מאת: סמדר ברגמן
באוגוסט 2024 כתבתי פוסט קצרצר שעסק בנושא הרכילות, כעת ברצוני להרחיב מעט בנושא זה. הסיבה היא שבחודשים האחרונים, שמתי לב לכך שנושא הרכילות צץ ועולה בכל מקום במרחבים שבהם אני נמצאת – באתרי החדשות, בשיחות שאני מנהלת, ולמרבה הצער, גם במסרים ״רוחניים״ בהם אני נתקלת ברחבי הרשת.
״תעזור לי להבין ולהגדיר את המושג ׳רכילות׳״, ביקשתי מחבר. דיברנו קצת על הנושא והגענו להגדרה שלי ממש מתאימה: אם אני מהווה צד וחלק אינטגרלי מהסיפור – זו לא רכילות; אם אני לא מהווה צד בסיפור, והוא עוסק כולו באנשים אחרים – אזי זו רכילות.
צריך להודות, כמעט אצל כולנו קיים יצר מציצנות טבעי כלשהו, אנו סקרנים לברר ולדעת פרטים עסיסיים על אנשים אחרים (עדיף מפורסמים), והדבר מוסיף אולי דרמה והתרגשות לחיינו. אבל אנשים שמסורים להתפתחות הרוחנית שלהם, צריכים גם לפתח מודעות לנזקים הפוטנציאלים שיש ברכילות. כן, אנחנו חיים בעולם שבו הרכילות היא חלק כמעט בלתי נפרד מחיי היום–יום, ובכל זאת, ככל שאני יותר חושבת על כך יותר, כך אני מבינה עד כמה היא מזיקה.
הרכילות, במהותה, היא ״תחום מידע״ שמתמקד בחייהם (ובמעלליהם) של אנשים אחרים, ותכופות אנו מבזבזים זמן וקשב רבים על הסיפורים האלה, במקום בחיינו שלנו. אנשים רבים סביבי, ובוודאי גם סביבכם, מרבים לרכל. הם עוסקים בפרטי חייהם של אחרים, מנתחים התנהגויות, מבקרים ומספרים סיפורים שפעמים רבות אינם מדויקים או מלאים. תכופות ההתמכרות לרכילות מהווה הסחת דעת נעימה ונוחה – היא מספקת לנו תחושה של חיבור חברתי, חשיבות, ואולי אפילו נחת מסוימת מההשוואה לחיי האחרים.
אך מה קורה כאשר אנו מסיימים שיחת רכילות? כדאי לשים לב למצב הרוח שלנו ולתחושות הפיזיות והנפשיות. האם אתם מרגישים יותר שמחים או אולי יותר כועסים, מדוכאים או אפילו חרדים? הרכילות מנקזת את האנרגיה שלנו, מורידה את מצב הרוח ומסיטה את תשומת הלב שלנו מעצמנו. היא מאפשרת לנו להתעלם מהבעיות האישיות שלנו, מהמטלות הדחופות ומהצמיחה העצמית – כל הפעולות שמצריכות עבודה עצמית אמיתית.
ההתרחקות מרכילות היא צעד חשוב בשמירה על עצמי אותנטי כמו גם על בריאות הנפש והרוח. אין משמעות הדבר שעלינו להימנע מאנשים שמרבים לרכל, אלא שאם המצב הזה קיים בחיינו, טוב נעשה אם נבחן את עצמנו ונשאל את עצמנו מה מושך אותנו לשיחות הללו? למעשה, מדובר בתהליך של לקיחת אחריות על התוכן שאנו בוחרים לצרוך ואף לייצר.
ויש עוד היבט מעניין: הרכילות לא תמיד מוגדרת במונחים חברתיים. קיים מגזר שלם של "רכילות רוחנית" – אסטרולוגים, נומרולוגים, מתקשרים ואנשי רוח, שחלק גדול מעבודתם מבוסס על עיסוק בחייהם של אחרים, אפילו אם הדבר עוטה צורה "רוחנית". הם מנתחים את מפות הלידה, את מספרי הגורל ואת האנרגיות של אנשים אחרים. אך אם נבחן זאת לעומק, גם זה סוג של רכילות – היא צבועה בצבעים רוחניים, אבל היא עדיין מכוונת את תשומת הלב שלנו החוצה, אל תוך חייהם של אחרים, במקום אל עצמנו.
איך אפשר להימנע מהרכילות?
התחילו במודעות עצמית. הודו שאתם מושפעים מרכילות, הבינו את הרגשות שצצים ועולים כאשר אתם מעורבים בשיחות רכילות. המשיכו עם שינוי התודעה, חשבו על השיחות המקודשות לרכילות ושימו לב כמה זמן ואנרגיה אתם משקיעים בהן. האם לא הייתם מעדיפים לעשות משהו אחר בזמן הזה? משהו שיקדם אתכם מבחינה אישית ורוחנית?
לאחר מכן אפשר לעבור לקביעת גבולות – הציבו גבולות ברורים לאנשים שסביבכם, גם בנושא זה. אם מישהו מתחיל לרכל, תוכלו לומר בשקט: ״אני מעדיף/פה שלא לדבר על זה״. תמיד ניתן למצוא נושאי שיחה חלופיים. ולבסוף, אם אתם מגלים שאתם ממש נמשכים לרכילות, בחנו את עצמכם ונסו להחליף את הסקרנות שיש לכם לגבי אחרים בסקרנות לגבי עצמכם – אל תאפשרו לרכילות להוות הסחת דעת מתמדת.
בסופו של דבר, להתרחק מהרכילות זה להתקרב לעצמנו, לבחור בחיים מלאי משמעות ונוכחות. זהו מסע של בחירה בכל רגע – האם להיות מעורבים כמציצנים בחייהם של אחרים או לחיות את החיים שלנו במלואם.
