוע כל דבר ולשלוט בכול, אזי היו מודעים למבנה האמונה שלו, אך עשו זאת במבט עדין ומבין. צחקו כאשר אתם מבינים כיצד אתם “מבלגנים” הכול כאשר אתם מתעקשים לדבוק בראייה צרה. אפשרו לאפשרויות חדשות להפתיע אתכם בנעימות. זכרו שלפעמים טוב לא לדעת ולהיות פתוחים לדברים חדשים.

מדוע אני מדברת היום על שני סוגי האגו הלא מאוזן הללו? כיוון שזה המפתח ליכולת לקבל את מה שהחיים רוצים לתת לכם. כאשר אתם הופכים את עצמכם קטנים מדי או גדולים מדי, אתם מתנתקים משטף הקבלה. כאשר תזהו נטיות אלה בעצמכם ותחייכו אליהן, תוכלו לחזור בטבעיות למרכז שלכם. הרגישו בכך לרגע. דמיינו שמאחוריכם או לצדכם נמצאת הנשמה שלכם ולפניכם או לצדכם ניצב הילד הפנימי שלכם. הרגישו בעוצמה החכמה והעצומה של נשמתכם, שיודעת הרבה יותר מהשכל האנושי. בטחו בה! ביטחו בו!

דמיינו שבמקלעת השמש שלכם מתגוררת דמות קטנה, גבר או אישה, דמות שמייצגת את האגו שלכם, והביטו בה באובייקטיביות. האם דמות זו מושיטה יד ומנסה לפקד על הכול? או האם דמות זו נסוגה, כיוון שהכול יותר מדי בשבילה, קשה מדי, ומעורר פחד רב מדי בתוכה? ראו איזו תנועה האגו מבקש לעשות, האם הוא מתקדם או נסוג? לבסוף, דמיינו שהאגו שלכם מאוזן ושדמות זו שנמצאת בתוך מקלעת השמש שלכם ניצבת זקופה ושקטה. היא מחוברת לנשמה שלכם ולשמים שממעל, ואל הגוף שלכם ואל כדור הארץ שלמטה. הרגישו עד כמה הדבר תומך ומשחרר עבור האגו שלכם, עבור האישיות שלכם. הכול הופך חופשי ונזיל יותר. זהו זרם עדין של אהבה ללא תנאי. אפשרו לו להתרחש, ואפשרו לו לרומם אתכם.