פמלה קריב מתקשרת את ישוע

* תקשור זה פורסם בעבר ועכשיו חוזר לאתר

מאנגלית: סמדר ברגמן

ידידים יקרים, בהנאה ובאושר גדולים אני מברך את בואכם למקום זה שבו אתם מתכנסים כדי לשמוע אותי, ידידכם הוותיק. אני ישוע, צעדתי עמכם בחיי על כדור הארץ. הייתי בן אנוש ואני יודע מה אתם חווים כבני אנוש בגוף ארצי ובחיים הארציים. מטרתי היא לעזור לכם להבין מי אתם.

כל הנוכחים כאן ורבים מכם אשר יקראו את הטקסט הזה מאוחר יותר, הם עובדי אור. אתם מלאכי אור ששכחו מי הם באמת. כולכם חוויתם קשיים רבים במסע שלכם על כדור הארץ, במשך תקופות החיים הרבות שלכם, ואני מכיר קשיים אלה היכרות אישית.

הגעתם כעת לזמן בהיסטוריה של נשמתכם אשר בו אתם משלימים מחזור של תקופות חיים. בזמן זה אתם יוצרים קשר חזק יותר עם העצמי הגבוה שהוא האני האמיתי שלכם, עם העצמי הגדול שלכם אשר חופשי מהזמן ומהמרחב. אתם נמצאים בתהליך שבו אתם מאפשרים לעצמי הגדול והלא גשמי שלכם להיכנס אל תוך הישות הארצית, אל תוך חיי היום–יום שלכם.

אתם מתקשים עדיין לקיים קשר קבוע עם העצמי הגדול או הגבוה שלכם, כיוון ששכחתם שאתם מקור אור גדול זה בעצמכם. אף–על–פי–כן, כולכם התחלתם במסע הפנימי אשר בו חשתם ברצון, בדחף אפילו, לעזור לאחרים במסעם הפנימי. הדבר טבעי, בייחוד אצל עובדי אור, לרצות לחלוק את התובנות והחוויות שלכם עם אנשים אחרים. 

כולכם נולדתם כמורים וכמרפאים. מהרגע שבו אתם לוקחים על עצמכם את המשימה להדריך אנשים אחרים כמרפאים או כמורים, קרוב לוודאי שתיתקלו בכמה מכשולים. מכשולים אלה הם תוצאה של תפיסות מוטעות מסוימות הקשורות לרעיון ההדרכה הרוחנית של אנשים אחרים. על המכשולים הללו ברצוני לדבר היום.

מהו ריפוי?

מהי מהות הריפוי? מה מתרחש כאשר מישהו מבריא, בין אם ברמה הפסיכולוגית, הרגשית או הפיזית? ריפוי מתרחש כאשר אדם מסוגל לשוב ולהתחבר עם האור הפנימי שלו, עם העצמי הגבוה שלו. לחיבור זה השפעה מרפאה על כל רובדי העצמי, על הרמה הרגשית, הפיזית והמנטלית.

אדם המחפש עזרה אצל מרפא או מורה, מבקש לעצמו מרחב אנרגטי שבו יוכל לשוב ולהתחבר עם האור הפנימי שלו, עם החלק שבו שיודע ושמבין. המרפא או המורה יכולים להציע מרחב זה כיוון שהם כבר ביצעו חיבור פנימי זה בעצמם. למרפא יש תדר העומד לרשותו, רטט אנרגטי אשר מחזיק בפתרון לבעיית המטופל. כמרפאים או כמורים אתם נושאים את התדר האנרגטי של הפתרון בשדה האנרגיה שלכם ומציעים אותו לאחר. זו מהות הריפוי, לא פחות ולא יותר. ביסודו של דבר, תהליך זה עשוי להתרחש ללא מילים או מעשים. האנרגיה שיש לכם כמורים או כמרפאים היא שמכילה את אפקט הריפוי. זו האנרגיה הנאורה שלכם שמאפשרת לאדם אחר לזכור שהוא כבר יודע, להתחבר לאור הפנימי שלו, לאינטואיציה שלו. היזכרות זו, חיבור פנימי זה, הם שמאפשרים את הריפוי. כל ריפוי הוא למעשה ריפוי עצמי.

לריפוי או להוראה אין אפוא כל קשר למיומנויות מסוימות או לידע מסוים שניתן ללמוד מספרים או על–ידי השתתפות בקורסים. לא ניתן לרכוש את עוצמת הריפוי באמצעות דבר–מה חיצוני. מדובר בתדר של הפתרון שנוכח בשדה האנרגיה שלכם כתוצאה מהצמיחה הפנימית ובהירות התודעה שלכם. לעתים קרובות, כמורים או כמרפאים אתם מעורבים עדיין בתהליכי צמיחה אישיים. אולם קיימים חלקים בשדה האנרגיה שלכם שהפכו כה בהירים וטהורים, שהם יכולים להיות בעלי השפעה מרפאה על אחרים. 

חשוב שתבינו שאין צורך לעבוד או להתאמץ כדי להשיג השפעה זו. המטופל הוא שמחליט ובוחר האם להטמיע את האנרגיה שאתם מציעים או לא. אתם מציעים אותה באמצעות מהותכם, באמצעות היותכם עבור האדם האחר. אינכם מרפאים באמצעות המיומנויות או הידע שלמדתם ממישהו אחר, אלא אך ורק על–ידי מי שאתם, באמצעות הנתיב הפנימי שבו הלכתם. אתם יכולים באמת לעזור לאנשים אחרים, בייחוד בתחומי בעיות שחוויתם בעצמכם ברמה הרגשית העמוקה. האור שלכם בתחומים האלה הוא כמשואה לאנשים שמתמודדים עדיין עם בעיות דומות, משואה המזמינה אותם לפתרון.

אתם הפכתם למאסטרים בתחומים בהם ריפאתם את עצמכם מפגיעות ומפצעים עמוקים, הפכתם לאדם שהחוכמה שלו מבוססת על ידע פנימי והתנסות אמיתית. ריפוי עצמי, קבלת אחריות כלפי הפצעים הפנימיים שלכם ועטיפתם באור התודעה שלכם, הופכת אפוא חשובה מאוד למרפא ולמורה. היכולת לרפא את עצמכם היא שהופכת אתכם לעובדי אור. כך נבראת אנרגיה של פתרון בישותכם, אשר מעניקה לאנשים אחרים שער לעוצמה ולריפוי העצמי שלהם.

כאשר אתם מטפלים באנשים או עוזרים לאנשים שבסביבתכם, לעתים קרובות אתם “קוראים” את האנרגיה שלהם. אתם מתכווננים אליהם אינטואיטיבית כאשר אתם מקשיבים להם, מעניקים להם עצה או מטפלים בהם באמצעות שיטות ריפוי אנרגטיות. אך המטופל או האדם שעמו אתם עובדים עסוק במידה שווה ב“קריאת” האנרגיה שלכם. ממש כפי שאתם מתכווננים לאנרגיה שלו, כך גם הוא, במודע או שלא במודע, סופג את האנרגיה שלכם. הוא מרגיש אינטואיטיבית האם המילים והמעשים שלכם תואמים לישותכם השלמה, תואמים לאנרגיה שאתם מקרינים. הוא מרגיש בכם, ללא קשר לפעולות או למילים שלכם.

באמצעות “קריאה” זו שלכם על–ידי המטופל מתרחשת פריצת הדרך האמיתית. כאשר המטופל חש מוגן ובטוח בנוכחותכם, כאשר הוא מרגיש עטוף בתודעה שמעניקה לו עוצמה לבטוח בידע הפנימי שלו, אזי כל שאתם אומרים או עושים נושא איכות מרפאה. כאשר המילים והפעולות שלכם מגובות על–ידי המהות שלכם, הן נושאות אור ואהבה שיכולים לקחת את המטופל אל תוך מהות האור והאהבה שלו עצמו.

כאשר מישהו פונה אליכם בבקשה כנה לעזרה, אדם זה פתוח לאנרגיה שלכם בדרך שמאפשרת לחלקים הבהירים והטהורים ביותר שבישותכם לגעת בו. חלקים אלה שלכם אינם נובעים מהספרים שקראתם או מהמיומנויות שרכשתם. הם פשוט תוצאה של אלכימיה אישית, טרנספורמציה אישית של תודעה שנושאת את החותמת הייחודית שלכם. ברצוני להדגיש זאת הדגש היטב, כיוון שדומה שקיימת נטייה בקרב עובדי אור (אנשים אשר מטבעם חשים בדחף חזק לעזור לאחרים) להמשיך לחפש אחר ספר חדש, שיטה חדשה, יכולת חדשה, שיוכלו לעזור להם להיות מורים או מרפאים טובים יותר. ריפוי אמיתי הוא כה פשוט.

כאשר חייתי על כדור הארץ, שידרתי אנרגיה מסוימת באמצעות עיניי. העיניים שלי הקרינו אנרגיה שהייתה לה השפעה מרפאה מיידית על אנשים שהיו פתוחים לכך. לא היה זה קסם או מיומנות ייחודית כלשהי. הייתי מחובר למקור האמת הפנימי שלי. הקרנתי באופן טבעי את האור והאהבה האלוהיים שהיו המורשת שלי – ממש כפי שהם המורשת שלכם – ונגעתי בישויות חיות אחרות באמצעותם. כך הדבר גם אצלכם. אינכם שונים ממני. אתם צעדתם בנתיב הפנימי וחוויתם את אותם קשיים וצער כדי להגיע לאותה נקודה אליה הגעתי אני כאשר חייתי על כדור הארץ. כולכם הופכים לישויות משיחיות מודעות.

אנרגיית המשיח היא הייעוד הרוחני שלכם ואתם משלבים בהדרגה אנרגיה זו אל תוך הקיום היום–יומי שלכם. המשיח שבכם הוא שמרפא ומלמד כתוצאה טבעית ממהות האנרגיה המשיחית. לעתים קרובות מדי אתם מזדהים עדיין עם השוליה או התלמיד היושבים למרגלות המורה ומקשיבים, שואלים ומחפשים. אך אני אומר לכם שזמנו של התלמיד חלף. הגיע הזמן לתבוע לעצמכם את המאסטריות שלכם. הגיע הזמן לבטוח במשיח הפנימי ולהביא אנרגיה זו לכדי התגשמות במציאות היום–יומית שלכם.

כדי להתאחד באמת עם המשיח הפנימי, ללמד ולרפא בעזרת האנרגיה הזאת, עליכם לשחרר כמה מכשולים. אלה הם מכשולים בדרך להפיכתכם למרפאים ולמורים. אבחין בין שלושה תחומים שונים בהם קיימים מכשולים האלה.

מכשול הראש

המכשול הראשון טמון בתחום הראש או השכל. אתם יודעים לנתח דברים היטב, לסווג אותם על פי מסגרת התייחסות כללית כלשהי. יכולת זו יכולה להיות שימושית בנסיבות מסוימות, אך ככלל, החלק החושב והמנטלי שלכם מהווה חלק מהותי מעולם הדואליות. במילים “עולם הדואליות” אני מתכוון לתודעה אשר מחלקת את האנשים והנסיבות לטוב או לרע, לאור או לחושך, לבריא או לחולה, לזכר או לנקבה, לידיד או לאויב וכן הלאה. תודעה זו אוהבת להפריד ולסווג ופעילות זו אינה מכירה באחדות הבסיסית שבכל תופעה. זו תודעה שאוהבת לעבוד עם עקרונות כלליים וליישם אותם באופן אובייקטיבי ורציונלי במקרים אינדיבידואליים. היא אינה שוקלת כלל גישה אחרת וישירה יותר למציאות, גישה אשר יודעת או מרגישה באופן אינטואיטיבי.

אנרגיית המשיח הנמצאת מחוץ לדואליות. אנרגיית המשיח מכירה באחדות ההוויה שמעבר לכל הקוטביות. אך השכל אינו מכיר בקיום רמת האחדות המסתורית הזאת. השכל רוצה לפצל את אוקיינוס ההוויה לחלקים הניתנים להגדרה, לקטלג אותם כך שיוכל להבינם באופן רציונלי. השכל מעדיף תיאוריות ומבנים אליהם יוכל להכניס את המציאות על פני חוויה ישירה. שוב, יכולת זו היא לעתים יעילה, בייחוד בנושאים מעשיים, אולם היא אינה יעילה בתחום הריפוי וההוראה, כלומר, בריפוי ובהוראה הנובעים מן הלב.

כאשר אתם מתייחסים למטופל שלכם מנקודת מבט תיאורטית, אתם מנסים להציב את התסמינים האינדיבידואליים שלו בתוך מסגרת, בקטגוריה כללית יותר ואתם מחפשים אחר תיאוריות שיסבירו את הבעיה ואת הפתרונות לבעיה. כך אתם לומדים לעשות כאשר אתם לומדים להיות פסיכולוגים, עובדים סוציאליים או כל סוג של ייעוץ מקצועי אחר. איני אומר שזו טעות. אך ברצוני לבקש מכם את הדבר הבא, כאשר אתם עובדים עם אדם כלשהו, בין אם באופן מקצועי או בחייכם הפרטיים, נסו לשחרר את כל המחשבות והמסקנות שלכם, את כל ההנחות שלכם לגבי מהות הבעיה של האדם האחר, ופשוט הקשיבו מן הלב. התכווננו לאנרגיה שלו ממקום פנימי שקט. נסו רק להרגיש באמצעות לבכם והאינטואיציה שלכם מה מרגיש האדם האחר, את עולמו הפנימי. (ראו מדיטציה בסוף הפרק.)

לעתים קרובות יש לכם רעיונות שונים ומשונים לגבי מה שאדם אחר צריך או לא צריך לעשות כדי לפתור את בעיותיו. אתם מנתחים את הבעיה ומציעים פתרון. אפשר שאתם צודקים בחשיבתכם, אך הנקודה היא זו, הרעיונות שלכם לא תמיד מכווננים לאנרגיה של האדם האחר בהווה ואפשר שאין לכם כלל מושג כיצד הוא מרגיש. העזרה שלכם מועילה רק כאשר היא מכווננת למציאות האנרגטית של האדם לו אתם מסייעים. ייתכן והוא זקוק לגישה שונה לחלוטין מזו שתוכלו לשער באמצעות שכלכם הרציונלי.

אני מזמין אתכם להרגיש את האדם האחר אך ורק מהמקום השקט והאינטואיטיבי שבכם. אפשרו לעצמכם להתעלות מעל לדואליות ולהתמלא בחמלת המשיח הפנימי. אני מזמין אתכם להתמלא בהשראה מנוכחות האדם האחר, כאשר אתם מציעים לו ריפוי או הוראה.

לעתים קרובות הפתרון אז פשוט מאוד. לא הידע שלכם הוא שדרוש אלא חוכמתכם. לא יכולת השיפוט שלכם היא שדרושה אלא החמלה וההבנה העמוקה שלכם. אינכם צריכים לספק את הפתרון, להיות פני הסמכות, אתם אמורים להיות פני האהבה.

קחו לדוגמה זוג הורים שרוצים לעזור לילדיהם בבעיות בהן הם נתקלים. כיוון שיש להם ניסיון, תכופות יש להורים יכולת טובה יותר להעריך את התוצאות של פעולות מסוימות מכפי שיש לילדים. על בסיס ידע זה, ההורים מזהירים את ילדיהם; הם רוצים למנוע מהם פגיעה והם מייעצים להם לעשות את שלתפיסתם הוא הדבר הנכון לעשות. זו עשויה להיראות כדרך טובה לעזור, מנקודת המבט של השכל, ובמקרים מסוימים, הגיוני מאוד לנהוג כך.

אולם, לעתים קרובות מאוד, אם הורה היה מתכוונן אל הילד מתוך הצד השקט והאינטואיטיבי שבו, ההורה היה מגלה שמה שהילד זקוק לו הוא דבר שונה לגמרי. לעתים קרובות ביותר הילד זקוק בראש ובראשונה לאמון ולעידוד מצד ההורה. “בטח בי, הנח לי להיות מי שאני. תן לי לעשות טעויות, תן לי למעוד, תן לי להיות מי שאני, והמשך להאמין בי“. כאשר אתם מתחברים אל הילד ממקום זה של אמון, אתם מעודדים אותו למעשה לסמוך על האינטואיציה שלו. הדבר עשוי לעזור לו לקבל החלטה ממנה הוא יהיה מרוצה מאוד ושתהיה מובנת גם מנקודת מבטכם. אולם אם אתם מנסים לאלץ את ילדכם לעשות משהו משום שאתם יודעים טוב יותר, הילד יחוש בחוסר אמון שבגישה שלכם, והדבר יגרום לו להתנגד אף יותר.

הילד “קורא” אתכם כאשר אתם מציעים לו עזרה. הילד מודע באופן טבעי לרגשות שבבסיס המילים שלכם. הוא חש בפחדים הנסתרים או בשיפוט שלכם. תכופות הוא יגיב לרגש זה במקום למילים שלכם וכאשר הוא מגיב מתוך התנגדות, דומה שהוא לא הגיוני כלל. אך לעתים קרובות ההורה מגיב באופן “הגיוני מדי“, ומשמעות הדבר שהוא לא מכיר ברגשות הבסיסיים של הילד ואינו מנסה להתחבר אל הילד באופן פתוח וכנה. כדי לעשות זאת יהיה על ההורה לשחרר את דעותיו הקודמות ולהיפתח למציאות הרגשית של הילד. בדרך זו של הקשבה לחששות ולדאגות של הילד, יכול להיבנות גשר של תקשורת.

אני מעלה דוגמה זו כיוון שהיא כה שכיחה ומשום שקל להתחבר אליה, וכיוון שכולנו יודעים עד כמה קשה לתמוך בילדים מתוך גישה של אמון ופתיחות. שחרור הוא נקודת המפתח כאן. שחררו את הרעיונות שלכם לגבי מה שצריך להיות, את הרצונות והתשוקות שלכם, ואפשרו לאחר להיות מי שהוא. ריפוי אמיתי מתרחש כאשר אתם עוטפים את האדם האחר בפתיחות אמיתית ובהבנה לבבית. תכופות הקבלה המוחלטת שלכם היא שמסייעת לאחר. כאשר אינכם מנסים לשנות מישהו באמצעות התייחסות מנטלית אלא מתחברים אליו באמת ופותחים בפניו שער לאהבה ולחמלה.

מכשול הלב

תחום הלב הוא המכשול השני בו אתם נתקלים בבואכם להיות מורים ומרפאים. הלב הוא נקודת המפגש של אנרגיות רבות. מרכז הלב (או צ‘אקרת הלב) יוצר את הגשר שבין שמים וארץ ובין מרכזי האנרגיה הנמוכים יותר והגבוהים יותר. הלב אוסף אנרגיות ממקורות שונים והוא מסוגל לזהות את האחדות הנסתרת. הלב מאפשר לכם להתעלות מעל לדואליות ולהושיט יד אוהבת וחומלת לאדם אחר.

הלב הוא מושב היכולת שלכם להתכוונן לאנרגיה של אדם אחר ולהרגיש בו. הוא מרכז האמפתיה. ברור אפוא שהלב ממלא תפקיד חשוב בכל צורה של הוראה או ריפוי רוחניים. רבים מכם אמפתיים באופן טבעי – יש לכם נטייה טבעית לחוש במצבי הרוח ובאנרגיות של אנשים אחרים. יכולת זו משרתת אתכם במידה רבה כאשר אתם עובדים עם אנשים.

אולם קיים מכשול חשוב הקשור ליכולת זו גם כן. הרגישות שלכם כלפי אנשים אחרים עלולה להיות כה חזקה עד שתתקשו להבחין בין הרגשות שלהם לרגשות שלכם. לפעמים אתם סופגים את האנרגיה של האדם האחר במידה כה רבה, שאתם מאבדים את תחושת העצמי שלכם. אפשר שאתם כה רוצים לעזור לאחר, בייחוד משום שאתם יודעים כיצד הוא מרגיש, שהאנרגיות שלכם מתערבבות ואתם מתחילים לשאת נטל שאינו שלכם.

כאשר הדבר קורה, מתרחש חוסר איזון. אתם מעניקים יותר מדי. אתם חוצים את הגבולות כאשר אתם מאפשרים לעצמכם להיסחף אחר סבל של אדם אחר ומתאמצים יתר על המידה כדי לעזור לו. האנרגיה המוגזמת שאתם משקיעים תחזור אליכם כבומרנג. אנרגיה עודפת זו תישלח אל האדם האחר אך לא תתרום לפתרון בעיותיו. המטופל לא יוכל לקבל או לשלב את האנרגיה הזאת, או אפשר שהיא תפחיד אותו או שהוא לא יבחין בה. כתוצאה מכם אתם תרגישו עייפים, כעוסים ומתוסכלים.

אתם יכולים לדעת מתי אתם מעניקים יותר מדי באמצעות האותות שהגוף והרגשות שלכם שולחים לכם. בכל פעם שאתם מרגישים ריקים, מתוסכלים או כבדים לאחר שפגשתם במטופל או ניסיתם לעזור למישהו באופן כללי, זהו סימן שאתם משתדלים יתר על המידה.

כאשר אתם מציעים הוראה וריפוי מעמדה מאוזנת וממוקדת, אתם מרגישים חופשיים, חיוניים ורבי השראה. לאחר שהפגישה הסתיימה, אתם משיבים לעצמכם בקלות את האנרגיה שלכם. אתם משחררים את האדם האחר ולא נותרים חיבורים או קשרים בין שדות האנרגיה שלכם. 

אם נותר חיבור אנרגטי לאדם האחר, כיוון שאתם רוצים כל–כך שהוא יבריא או יהיה מאושר, לחיבור זה השפעה הרסנית על האנרגיה שלכם. אם המטופל ממשיך להעסיק אתכם לאחר הפגישה, אתם תספגו את האנרגיות הרגשיות שלו יתר על המידה. אתם תעניקו מעצמכם במטרה להקל על הנטל שלו והדבר ייצור תלות רגשית הדדית. המטופל יתחיל להסתמך עליכם, והרווחה שלכם תהפוך תלויה ברווחה שלו. תסבוכת אנרגטית זו אינה מסייעת למטופל ומרוקנת אתכם.

מדוע קורה הדבר בקלות רבה כל–כך כאשר אתם מתחילים לעזור לאנשים? מדוע כה קשה לעובדי האור להימנע ממכשול זה? מהיכן נובע צורך חזק עד כאב זה לרפא, לתקן ולהפוך את העולם למקום טוב יותר? באופן חלקי, ניתן להסביר תשוקה טבעית זו שלכם באמצעות היסטוריית הנשמה שלכם שתוארה בסדרת עובדי האור (בחלקו הראשון של הספר). משימתכם היא להביא הוראה וריפוי לעולם. אך הנטייה לתת יותר מדי נובעת מכאב פנימי אליו אינכם מודעים לגמרי. כאב זה הופך אתכם להוטים יתר על המידה לעזור.

יש כאב ועצבות בלבכם שגורמים לכם לשאוף לדרך הוויה חדשה, לרמת תודעה שתואמת יותר לאלוהות הטבעית שבכל החיים. אתם מתגעגעים למציאות אוהבת ושלווה יותר על כדור הארץ בגלגול הנוכחי שלכם, כיוון שלא באתם לחקור את דרכי האגו. עייפתם מכך. באתם להיענות לשיר עתיק של נשמתכם, באתם לעזור להחזיר את השלווה, השמחה, הכבוד והאחדות על כנם.

הגוף הרגשי שלכם מצולק בשל תקופות חיים רבות שבהן ניסיתם להפיץ את אור נשמתכם ופגשתם בהתנגדות ובדחייה. הגעתם לכאן עם הסתייגויות רבות ובו בזמן פרח התשוקה הישן לא נבל בכם. אתם שוב כאן! אך עתה, בשל הכאב הפנימי, אתם כפרחים רגישים ועדינים שזקוקים לבסיס חזק כדי לפרוח ולשגשג. הבסיס שכולכם צריכים הוא תחושה איתנה של קרקוע לכדור הארץ ולמרכז שלכם.

באמרי קרקוע אני מתכוון לכך שעליכם להיות מושרשים בכדור הארץ, להיות מודעים לדרך הפעולה של מציאות הפלנטה, ולהכיר את מרכיבי הטבע עמם עליכם להתמודד שעה שאתם חיים בגוף פיזי. לפעמים אתם מתאהבים בהיבט הרוחני ושוכחים לטפל בעצמכם ובגופכם. אתם הופכים חולמניים או אידיאליסטים יתר על המידה. לעתים קרובות אתם מבקשים להתעלות מעל למציאות הארצית אך רק באמצעות מציאות זו, על–ידי כך שתרגישו בנוח במציאות הארצית, אנרגיית הנשמה שלכם תוכל לשגשג.

באמרי מרכוז אני מתכוון לכך שעליכם להיות מודעים לרגשות שלכם, לתחושה מה נכון עבורכם. כבני אנוש, יש לכם אגו או אישיות אינדיבידואלית אשר מפרידים אתכם מהשאר. לאגו תפקיד בעל ערך, הוא מאפשר לכם למקד את אנרגיית הנשמה הייחודית שלכם במציאות החומרית. אל לכם לוותר על האינדיבידואליות שלכם לטובת הכלל! לא באתם לכאן כדי לחסל את האגו שלכם, באתם לכאן כדי לאפשר לאור הנשמה שלכם לזהור מבעד לאגו שלכם. אתם זקוקים לאגו שלכם כדי להגשים את האנרגיה שלכם בחומר.

בשל הכאב שאתם נושאים בנשמותיכם, בשל העייפות מהאנרגיה הישנה, ומשום שאתם רוצים להגיע לארץ המובטחת של כדור הארץ החדש, אתם עלולים להפוך לא מקורקעים ולאבד את המרכז שלכם. אתם נוטים לכפות שינוי על מצבים שאינם מוכנים עדיין לשינוי, או שאתם מנסים להעיר אנשים בקצב מהיר יותר מכפי יכולתם. אתם להוטים מדי לתת. להיטות יתר זו באה לידי ביטוי במעורבות מוגזמת במטרה טובה, או בדאגה עזה לרווחה של אחרים. אך קיימים חוסר סבלנות וחוסר מנוחה פנימיים. אתם עשויים להרגיש נלהבים ומעורבים לעתים, אך אתם תתאכזבו בנקודת זמן מסוימת ואז תרגישו תשושים וכעוסים כיוון שרוקנתם את משאבי האנרגיה שלכם.

מכשול הלב, מכשול הנתינה המוגזמת, מופיע כאשר אינכם מקבלים את המציאות כפי שהיא. קיימים בכם חוסר סבלנות וחוסר מנוחה שמקשים עליכם לשחרר, מקשים עליכם לשמור על מרחק רגשי הולם מהאנשים להם אתם מנסים לעזור או מהמטרות הנעלות שאימצתם.

אתם אכן מורים ומרפאים, יש לכם משימה על כדור הארץ. אך כדי להגשים אותה באמת – באופן פרדוקסלי, עליכם לשחרר את אותו צורך עז לשנות, כיוון שהלהיטות שלכם לעשות זאת טומנת בחובה כאב, את כאב אי הנוחות שלכם על כדור הארץ במתכונתו הנוכחית. שינוי רוחני אמיתי יכול להתחולל רק ממרחב של קבלה. כדי להפוך באמת למורים ולמרפאים שברצונכם להיות, עליכם לאמץ את הכאב שלכם ולרפאו. עליכם להשלים עם רגשות הפחד והכעס העמוקים ביותר שלכם. אם תעשו זאת, תגלו שהצורך העז לעזור לאחרים או להיות מעורבים בפעילות למען מטרה נעלה מפנה מקום לתחושה שקטה של שלווה וקבלה. רק בשלב זה האור שלכם עוטה איכות ריפוי אמיתית.

אתם עלולים לחוות כאב כאשר אתם משחררים כאבים ובעיות של אנשים אחרים ומעניקים זמן ומרחב לתהליכים שלהם. הסיבה היא שהדבר מחזיר אתכם לבדידות האישית שלכם ולתחושת היותכם אבודים במציאות ארצית זו. ההבדל בין עולם קשה ולא מושלם זה לבין המציאות עליה אתם חולמים, מציאות שהיא טהורה ויפה הרבה יותר, פוגע בכם עמוקות. האתגר העומד בפניכם הוא לא לברוח מכאב זה, אלא לאפשר לו להיכנס לגמרי למודעות שלכם ולפרוש את כנפי המלאך שלכם סביבו.

ברגע שאתם מזהים את הלהיטות שלכם לעזור או להילחם למען מטרה נעלה כלשהי והופכים מודעים לכאב הנסתר בה, בחלק שלא מקבל את המציאות כפי שהיא, אתם יכולים להתחיל לשחררה. ברגע שתבינו שהלהיטות והחוסר הסבלנות שלכם נובעים מכאב ומעצבות פנימיים, תוכלו להפסיק לתת במידה מוגזמת. תוכלו להתמקד בעצמכם ולמצוא דרכים להשלים עם מהותכם, ולהתחיל באמת לתת לעצמכם ומעצמכם.

אז אתם הופכים לעובדי אור ממורכזים ומקורקעים באמת, מקבלים את עצמכם ואת האחרים. המעשה ההולם היחיד שלכם כעובדי אור הוא להפוך את האנרגיה שלכם נגישה לאנשים אחרים. אתם מלמדים ומרפאים על–ידי כך שאתם מקרינים את אנרגיית הפתרון שנוכחת בשדה האנרגיה שלכם. לעתים קרובות אתם מושכים אליכם אנשים הסובלים מאותן בעיות מהן סבלתם אתם. אתם ירדתם לעומקם של הנושאים הללו ואי לכך הגעתם לידיעה ולטוהר בכל הקשור לתחומים הללו שהפכו לחלק מישותכם. יש בכם חלקים נאורים, הם מקודשים, קבועים ולא ניתן לאבדם. הם לא נבנו מידע נרכש שעלול להישכח. אינכם מציעים לאנשים אחרים כלי או תיאוריה כלשהם, אלא את המהות שלכם שהשתנתה על–ידי החיים, הניסיון והאומץ להתמודד עם הפצעים הפנימיים שלכם.

עבודת האור שעליכם לעשות בהקשר לכך תגיע אליכם ללא מאמץ. תהיה זו משימה טבעית עבורכם. כדי למצוא את המשימה שלכם, את הדבר אותו אתם אמורים לעשות בחיים, עליכם רק להיות מודעים לדבר אליו אתם משתוקקים באמת ושאותו אתם רוצים לעשות. כאשר תעשו זאת, אתם תכניסו את האנרגיה שלכם אל תוך העולם והיא תיגע באנשים אחרים ותביא להם השראה, לפעמים בדרכים אליהן לא תהיו מודעים כלל. למעשה, אין דבר שיש לעשות. זוהי עבודת האור לשמה באתם.

חיי עובדי האור שמצליחים לאזן בין נתינה וקבלה יהיו שלווים ומהנים יותר ואי לכך הם יקרינו את תדר הפתרון בבהירות רבה אף יותר באמצעות שדות האנרגיה שלהם. עובדי אור אלה הם רגישים ואמפתיים אך יש להם תחושה ברורה לגבי גבולותיהם האישיים. הם מאפשרים לעצמם לקבל ולתת באותה הקלות ובדרך זו אנרגיית הנתינה ואנרגיית הקבלה זורמות בחוזקה רבה יותר בחייהם.

מכשול הרצון

כעת ברצוני לדון במכשול נוסף בדרך להפיכתכם למרפאים ולמורים. הזכרתי מכשול אחד בתחום הראש, ואחד בתחום הלב, וכעת ברצוני לסיים עם מכשול הרצון.

את הרצון ניתן למקם במקלעת השמש, מרכז אנרגיה המצוי ליד הבטן. מרכז או צ‘אקרה אלה מנווטים את היכולת לפעול, להגשים את האנרגיה הפנימית שלכם במישור הארצי, הפיזי. כאשר הרצון מחובר לאינטואיציה שלכם, לחלק השקט שבכם המצוי מעל לדואליות, הכול זורם ללא מאמץ בחייכם. אתם פועלים מתוך תחושה פנימית של אמון וידיעה. כאשר הלב הוא שמדריך את מקלעת השמש שלכם (שהיא גם מרכז האגו), בדרך כלל אתם עושים דברים שאתם אוהבים לעשות ומרגישים שמחים ומלאי השראה רוב הזמן. הרצון (או האגו) הם שלוחה של המשיח הפנימי.

אולם לעתים קרובות כאשר אתם מנסים לעזור לאחרים או להדריך אותם, אתם מתנתקים מזרימה זו. קיים בכם חלק שרוצה לעשות יותר מדי. הוא מבקש להשיג תוצאות על–ידי אילוץ או דחיפה של דברים, גם אם האינטואיציה שלכם אומרת לכם לשחרר או לוותר. לעתים קרובות האגו האישי שלכם הוא שמשתוקק לתוצאות ברורות. לא מדובר עוד בעזרה לאחרים! מדובר בצורך של האגו באישור, בחוסר ביטחון שמרחיק אתכם מזרימת הריפוי הטבעית שהיא איטית יותר בדרך כלל ובלתי צפויה.

אתם עושים יותר מדי כאשר אתם מרגישים שאתם עובדים קשה מאוד ושהאנשים האחרים אינם מקבלים או מעריכים את מעשיכם. כמו כן, כאשר אתם מפרידים את עצמכם מהזרימה הטבעית של הדברים, דעתכם מוסחת תכופות בשל שיפוטים חיצוניים. אתם נוטים לסמוך על רעיונות וציפיות של אנשים אחרים ואתם פוחדים להיכשל. תוכלו להשיב לעצמכם את עוצמתכם אם לא תעשו דבר ותהיו שקטים מאוד בתוככם. רק כאשר אתם שבים ומתחברים ללב, תוכלו להתכוונן אל המצב ממרחב שקט וניטרלי. כאשר הפחד וחוסר הביטחון שלכם נותרים מאחור, אתם יכולים באמת להתמקד בצורכי המטופל שלכם.

לעתים קרובות אינכם צריכים לעשות הרבה עבורו. בראש ובראשונה אתם מתבקשים להיות עמו ולהציע לו את אנרגיית הפתרון בדרך ישירה ופשוטה. עליכם לבטוח בעוצמת הנוכחות שלכם, אפילו כאשר אינכם אומרים או עושים דבר. העזו להיות במרחב שקט זה כאשר אתם בחברת אנשים אחרים. כאשר אתם בוטחים בעצמכם, אתם יודעים מה הולם לעשות או לומר באותו רגע. זכרו שתכופות כאשר אתם מציעים את הדרכתכם, פחות הוא יותר.

לשחרר משמעו לאהוב

ההתגברות על המכשולים שתיארתי להלן כרוכה תמיד בסוג של שחרור. שחרור חשיבה מוגזמת, שחרור הזדהות רגשית מוגזמת, שחרור שימוש מוגזם ברצון. אך אם אתם באמת משחררים את כל הדברים הללו, ונכנעים לחלק הרחום והחכם ביותר שלכם, אתם תמצאו שמחה והגשמה עמוקות בעבודתכם כמורים וכמרפאים. כעובדי האור, אתם תחוו תחושה עמוקה של הגשמה עצמית וחירות. כמורים ומרפאים, אתם תרגישו מחוברים לשלם, לאחדות שבסיס כל היש. תחושת היותכם חלק ממארג הרוח וגילום התפקיד הטבעי שלכם בתוכה תגרום לכם להרגיש שהגשמתם באמת את משימתכם.

מדיטציה

תרגיל זה יסייע לכם להתחבר לנושאים שהוזכרו בתקשור זה בדרך ישירה ורגשית יותר.

שבו או שכבו בנוחות. מקדו את תשומת הלב שלכם בשרירי הכתפיים והצוואר ושחררו כל מתח או לחץ המצויים שם. חזרו על הפעולה בשרירי הבטן, הזרועות והרגליים. כעת העבירו את מודעותכם אל כפות הרגליים והרגישו בחיבור שלכם לאדמה. הרגישו כיצד האדמה נושאת אתכם ומספקת לכם את הביטחון הדרוש לכם. נשמו כמה נשימות עמוקות מהבטן.

כעת הניחו לדמיונכם לשאת אתכם חזרה לרגע בזמן שבו חשתם עצובים ואומללים מאוד. התמקדו בכל מצב שעולה בזיכרונכם. אל תחסמו או תבטלו אותו. חשבו שוב על זמן זה בעבר, וכיצד גרם לכם להרגיש.

כעת התמקדו באנרגיה של אותו מצב. שאלו את עצמכם כיצד יצאתם ממנו? מה עזר לכם יותר מכול? האנרגיה שסייעה לכם יותר מכול יכולה הייתה לבוא מכם או מאדם אחר, אין זה משנה. פשוט חשבו על האנרגיה שהרימה אתכם מאותה נקודת שפל.

כעת שחררו את העבר וחשבו על אדם יקר לכם שלגביו יש לכם חששות. אדם זה עשוי להיות הורה, ילד, עמית או ידיד. הניחו לאדם זה להופיע למולכם בדמיונכם והתעמקו באמת בנוכחות שלו. כעת שאלו אותו כיצד תוכלו לעזור לו? מה יהיה הדבר הטוב ביותר שתוכלו לעשות למענו? הקשיבו באמצעות לבכם. מה אומר או מראה לכם האדם האחר? הרגישו בתשובה. פשוט הניחו לה להגיע אליכם.

שחררו ומקדו שנית את תשומת הלב שלכם בכפות הרגליים, בנשימה שלכם, וחזרו להווה.

מטרת התרגיל היא לסייע לכם להפוך מודעים לדבר שמסייע לכם באמת במצבי משבר או כאב רגשיים. לעתים קרובות דבר זה יהיה שונה מאוד ממה שחשבתם.