מאת: אלת׳יאה לונה

תרגום: סמדר ברגמן

אני מכירה היטב את תנועת העידן החדש. כמי שחקרה, ובמקרים רבים תרגלה (ולפעמים קידמה), את המגוון האין–סופי של המתודולוגיות והפילוסופיות של העידן החדש שקיימות שם בחוץ, ראיתי בערך הכול. אף על פי שכן, יש דברים יפים רבים בתנועת העידן החדש, קיימים בה, למרבה הפליאה, גם מרכיבים לא–בריאים ואפילו מסוכנים. בנוסף לכך, אף על פי שקיימים מאמרים דתיים רבים שמגנים את אנשי העידן החדש, יש מעט מאוד אנשים חילונים ששופכים אור על כלל הפרטים של תנועה פופולרית זו.

אני מקווה להביא איזון רב יותר לתחום זה. המטרה שלי היא לתמוך בכם, בייחוד אם אתם חדשים למסע הרוחני (ואפילו אם אתם ותיקים), ולסייע לכם להימנע מהמלכודות ומהבורות הטבועים במנטליות של העידן החדש.

לאחר שהתפכחתי מאשליות פעמים רבות כל כך והייתי עדה לבלבול של אלה שצועדים לצדי בנתיב פנימי זה, הגיע הזמן להתקרקע ולהתאמת (מלשון, אמת) ברוחניות מעשית ומציאותית.

תוכן עניינים

מהי תנועת העידן החדש? (המקורות שלה)

מה טוב תנועת העידן החדש

מה רע בתנועת העידן החדש

1. מעודדת אסקפיזם רוחני
2. מחוייבות חלשה והשפעה חלשה
3. מעכבת את הצמיחה שלנו
4. מקדמת צרכנות רוחנית
5. גורמת לניכוס תרבותי
6. מקדמת אגוצנטריות

איך אוכל להימנע מסכנות רוחניות העידן החדש?

הדרך השלישית

מילים אחרונות

מהי תנועת העידן החדש? (המקורות שלה)

תנועת העידן החדש היא שילוב אקלקטי של רעיונות פסיכולוגים, פילוסופים ודתיים שונים מרחבי העולם. היא נולדה לאחר תנועת תרבות–הנגד ההיפית של שנות השישים והחלה לפרוח באמת בשנות השמונים.

האֶתְנוֹבּוֹטָנִיקָאי והפסיכונאוט, טרנס מק׳קנה, הגדיר פעם את העידן החדש בדרך הזו: ״העידן החדש הוא באופן מהותי פסיכולוגיה הומניסטית בסגנון שנות השמונים, עם תוספת של ניאו–שאמאניזם, תקשור, ריפוי בצמחי מרפא ובקריסטלים, ושאר דברים כגון אלה״.

הכוח הדוחף המקורי של תנועת העידן החדש היה לשחרר את האנושות מהרעיונות היבשים, הנוקשים, מכחישי–החיים, ובמקרים רבים, המסוכנים שהופצו על ידי הדת האורתודוקסית.

אידיאל אציל וראוי שכזה, לעזוב את האידיאולוגיה הדתית המושחתת, הניב דחף לשלב, להצליב ולמזג נתיבים ותורות רבים במטרה להגשים סוג של אחדות אוניברסלית. אולם לרוע המזל, הסִינְקְרֶטִיזְם הזה (שילוב של אמונות מתורות פילוסופיות או דתיות שונות), המיזוג הזה של מנהגים ורעיונות שונים מכל רחבי העולם, הוביל לדלדול עוצמתם. בשל כך, כיום אנו משתמשים במונחים של ״קשקושי העידן החדש״ ואין צורך להסביר זאת, וכמו כן, מייחסים לאנשי העידן החדש במונחים שהופכים מזלזלים יותר ויותר.

הערה: לא כל רוחניות שאינה דתית היא בהכרח עידן חדש. במילים אחרות, אלה שמגדירים את עצמכם ״רוחניים אך לא דתיים״, אינם תמיד אנשי העידן החדש, אף על פי שלעתים הם יכולים להיות כאלה.

מה טוב בתנועת העידן החדש

אף על פי שאני מכנה את רוחניות העידן החדש בכינוי ״מק׳דונלד״ (ואני לא נסוגה מכינוי זה), אני רוצה גם להצביע על דברים בעלי ערך הקיימים בה. ישנם דברים מהותיים טובים ורבים ברוחניות הזאת. הנה כמה מהדברים המועילים או הטובים ביותר לגבי תנועת העידן החדש:

היא קוראת תגר על הדת – כאשר לוקחים בחשבון את כל הזוועות שנעשו בשם הדת, די בנקודה זו כדי להפוך את תנועת העידן החדש לכוח חיובי בעולם.

היא ידידותית ופועלת כשער לנתיב הרוחני – עבור אלה שעולם הרוחניות חדש להם לגמרי, המיקוד של תנועת העידן החדש ב״רטטים טובים בלבד״ וב״אהבה ואור״, מעודד את הדחף הרוחני לצאת ולשחק.

היא מעניקה לאנשים תקווה – רבים שסבלו אובדן נורא מצאו נחמה ועדינות ברעיונות ובפרקטיקות של העידן החדש.

היא מקדמת את האנרגיה הנשית האלוהית – רוב הנתיבים הדתיים נשלטים על ידי אנרגיה גברית ולכן מרחיקים את כוח החיים האחר – הנוכח באופן שווה אף הוא – את האנרגיה הנשית.

היא מקדשת את הגוף ואת המיניות – סקס, מיניות והגוף ככלל לא נתפסים כדברים שיש להתבייש בהם, אלא כדברים יפהפיים שיש לחגוג.

היא מקדמת את תפקיד וערך הטבע – הטבע נתפס כמקודש, ולא כדבר שיש להשתמש בו, להתעלם ממנו או לשלוט בו (כפי שקורה בנתיבים דתיים רבים).

היא מדגישה את החיבור האישי עם האלוהי – לאנשים הרעבים לרוחניות, תנועת העידן החדש מזכירה לנו שכן, אנו יכולים להתחבר לאלוהי, זוהי זכותנו מלידה!

בשנים בהן חקרתי, תרגלתי ובמקרים מסוימים קידמתי את תנועת העידן החדש, הייתי עדה לדברים הטובים והמועילים הללו. אולם, חיובית ככל שתהיה, היא גם מלאה ב״שדים״ רבים האורבים מתחת לפני השטח.

מה רע בתנועת העידן החדש

מבלי להכביר במילים, בואו נצלול הישר אל הדברים הפחות טובים ואל החסרונות הגדולים ביותר של תנועת העידן החדש.

אני מציגה את הנושאים האלה כדי שתוכלו להיות מודעים היטב למלכודות האינהרנטיות של תנועת העידן החדש, מהן רבים מתעלמים ולא מדברים עליהן אף פעם. אני מקווה שחשיפה זו תציל אתכם משנים של מאבק, בלבול וכאב:

1. מעודדת אסקפיזם רוחני

על אף היותה רוחניות ״נוצצת״, קוסמית, שמרגישה טוב, היא גם ללא ספק צורה של אסקפיזם. ״למה זה רע?״ אתם יכולים לתהות באופן מיידי. ״המציאות מלאה בדברים נוראים״. כן, נכון שהמציאות עלולה להיות לפעמים משהו שקשה להתמודד איתו – שחיתות ממשלתית, פייק ניוז ברשתות החברתיות, עוני, מלחמות, טראומה, גזענות, סקסיזם, הרס סביבתי ולפני כמה שנים, גם מגפה גלובלית. אנשים מסוימים עשויים להזדקק לתנועת העידן החדש שתסייע להם לשמור על בריאותם המנטלית, והדבר מובן לגמרי. אני מבינה זאת מניסיון אישי.

ואף על פי כן, אם נסתגר בתוך העידן החדש, עם הדגש שלו על כל הדברים שמחוץ לעולם הזה (התעלות רוחנית, רטטים גבוהים יותר, עצמי נעלה, הממד החמישי, הפליאדות, חוצנים וכן הלאה), אנו מתעלמים מהצורך להתמודד עם החוויה האנושית הזאת. אנו עוקפים רוחנית את המציאות הלא–נוחה שסביבנו והופכים מכורים רק למה שמעניק לנו ״טריפ״ רוחני.

מיקוד זה בכל דבר שהוא קסום, נִשְׂגָּב ומלא באור אינו מקדם, הוא מעכב. זוהי רוחניות אִינְפַנְטִילִית. זאת ועוד, הנתיב הרוחני לא עוסק כולו באהבה ובאור. הוא עוסק גם בחשכה, בכאב, במות האגו ובטרנספורמציה מגושמת. אם אתם באמת רוצים ״ללכת בעקבות האושר העילאי״ שלכם, יהיה עליכם להתמודד עם כמה תחושות, נטיות ומצבים מכוערים אצלכם ואצל אחרים. וזו עובדת חיים.

2. מחוייבות חלשה והשפעה חלשה

בשל הטבע הברחני של רוחניות העידן החדש, היא נוטה להימנע מבעיות שפוגעות בעולם, ובשל כך יש לה השפעה חברתית זניחה או שאין השפעה כזאת כלל. עוני, גזענות, פגיעה סביבתית? תשכחו מזה! אף על פי שעל פני השטח, תנועת העידן החדש מדברת רבות על עד כמה ״מקודשים״ הם כל הדברים, כאשר מדובר במעשים, אין הרבה מעורבות פעילה בעולם. אם יש מעורבות פעילה, הסיבה לכך היא בדרך כלל שאנשי העידן החדש תומכים בפילוסופיה אחרת כגון, צמחונות, פמיניזם, מינימליזם, חיים בני קיימא וכן הלאה.

קיים גם היעדר בולט של מחוייבות בקרב אנשי העידן החדש שנוטים לקפוץ מפילוסופיה או מפרקטיקה אחת לשניה. אם מעגלי התיפוף התחילו לשעמם או לא לספק, תקשור מלאכים הופך למנת הדופמין הבאה. אולי קריסטלים ולוחות חזון יבואו אחר כך, ואז לימוד נומרולוגיה ופגישות עם קוראות בקפה.

פוגעניות ככל שהיו הדתות לאנושות, יש דבר אחד שהן הציעו לנו, והוא את היכולת להחייב, להשפיע השפעה חברתית משמעותית ולספק לקיחת אחריות מובנית. בתנועת העידן החדש אין כל לקיחת אחריות – אתם אמורים להשגיח על עצמכם. כבני אנוש לא מושלמים, האם זה הגיוני באמת? רוחניות זו של ״קח וערבב״ שהיא תנועת העידן החדש ביסודו של דבר, מביאה לתוצאה של מה שאנו מכנים ״תיירות רוחנית״ – קפיצה מדבר אחד לאחר מבלי להשתכן, להעמיק או להגיע לקו הסיום. אל תבינו אותי לא נכון, חקירה וסקרנות הן בריאות ויפות. אבל הפיתוי הנוצץ של תנועת העידן החדש עלול לגרום לנו להיות תקועים לעד במקום אחד, מבלי להעמיק אף פעם.

3. מעכבת את הצמיחה שלנו

אף על פי שתחילה אנו עשויים להרגיש משוחררים בשל היכולת לבחור רק את מה שמוצא חן בעינינו מתוך מגוון של מסורות חכמות שונות מכל רחבי העולם, הדבר נוטה לעכב את התפתחותנו.

המונח ״קשקושי העידן החדש״ מסכם את הדברים שברצוני לומר היטב: עם היכולת ללקט ולבחור את מה שאנו אוהבים, אנו גם נמנעים ממה שאיננו אוהבים. משמע, תנועת העידן החדש מקדמת הימנעות ממציאות הכאב, החשכה, המוות והסבל. במקום זאת, שוחרי העידן החדש נוטים להתמקד רק במה שמרגיש טוב, מעניק תוקף, מעצים באופן מלאכותי ומסייע להם להימנע מהמציאויות הקשות של העולם.

כאשר אנו נמנעים מהחשכה, אנו הופכים תקועים. אנו הופכים תלויים יתר על המידה ב״מרפאים״, ב״מתקשרים״, ב״שאמאנים״, באנשים ובכלים אחרים במטרה להקל על הכאב שלנו ולהעניק לנו כיוון. אנו מאבדים את היכולת לפתח עמידות, מיקוד, נחישות ואומץ עמוק.

המסקנה שלי היא שאף על פי שלמרות שתכופות הדת מייצגת אנרגיה גברית/יאנג לא מאוזנת, תנועת העידן החדש מייצגת את ההפך מכך: אנרגיה נשית/יין לא מאוזנת.

4. מקדמת צרכנות רוחנית

אני בטוחה שאתם כבר יודעים כיצד נראית ״חנות למוצרי העידן החדש״. כאשר אתם נכנסים אליה, אתם מוצאים כמות רבה של נרות, קריסטלים, קטורת, לוכדי חלומות, קלפים, ספרים, פסלים, שמנים ארומתיים והרשימה ארוכה. רוב הסיכויים שיש אחת כזאת במקום מגוריכם. 

אם יש לכם חשבון באינסטגרם או ברשת חברתית אחרת, קרוב לוודאי שאתם מכירים את ה״אסתטיקה הרוחנית״. המצאה זו של העידן החדש מציגה תמונות חלומיות, אווריריות ומכילה מגוון קריסטלים, מטוטלות, נרות ופיצ׳פקעס מטפיזיים אחרים. דימויים צרכניים אלה נמצאים בכל פינה. והם מהפנטים!

במסגרת תנועת העידן החדש קיימת מן הנחה שלא מדברים עליה, שמהווה אפילו כלל – שכדי להיות רוחניים, עליכם להיראות רוחניים. אם אינכם נראים רוחניים, אם אתם לא מציגים את הפריטים החומריים הרוחניים היפהפיים שלכם בפני העולם, אין טעם שתטרחו כלל.

אף על פי שאין שום דבר רע בכמה פריטים יפים או מסתוריים, כאשר הנתיב הרוחני שלכם עסוק כולו בהשגת עוד פריטים שכאלה, מדובר בחמרנות רוחנית. כפי שטאו טה צ׳ינג אומר: ״צמצמו את מה שיש לכם. הפחיתו את מה שאתם רוצים״.

אם אתם צועדים בנתיב הרוחני, קרוב לוודאי שאתם מודעים כבר לעובדה שחפצים לא יהפכו אתכם לאנשים מאושרים. דברים חומריים לא ממלאים את הריק הפנימי. למעשה, תכופות הם תורמים לתחושת הריקנות הפנימית. ואף על פי כן, בשל היעדר ליבה מרכזית חזקה, העידן החדש נוהג לתדלק סוג צרכנות ערמומי שכזה, שמנצל את הריקנות הרוחנית ואת חוסר ההבחנה של אנשיו.

5. גורמת לניכוס תרבותי

ניכוס תרבותי מתרחש כאשר מישהו (בדרך כלל מתרבות דומיננטית) מאמץ מרכיבים מתרבות אחרת (בדרך כלל לא–דומיננטית). למשל, מישהו יכול לאמץ דרך לבוש, קעקועים, דיבור, טקסים ומנהגים אחרים מתרבות אחרת, מבלי לבקש רשות ומבלי לומר מהיכן הגיעו המרכיבים המאומצים הללו.

לרוע המזל, הנטייה לקדם ניכוס תרבותי היא אחד המרכיבים הדוחים ביותר של תנועת העידן החדש. אני בטוחה שראיתם ושמעתם אנשי עידן חדש משתמשים ועושים שימוש לרעה בטקסים, בחפצים, במילים מקודשות ובאמונות באופן שלא מכבד את התרבות המקורית שבה נהוגים המנהגים הללו.

אני מודעת לכך שרמה מסוימת של עירבוב תרבותי הכרחית ודרושה בעולם. מגוון הוא טעם החיים, כפי שנהוג לומר. ואני לא שייכת למשטרת ה״ווק״ (Woke, מודע ומואר חברתית), מנסה להעניש כל מי שאומר מנטרה בסנסקריט או עונד תליון ״אום״ – זה מטופש, ולמען האמת, ניסיון לפעול כמושיע או מעניש הוא סוג אחר של אגו מנופח. אבל כאשר מישהו מנסה להזדהות כשייך, לדוגמה, לתרבות ילידית כאשר ברור שאין זה המצב, מדובר בחוסר כבוד בוטה. ובכך מדובר בכל הקשור לתנועת העידן החדש, היא יוצרת רעיון זה של ״פרא אציל״ לגבי תרבויות אחרות ומקדמת את השימוש במנהגים שלהן ללא דיאלוג ומבלי למצוא תחושה של אנושיות משותפת.

ניתן למצוא כמה דוגמאות לניכוס תרבותי של תנועת העידן החדש בשימוש לרעה ברוחניות של האינדיאנים (טקסי הזעה, טקסי קטורת וכן הלאה), של שאמאניזם בסגנון–עצמי שלוקח בהשאלה טקסים מקודשים ללא רשות, ושל מנהגים מטפיזיים אחרים.

הערה: לא כל שימוש בדימויי תרבות אחרים הוא בהכרח חסר כבוד או ניכוס תרבותי בוטה – הכול קשור להקשר. שאלה מועילה אחת ששוחרי העידן החדש יכולים לשאול את עצמם היא: ״האם הפעולות שלי פוגעות או משפילות ערכים של תרבויות אחרות?״ וגם, ״כיצד אני מקדם את עליונות האדם הלבן או גזענות על ידי כך שאני רוכש חפץ זה או מתרגל טקס זה?״

6. מקדמת אגוצנטריות

אף על פי שרוב הדתות אינן לטעמי, אני כן מעריכה את היכולת שלהן לסייע לחסידיהן ליישם ענווה ולהכיר במגבלות האגו. טוב ונורמלי ללמוד על עצמנו, חשוב לרצות לשפר את חיינו. אבל בנקודה מסוימת, הנתיבים הרוחניים שלנו צריכים להרחיק לכת מעבר לנו ולאינטרסים שלנו ולעבור אל אחרים, אל הטבע, העולם והאלוהי. אם אנו תמיד מתמקדים רק בעצמנו, הרוחניות שלנו יכולה במהרה להפוך לאגוצנטרית ולרדודה. האיכויות שאני כן מעריכה לגבי הדתות הן הענווה, יראת הכבוד והמסירות – תכונות שחסרות באופן גס ברוחניות העידן החדש. והאירוניה היא שאף על פי שהעידן החדש מגנה את האגו, הוא נשלט על ידו – כאשר נתיב רוחני של אדם קשור אך ורק בו ובמה ששייך לו, המצב לא יכול להיות שונה.

בנקודה מסוימת עלינו ללמוד להיכנע, לשחרר ולבטוח במשהו נשגב יותר מעצמנו. אפילו המיקוד בעצמי הנעלה יכול לבלבל, לערבב בין האגו הסובייקטיבי לבין המהות האלוהית האובייקטיבית. למרבה הצער, דבר זה מוביל לאחת מהטרגדיות הגדולות ביותר: לאגו מנופח באופן גרוטסקי שמבושם לגמרי מה״סגולות״, ״המתנות״, ״התובנות״ ו״ההורדות״ לכאורה מהאלוהי, וטועה לחשוב שהוא ״נאור״ וחסין. אני מכנה פח עמוק זה בשם ״נרקיסיזם רוחני״. 

המציאות היא שכדי שצמיחה רוחנית אמיתית תתרחש, האגו חייב להתפוגג ולעבור תהליך כואב ביותר של ״צליבה״ ופירוק. פשוט אין דרך אחרת, חברים.

איך אוכל להימנע מסכנות רוחניות העידן החדש?

התוצאה של כל שש המכשלות הללו של רוחניות העידן החדש היא הסיבה מדוע אני מתייחסת אליה כאל ״מק׳דונלד״. המסקנה המצערת שאליה הגעתי לאחר יותר מעשור בתחום זה היא שהיא דומה לג׳אנק–פוד – כן, היא תמלא אתכם, אבל היא לא באמת מזינה וטובה עבורכם.

לאחר שזה נאמר, כן, יש דברים טובים בעידן החדש. אבל אם אנו רוצים להיות יותר מאשר תיירים וחובבנים (וזה בסדר), אם אנו רוצים באמת לגעת במצבים העמוקים של השלווה, האהבה והחירות, אנו זקוקים לדבר מה נוסף.

איך להימנע מהסכנות הנ״ל? הנה כמה הצעות:

מצאו נתיב הוליסטי אחד (שכולל את הגוף, הלב, השכל והנשמה) והעמיקו בו. צעדו בו עד סופו. זהו את ההסתגלות ההדוניסטית שגורמת לכם לקפוץ מדבר לדבר ולנסות משהו שונה. (נכון, זה בסדר להתנסות בשיטות שונות, אבל ודאו שיש לכם נתיב מרכזי עיקרי אחד).

מצאו נתיב שיש בו לקיחת אחריות מובנה. במילים אחרות, כאשר אתם מתעצלים, שוכחים או נוהים אחר רעיונות מוזרים, אל מי תתקשרו? מי יעזור להניע, לתקן ולהדריך אתכם? קהילה מאחדת בעלת תכלית זהה אליה ניתן לחזור היא דבר מהותי.

מצאו דרך שמתמקדת במתן כבוד למשהו גדול יותר מכם. ענווה היא חלק חיוני כל כך מהנתיב הרוחני, ואם הכול עוסק אך ורק בכם, כל הזמן, הנתיב שלכם יהפוך לרדוד ולמאכזב במהירות רבה למדי.

היו אמיצים והעזו להתמודד עם הצללים. למדו לקבל (ולמצוא משאבים שיעזרו לכם לאמץ) את העובדה שהחיים מלאים בזבל. יש כאב וסבל בכל מקום. איך תוכלו להתמודד עם עובדה זו? איך תוכלו לאמץ את העובדה שיום אחד תמותו?

מצאו דרך שמעודדת שינוי חברתי. כבודהיסטית, אני אוהבת מאוד את המונח שטבע מאסטר הזן טיך נאט האן: "קיום שלוב" או ”שלובהיות" (interbeing). מילה שכזאת מתייחסת להיותנו קשורים הדדית ובלתי נפרדים באופן מהותי. מה שאנו עושים משפיע על כל שאר הדברים, וכל שאר הדברים משפיעים עלינו. תפיסה פשוטה זו מסייעת לנו להבין כמה חשוב לחיות באופן מודע ולפעול במודע. שאלו את עצמכם, מה אני יכול לעשות כדי לחולל שינוי חברה, שינוי קטן ככל שיהיה?

אני חושבת שכל מי שחדש לנושא הרוחניות נועד ליפול למלכודת העידן החדש במוקדם או במאוחר – גם אני נפלתי.  אבל זה בסדר. הכול חלק מתהליך הלמידה!

הדרך השלישית

״ישנם זמנים שבהם הרוח מוחשכת לחלוטין כיוון שהיא צריכה להיוולד מחדש״.  קארל יונג

בדרכים רבות, תנועת העידן החדש היא האנטיתזה של הדת. ואף על פי כן, אני מאמינה שהחיכוך בין העידן החדש והדת דרוש כדי לברוא דרך שלישית, אינטגרציה של המחשבה החופשית של העידן החדש והעומק הדתי. במילים אחרות, אם ברצוננו שהנתיבים הרוחניים שלנו יתבגרו, יש צורך בסינטזה של הין (העידן החדש) והיאנג (הדת). ללא איכויות הדת, העידן החדש הוא רדוד, צרכני, ברחני ואגוצ׳נטרי. וללא איכויות העידן החדש, הדת היא עבשה, יבשה, מוכת–בושה ודוגמטית. ולכן, השאלה שאני מציבה בפניכם עתה היא: איך תוכלו להלך בדרך השלישית? איך הדבר נראה בעיניכם? 

מילים אחרונות

תנועת העידן החדש סייעה לאנושות, אבל גם עכבה אותה. בשל הנטיה שלה לבחור באופן סלקטיבי רק אמיתות נעימות, היא מכחישה את השלמות המהותית של המצב האנושי על כל הסבל והשמחה שלו. האם זה ״רע״ או ״שגוי״ לעסוק בעידן החדש? ברור שלא. כולנו זקוקים לקצת חקירה, שהיא בריאה ונורמלית לחלוטין. ואם אנו רוצים לאמץ את העידן החדש לתמיד, גם זה בסדר. בסופו של יום, כולנו צריכים לעשות את מה שמתאים לנו ושמהדהד עמנו. אבל עבור אלה שנקראים להרחיק לכת אל מעבר לעידן החדש, אני מקווה שהמאמר הזה עזר לכם, העניק לכם השראה והניע אתכם לחפור עמוק יותר.