מאט קאהן

מאנגלית: סמדר ברגמן

במה שעשוי להרגיש כתרועת סיום רבת–רובדים לשנת 2020, חודש דצמבר מביא דיכוטומיה של חוויות, בייחוד בטווח הזמן שבין ה-12.12 וה-21.12. תכופות היקום מתייחס לזמן זה בכל שנה כשער ה-12.12, זמן שבו אנרגיית פוטון בעלת רטט גבוה נכנסת לאטמוספירה מהשמש המרכזית כדי להפעיל אף יותר את סלילי הדנ״א הרדומים. תהליך הפעלה זה הוא המעבר מדחיסות החומר הפיזי לכיוון של אופק חדש של בני אנוש כתודעת גוף אור. לאורך כל התהליך הזה, הוא מעצים באופן שווה את תכונות הנשמה שטיפחתם במסעכם, כגון אהבה, אמונה, שלווה, חמלה, שיתוף פעולה, רחמים ואחדות, תוך כדי כך שהוא גם מגשים פצעי ליבה וחוסר איזון לכדי ביטוי מוגבר כך שניתן יהיה לחשוב עליהם לעומק ולפתור אותם.

כפי שקורה בדרך כלל, קרוב לוודאי שתרגישו מעט מהשניים – הופעה מחודשת של פצעי ליבה שעיצבו את הכאב של הנרטיב הפנימי האישי שלכם, כמו גם התנסות בפריצות דרך של אנרגיה, בהירות ויכולת מחודשות שמיידעות אתכם שגרסת העצמי הגבוהה ביותר הבאה מוכנה להיוולד בתוככם. תנודות אנרגיה שכאלה מקשות בכוונה על האגו להזדהות עם כל נקודת שיא רוחנית או להגדיר את עצמו באמצעות כל נקודת שפל. הסיבה לכך היא שדברים משתנים במהירות רבה כל כך, בין אם בפנים או בכל מקום, ולא מאפשרים להגיע למסקנה כלשהי לגביהם.

הדבר מסייע להרפות את אחיזת הפרפקציוניזם, ולכן הנטייה לעבוד קשה כדי ״להצליח הפעם״ יכולה לפנות את מקומה למערכת יחסים אותנטית יותר עם השילוש הקדוש החדש – המקור, העצמי והמצב.

בזמן התעצמות זה, כאשר דומה שנקודות השיא והשפל משתנות בקצב ספונטני למדי, הדבר הופך להזדמנות מושלמת לתרגל את אומנות הניתוק (אי–התקשרות). באומנות הניתוק אתם מסכימים, באומץ לב או מתוך השלמה, לשחרר את הצורך שלכם שפני הדברים יהיו כך או אחרת – כדי לדעת שאתם בסדר בדיוק כפי שאתם. כאשר ההתקשרות משתחררת בכם, צומחת מודעות לעומק קדום של מירכוזיות הקיים בתוך שדה נקודת האפס של ההוויה האין–סופית נטולת–המרכז שלכם. הדבר דומה לשחרור אחיזה חזקה בקצה בריכת השחייה, כדרך לגלות את היכולת המולדת שלכם לצוף.

אלה שמוכנים להשתחרר מהצורך שדברים יהיו בדיוק כך או אחרת ולשחרר את הנטייה להגדיר את עצמם, בין אם באופן חיובי או שלילי, על ידי נוף ההתנסות המשתנה–ללא–הרף, יהיו מסוגלים לגלם התרחבויות אלה מוקדם יותר ולתקופות זמן ארוכות יותר.

הם יגלו את עצמם כטבע החי של חיבור נצחי, ללא הצורך התמידי בצורות טבע מוחצנות כנקודות חיבור. שינוי זה, ואין זה משנה אם הוא מפציע לאט או מהר במציאות שלכם, מאפשר מירכוזיות מתחדשת–תמיד שנותרת נוכחת וממורכזת באופן טבעי כתגובה לשינויים פנימיים של אחרים או לשינויים חיצוניים של העולם.

בתהליך התפתחותי אשר בו לא יוותר אף אדם מאחור, כל אחד מאיתנו ייכנס להתנסות זו של הוויה נטולת–מרכז במסגרת הזמן הייחודית לו. דבר זה כשלעצמו בורא הזדמנות מושלמת לתרגל את אומנות הניתוק (אי–התקשרות), למרות הרצון לדעת מתי ״שחרור עמוק יותר״ יתרחש או כמה זמן יש להקדיש לתנועה של הלוך וחזור בשלבי הביניים.

אצל אלה שאינם מוכנים עדיין להרפות אף יותר את אחיזתם בהתקשרות, חזרה של פצעי ליבה שיצרו את אינסטינקט ההיאחזות תתגשם כטריגרים רגשיים מוגברים, כתקשורת לקוייה וכרגישות כלפי הפעילויות והתגובות הלא–מודעות של אנשים אחרים.

זהו ללא ספק זמן שבו כל מידה של התנייה אנושית תתגשם באופן מוגבר, וכך גם התגובות והשיפוטים של אלה שכלפיהם מכוונת התנהגות לא–מודעת – כאשר כול אלה מעניקים לאנושות ככלל, ולכל פרט הצועד במסע הייחודי האישי שלו, את ההזדמנות להתמודד עם סיבת השורש של ההיאחזות הפנימית שלו, במטרה לשחרר נטיות שליטה בתמורה לשלווה עמוקה ששורדת כל גאות וכל שפל, ללא סיפור אישי שאותו ניתן להשליך על אחרים או שמאחוריו אפשר להסתתר.

כדי לסייע לכם לצלוח שער מקודש זה של 12.12 בדרך אל אחדות עם אמת ההוויה חסרת–המרכז שלכם, חיזרו בבקשה על המילים הללו בקול רם:

״אני מקבלת כל מתנה ומתנה של התעוררות מתרחבת בתוכי בעת שער מקודש זה של 21-12 בדצמבר. בהיותי משתתפת ובוראת–שותפה במסע ההתפתחות שלי, אני מזמינה את היקום לעזור לי לשחרר את הצורך שפני הדברים יהיו כך או אחרת, כדי שאוכל למצוא את המירכוזיות האמיתית שלי בשדה נקודת האפס של ההוויה חסרת–המירכוז שתמיד שוכנת בתוכי. ביודעי שכך הוא, אני משחררת מעתה ואילך היתקשרויות לפחד, לכעס ולשיפוט, כדי להכיר בתנועה שבין האגו לנשמה שקיימת בכל הישויות – ובכלל זה בעצמי. אני מבינה שאגו של אדם כלשהו יכול להפעיל אותי רק כאשר אני מושרשת בדפוסי ההתנייה האישיים שלי, ממש כפי שאני יכולה להעריץ ולהוקיר את האיכויות של כל נשמה כעדות לנשמה שבי.

בשל הידיעה שכל אדם מנווט בדרכו הייחודית והאישית, מאגו לנשמה, אני מאפשרת לשדה נקודת האפס של ההוויה חסרת המירכוז להדריך אותי קדימה, להציע נקודות מבט המושרשות בלב החמלה כדי לסייע לי להחזיק במרחב עבור האינטגרציה של ההתנייה האנושית על ידי כך שאהיה ערוכה יותר עם אור נשמתי.

עדיין ארצה את מה שאני רוצה ולא אוהב את מה שאני לא אוהבת, אבל ממרחב זה של בהירות מתחדשת, אני מכירה במהלך טרנספורמציה גדול יותר, ללא צורך לשפוט ולגנות תהליך ריפוי מקודש שמתרחש בחיי כל האנשים.

מי ייתן ורגע זה של התחדשות ייצור מרחב לריפוי עמוק יותר בי, בעודי מחזיקה במרחב מקודש ואוהב עבור ריפוי המתרחש באחרים, ואין זה משנה כיצד מישהו מגיב לאורך הדרך. תודה לך יקום אהוב על ששחררת אותי מכבלי הפחד, הכעס והשיפוט לטובת התעלות אימא אדמה ולטובת הכלל. וכך הוא״.

מי ייתן וזמן בר–מזל זה של הפעלה, התעוררות, טיהור וכל מידה של בחינה פנימית יביא אתכם לכדי אחדות גדולה יותר עם הרוח הבלתי מנוצחת, על ידי כך שתפגשו כל רגע בדיוק כפי שהוא, עם פחות ופחות התקשרות לתוצאה – ואין זה משנה עד כמה אתם מייחלים לגרסאות שונות של עצמכם, של אחרים, או רוצים להאיץ כל חלק בתהליך. מי ייתן ויהיה זה זמן של האטה, הקדשת זמן להתבודדות לשם הרהור פנימי, וזמן שבו תאפשרו לכל הדברים ששוב לא משרתים אתכם להתמוסס ולהיעלם על ידי להבות החסד.

ללא ספק, דצמבר הוא חודש שבו יש לקדם בברכה את מות השליטה, חודש שבו מוותרים על כל מאבק עם החיים או כל משא ומתן עם הזמן, מולידים לחיים עולם של שינוי רב–השראה שאתם רוצים שיתגשם וילבש צורה על ידי האור הזוהר שאתם מקרינים.

בשם היקום, תודה לכם על היותכם כאן, על שאתם חווים תהליך התעוררות קיצוני משלכם, ומחזיקים במרחב עבור הלידה מחדש של האנושות והמישור הארצי בממד החמישי שמכריז על נוכחותו – נשימה אחת בכל פעם.

הכול למען האור, הכול למען החיים, הכול למען האהבה.